חדש - פשוטו של מקרא

[שמואל שלומוביץ]

נער הייתי וגם זקנתי, ומעולם לא ראיתי את פירושו של הרש"ר הירש בכל בתי הכנסת ובתי המדרש שביקרתי בהם. שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך האם חשבו שפירושו מתאים לקהל היראים ושלמים, או שעדיף שישאר במקורו בשפה שבה נכתב

במחילה, בבתי הכנסת ובתי המדרש שכב' רגיל לבקר גם לא ימצא המסילת ישרים, אולי היו מעדיפים שיתחבר באיטלקית...
אז כנראה לכל אחד האבות והזקנים שלו, ומי שאצל פלוני יחשב ששרתה עליו הקודש אצל אלמוני יחשב בהיפך...
וזה חלק מהבעיה שכ"א רוצה שכולם ידברו בשפה שלו, ויסבירו באופן שהוא או רבותיו רואים לנכון, וכל מה שלא יהיה כן צריך לאוסרו בחרם שמתא וארור, להוציא מבתי כנסיות וכו' ולאסור המסחר בזה.

[צופה_ומביט]

מי יכול להאמין שהגר"א היה מעמיד בקונע מי שמצהיר שרש"י אינו פשוטו של מקרא..

אני יכול להאמין שהגר"א היה נוזף בחריפות במי שהיה אומר שדברי רש"י בשום מקום אינם פשש"מ.
זה הרושם שעולה מחומש שיש בו פירוש רש"י ולצידו פירוש פשוטו של מקרא.
???
רש"י בלול מפשש"מ ומדרש המיישב לשון המקרא [וגם היכן שכתב רש"י פשש"מ יש שפירשו אחרת את הפשש"מ גופא]. באם החומש/פירוש הנ"ל מביא מפרשים אחרים כפשש"מ רק היכא שרש"י פירש בדרך דרש, אבל היכא שרש"י פירש פשש"מ החומש מביא אותו כפשש"מ ו/או מוסיף עליו עוד מפרשי פשש"מ - היכן א"כ החומש הזה אומר / מעלה רושם שדברי רש"י בשום מקום אינם פשש"מ?

אני הק' חוזר ואומר, וזה גם אמור גם לחברא שעשה כאן עבודה יסודית וראויה לכל שבח.

אפשר לנקוט עמדה ממוצעת:

הפירוש אינו מינות חלילה;
מותר לחבר פירוש גם לבן דורינו;
יש ערך גדול ליצירה המלקטת פשש"מ בכל מקום.

ומכתב הגרמ"ק?
ודרשת הגראי"ס?
וס' ויבינו במקרא?
אשמח אם מעלתו יאמר בפה מלא וברור מה דעתו על דבריהם, לאור מה שכתב כאן.

(אף שיש לתמוה על חומשינו שלפעמים בין הפשטים עצמם בוחר בפשט מסוג מאד מסוים)

אבל אסור לאפשר שפירוש זה יהפוך לפירוש עממי. ובטח שלא ידחוק לימוד חורש"י.

האם זה אומר שמי שהדפיס חומש כזה, פשע? זה פחות רלוונטי.
לא שמענו שיש איסור לבעל מלאכה להוציא מתח"י מוצר מוצלח ו/או להצליח במלאכתו. עאכו"כ שההצלחה אינה תלויה בו אלא בכלל הציבור שקנה ולמד והתלהב ונהר וכו'. ומי שיש לו בעיה עם הצלחת החומש - מתכבד להוציא חומש אחר עם פירוש רציף [שנחוץ מאד, כפי שמעידה הצלחת חומש דידן] שיהיה כפי הבנתו בכל העניינים הנוגעים. [דא עקא שאכן ישנה טענה עקשנית שמאחורי מסע הרדיפה נגד החומש עומדים גורמים שאכן הוציאו / רוצים להוציא חומש כזה, שפחות הצליח / שלא רוצים מתחרים בשוק].

עד לרגע זה אני לא רואה אפילו פעם אחת שטענות המתנגדים נשארות כשהיו לאחר שעונים להם ומוכיחים להם בצורה מסודרת.
תמיד זה מתחיל בכפירה ומינות ועקירת התורה ופגיעה ביסוד הדת של פירוש רש"י הקדוש - ונגמר בקול ענות חלושה בבעיה בדרכי ההוראה [מה זו אשמתו של מוציא החומש?] או בהצלחתו של החומש [?], ובדקדוקי עניות בשמו של הפירוש [שגם על זה כבר ענו באר היטב, ובכל מקרה עומד להשתנות] וכיו"ב.

[שמואל שלומוביץ]

מי יכול להאמין שהגר"א היה מעמיד בקונע מי שמצהיר שרש"י אינו פשוטו של מקרא..

אני יכול להאמין שהגר"א היה נוזף בחריפות במי שהיה אומר שדברי רש"י בשום מקום אינם פשש"מ.
זה הרושם שעולה מחומש שיש בו פירוש רש"י ולצידו פירוש פשוטו של מקרא.

