משוש דורים כתב:ג. איני יודע על כ"כ הרבה רייד בקדשים, אם כי יש חומר עליו של גדולי הדורות, שאגת אריה, נודע ביהודה, שואל ומשיב, וכדו', וכנ"ל סעיף ב'.
אמיר כרמי כתב:אבל לכאורה רוב יוצאי בית מדרשו של ר' חיים הלכו לנשים נזיקין איך דווקא הרב מבריסק הלך לקדשים? הוא פשוט אהב את זה?
האם יש שינויים משמעותיים בין בתי המדרש של בריסק, הגרמ"ד, הגרא"י?
האם שאומרים קדשים באמת העיסוק הוא בכל קדשים או רק במקומות מסוימיים?
למשל האם מישהו יודע מה סבב הלימוד בישיבת בריסק?
משוש דורים כתב:גם על הגרי"ז היתה השפעה מסויימת של הח"ח.
שמעתי מהגה"צ רמ"א שטרן זצ"ל, ששמע מהגרי"ז שפעם אחת הגיע הח"ח להדבר עם הגר"ח מבריסק בענייני השעה, וסיכמו ללכת למחרת בבוקר השכם יחדיו לצורך שתדלנות.
ואז התפלל הח"ח שחרית עם עלות השחר, וקודם הנה"ח כבר היה בבית הגר"ח וראה שהגר"ח מתפלל שחרית כי לא רצה להתפלל קודם הנה"ח, ואז אמר הח"ח אני התפללתי תפילת בדיעבד לכתחילה, והוא מתפלל תפילת לכתחילה בדיעבד.
וכשהמתין על הגר"ח שוחח עם הגרי"ז ושאל אותו: מה לומד הפרוש? (פרוש היה כינוי לאברך), והשיב הגרי"ז: קדשים. ואמר לו הח"ח שאיתא בספר חסידים שמי שמתעסק בחלק מהתורה שאין לו לומדים נעשה בעה"ב על חלק זה, וכל מי שיצטרך ללמוד חלק זה בעתיד, יזדקק לו.
עוד ראיתי בספר על הצדיק ר"ש בלוך (תלמיד הח"ח) שפ"א שלח הח"ח מכתבים לרבני הדור שיכתבו לו כמה כהנים יש בקהילתם שיודעים הלכות עבודה, ויוכלו לעבוד אם יבוא משיח צדקנו.
והיחיד שהשיב לו תשובה מפורטת היה הגרי"ז, שכתב לו כמה יש בעירו בקיאים בהלכות ממש, וכמה יודעים קדשים אבל צריכים עוד לימוד למעשה, וכמה ת"ח יש שיוכלו ללמוד בפרק זמן קצר, וכמה יש שיוכלו ללמדם אם ישכרו להם מלמדים וכו'.
יש להניח שמה שהניע את הגרי"ז היו הכיסופים לגאולה, אלא שעשה זאת בדרך בריסקאית. וראה בספר חמש דרשות של בן דודו רי"ד מבוסטון, שמתאר את הכיסופים לגאולה בבית הגר"ח שכולם הוכנסו לתוך לימוד ענייני א"י ביהמ"ק והמסתעף.
אמיר כרמי כתב:[אגב הרב סולובייציק הוא אחיינו של הרב מבריסק.
דודי צח כתב:אמרו בשם הרב שך: נרפים אתם נרפים על כן אתם אומרים נלכה נזבחה (נלמד מסכת זבחים)
יותר עמל הוא לחדש חידושים גם בסוגיות שיש בהם מלא 'רייד' (בשים לב שהרייד הללו אינם תורה מסיני שאנו חייבים לקבלם כמות שהם)
אמיר כרמי כתב:דודי צח כתב:אמרו בשם הרב שך: נרפים אתם נרפים על כן אתם אומרים נלכה נזבחה (נלמד מסכת זבחים)
יותר עמל הוא לחדש חידושים גם בסוגיות שיש בהם מלא 'רייד' (בשים לב שהרייד הללו אינם תורה מסיני שאנו חייבים לקבלם כמות שהם)
אני שמעתי שהרב שך אמר שהוא לא מוכן לוותר על בין הזמנים כי בזמן הזה הוא לומד קדשים...
