סליחות ביום כיפור באמצע התפלה

[פרי יהושע]

גם הגרש"ד זצ"ל החזיר במנינו את הסליחות (חלקי), בשחרית מוסף ומנחה.

[משולש]

לי הק׳ נראה לומר, שמזה שביטלו אמירת רוב סליחות, למרות שהוא יום סליחה, חזינן שעיקר הסליחות היא התפלות שלא הושמטו, ולא השמיטו אלא ה׳טפל׳ כדי לקיים ה׳טוב מעט בכוונה׳. ומכאן תמיהה על אלו שמשמיטים מ׳הרחמים והסליחות׳ עד תחנון, שהרי מיוהכ"פ נר׳ שזה עיקר הסליחות.

מה שומרים בשם הגריש"א, ייתכן שכוונתו שלא השמיטו מטעם מנהג ושכך ראוי לנהוג, אלא מנסבות הזמן וכדו׳, דברים שאין מצוה להמשיך לדורות. אבל אי"צ לומר שכוונתו שההשמטה באיסור או בטעות יסודה.

על פי דרכה של תורה, אם יש סוללת פוסקים שכוללת את כל הגאונים ראשונים ואחרונים, צריך מישהו בעל משקל סגולי כלשהו שיפסוק נגדם.
מיהו הפוסק הזה בעניינינו?

אלו שביטלו לא היו פוסקי הלכה או גדולי תורה כמבואר בערוך השולחן שהזכיר הרב מעט דבש לעיל.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

הרגשתי בדברי הרא"ש סוף ר"ה, בשעה שנחלק על הרמב"ן בענין לצאת מז"ש מאת הש"ץ, שסיים דבריו ׳ומנהג אבותינו תורה׳, על אף שבא לחלוק על המנהג הוותיקין, ולקיים המנהג המחודשת של הרי"ץ גיאות.

[לענין]

2 נקודות שיש ליתן עליהם את הדעת.

א. ראשוני הפרושים עצמם, מלבד שהנהיגו בגלוי הנהגות חדשות על פי הגר"א - מה שלא היו מעיזים לעשות בחו"ל (וכמו ברכת כהנים בכל יום, למשל), הרי בחלק דברים נהגו בהדיא דלא כוותיה היות וסברו שבארץ ישראל הוכח אחרת (וכגון ענין השיעורים, ואכמ"ל).
זאת אומרת תלמידי הגר"א בעצמם, פה שני ושלישי לאליהו, אחזו שחלק מהמהלך שנקרא 'שיטת הגר"א' הוא לבדוק כל דבר מחדש, ולקבל הכרעות מקוריות ונועזות, גם אם הגר"א עצמו לא הכריע כן [מחמת חוסר בנתונים, מה שבענין הפיוטים לא שייך כמובן, ולא הבאתיו אלא כיסוד חשוב בעלמא, אך לא להכא].

ב. הגר"א ז"ל התבטא ואמר שאם היה מגיע לארץ הקודש, היה זה שוה ולו כדי 'להתפטר ממנהגי פוילין'.
האם לא הכוונה בזה גם על הפיוטים? (חוץ מקטניות ושתי נשים).
גם אם אצל הגר"א אמרו את כל הפיוטים עדיין אין ראיה מזה שדעתו באופן חיובי לומר, אלא רק לא רצה לשנות מהמנהג.
ומנהג הפרושים, שעלו לארץ והשמיטו הרבה מהפיוטים, יוכיח!
(אגב, עדיין הפרושים אומרים הרבה יותר פיוטים ממה שאומרים בישיבות, וכגון בארבע פרשיות).

[אומר אני]

בארה״ב -בקהילת דעבריצין ונייטרא ובוויען עדיין אומרים את הסליחות , ומישהו מקהילת וויען הדפיס את הסליחות מחדש עם ביאור לענ משפחתו שנפטר במלחמה ולפני כמה שנים המשפחה הדפיסו את זה מחדש , שכחתי את שם שלו רק ששם משפחתו הוא גראס
נ.ב. האם בהקהילה במעייני הישועה , והמנין דהרב המבורגר אומרים את הסליחות?