אני הק' חוזר ואומר, וזה גם אמור גם לחברא שעשה כאן עבודה יסודית וראויה לכל שבח.

אפשר לנקוט עמדה ממוצעת:

הפירוש אינו מינות חלילה;
מותר לחבר פירוש גם לבן דורינו;
יש ערך גדול ליצירה המלקטת פשש"מ בכל מקום.

(אף שיש לתמוה על חומשינו שלפעמים בין הפשטים עצמם בוחר בפשט מסוג מאד מסוים)

אבל אסור לאפשר שפירוש זה יהפוך לפירוש עממי. ובטח שלא ידחוק לימוד חורש"י.

האם זה אומר שמי שהדפיס חומש כזה, פשע? זה פחות רלוונטי.

בעניי ההנחה שכבודו מניח בדבר האמירה של הספר היא מוגזמת לגמרי,

אני גם כתבתי כבר שיש מן היומרנות בספר הזה כצורתו, בשמו וצורת עימודו, וחושב שיש מה לתקן בו בתחום הזה, אבל לומר שהמסר שלו שדברי רש"י בשום מקום אינם פשוטו של מקרא? אתמהה..
אני לא רגיל ללמוד בו אבל אני מאמין שהוא מסתמך על רש"י בהמון מקומות, למרות שכיון שרש"י בין כך מוצב על הדף מן הסברא הישרה לעשירות הפירוש להביא דעות אחרות במקבילה הפשטנית.
לכל היותר ניתן ללמוד מזה דבר שהוא נכון ורש"י הודה בו, וקשה עד בלתי אפשרי להתווכח עם זה, מלבד המתעקשים, שלעולם פרשנות הפשט יש אמירה כללית שונה מכלל הפירוש שרש"י ראה לנכון להציבו, ולכן הסיפורים שמספרים המתנגדים על כלל האמירות המחודשות עד בלתי אפשריות שלהם, (ביניהם דברים ראויים למחאה על בזיון תורה שבכתב בשמה כלשון חכמים מרפא), יוצרים תחושה שמישהו שם לא מבין את הענין או חלילה קידש מלחמה על דבר אחר והוא מצא את הענין הזה כנותן הצלחה ליריבים, ומשכך כל הדרכים כשרים בעיניו לפי דרכו.

למותר לציין שמה שרא"י והרב קסלר כתבו גם לא קרב למה שכב' מציג כאן להגנתם:

איס.PNG (37.91 KiB) נצפה 4890 פעמים

לכן צריך לבחור לכאו' אם לברך על מכתבם שמשווה מקרא קודש למינות, או לבחור דרך אחרת.

[חברא]

עד לרגע זה אני לא רואה אפילו פעם אחת שטענות המתנגדים נשארות כשהיו לאחר שעונים להם ומוכיחים להם בצורה מסודרת.
תמיד זה מתחיל בכפירה ומינות ועקירת התורה ופגיעה ביסוד הדת של פירוש רש"י הקדוש - ונגמר בקול ענות חלושה בבעיה בדרכי ההוראה [מה זו אשמתו של מוציא החומש?] או בהצלחתו של החומש [?], ובדקדוקי עניות בשמו של הפירוש [שגם על זה כבר ענו באר היטב, ובכל מקרה עומד להשתנות] וכיו"ב.

למה לכלול את כל המתנגדים כאחד? כל אחד מדבר בקול אחר, וטענות אחרות.
הרב 'איש ספר' לא שינה את שיטתו מתחלה ועד סוף.
תגובותי האחרונות היו ביחס למכתב הרב קסלר, וכבר כתב הרב אי"ס שהוא 'חריף מאד ומלא חידושים'.

[צופה_ומביט]

עד לרגע זה אני לא רואה אפילו פעם אחת שטענות המתנגדים נשארות כשהיו לאחר שעונים להם ומוכיחים להם בצורה מסודרת.
תמיד זה מתחיל בכפירה ומינות ועקירת התורה ופגיעה ביסוד הדת של פירוש רש"י הקדוש - ונגמר בקול ענות חלושה בבעיה בדרכי ההוראה [מה זו אשמתו של מוציא החומש?] או בהצלחתו של החומש [?], ובדקדוקי עניות בשמו של הפירוש [שגם על זה כבר ענו באר היטב, ובכל מקרה עומד להשתנות] וכיו"ב.

למה לכלול את כל המתנגדים כאחד? כל אחד מדבר בקול אחר, וטענות אחרות.
הרב 'איש ספר' לא שינה את שיטתו מתחלה ועד סוף.

שומע,
ועדיין בהודעה שציטט מר יש טענה גם נגד עצם "החלפת" פירוש רש"י בפירוש פשטני רציף שלא על פי דברי חז"ל. כאילו שמישהו החליף [אא"כ "בעיה בדרכי ההוראה / בהצלחת החומש"], וכאילו שהרשב"ם לא כתב פירוש כזה, וכאילו שפירוש כזה לא קיבל הסכמות נלהבות מגדולי דורו הגר"ח והגר"ז וכו' וכו'.

