מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל

[יונת אלם]

מצורף מוסף יתד נאמן

[רציני]

מצורף מוסף יתד נאמן

מצד אחד מביאים את המנהג של המנחה בלי חזרה שהגרי"ג לא ידע טעמו אבל לא רצה לבטלו. ומצד שני בעמוד 54 מביאים איך רבי שמואל הסביר איך 'מתהווים' המנהגים [הביא דוגמא על 'שיר המעלות' שאומרים אחרי החזרה כמו פשרה בין החסידים למתנגדים] ואיך הגרי"ג הרחיב את זה [לגבי הקריאת התורה בר"ח שנוהגים כהגר"א כי הגרי"ג פעם ראשונה היה בעל קורא והוא נהג ככה אז עשה ככה ומאז נשאר המנהג]. ויש לחלק ודו"ק.

[באמונתו]

מצורף מוסף יתד נאמן

מצד אחד מביאים את המנהג של המנחה בלי חזרה שהגרי"ג לא ידע טעמו אבל לא רצה לבטלו. ומצד שני בעמוד 54 מביאים איך רבי שמואל הסביר איך 'מתהווים' המנהגים [הביא דוגמא על 'שיר המעלות' שאומרים אחרי החזרה כמו פשרה בין החסידים למתנגדים] ואיך הגרי"ג הרחיב את זה [לגבי הקריאת התורה בר"ח שנוהגים כהגר"א כי הגרי"ג פעם ראשונה היה בעל קורא והוא נהג ככה אז עשה ככה ומאז נשאר המנהג]. ויש לחלק ודו"ק.

כעין העניין:

[גביר]

הרב דוד יוסף מספר על הכרותו עם הרב בימות לימודו בישיבת פונביז', ועל יחסו להתר תספורת לספרדים בשלושת השבועות -

https://www.youtube.com/watch?v=sQ0IzQfdR7g

דקה 32 בערך.

[אליסף]

תודה על כל ההעלאות.
דברים מהממים:
ר' ליזר כהנמן מספר ששמע את ר"ש רוזובסקי אומר להרב מפוניבז' בשם הגרי"ז ש"ר' גרשון צריך להיות הראש ישיבה של הדור הבא, וגם אני חושב כך". והסכים הגריש"כ.

[באמונתו]

תודה על כל ההעלאות.
דברים מהממים:
ר' ליזר כהנמן מספר ששמע את ר"ש רוזובסקי אומר להרב מפוניבז' בשם הגרי"ז ש"ר' גרשון צריך להיות הראש ישיבה של הדור הבא, וגם אני חושב כך". והסכים הגריש"כ.

כבר אמר כן החזו"א זצ"ל, שרבי גרשון עתיד להיות אחד מ"מוסרי התורה" ומעתיקי השמועה.

[אספקלריא]

מצורף מוסף יתד נאמן

ב"יתד השבוע" של י"א תמוז תשפ"ג, עש"ק פ' בלק, עמ' 34-42, יש כמה מאמרים לרגל השלושים: "כמו אב לבניו", "שעבודא דרבי גרשון", "שביבי טוהר".
אם אפשר להעלות.

[אליסף]

האם ספרו 'הערות וביאורים' ניתן להשגה?

[ליטוואק פון בודאפעסט]

קריתי כמה קונטרסים שהועלו לכאן ממקומות שונים על הגרי"ג. כמובן שלא הכרתי אותו מקודם, שלא למדתי בפונוביז, ואינני מכיר הרבה יוצאי פונוביז.

אמנם רבות דובר על 'דרכו בלימוד של הגרי"ג'. מה שיצא לי מכל הדברים הוא שחינך והדריך שכל הסוגיא תהיה אך ורק תוך הגמרא והרש"י, וכל מה שמפלפלים, מחדשים, מסבירים ומסיקים, כולם יחזרו אל לשון הגמרא והרש"י. הן בתחילת הלימוד להתמקד בתוך הגמ' ולא בתוך הראש, והן אחרי הסוגיא להחזיר הכל לסוגיא. וממילא אזלה לה הרבה מה'קוועטשן' שנשתרבבו לעולם הישיבות בשנים האחרונות.

האם קלעתי אל המטרה? או היה לו כוונה אחרת בדרכו?

[ליטוואק פון בודאפעסט]

באישי אמרו לי שאני טועה בהערכתי, אבל לא באים לבאר מה היתה דרכו המיוחדת בלימוד? האיך מגדירים את זה?

חבל מאד שת"ח יחיה מאה שנה ואין לתלמידיו הרבה לספר עליו בלימוד.

[משוש דורים]