[הרואה]

בקשר למנהג הגר"א באמירת הפיוטים,
אין מקור מדברי הגר"א לחשיבות אמירת הפיוטים וכדו', אלא שלא רצה לשנות מהמנהג בבית הכנסת שבו התפלל, וכפי שלא נלחם שם במכירת העליות על אף שלדעתו זה אסור, וידוע דברי הגר"ח מוולאז'ין 'הגם לכבוש את המלכה עמי בבית'.
עכשיו נניח שלא היתה ידועה לנו דעת הגר"א במפורש בעניין מכירת העליות, אלא היתה לנו ידיעה רק שבקלויז הגר"א מכרו עליות בשבת ויו"ט. איזו סערה היתה קמה פה בפורום מפי כמה חסידים וייקים על 'עקירת דעת הגר"א' ב'עקירת מנהג מכירת העליות' רח"ל.
באופן כללי הגר"א מתח קו על כל מנהגי אשכנז ופסק כדינא דגמרא בכל נושא, בניגוד גמור לרמ"א ולשאר פוסקי אשכנז לפניו ואחריו.
כמו בהרבה נושאים, דווקא לאלו שבדרך כלל דעת הגר"א מעניין את הגרביים שלהם, בנושא הפיוטים נזעקו כאילו שזה עקירת הדת.
אגב את עיקר הדברים שמעתי מפי ר' אליהו זילברמן שליט"א, שהרב שבטיישראל דפדף לאור הנר בספר הטלפונים של האדמו"רים וחיפש שם איזה אדמו"ר עוקר הלכות, ובסוף מצא, הלוואי עלי גרגיר מהאהבת ישראל שלו.
אגב אביו ר' יצחק שלמה היה מתפלל בימים נוראים בבית כנסת ספרדי, ושמעתי מבנו ר' יו"ט שהסיבה שלא היה מסוגל לסבול את העסק שעושים מכל קנייטש בניגון בפיוטים ושוכחים את עיקר התפילה

[ספרים וועלט]

לאחר כל האריכות וההסברים באשכול זה, עדיין לא מובן איך נשכח אמירת הסליחות + י"ג מידות של רחמים בשחרית מוסף ומנחה של יו,כ?
האם אנשים לא ראו בהשמטת אמירת י"ג מידות במשך כל היום כסטייה גדולה מן המנהג? איך עבר כל זה בשתיקה בכ"כ הרבה קהילות ואין איש שם על לב? משהו עדיין חסר בפוזל זה.

[יעקל]

בארה״ב -בקהילת דעבריצין ונייטרא ובוויען עדיין אומרים את הסליחות , ומישהו מקהילת וויען הדפיס את הסליחות מחדש עם ביאור לענ משפחתו שנפטר במלחמה ולפני כמה שנים המשפחה הדפיסו את זה מחדש , שכחתי את שם שלו רק ששם משפחתו הוא גראס
נ.ב. האם בהקהילה במעייני הישועה , והמנין דהרב המבורגר אומרים את הסליחות?

בכל מניין שנוהג לפי מנהג אשכנזי המערבי והקדום אומרים

[יראה- שלם]

אולי יש לאי מי מחכמי הפורום סדר הסליחות לתפילות יוה"כ?
(אגב. מה שנוהגין בויזני'ץ לומר סליחות בשחרית ראש השנה, כידוע מנהג זה נתחדש אצלם רק בשנות הרה"ק בעל "אהבת ישראל" לאחר שאבותיו הק' נפטרו בצעירותם, והלך לבקש עצה מאחד מצדיקי דורו, (לא זוכר כרגע מי) ואמר לו שהפיוטים בימים נוראים הם סגולה לאריכות ימים, אשר ע"כ יחדש את מנהג אמירת הסליחות, ואכן עשה כן והאריך ימים יותר מאבותיו.)

[צופה_ומביט]

כמדומה שהמסופר כן הוא לגבי אמירת "יוצרות/קרובות" בכל החגים, ולא על פיוטים/קרובות של ימים נוראים דוקא, [וכמדומה שלא מוזכר במעשה זה עניין הסליחות דיוכ"פ כלל].
ומשו"כ כמדומה שבויז'ניץ אומרים את כל היוצרות של שבתות ד' פרשיות ופורים וכל החגים וימים נוראים.

וראה קדוש ישראל ח"א עמוד קנח.

[איש בן פרצי]

אולי יש לאי מי מחכמי הפורום סדר הסליחות לתפילות יוה"כ?

אפשר למצוא בהרבה מחזורים עתיקים (אשכנז - בכל מקום כפי מנהגו) עד כמעט השואה,
ולאחרונה זה נדפס בגולדשמידט (כל המנהגים), ובמחזור 'כתר מלכות' (מחזור ווילנא) הדפיסו לפי מנהגי ליטא פולין ובעהמען (-הונגריה),
ואגב, רוב מן הסליחות שאומ' ביום כפיור קטן מגיע משם (!)