[חברא]

מכאן:

מניין ההחלטה הזו שהביאור בא במקום רש"י? לטענת העורכים הוא בא כהשלמה לרש"י והרי באותו חומש עצמו מופיע 'רש"י כפשוטו' המגיש את דברי רש"י באותה צורה, ולאותו קהל יעד!

הפירוש הוא רצוף ומלא, ואני לא רואה איך הוא יכול אפילו בדוחק לחסות תחת הגדרה 'השלמה לרש"י'. לכל היותר הוא פירוש לצד רש"י.

מכאן ואילך מגיע שלב ההשערות והספקולציות, מה מטרת הצבת פירוש שלם ורצוף לצד פירוש רש"י כשהוא מעוצב מונגש ומיועד לקהל הכי רחב שניתן ?!

[דרומי]

בהמשך למה שנכתב אודות פירוש הרש"ר הירש -

העירני ח"א שגם בביאור שקיבל הסכמות נלהבות מגדו"י (כנ"ל בארוכה) לא הביא מפירושו של הרש"ר.

הווי אומר: גם אם יש לנו הסכמה מהגר"ח וסייעתו על החיבור דנן (כפי שיש החוזרים ושונים כאן כל הזמן)
, מחמת דמיונו העז להביאור המקודש הנ"ל -

אבל עכ"פ על הציטוטים שהביאו מהרש"ר אין שום הסכמה, וז"פ.

[ספרים וועלט]

האם מותר לפקפק באמינותו או ברמת דיוק של המסופר בעליות אליהו?
סו"ס כל הסיפור נמסר לנו מפי אחד שלכו"ע לא היה משלומי אמוני ישראל!

האם הגר"א חייב מלקות כל פעם שאחד התבטא שלא כראוי? והבית דין בווילנה נתן מלקות בכל יום שני וחמישי?
האם הגר"א העיד נגדו יחידי?
האם הבי"ד קיבל עדות מעד יחיד?
האם הב"ד נתן מלקות על פי הודאת עצמו?

ולקינוח: להגיד שהגמרא פירשה - לפעמים - המשנה על פי דרש לא על פי פשט לא גרוע מלומר שרש"י ומדרש אינם על פי פשט? (וד"ל)

[בברכה המשולשת]

בהמשך למה שנכתב אודות פירוש הרש"ר הירש -

העירני ח"א שגם בביאור שקיבל הסכמות נלהבות מגדו"י (כנ"ל בארוכה) לא הביא מפירושו של הרש"ר.

הווי אומר: גם אם יש לנו הסכמה מהגר"ח וסייעתו על החיבור דנן (כפי שיש החוזרים ושונים כאן כל הזמן)
, מחמת דמיונו העז להביאור המקודש הנ"ל -

אבל עכ"פ על הציטוטים שהביאו מהרש"ר אין שום הסכמה, וז"פ.

מה הוא הביאור המקודש- פירוש רבי שלמה דובנא?
הרי הוא היה לפני הרש"ר הירש, אז איך יכול היה להביאו?

[איש_ספר]

האם מותר לפקפק באמינותו או ברמת דיוק של המסופר בעליות אליהו?
סו"ס כל הסיפור נמסר לנו מפי אחד שלכו"ע לא היה משלומי אמוני ישראל!

האם הגר"א חייב מלקות כל פעם שאחד התבטא שלא כראוי? והבית דין בווילנה נתן מלקות בכל יום שני וחמישי?
האם הגר"א העיד נגדו יחידי?
האם הבי"ד קיבל עדות מעד יחיד?
האם הב"ד נתן מלקות על פי הודאת עצמו?

ראיתי כאן, אולי באשכול זה אולי באשכול אחר, שציינו למי שפקפק על כל הסיפור. אשמח גם אני לקישור.

[י. אברהם]

אבל עכ"פ על הציטוטים שהביאו מהרש"ר אין שום הסכמה, וז"פ.

אף שהבאתי למעלה שיש הסכמות מגדולי עולם על כתבי רש"ר הירש, א"צ להתמודד, אפשר להתעלם וזהו...

[צופה_ומביט]

בהמשך למה שנכתב אודות פירוש הרש"ר הירש -

העירני ח"א שגם בביאור שקיבל הסכמות נלהבות מגדו"י (כנ"ל בארוכה) לא הביא מפירושו של הרש"ר.

הווי אומר: גם אם יש לנו הסכמה מהגר"ח וסייעתו על החיבור דנן (כפי שיש החוזרים ושונים כאן כל הזמן)
, מחמת דמיונו העז להביאור המקודש הנ"ל -

אבל עכ"פ על הציטוטים שהביאו מהרש"ר אין שום הסכמה, וז"פ.