פרי יהושע כתב: [ידוע המעשה עם ר' יצחק אלחנן שהלך לקבל סמיכה מר' משולם איגרא והזדמן לו סדר זבחים שלא נפגש אתו מולאז'ין ולמד בו כל הלילה...],
יעקב_ב. כתב:פרי יהושע כתב: [ידוע המעשה עם ר' יצחק אלחנן שהלך לקבל סמיכה מר' משולם איגרא והזדמן לו סדר זבחים שלא נפגש אתו מולאז'ין ולמד בו כל הלילה...],
???
ר' משולם איגרא נפטר בשנת תקס''ב, ואילו ר' יצחק אלחנן נולד בשנת תקע"ז!!!
פרי יהושע כתב:יעקב_ב. כתב:פרי יהושע כתב: [ידוע המעשה עם ר' יצחק אלחנן שהלך לקבל סמיכה מר' משולם איגרא והזדמן לו סדר זבחים שלא נפגש אתו מולאז'ין ולמד בו כל הלילה...],
???
ר' משולם איגרא נפטר בשנת תקס''ב, ואילו ר' יצחק אלחנן נולד בשנת תקע"ז!!!
אופס עשיתי טעות, ברח לי כרגע השם הנכון, אשמח למי שיודע שיתקן.
אמיר כרמי כתב:אבל לכאורה רוב יוצאי בית מדרשו של ר' חיים הלכו לנשים נזיקין איך דווקא הרב מבריסק הלך לקדשים? הוא פשוט אהב את זה?
האם יש שינויים משמעותיים בין בתי המדרש של בריסק, הגרמ"ד, הגרא"י?
האם שאומרים קדשים באמת העיסוק הוא בכל קדשים או רק במקומות מסוימיים?
למשל האם מישהו יודע מה סבב הלימוד בישיבת בריסק?
אמיר כרמי כתב:אני מכיר סיפור אחר שמזכיר קצת את שלך שהלך להיבחן להיות רב במקום פלוני ולא היה לו אלא דף גמרא אחד ולמד בו כל הלילה והיה שם תוס' שאומר ששק מקבל טומאה בג אצבעות אע"פ ששימושו הוא רק מד' אצבעות(דרך אגב איפה התוספות?) ולמחרת שאלו אותו בבחינה ואמר את התשובה(כל זאת שמעתי מהרב זילברשטיין שליט"א עם המשך מעניין מאוד...)
ואולי לזה כוונתך...
משוש דורים כתב:הסיפור המוסמך הוא מה שכתוב בתולדות יצחק, (תולדותיו כפי שנכתבו ע"י מקורבו ר' יעקב ליפשיץ), שכשנסע לרבנותו השניה, התאכסן בלילה בכפר, וביקש ללמוד דבר מה ולא היה שם שום ספר, עד שהכפרי הציע לו את הסידור שלו, שהיה סידור דרך החיים לר"י מליסא, ואז ישב ולמד כל הלילה את ההגהות וההלכות שכתב ר"י מליסא, למחרת כשהגיע לעיר קראו בתורה ונתעוררה שאלה על הס"ת, ופסק מיד כפי מש"כ בדרך החיים, ואז הקיפו אותו בעלי תריסין איך פסק כפי שפסק, ומיד פתח להם הדה"ח והראה המקור.
בקרו טלה כתב:אמיר כרמי כתב:אני מכיר סיפור אחר שמזכיר קצת את שלך שהלך להיבחן להיות רב במקום פלוני ולא היה לו אלא דף גמרא אחד ולמד בו כל הלילה והיה שם תוס' שאומר ששק מקבל טומאה בג אצבעות אע"פ ששימושו הוא רק מד' אצבעות(דרך אגב איפה התוספות?) ולמחרת שאלו אותו בבחינה ואמר את התשובה(כל זאת שמעתי מהרב זילברשטיין שליט"א עם המשך מעניין מאוד...)
ואולי לזה כוונתך...משוש דורים כתב:הסיפור המוסמך הוא מה שכתוב בתולדות יצחק, (תולדותיו כפי שנכתבו ע"י מקורבו ר' יעקב ליפשיץ), שכשנסע לרבנותו השניה, התאכסן בלילה בכפר, וביקש ללמוד דבר מה ולא היה שם שום ספר, עד שהכפרי הציע לו את הסידור שלו, שהיה סידור דרך החיים לר"י מליסא, ואז ישב ולמד כל הלילה את ההגהות וההלכות שכתב ר"י מליסא, למחרת כשהגיע לעיר קראו בתורה ונתעוררה שאלה על הס"ת, ופסק מיד כפי מש"כ בדרך החיים, ואז הקיפו אותו בעלי תריסין איך פסק כפי שפסק, ומיד פתח להם הדה"ח והראה המקור.