[ספרים וועלט]

איך זה שאם הש"ץ ידלג על ה"ה" של עושה "ה"שלום במרומיו, יצעקו עליו ויתקנו אותו, וחלקים חשובים של סדר התפילה כולל י"ג מידות שאינן חוזרות ריקם (שכמעט וניתן לומר שזו תפילה היותר חשובה בין כל הפיוטים והסליחות!) נשמטו מן נוסח התפילה ואין פוצה פה?

[איש בן פרצי]

איך זה שאם הש"ץ ידלג על ה"ה" של עושה "ה"שלום במרומיו, יצעקו עליו ויתקנו אותו, וחלקים חשובים של סדר התפילה כולל י"ג מידות שאינן חוזרות ריקם (שכמעט וניתן לומר שזו תפילה היותר חשובה בין כל הפיוטים והסליחות!) נשמטו מן נוסח התפילה ואין פוצה פה?

לאחר כל האריכות וההסברים באשכול זה, עדיין לא מובן איך נשכח אמירת הסליחות + י"ג מידות של רחמים בשחרית מוסף ומנחה של יו,כ?
האם אנשים לא ראו בהשמטת אמירת י"ג מידות במשך כל היום כסטייה גדולה מן המנהג? איך עבר כל זה בשתיקה בכ"כ הרבה קהילות ואין איש שם על לב? משהו עדיין חסר בפוזל זה.

לא הבנתי מה הבעיה שלך, פשוט זה לוקח הרבה זמן להגיד, ועם השנים מצאו דרך לצאת מזה, (בגלל כל מיני סיבות כמובן, אבל בעיקרון זה הסיבה, ובנוסף שעם השנים הפסיקו לדפוס את זה בתוך המחזור, רק בכרך נפרד לכל מקום כפי מנהגו, ומשם זה היסטריה, ע"ע גודשמידט בסדר הסליחות מבוא פ"ב, ב, הערה 4),
בכל מקרה אם אתה באמת רוצה להגיד עדיין יש ב"ה מקומות שאומרים (בכל קהילה אשכנזית).

[עלידוקר]

חןץ מקהילות אשכנז בישבת רבנו יצחק אלחנן (ישיבה אנברסיטה) אומרים אותן (נוסח ליטא). יש כמה מקומות (כולל בית הכנסת של הר' חיים סולוייציק ברמת בית שמש שכדי לחסוך זמן אומרים בשחרית ובמנחה כמה חרוזים מהפיוט "חטאנו" אם קל ארך אפים ו... בהתחלה (בשחרית) וקל מלך ....תוך כדי ובסוף ובמוסף אומרים קל מלך ...ג' פעמים עם קינות לאחר סדר העבודה. כך נהג הגרי"ד סולווויצי'ק בבוסטון. (אלא שהקפיד לומר י"ג ז' פעמים בכל תפילה.

[ספרים וועלט]

יש מקומות (בעיקר מערב-אשכנז) שאומרים סליחות.
ברוב מחזורים מופיע ב"זכור ברית ראשונים" לפני "שמע קולנו", שאומרים כאן סליחות.
האם ידוע מתי פסקו לומר סליחות? למה באמת שלא יאמרו סליחות ביו"כ עצמו?
מה שונה מהותית הסליחות מהפיוטים שכן אומרים?
למה לא נכללו במחזור?
איפה זה כן נדפס?

[שמואל שלומוביץ]

לבטח יציינו כאן עוד מעט אשכולות שדנו בנושא.
אין לי פרטים מדוייקים, אבל בינתיים אציין שזו כנראה תקלה היסטורית.
בפוסקים מבואר שיש לקצר בפיוטים ולא בסליחות שהם ענין היום.

ראיתי פעם מחזור ישן שלפני זכור רחמיך בשחרית מוסף ומנחה המחזור החלק דומני ל-שמונה חלקים, למנהגים השונים של פולין ליטא ביהם פיהם מערין רוסיא וזאמוט אונגרען וכו'.
ככל הנראה בשלב מסויים הדפסת המחזור הייתה יותר כללית, והסליחות של תפילות יוהכ"פ עברו לספר הסליחות הקהילתי.

ברור שכך השתמרות האמירה שלהם הייתה פחותה ממה שנדפס במחזורים..