די, זה כבר מביך.
אפילו "מתחת האדמה" כבר מחוויר לעומת הנסיונות הנואשים האלה.
אז אין הסכמת הגר"ח לפירוש הגרש"ר, אבל האם יש ממנו איזו אמירה נגד הפירוש?
העיקר בכל הדיון הזה היה הגישה העקרונית, ולא פירוש ספציפי זה או אחר, ועל זה יש הסכמה מפורשת, אז - במחילה - מה השטויות האלה.
"ומסיימים בטוב".

[חברא]

האם מותר לפקפק באמינותו או ברמת דיוק של המסופר בעליות אליהו?
סו"ס כל הסיפור נמסר לנו מפי אחד שלכו"ע לא היה משלומי אמוני ישראל!

האם הגר"א חייב מלקות כל פעם שאחד התבטא שלא כראוי? והבית דין בווילנה נתן מלקות בכל יום שני וחמישי?
האם הגר"א העיד נגדו יחידי?
האם הבי"ד קיבל עדות מעד יחיד?
האם הב"ד נתן מלקות על פי הודאת עצמו?

ראיתי כאן, אולי באשכול זה אולי באשכול אחר, שציינו למי שפקפק על כל הסיפור. אשמח גם אני לקישור.

viewtopic.php?p=804154#p804154

והסיפור עצמו בהרחבה:
viewtopic.php?p=442222#p442222

[חברא]

בהמשך למה שנכתב אודות פירוש הרש"ר הירש -

העירני ח"א שגם בביאור שקיבל הסכמות נלהבות מגדו"י (כנ"ל בארוכה) לא הביא מפירושו של הרש"ר.

הווי אומר: גם אם יש לנו הסכמה מהגר"ח וסייעתו על החיבור דנן (כפי שיש החוזרים ושונים כאן כל הזמן)
, מחמת דמיונו העז להביאור המקודש הנ"ל -

אבל עכ"פ על הציטוטים שהביאו מהרש"ר אין שום הסכמה, וז"פ.

מה הוא הביאור המקודש- פירוש רבי שלמה דובנא?
הרי הוא היה לפני הרש"ר הירש, אז איך יכול היה להביאו?

ביאורי מילים:
'החיבור דנן' = חיבור 'פשוטו של מקרא'.
'הביאור המקודש' = ביאורו של ר' שלמה דובנא.
'הציטוטים שהביאו מהרש"ר' = הציטוטים מרש"ר הירש בחיבור 'פשוטו של מקרא'.

[איש_ספר]

התכוונתי לזה.

מעניין אם ב"צ כ"ץ תומך דבריו מאיזה מקור או כהשערה בעלמא.

[חברא]

הנה דבריו:
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... d&pgnum=14

[באמונתו]

המגיד מהלוסק, כמצ"ב:

[מה שנכון נכון]

וראה בהמגיד.
מוסר המכתב הוא ניהו בעל הכוה"ק, וד"ל.

[ספרים וועלט]

התכוונתי לזה.

מעניין אם ב"צ כ"ץ תומך דבריו מאיזה מקור או כהשערה בעלמא.

יישר כח!
(אולי מישהו יתנדב להראות הדברים להגראי"ס/להגרמ"ק?)

[בברכה המשולשת]

בהמשך למה שנכתב אודות פירוש הרש"ר הירש -

העירני ח"א שגם בביאור שקיבל הסכמות נלהבות מגדו"י (כנ"ל בארוכה) לא הביא מפירושו של הרש"ר.

הווי אומר: גם אם יש לנו הסכמה מהגר"ח וסייעתו על החיבור דנן (כפי שיש החוזרים ושונים כאן כל הזמן)
, מחמת דמיונו העז להביאור המקודש הנ"ל -

אבל עכ"פ על הציטוטים שהביאו מהרש"ר אין שום הסכמה, וז"פ.

מה הוא הביאור המקודש- פירוש רבי שלמה דובנא?
הרי הוא היה לפני הרש"ר הירש, אז איך יכול היה להביאו?

ביאורי מילים:
'החיבור דנן' = חיבור 'פשוטו של מקרא'.
'הביאור המקודש' = ביאורו של ר' שלמה דובנא.
'הציטוטים שהביאו מהרש"ר' = הציטוטים מרש"ר הירש בחיבור 'פשוטו של מקרא'.

תודה רבה!
אז לא הבנתי איך יכולה להיות הסכמה ממרנא הגר"ח מוולוז'ין על הרשר"ה זצ"ל, שהיה בגיל בר מצווה בפטירת מרנא הגר"ח?

[יהושפט]

התכוונתי לזה.

מעניין אם ב"צ כ"ץ תומך דבריו מאיזה מקור או כהשערה בעלמא.

יישר כח!
(אולי מישהו יתנדב להראות הדברים להגראי"ס/להגרמ"ק?)

אמנם אני סבור שאין לסיפור הלז קשר לענינינו, והרי מקורו מבעל הכוה"ק שנטה הרבה מפירוש רש"י לפשט, אבל אני לא חושב שהשאלה אם הסיפור היה או לא כ"כ משנה. גם אם לא היה ולא נברא כל המעה הלז, עכ"פ למדנו מה היתה ההשקפה בליטא בעת הדפסת הסיפור מה הגר"א היה עושה לאדם שאמר כך וכך.

