עיניו כיונים כתב:שתי הדוגמאות האחרונות אינן מן העניין. בדברי הימים 'ישראל אבינו' כפיסוק הטעמים, ובדניאל זה צירוף סמיכות ותרגומו: אלוה אבותַי.
באמונתו כתב:ראה המצורף פה:
יהודהא כתב:תודה לב' שהעירני - בצדק שיש עוד שתי מקומות בתפילה בהם מופיע הצימוד "אבינו מלכנו" :
יש גם ב"ומפני חטאינו" ותגדל כבודו אבינו מלכנו...
ובברכת הטוב והמטיב אבינו מלכנו אדירנו..
ומ"מ להם וגם לאחרים באשכול ראוי היה לבדוק את הגירסאות השונות בסידורי הראשונים. כדי לאתר את זמן השתרשותם.
כמו"כ יש לדון האם אכן ר עקיבא הוא אבי הביטוי - וממנו הצימוד ההשתבץ למקומות נוספים ,
או יש לכך שורשים קדומים יותר ?
יהודהא כתב:באמונתו כתב:יהודהא כתב:תודה לב' שהעירני - בצדק שיש עוד שתי מקומות בתפילה בהם מופיע הצימוד "אבינו מלכנו" :
יש גם ב"ומפני חטאינו" ותגדל כבודו אבינו מלכנו...
ובברכת הטוב והמטיב אבינו מלכנו אדירנו..
ומ"מ להם וגם לאחרים באשכול ראוי היה לבדוק את הגירסאות השונות בסידורי הראשונים. כדי לאתר את זמן השתרשותם.
כמו"כ יש לדון האם אכן ר עקיבא הוא אבי הביטוי - וממנו הצימוד ההשתבץ למקומות נוספים ,
או יש לכך שורשים קדומים יותר ?
לכאורה, הלא ברכת אהבה רבה קדמה לרבי עקיבא.
אף ברכת הטוב והמטיב ביבנה נתקנה, קודם לרבי עקיבא.
עיין עוד המצורף פה:
א. תודה על המאמר שהעלית , מעשיר ומרחיב ובמיחד המהרשא שם,
ב. גם אם התפילה לכשעצמה קדומה , כידוע - שעדיין אפשר שהיו שינויים והוספות כפי שמוצאים אנו בנוסחי התפילה הרבים....
יהודהא כתב:א. תודה על המאמר שהעלית , מעשיר ומרחיב ובמיחד המהרשא שם,
ב. גם אם התפילה לכשעצמה קדומה , כידוע - שעדיין אפשר שהיו שינויים והוספות כפי שמוצאים אנו בנוסחי התפילה הרבים.
ומ"מ - עדיין רחוקים אנו מתשובה מניחה את הדעת - על היעדר הביטוי בתנך.
אחדד ואפרט:
מתי צץ הפער והתהייה מחריפה -
כאשר היום הביטוי 'אבינו מלכנו ' שגור ונפוץ כ"כ.
ומשמש בתפילות כה רבות ובזמנים שונים ומגוונים, ונעימות רבות הוצמדו לו.
עד כי ניתן לומר שהוא הפך להיות ההימנון של זמני התעוררות והביטוי האולטימטיבי = היינו הדוגמה הכי טובה
והמייצגת של תחינה ובקשה ,של פנייה ופיוס,
מלכנו, אבל גם אבינו ..אם כבנים רחמינו ..ואם כעבדים עינינו לך... אהבה ויראה . משיכה ורתיעה , רצוא ושוב.
ולכן אם לא היה הדבר נבדק , הנשאלים על מקורו של הביטוי קרוב לוודאי היו עונים: מהתורה ומהנביאים וכו.
אבל פתאום אתה מופתע ומתוודע שאין כלל דבר כזה בתנך , לא, אין ב' או ג' פעמים , אין אפילו פעם אחת את "אבינו מלכנו" !
ואם הביטוי הוא אכן כ"כ עוצמתי ומבטא את מה שהאנשים עובדי השם ומבקשי קירבתו חשים,
ולכן בעלי הנפש כ"כ מתרפקים בעת אמירתו.
ואיך דילגו עליו אלפי שנים האבות הנביאים עד שבא רבי עקיבא וחשף בפנינו : רבותי הגיע זמן קריאת "אבינו מלכנו" !
באמונתו כתב:א. תודה על המאמר שהעלית , מעשיר ומרחיב ובמיחד המהרשא שם,
ב. גם אם התפילה לכשעצמה קדומה , כידוע - שעדיין אפשר שהיו שינויים והוספות כפי שמוצאים אנו בנוסחי התפילה הרבים....
דווקא בברכות אהבה רבה והטוב והמטיב, בדקתי היטב בנוסחאות עתיקות שבגניזה הקהירית וכו' הקדומות שבידינו, והכול מודים בנוסחת אבינו מלכנו בהם.
באמונתו כתב:גם בשמות שמים: י"י א-לוהים, מפורש שי"י - מידת רחמים, א-לוהים - מידת דין.
ב.
לכן נלע"ד, כי מטבע לשון חז"ל: אבינו מלכנו, במקום להזכיר שתי שמות אלו הם, דבר שבמקרא שכיח הרבה (חיפוש אקראי העלה 400 היקוריות כאלו בדיוק), רק שבניגוד למקובל בתקופת המקדש, להזכיר שם שמים דווקא בכל מאורע, אף בחיי היום יום (ראה הגמרא ברכות דף נד עמוד א לדוגמא), מגמת רז"ל לאחר חורבן המקדש שינתה, ושמה לה המטרה למעט בהזכרות דווקא (ראה נדרים דף ז עמוד ב: שכל מקום שהזכרת השם מצויה - שם עניות מצויה, ...), ועל כן החליפו הזכרת י"י א-לוהים באבינו מלכנו.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 46 אורחים