אאל"ט ר"ש דבליצקי זצ"ל הדפיס את הסליחות ואמרם עם בני המנין שלו. ומדי פעם מתפרסמים מנינים ליוהכ"פ שחידשו את אמירת הסליחות.

[מעט דבש]

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=459154#p459154

[הרועה]

לבטח יציינו כאן עוד מעט אשכולות שדנו בנושא.
אין לי פרטים מדוייקים, אבל בינתיים אציין שזו כנראה תקלה היסטורית.
בפוסקים מבואר שיש לקצר בפיוטים ולא בסליחות שהם ענין היום.

ראיתי פעם מחזור ישן שלפני זכור רחמיך בשחרית מוסף ומנחה המחזור החלק דומני ל-שמונה חלקים, למנהגים השונים של פולין ליטא ביהם פיהם מערין רוסיא וזאמוט אונגרען וכו'.
ככל הנראה בשלב מסויים הדפסת המחזור הייתה יותר כללית, והסליחות של תפילות יוהכ"פ עברו לספר הסליחות הקהילתי.

ברור שכך השתמרות האמירה שלהם הייתה פחותה ממה שנדפס במחזורים..

אכן נראה ברור כי הסיבה הפשוטה שברוב קהילות האשכנזים הפסיקו לומר סליחות בשחרית ומוסף ומנחה, היא משום שבכל קהילה אמרו סדר אחר של סליחות, ולכן לא הדפיסו אותן במחזור, אלא בכל מקום אמרו אותן מתוך ספר הסליחות בהתאם למנהג, וכיון דאידחי מסידור התפילה אידחי רח"ל מן התפילה לגמרי. בספר סליחות לכל השנה בהוצאת רעדלהיים יש סליחות לחודש הרחמים והסליחות ועשי"ת, ליום הכיפורים ולכל התעניות של כל השנה. קיימות בו סליחות לשחרית מוסף ומנחה של יוה"כ, אך לא למעריב ולנעילה. כנראה בגלל שזה כבר נדפס בסידורי התפילה המיוחדים ליום הכיפורים (מחזור). הדבר מחזק במידה מסוימת את התיאוריה הזו, שהרי במחזורים היה מצוין "כאן אומרים סליחות" והכוונה שאומרים סליחות כל קהילה בנוסח שלה. יש לעורר נגד "המנהג" המוטעה, שעקר את עיקר התפילה של יום הכיפורים - אמירת סליחות - וזכר לחורבן נשארו רק "אלה אזכרה" ו"זכור רחמיך".

[שמואל שלומוביץ]

ראיתי פעם מחזור ישן שלפני זכור רחמיך בשחרית מוסף ומנחה המחזור החלק דומני ל-שמונה חלקים, למנהגים השונים של פולין ליטא ביהם פיהם מערין רוסיא וזאמוט אונגרען וכו'.

אגב, מי שיש לו צילום של מחזור כזה או דומה לזה, אשמח מאד אם יעלה הנה.

כמו"כ אם יש לאי מי את הסליחות שהדפיס ר' שריה לבני המנין שלו, אשמח אם יעלה.

בתודה גדולה מראש

[עושה חדשות]

מחזור כזה

אצל גולדשמידט. נמצא בה"ב.

[שמואל שלומוביץ]

מחזור כזה

אצל גולדשמידט. נמצא בה"ב.

אני לא מחפש מחזור עם סליחות. אלא מחזור שיש בו סליחות לכל הקהילות שדף הסליחות לכל קהילה מודפס על רבע עמוד.
כך שעל דף אחד פתוח של המחזור נדפסים סליחות לשמונה מנהגים שונים, אם אני אכן זוכר טוב.

אצל גולדשמידט יש צילום של מחזור כזה?

[עושה חדשות]

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=259

[ספרים וועלט]

אני תמה איך זה קרה, סתם משנה אחת לחבירתה כולם הסכימו לדלג על הסליחות שכולם אמרו אישתקד? איך זה ייתכן?
ואותו דבר קרה בכמעט כל הקהילות?!

[איש_ספר]

כמו"כ אם יש לאי מי את הסליחות שהדפיס ר' שריה לבני המנין שלו, אשמח אם יעלה.

בתודה גדולה מראש

בבקשה


היה בזכרוני שהעליתי פעם. כנראה טעיתי.