[מחולת המחנים]

מאמרו של רבי אליעזר כ"צמאן בקובץ ישורון על רי"ה לעווין ובדבר ספרו עליות אליהו
https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.a ... 13&hilite=

[חברא]

בהמשך למה שנכתב אודות פירוש הרש"ר הירש -
העירני ח"א שגם בביאור שקיבל הסכמות נלהבות מגדו"י (כנ"ל בארוכה) לא הביא מפירושו של הרש"ר.
הווי אומר: גם אם יש לנו הסכמה מהגר"ח וסייעתו על החיבור דנן (כפי שיש החוזרים ושונים כאן כל הזמן)
, מחמת דמיונו העז להביאור המקודש הנ"ל -
אבל עכ"פ על הציטוטים שהביאו מהרש"ר אין שום הסכמה, וז"פ.

מה הוא הביאור המקודש- פירוש רבי שלמה דובנא?
הרי הוא היה לפני הרש"ר הירש, אז איך יכול היה להביאו?

ביאורי מילים:
'החיבור דנן' = חיבור 'פשוטו של מקרא'.
'הביאור המקודש' = ביאורו של ר' שלמה דובנא.
'הציטוטים שהביאו מהרש"ר' = הציטוטים מרש"ר הירש בחיבור 'פשוטו של מקרא'.

תודה רבה!
אז לא הבנתי איך יכולה להיות הסכמה ממרנא הגר"ח מוולוז'ין על הרשר"ה זצ"ל, שהיה בגיל בר מצווה בפטירת מרנא הגר"ח?

משהו כאן יצא לא מובן, אז אבאר מהתחלה:
טענתי כאן באשכול, על הטענה שאסור לעשות ביאור רציף על פי מפרשי הפשט, ולהשמיט ענייני גדלות האבות וניסים שנעשו להם וכדו' - שמוכח לא כך, מהסכמות הגר"ח מוולוז'ין ואחיו, והנודע ביהודה על פירושו של ר' שלמה דובנא.

על זה כתב הרב 'דרומי' שההסכמות הנ"ל הן רק לביאור על התורה שילקט מדברי הראשונים (או האחרונים הקודמים לגר"ח מוולוז'ין), אבל ללקט מפירושי הרש"ר הירש (כמו שעשה בביאור 'פשוטו של מקרא' הנידון כאן באשכול) - על זה לא מצאנו הסכמה.

וראה מה שהגיבו לדבריו.

[ספרים וועלט]

התכוונתי לזה.

מעניין אם ב"צ כ"ץ תומך דבריו מאיזה מקור או כהשערה בעלמא.

יישר כח!
(אולי מישהו יתנדב להראות הדברים להגראי"ס/להגרמ"ק?)

אמנם אני סבור שאין לסיפור הלז קשר לענינינו, והרי מקורו מבעל הכוה"ק שנטה הרבה מפירוש רש"י לפשט, אבל אני לא חושב שהשאלה אם הסיפור היה או לא כ"כ משנה. גם אם לא היה ולא נברא כל המעה הלז, עכ"פ למדנו מה היתה ההשקפה בליטא בעת הדפסת הסיפור מה הגר"א היה עושה לאדם שאמר כך וכך.

עכשיו אני מבין, העוולה היא שהחומש הוא נגד השקפת ליטא בעת הדפסת הסיפור.
וזה רק מכללא איתמר, כי בעצם אין לנו ראיה ישירה שזו הייתה השקפת ליטא, אלא שיש הוכחה משתיקת העם בליטא שלא קמו וצעקו וזרקו פשקווילים נגד בעל עליות אליהו שהעתיק סיפור זה. נו נו, ראיה מאד חזקה.
והג"ר מנשה מאיליא ז"ל לא היה בליטא, כנראה.
והגר"ח והגר"ז מוולוזין ז"ל שנתנו הסכמות על ביאורי הרש"ד לא נשמו אויר הנשמות של ארץ ליטא.
וזה מספיק להיות עמוד התווך של טענת הגראי"ס נגד החומש!
אחר הכל, הוא לא הראה רמב"ם, לא שלף איזה רמב"ן או שום ראשון או אפילו אחרון להראות פסלות בהחומש, הוא בא עם הסיפור של ספה"ק עליות אליהו!
בבקשה!!

[מחולת המחנים]

כשלעצמי אני רואה כאן נקודה מעניינת, אלו שנקראים "אויף געקלערטע" בסאטמאר, שאין נוח להם ללמוד בישיבות סאטמאר בקווינס או בקרית יואל, ובאים ללמוד אצל הגרא"י סאלאוויציק, כדי שינחילם דעה ותבונה, כעת כאשר דברי הגרא"י על החומש 'פשוטו של מקרא' אינם תואמים את השקפתם ודעתם הרחבה, מיד הם יוצאים בתמיהה ופליאה.