אלו ואלו דא"ח
חשוקי חמד בבא מציעא דף ז עמוד א
וגיסי הגר"ח קניבסקי שליט"א ... והביא לזה ראיה שכעין מעשה זה אירע לרבי יצחק אלחנן (מובא בספר תולדות יצחק תולדות רשכבה"ג הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, סוף סימן ב), בנסעו מבארעזא לנישוועז להתקבל לרבנות, באמצע הדרך, עצר העגלון בבית מלון להינפש, רבנו על אף שהיה עייף ויגע מאוד מהדרך שנסע, ביקש מבעל המלון אולי יש לו איזה ספר להגות בו. בעל המלון ענהו, כי אין לו כל ספר בבית, מבלעדי סדור התפלה עם פירוש דרך החיים, ויען תנה לי את הסדור, ובפתחו אותו נגללו לעיניו במבטו הראשון, דיני קריאת התורה, וישם עיונו בהם. ויהי ממחרת בבואו לנישוועז, נזדמנה בבית המדרש שאלה בקריאת התורה, ממש כאותה השאלה שפגע בדרך החיים שהגה בה במלון, והורה כמו שנפסק בדרך החיים, הלומדים החריפים החלו להתפלפל עמו בדין הזה, והביאו ראיות מפוסקים ראשונים ואחרונים. אבל באחרונה אמר אחד מהמפלפלים, נייתי סדור דרך החיים ונחזה, ויבקש וימצא הדין כדבריו, ותמו הפלפולים.
וכמקרה הזה, קרהו גם בנוסעו לקבל הרבנות נאווארעדאק, ודרכו היה לפני שבתו בעגלה, לעיין באיזה ספר למען יהיה הענין הזה להגות בו בדרך. ובמקרה שם עינו בדברי תוספות אחד... והנה למחרת יום בואו לנאווארעדאק באו אליו כל הלומדים, ומה נפלא היה המקרה כי הלומדים החלו לפלפל אתו באותה סוגיא בדברי התוס' הזה.
ושמעתי מגיסי הגר"ח קניבסקי שליט"א שהנידון היה דהרי ידוע שהרוצה לקנות בבגד קנין סודר, צריך לתפוס בה שיעור ג' אצבעות, והוא משום ששיעור קבלת טומאה בבגד הוא ג' אצבעות. מה הדין בבא לקנות בשק, ששיעור קבלת טומאה שלו היא ד' אצבעות, האם צריך לתפוס ד' אצבעות כשיעור חשיבות לגבי טומאה? ור' יצחק אלחנן אמר שיש לפשוט ספק זה מדברי התוס' בב"ב (דף קעג ע"ב ד"ה חסורי) שכתבו שקונים בכליו של קונה, וכגון דנקיט ביה שלש על שלש, דבציר מהכי לא מהני אם אינו כלי, ואין חילוק בין עור לשק, כדאמרינן בשנים אוחזין דף ז ע"א כיון דנקיט ביה שלש על שלש, יעו"ש.
[מפורסם המעשה המובא בעליות אליהו על הגר"א שלמד בהיותו נער בליל שמחת תורה את מסכתות זבחים ומנחות, ועי"ע שם בהע' טז שלמד בזמן מועט לפני התפילה את חציה השני של מסכת חולין]
עוד נשאר הגליון חלק ע"כ אציין בענין לימוד סדר קדשים לשדה צופים בהקדמתו לסדר קדשים עמ' 26 ואילך https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?160362&
וספר דף על הדף עמ' 21 ואילך https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?161703&
קראקובער כתב:עיין ב"מ קט: כי מטית לשחיטת קדשים וברש"י וכנראה שגם בזמן חז"ל פחות התעסקו בזה.
דרומי כתב:בספר 'לקוטי תורה' לבעה"ת בסוף פ' קדושים מדבר במעלת לימוד סדר קדשים, עיי"ש.
https://chabadlibrary.org/books/adhaz/l ... 6%22%D7%9Cאליהו חיים כתב:אולי אפשר לבקש להעתיק הדברים לכאןדרומי כתב:בספר 'לקוטי תורה' לבעה"ת בסוף פ' קדושים מדבר במעלת לימוד סדר קדשים, עיי"ש.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 74 אורחים