סליחות.pdf

(745.18 KiB) הורד 94 פעמים

והנה מה שכתב זצ"ל בענין זה במקום אחר

בענין אמירת סליחות ביום הכיפורים בחזרת הש"ץ
של שחרית מוסף ומנחה שהנהגתי לומר במנין ותיקין אצלנו
מנהג פשוט הנזכר בספרי הראשונים לומר סליחות ביוהכ"פ בתפילות שחרית מוסף ומנחה ולומר גם י"ג מידות, במחזורי אשכנז הישנים מודפסים הסליחות בשחרית מוסף ומנחה במקומן לפני 'זכור לנו' וכו', ובמחזורים של התקופה האחרונה ושלפניה הושמטו כבר הסליחות מהמחזורים וצויין רק לפני זכור לנו וכו' שכאן אומרים סליחות.

יש לשער שהשמטת הסליחות מהמחזורים היתה מסיבת ספרי הסליחות שנדפסו בכמה וכמה הוצאות ומנהגי מדינות שבהם היו הסליחות של כל השנה ד' צומות, בה"ב וכו' וימי הסליחות שלפני ואחרי ר"ה ושבהם נכללו גם הסליחות לתפילות של יוהכ"פ, ונאמרו מתוך ספרים אלו. ספרי סליחות אלו נתמעטה הדפסתם בתקופות האחרונות, ומתוך כך יצא שנשאר רק הציון במחזורים, שכאן אומרים סליחות. וכיון שספרים אלו נתמעטו והלכו יצא מזה שמנהג זה הלך והתבטל עד התבטלותו המוחלטת ברוב רובם של בתי הכנסת בארצנו וברוב העולם פרט לבתי כנסיות יחידים הנוהגים עדיין לשמור בקפדנות על מנהגי מקומם וארצם הישנים. ונשארו בידינו רק התפילות מזכור לנו וכו' המהווים תמיד את החלק האחרון שבסליחות. החובה איפוא לחדש מנהג זה שהיה נהוג כדבר פשוט בכל הנוסחאות. ומדברי הטור בסימן תר"כ בשם ר"ע גאון אנו למדים שהסליחות ביוהכ"פ הם יותר חובת היום מאשר היוצרות והקרובות, דז"ל ר"ע גאון שם ולא דבר קצוב הוא ולא חובה אלא שבח והודאה והזכרת זכות אבות וכו' אבל סליחות ורחמים חובת היום הן.

גם הערוה"ש (בסימן הנ"ל) מתרעם על ביטול מנהג זה וכותב וז"ל ומה שתמיהני דהנה הרא"ש שלהי יומא והטור בסי' זה הביאו בשם הגאונים לומר בשחרית ה' פעמים ויעבור וכו' ואנחנו אין מזכירין אפילו פעם אחת ויש מנהגים שאין להם עיקר ונזהרים בהם וזה שהוא מהגאונים ובהזכרת י"ג מידות ואין נזהרים בזה. וזה נצמח הכל מאריכת הניגונים עד שלא נשאר זמן לומר סליחות ואמירת י"ג מידות אי אפשר בלא אמירת סליחות וכו' עכ"ל.

ובקשר לאמירת י"ג מידות שבין הסליחות הביא הטור שם בשם ר"ע גאון שמנהג של הישיבה בערבית ושחרית חמש פעמים ובמוסף ז' ובמנחה ו' ובנעילה ג' ואבי העזרי כתב שקבלתי שבשחרית צ"ל י"ג פעמים ויעבור כנגד י"ג מידות ורב נטרונאי כתב מנהג בשחרית אומר ז' סליחות ובמוסף ה' ובמנחה ג' ואם יש פנאי אומר ה'.

לפנינו במחזורי אשכנז הישנים אנו מוצאים בדרך כלל שני מנהגים בסדר הסליחות האלו. מנהג אשכנז הגדול שנהג בעיקר בדרום גרמניה ומערבה ונדפס בעיקר במחזורי רדלהיים. ומנהג פולין בעהמען מעהרען ואונגריה הנדפס במחזורי זק"ש.