[יהושפט]

התכוונתי לזה.

מעניין אם ב"צ כ"ץ תומך דבריו מאיזה מקור או כהשערה בעלמא.

יישר כח!
(אולי מישהו יתנדב להראות הדברים להגראי"ס/להגרמ"ק?)

אמנם אני סבור שאין לסיפור הלז קשר לענינינו, והרי מקורו מבעל הכוה"ק שנטה הרבה מפירוש רש"י לפשט, אבל אני לא חושב שהשאלה אם הסיפור היה או לא כ"כ משנה. גם אם לא היה ולא נברא כל המעה הלז, עכ"פ למדנו מה היתה ההשקפה בליטא בעת הדפסת הסיפור מה הגר"א היה עושה לאדם שאמר כך וכך.

עכשיו אני מבין, העוולה היא שהחומש הוא נגד השקפת ליטא בעת הדפסת הסיפור.
וזה רק מכללא איתמר, כי בעצם אין לנו ראיה ישירה שזו הייתה השקפת ליטא, אלא שיש הוכחה משתיקת העם בליטא שלא קמו וצעקו וזרקו פשקווילים נגד בעל עליות אליהו שהעתיק סיפור זה. נו נו, ראיה מאד חזקה.
והג"ר מנשה מאיליא ז"ל לא היה בליטא, כנראה.
והגר"ח והגר"ז מוולוזין ז"ל שנתנו הסכמות על ביאורי הרש"ד לא נשמו אויר הנשמות של ארץ ליטא.
וזה מספיק להיות עמוד התווך של טענת הגראי"ס נגד החומש!
אחר הכל, הוא לא הראה רמב"ם, לא שלף איזה רמב"ן או שום ראשון או אפילו אחרון להראות פסלות בהחומש, הוא בא עם הסיפור של ספה"ק עליות אליהו!
בבקשה!!

כאמור לא באתי להצדיק את הגראי"ס, וכתבתי שהסיפור לדעתי לא קשור, בין היתר מהראיות שהבאת, ודו"ק שבהסכמות הגר"ח ואחיו לרש"ד הם מדגישים שהחומש בדרך הפשט

[דרומי]

אחד מן המגינים הראשיים על החיבור באשכול כאן, כותב בזה"ל:

אני גם כתבתי כבר שיש מן היומרנות בספר הזה כצורתו, בשמו וצורת עימודו, וחושב שיש מה לתקן בו בתחום הזה, אבל לומר שהמסר שלו שדברי רש"י בשום מקום אינם פשוטו של מקרא? אתמהה..
אני לא רגיל ללמוד בו אבל אני מאמין שהוא מסתמך על רש"י בהמון מקומות

ואני פשוט מתפוצץ: מה זה המשפט הזה 'אני מאמין שהוא מסתמך על רש"י בהמון מקומות' -

למה להאמין? למה לא תפתח את הספר ותבדוק?

אני מאוד מקווה שכותב זה אינו משגיח כשרות, שכן אז היה 'מאמין' שמן הסתם הכל בסדר...

והאמת שזה לא רק הוא. גם הרבנים שהסכימו בחצי פה הזכירו 'חזקת כשרות' של המחבר. ועוד כהנה סגנונות שמלמדים על חוסר רצינות ורצון לבדוק משהו עד הסוף.

בקיצור: למה לבדוק, למה לחשוב, אם יוצא משהו מן הסתם הוא בסדר, תפסיקו 'לחפור', תזרמו קצת, תהיו ספונטניים, למה להיות 'כבדים', בעזרת ה' הכל יהיה טוב...

וכמנהג בעלי המסעדות שמצהירים בפה מלא: בוא, אחי, תתכבד. הכל בד"ץ, הכל גלאט...

[וההסתמכות על הסכמה מלפני מאתיים שנה שגם בשעתה לא הגיעה ליעדה, מזכירה את מי שהכשיר בקלות קהילה קדושה מאדמת בני חם מתוך הסתמכות על פסק מעורפל מלפני ארבע מאות שנה ולא הבין למה צריך 'גיור לחומרא'... הכל בסדר...]

[הבאר ההיא]

הנה דבריו:
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... d&pgnum=14

ב"צ כץ כותב "הרב מקלנבורג הצטדק והוסיף אחרי כן כמדומה" כלומר רק אחרי שערערו שזה לא יכול להיות שלמה מיימון טען הגרי"צ שזה כמדומה, אבל בעליות אליהו כותב שבתרי"ט כבר כתב לו הגרי"צ מקלנבורג שזה רק כמדומה בעוד הערעור שהובא פה מהמגיד הוא מתרכ"ד, האם הערעור של 'אלגמיינע צייטונג דאס יודענטומעס' היה לפני תרי"ט או שדוקא כץ הוא זה שלא דייק?

[צופה_ומביט]

ואני פשוט מתפוצץ

ומסיימים בטוב.