הסליחות כאן הם לפי מחזור זק"ש מחמת שלשה טעמים. א) מנהג אשכנז הגדול נוטה בכלל להרבות בסליחות. לפי מנהג זה מרבים בסליחות גם בערב יוהכ"פ כבערב ראש השנה ראה רמ"א אור"ח סי' תקפ"א ס"א (ולדוגמא. לפי מנהג זה אומרים בשחרית יוהכ"פ י"ד סליחות במקום ה' במנהג השני) והרי הטושו"ע בסי' תר"ך כתב דטוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר וכו'. ב) מנהג פולין קרוב יותר למספר אמירת הי"ג מידות שהוזכרו בדברי ר"ע גאון בשם מנהג הישיבה. ג) מנהג ונוסח אשכנז הנהוג כאן באר"י ושהונהג ע"י תלמידי הגר"א זצ"ל בעלייתם ארצה אינו נוסח אשכנז הגדול אלא נוסח אשכנז כמנהג פולין וקהילות ליטא רייסין וזאמוט (ולא כאן המקום לעמוד על הבדלי שני הנוסחאות האלו) ואם כי בסליחות של לפני ואחרי ר"ה קיימים שוב כשלש נוסחאות ומנהגים, נוסח ליטא לחוד נוסח פולין לחוד ונוסח פיהם מערען ואונגרן לחוד הרי בסליחות אלו אין קיימים הבדלים בנוסחאות האלו, ומנהג ליטא הוא כמנהג פולין פיהם מערען ואונגרן וכמו שאין הבדל גם בשאר הפיוטים.

ולפי זה הרי הסליחות שבמחזור זק"ש הם גם הסליחות של נוסח ומנהג קהילות ליטא.
כאמור הובאו בטור משם ר"ע גאון ורב נטרונאי גאון ומשם אבי העזרי שלשה מנהגים במספר הי"ג מידות הנאמרים בין סליחה לסליחה.

למעשה אין המספר שבכל אחד משני מנהגי הסליחות הנ"ל מתאים לשום מנהג שהוא בטור.

משלשת המנהגים שהובאו בטור יש לקבוע את המנהג של רב עמרם גאון המציין לערבית ה' פעמים, לשחרית ה' פעמים, למוסף ז', מנחה ו' ונעילה ג', כי סך הכל עולה למספר כ"ו כמנהג שם הוי"ה ב"ה. היות ומנהג זה נהוג גם בקרב חסידי בית אל המכוונים בתפילתם כל כוונות האריז"ל לפי סדורי רבנו שלום שרעבי זצ"ל בבית המדרש הנ"ל שנוסד על ידו והונהג בכל דבר כפי דעתו דעת עליון, וכמובא בכף החיים סי' תר"כ אות ו'. והרי כלל גדול בידינו כי כל מקום שיש מחלוקת הפוסקים בפרט בדבר שאינו עיקרו דין הגמרא אלא רק מנהג כבנידון שלפנינו, ודעת המקובלים כאחד מהם הרי שיש לנהוג בזה כדיעה זו. וכן הוא הדבר שלפנינו.

ואף שמנהגנו כאן באר"י לומר בנעילה ז' פעמים מכל מקום כלל גדול בידינו שהובא ברא"ש פ"ד דר"ה סי' ג' ובביאור הגר"א סי רע"א ס"י דבכל דבר המכוון כנגד משהו העיקר לא לגרוע ממנו אבל להוסיף עליו אפשר.

ולפי זה יש ליזהר בנעילה שאם רד היום מאד וצריכים למהר ולדלג בכדי להספיק לנשיאת כפיים לפני השקיעה שלא יפחתו מלומר עכ"פ - משלשה פעמים י"ג מידות וכפי הנזכר בדברי ר"ע גאון הנ"ל.

מספר הי"ג מידות שבסליחות של מחזור זק"ש שלפנינו אינו זהה כאמור לגמרי עם מנהג רע"ג הנ"ל. בשחרית המנהג מתאים. כמו כן במנחה בצרוף הי"ג מידות שלאחר מי אל כמוך וכו' ללפני או"א סלח ומחל וכו'. בערבית לפנינו ד' ולרע"ג ה'. ובמוסף לפנינו ג' ולגאון ז'. בכדי להתאים את המספר לגמרי למנהג רע"ג רצוי להוסיף בערבית עוד פעם אחת י"ג מידות לאחר יעלה תחנוננו וכו' לפני שומע תפלה.

ובכדי לתאם את המספר במוסף, הוכנסו והוכללו כאן שלשה סליחות מנוסח אשכנז הגדול והם אבל אנחנו אשמים, אפסו אישים, אדון בפקדך עם שלשה פעמים י"ג מידות הנאמרים אחריהם. ועוד פעם אחרי סלח לנו אבינו וכו' הנאמר לפני התחלת הסליחות שגם זה לקוח מהמנהג ההוא. ועם ג' פעמים המצויים בסליחות מחזור זק"ס נשלם איפה המנין למספר ז'.

ער"ח אייר תשכ"ז

[שמואל שלומוביץ]

מחזור כזה

אצל גולדשמידט. נמצא בה"ב.

אני לא מחפש מחזור עם סליחות. אלא מחזור שיש בו סליחות לכל הקהילות שדף הסליחות לכל קהילה מודפס על רבע עמוד.
כך שעל דף אחד פתוח של המחזור נדפסים סליחות לשמונה מנהגים שונים, אם אני אכן זוכר טוב.

אצל גולדשמידט יש צילום של מחזור כזה?

שם יש רשימה של המנהגים השונים, והדפסה רציפה של כל הסליחות, אם הבנתי במרוצתי שמה.
ויישר כחך!!
אני עדיין מחפש צילום של מחזור ישן, גודל הדף שלו כגודל ש"ס גדול, לפני זכור רחמיך העמוד מתחלק בקוים לאורך ולרוחב, כששני עמודי הדף עומדים בעצם כ-8 עמודים זה לצד זה, וכל רבע כזה מכיל מנהג קהילה אחת.
אצל גולדשמידט יש מנהגי אשכנז המערבי, ושם מדובר על מנהג המזרחי, פולין ליטא אונגרען ביהם פיהם ועוד. אם אני זוכר כראוי.

אולי אבקש ממי שראיתי אצלו שיואיל לשלוח לי צילום של זה.

[שמואל שלומוביץ]

כמו"כ אם יש לאי מי את הסליחות שהדפיס ר' שריה לבני המנין שלו, אשמח אם יעלה.

בתודה גדולה מראש

בבקשה


היה בזכרוני שהעליתי פעם. כנראה טעיתי.

סליחות.pdf

תודה רבה!!

לא הצלחתי להבין עד הסוף האם הסליחות הללו מייצגות מנהג מסויים שנהגו לומר קטעים קצרים כאלו, או שהוא זצ"ל ברר חלקים קטנים מן הפיוטים, מפני קוצר הזמן.

[איש_ספר]

לא הצלחתי להבין עד הסוף האם הסליחות הללו מייצגות מנהג מסויים שנהגו לומר קטעים קצרים כאלו, או שהוא זצ"ל ברר חלקים קטנים מן הפיוטים, מפני קוצר הזמן.

מהקדמתו לסדר הסליחות:

ולכן בכדי להחזיר מנהג קדמונים למקומו ליקטתי וסידרתי כאן מקצת קטעים מהסליחות לאומרם ביוהכ"פ בתפילות ולאחריהם י"ג מידות...

[שמואל שלומוביץ]

לא הצלחתי להבין עד הסוף האם הסליחות הללו מייצגות מנהג מסויים שנהגו לומר קטעים קצרים כאלו, או שהוא זצ"ל ברר חלקים קטנים מן הפיוטים, מפני קוצר הזמן.

מהקדמתו לסדר הסליחות:

ולכן בכדי להחזיר מנהג קדמונים למקומו ליקטתי וסידרתי כאן מקצת קטעים מהסליחות לאומרם ביוהכ"פ בתפילות ולאחריהם י"ג מידות...

אכן. אבל ראיתי שבין הטעמים שפירש לבחירת מנהג הסליחות, הוא לקחת ממקומות שנוהגים לקצר.

הוא ראה ערך בכך שכיון שהוא מקצר זה יהיה ממנהג קהילה שבמקור נוהגת לקצר בסליחות? למרות שהוא לקח רק קטעים.

[בני ברקי]

באיזה תקופה זה הופסק?
לפני מאה מאתיים שנה? או קדום יותר?
הח"ח כן אמר סליחות?

[ליטוואק פון בודאפעסט]

הרגשתי בדברי הרא"ש סוף ר"ה, בשעה שנחלק על הרמב"ן בענין לצאת מז"ש מאת הש"ץ, שסיים דבריו ׳ומנהג אבותינו תורה׳, על אף שבא לחלוק על המנהג הוותיקין, ולקיים המנהג המחודשת של הרי"ץ גיאות.

אני רואה את התגובה הישנה שלי, ונראה שטעיתי בזה.

בספר דורות הראשונים (ח"ה) בענין הארבעה שבויים ביאר שתועלתם לא היתה בזה שהביאו את התורה לאפריקא וספרד, שהיו להם ישיבות כבר מקודם. אלא שהיו מנהגים באירופה שקדמו את חתימת התלמוד, וע"י השפעת ארבעת השבויים שינו את מנהגם ממנהג בבל והתלמוד בבלי למנהג א"י הקדום. ולכן התחיל כל יחיד ויחיד לומר מז"ש בכל ר"ה, דלא כמנהג הגאונים.