[הרועה]

בקיצור: למה לבדוק, למה לחשוב, אם יוצא משהו מן הסתם הוא בסדר, תפסיקו 'לחפור', תזרמו קצת, תהיו ספונטניים, למה להיות 'כבדים', בעזרת ה' הכל יהיה טוב...

וכמנהג בעלי המסעדות שמצהירים בפה מלא: בוא, אחי, תתכבד. הכל בד"ץ, הכל גלאט...

כי בלי לבדוק מותר רק להכפיש, להשמיץ, לטפול אשמה, לזרוק בוץ, להחרים ולחרף.

ומסיימים בטוב.

[חברא]

[וההסתמכות על הסכמה מלפני מאתיים שנה שגם בשעתה לא הגיעה ליעדה, מזכירה את מי שהכשיר בקלות קהילה קדושה מאדמת בני חם מתוך הסתמכות על פסק מעורפל מלפני ארבע מאות שנה ולא הבין למה צריך 'גיור לחומרא'... הכל בסדר...]

מה בדיוק הקשר?
על האתיופים כתב הרבי מחב"ד:

ובנתיים היו מלחמות ונדודי אוכלוסיא (כולל – הנ"ל) וגזירות ושהכריחום לכו"כ [=לכמה וכמה] ענינים וכו' כמפורסם ובזה אין חקו"ד [=חקירה ודרישה] וכו' כמעט כלל...

מה השתנה בענין 'פשוטו של מקרא'?
מה בדיוק ההבדל בין חיבורו של ר' שלמה דובנא ל'פשוטו של מקרא'?

[חברא]

אחד מן המגינים הראשיים על החיבור באשכול כאן, כותב בזה"ל:

אני גם כתבתי כבר שיש מן היומרנות בספר הזה כצורתו, בשמו וצורת עימודו, וחושב שיש מה לתקן בו בתחום הזה, אבל לומר שהמסר שלו שדברי רש"י בשום מקום אינם פשוטו של מקרא? אתמהה..
אני לא רגיל ללמוד בו אבל אני מאמין שהוא מסתמך על רש"י בהמון מקומות

ואני פשוט מתפוצץ: מה זה המשפט הזה 'אני מאמין שהוא מסתמך על רש"י בהמון מקומות' -

למה להאמין? למה לא תפתח את הספר ותבדוק?

אני מאוד מקווה שכותב זה אינו משגיח כשרות, שכן אז היה 'מאמין' שמן הסתם הכל בסדר...

והאמת שזה לא רק הוא. גם הרבנים שהסכימו בחצי פה הזכירו 'חזקת כשרות' של המחבר. ועוד כהנה סגנונות שמלמדים על חוסר רצינות ורצון לבדוק משהו עד הסוף.

בקיצור: למה לבדוק, למה לחשוב, אם יוצא משהו מן הסתם הוא בסדר, תפסיקו 'לחפור', תזרמו קצת, תהיו ספונטניים, למה להיות 'כבדים', בעזרת ה' הכל יהיה טוב...

וכמנהג בעלי המסעדות שמצהירים בפה מלא: בוא, אחי, תתכבד. הכל בד"ץ, הכל גלאט...

כי אם חלילה וחלילה נפתח את הספר, נעשה רשימה מסודרת של המקומות שביאר כרש"י, ובמקומות שלא ביאר, ויתברר רח"ל, הס מלהזכיר, שרוב המקומות לא פירש כרש"י -
ברור שדינו של הספר כמסעדה לא כשרה, טרייף חזיר, דינו בנידוי ושמתא וארור, ספריו ספרי קוסמין, וחייבין מיד לבערן מן העולם.

-----------------------
הכותב הנ"ל סה"כ כתב, שזה לא המסר של הספר 'דלא כרש"י', והוסיף לחיזוק שמסתבר שפירש הרבה כרש"י.
גם אם יתברר לא כך, עדיין אין זה אומר שזה המסר של הספר, וצריך להעמידו ב'קונע' ולירוק עליו נחלים של רוק.

[באמונתו]

מעשה הגר"א ז"ל, הודיע לא אחר מהרב בעל הכתב והקבלה, אישיות רמה ורחבת אופקים, שידע דבר או שתיים בגדרי "פשוטו של מקרא" ...

מרבי ירוחם (שמזכיר בשיחותיו מעשה הזה) לא התכוונתי להוכיח כי הוא אמת (אע"ג שהנני סומך על בעל הכתב והקבלה יותר מעל בצ"כ ...), רק להראות תפיסת רבי ירוחם בעצמו, וה"ה הרב בעל הכתב והקבלה, וכן הרב בעל עליות אליהו ז"ל, כולם רבנים נכבדים מאוד.

העתקתם ופרסומיהם למעשה הזה, ודאי מלמדת את דעתם בנושא זה.

ועוד, כולם משיחים בפשיטות מעשה הזה, ללא איזו הערה, הסברה והדגשה, הוי אומר כי כן הייתה התפיסה המקובלת והרווחת שבין היראים בימיהם, מפני שאף אחד מהם לא מספר, כדי להוכיח בעניין רש"י שום דבר, רק להראות שבחי הגר"א ז"ל ועוד.