כוונת הרא"ש ב'מנהג אבותינו תורה' היא במנהג השני ולא במנהג הראשון, ואין כוונתו למנהג מחודשת. כמדומני שהרב הלוי מביא ראיה זו, תוך שלל ראיות אחרות.

[שמואל שלומוביץ]

באיזה תקופה זה הופסק?
לפני מאה מאתיים שנה? או קדום יותר?
הח"ח כן אמר סליחות?

לעיל:

ר' דניאל גולדשמיט כותב שהדילוג בליטא ופולין אינו מוקדם ממחצית המאה הי"ט.
וכנראה שהיות לא נדפסו בתוך המחזורים בגלל שינויי המנהגים המקומיים (ועוד שהיתה פיוטים אחרים בכל שנה) הפסיקו לאמרן בכלל

[באמונתו]

לפי הגר"א ז"ל, הלא אין להפסיק אף פעם באמצע חזרת הש"ץ עם סליחות.
ממילא בישיבות הפסיקו, ואפשר שהשפיע על שאר סליחות, וכן על קהילות תלמידי הישיבות ואחרות.

[ספרים וועלט]

לפי הגר"א ז"ל, הלא אין להפסיק אף פעם באמצע חזרת הש"ץ עם סליחות.
ממילא בישיבות הפסיקו, ואפשר שהשפיע על שאר סליחות, וכן על קהילות תלמידי הישיבות ואחרות.

כמדומה שלפי הגר"א ז"ל כן מפסיקים לסליחות אך לא לפיוטים, והנה המצב הנוכחי הוא להיפוך, מפסיקים לפיוטים ומשמיטים הסליחות...
אך עדיין הפליאה זועקת, איך זה קרה בכמעט כל הקהילות, חסידים ופרושים, ברוסיה פולין הונגריה ליטא וכו', והכל בתקופה אחת פחות או יותר?!

חידוש נוסף, בכל ימי הסליחות ובפרט בעשי"ת מרבים בהזכרת י"ג מידות של רחמים, ואיך זה שדווקא בעיצומו של יוה"כ יסתפקו במועט?!!

[שמואל שלומוביץ]

לפי זכרוני לדעת הגר"א אומרים כל הסליחות והפיוטים של ימים נוראים בתוך שמונ"ע שהם מענין הברכה, חוץ מבברכות ק"ש (ומשלימים הפייט ברוך שם כבוד מל' אחר חזרת התפילה, והפיוטים שבאמצע קדושה שאומרים אחר הקדושה כמדו'), וכמבואר במעשה רב ובמשיב דבר.
הפיוטים שהגר"א ביטל הם בארבע פרשיות וכ'ו שאינם מענין הברכה.
וכן נהגו בישיבת וואלזין כמו שהעיד הנצי"ב.

[אור עולם]

אני לא מכיר שום דבר כתוב מהגר"א על הסליחות הללו.

[שמואל שלומוביץ]

אני לא מכיר שום דבר כתוב מהגר"א על הסליחות הללו.

פשוט ממה שלא כתוב שדילגו ש"מ שאמרו.
שהרי בסימן רה מבואר שאמרו הפיוט בתוך התפילה.

[הרועה]

לפי הגר"א ז"ל, הלא אין להפסיק אף פעם באמצע חזרת הש"ץ עם סליחות.
ממילא בישיבות הפסיקו, ואפשר שהשפיע על שאר סליחות, וכן על קהילות תלמידי הישיבות ואחרות.

תמוה לומר כי סליחות הן הפסק בברכה החותמת: "מלך מוחל וסולח לעוונותינו ולעוונות עמו בית ישראל ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הכיפורים".

[באמונתו]

אכן, הגר"א ז"ל ביטל לפיוטים וכן הסליחות שבאמצע ברכות ק"ש תפילה וחזרת הש"ץ, ע"ד המפורש במעשה רב - בהלכות פסוקי דזמרה וקריאת שמע ותפלה אות נז:

שלא לפרוש מן הצבור בפיוטים או סליחות, כשאומרים אחר חזרת הש"ץ, ואין הפסק בברכות ק"ש ותפלה:

וע"ע במצורף כאן:

[אור עולם]

זה לא כתוב על ד' תעניות?

[באמונתו]

זה לא כתוב על ד' תעניות?

כן.
ייתכן שהורגלו משם לדלג על הסליחות שבאמצע אף כאן.