עובדת היות פירוש רש"י - פשוטו, פשוט היה אצלם.

[ספרים וועלט]

כשלעצמי אני רואה כאן נקודה מעניינת, אלו שנקראים "אויף געקלערטע" בסאטמאר, שאין נוח להם ללמוד בישיבות סאטמאר בקווינס או בקרית יואל, ובאים ללמוד אצל הגרא"י סאלאוויציק, כדי שינחילם דעה ותבונה, כעת כאשר דברי הגרא"י על החומש 'פשוטו של מקרא' אינם תואמים את השקפתם ודעתם הרחבה, מיד הם יוצאים בתמיהה ופליאה.

אהבתי נקודתך המאוד מעניינת. ושתי תשובות בדבר:
א שאכן החכמים באים לקבל תורה, בבחינת יהיב חכמתא לחכימין, ואינם זומבים ואפרוחים שלא נפתחו עיניהם להבחין בין טוב ורע.
ב הם אמנם תלמידים היודעים היטיב לצייר לעיניהם דמות רבם איך הוא היה מגיב לו היה אחר שיבסס איסור על מעשה'לע של משכיל בעליות אליהו.

ומסיימים בטוב

[האמת אדרוש]

התכוונתי לזה.

מעניין אם ב"צ כ"ץ תומך דבריו מאיזה מקור או כהשערה בעלמא.

לדעת פרופסור יצחק מלמד לא הופרך היכולת שהסיפור קרה עם מיימון. מתוך ראיון באנגלית
https://seforimchatter.com/2023/07/02/w ... biography/

(פשוט שאף אם קרה הדברים שיכול להיות שיצא הקצף מחמחת טון הדיבור ועוד ביטויים של בזיון שלא הגיע לנו)

[האמת אדרוש]

חוזרים שוב ושוב על הסכמת הגר"ח מוולאז'ין לחומש של רש"ד אבל לא חוזרים על הדרכותיו של הגר"ח עצמו איך ללמוד חומש ונ"ך. לדידי אין שום ספק שבעולם שאם החומש של רש"ד היה מתפשט בגלילות ליטא, אצל המלמדים או בבתי מדרשות שהגדולים דשם לא היו נותנים לזה יד. ויתכן שהם ידעו שהחומש מכוון ליהודי מערב אירופה ששם היה זה עשוי להיות הצלה.

הדרכת תלמידו של הגר״ח בספרו מנוחה וקדושה העלנו למעלה…
וראה שם עוד.
viewtopic.php?f=7&t=20852&start=1120#p780850

[באמונתו]

התכוונתי לזה.
מעניין אם ב"צ כ"ץ תומך דבריו מאיזה מקור או כהשערה בעלמא.

לדעת פרופסור יצחק מלמד לא הופרך היכולת שהסיפור קרה עם מיימון. מתוך ראיון באנגלית
https://seforimchatter.com/2023/07/02/w ... biography/

דקה 27. הוא מצא תימוכין מעניינים לאותנטיות המעשה.

[עתניאל בן קנז]

אגב, הגירסא החבדי"ת אודות ר' שלמה דובנא, ראה בספר התולדות על האדמו"ר הזקן, עמ' 541 ואילך. מה שתיאר האדמו"ר הריי"צ זצ"ל
דמותו יוצאת די חיובית.

וראה גם בספר משרתיו אש לוהט - ליקוט ממאמריו של ר' יקותיאל אריה קאמלהאר, ח"ב עמ' קצה.
וגם שם הוא מתואר בחיוב.

[האמת אדרוש]

אגב, הגירסא החבדי"ת אודות ר' שלמה דובנא, ראה בספר התולדות על האדמו"ר הזקן, עמ' 541 ואילך. מה שתיאר האדמו"ר הריי"צ זצ"ל
דמותו יוצאת די חיובית.

וראה גם בספר משרתיו אש לוהט - ליקוט ממאמריו של ר' יקותיאל אריה קאמלהאר, ח"ב עמ' קצה.
וגם שם הוא מתואר בחיוב.

הגרסאות שלהם הופרכו לחלוטין. ראה מאמרו של ר׳ דוד קמנצקי בישורון. ודי בזה.

[ספרים וועלט]

התכוונתי לזה.
מעניין אם ב"צ כ"ץ תומך דבריו מאיזה מקור או כהשערה בעלמא.

לדעת פרופסור יצחק מלמד לא הופרך היכולת שהסיפור קרה עם מיימון. מתוך ראיון באנגלית
https://seforimchatter.com/2023/07/02/w ... biography/

דקה 27. הוא מצא תימוכין מעניינים לאותנטיות המעשה.

בזבזתי זמן להקשיב להנ"ל, לא שמעתי תימוכין לאותנטיות, הוא רק אומר שהוא לא מוכן לומר שאין גרעין של אמת בהסיפור.