יש 2 חלקים בענין, יש את דרכו האישית היינו סגנון החידושים שלו בלימוד, ויש את דרכו החינוכית בלימוד, היינו איך שהוא בנה תלמידים בלימוד.
אינני תלמיד, אך ההתרשמות שלי מספריו ומהדברים שנאמרו עליו, שבדרכו האישית היה הוא כרבים מראשי הישיבות של הדור הקודם, בעל שכל ישר, ידיעות מקיפות, בנוי בתוך הסוגיות, בלי הרבה קוועץ'.
עיקר החידוש שלו היה בתחום השני, שבו הוא הלך ממש נגד הזרם, ואף שילם מחירים כבדים על כך. הוא סבר שאי אפשר לומר לומדות מבלי ללמוד את רוב הסוגיות הנדרשות לענין, ולכן דרש וקיים לימוד עם הרבה הספק, כשכל הרמי"ם דיברו על נקודות הלומדות בתחילת המסכת הוא שמר אותם להמשך, לאחר שיהיה לתלמידים יותר היקף ובסיס לחומר הנלמד, הוא הוא הטיף כל ימיו שהתורה היא דבר מתוק ומי שאינו נהנה מלימודו, אות הוא שאינו לומד בצורה נכונה לפי טבעו, הוא קידש את הישר על פני המבריק, ובבחינה זו היה הרבה פעמים ממש כובש נבואתו, הוא הקדיש את חייו להעמיד תלמידים דווקא בז'אנר הפשוט, הבחוקים השקטים והבלתי מרשימים, להם הוא מסר את כל כוחותיו לחבר אותם ללימוד, לקבוע אותם כלמדנים, ולבנות אותם...

[באמונתו]

לא סבל "סברות כרס", דהיינו סברות עצמיות והתפלספות, רק מה כתוב בפנים, בעוד החידושים שכן נאמרו ונתקבלו, היו דווקא בחשבון הסברה, המוכרחים ופשוטים בהיגיון.
הכול היה צריך להיות דווקא ישר, פשוט ברור, מובן ומוסבר, ולא "עמוק" או מסובך.

[בן אליהו]

נפלא. אבל אני שואל באמת כדי להבין, האם אין זה נכון לפעמים המחיר של זה הוא שיש קשיים אמיתיים בסוגייה שלא ניגשים אליהם?

[בן אליהו]

גם המושגים עמוק ומסובך הם סובייקטיביים. אין אמת מידה אובייקטיבית להגדיר.
מה שבעיני אחד יהיה מסובך בעיני השני יהיה קל להבנה

[באמונתו]

נפלא. אבל אני שואל באמת כדי להבין, האם אין זה נכון לפעמים המחיר של זה הוא שיש קשיים אמיתיים בסוגייה שלא ניגשים אליהם?

נכון. עדיף צ"ע גדול, ממגדלים פורחים באוויר.

[באמונתו]

גם המושגים עמוק ומסובך הם סובייקטיביים. אין אמת מידה אובייקטיבית להגדיר.
מה שבעיני אחד יהיה מסובך בעיני השני יהיה קל להבנה

הוא לא סימן טוב. רק דבר שווה לכל נפש. סברא שילד לא יכול להבינה - היא לא סברא (עיין לדוגמא בעובדות והנהגות ג' ק"ל).

[פלוריש]

דווקא יש לר' גרשון חידוש מפורסם שהוא פילוסופי ללא הכרח בגמרות, הקרוי "קדימה שכלית".
אינני צודק?

[עושה חדשות]

מה היתה דרכו המיוחדת בלימוד? האיך מגדירים את זה?

הדרך הכי קצרה ויעילה: תבחר 3/4 סוגיות ישיבתיות שלמדת לאחרונה בעיון, ותקרא מה שנאמר בהם ב"שיעורי רבי גרשון", והנה לך כל הענין. אם תרצה לחוות גם את סגנון המסירה, תקשיב גם לשיעור או שניים המוקלטים בקול הלשון. ואם קראת עוד כמה גליונות של דרכי החזוק, כבר יש לך תמונה כוללת. כך לענ"ד הכי פשוט.

[כדכד]

באישי אמרו לי שאני טועה בהערכתי, אבל לא באים לבאר מה היתה דרכו המיוחדת בלימוד? האיך מגדירים את זה?

חבל מאד שת"ח יחיה מאה שנה ואין לתלמידיו הרבה לספר עליו בלימוד.

עדיף לנסח:
חבל שלתלמידיו של ת"ח שחי מאה שנה אין הרבה מה לספר עליו בלימוד.

[בן אליהו]

גם המושגים עמוק ומסובך הם סובייקטיביים. אין אמת מידה אובייקטיבית להגדיר.
מה שבעיני אחד יהיה מסובך בעיני השני יהיה קל להבנה

הוא לא סימן טוב. רק דבר שווה לכל נפש. סברא שילד לא יכול להבינה - היא לא סברא (עיין לדוגמא בעובדות והנהגות ג' ק"ל).

אני ממש לא מסכים. האם ילד יכול להבין את תורת היחסות של איינשטיין? לא. האם זה מעיד על חוסר נכונותה? מדוע שבתורה זה יהיה שונה?

[פרנקל תאומים]

באישי אמרו לי שאני טועה בהערכתי, אבל לא באים לבאר מה היתה דרכו המיוחדת בלימוד? האיך מגדירים את זה?

חבל מאד שת"ח יחיה מאה שנה ואין לתלמידיו הרבה לספר עליו בלימוד.

עדיף לנסח:
חבל שלתלמידיו של ת"ח שחי מאה שנה אין הרבה מה לספר עליו בלימוד.

לתלמידיו בוודאי יש מה לספר. השאלה אם יש מהם שנמצאים כאן.

[פרנקל תאומים]

גם המושגים עמוק ומסובך הם סובייקטיביים. אין אמת מידה אובייקטיבית להגדיר.
מה שבעיני אחד יהיה מסובך בעיני השני יהיה קל להבנה

הוא לא סימן טוב. רק דבר שווה לכל נפש. סברא שילד לא יכול להבינה - היא לא סברא (עיין לדוגמא בעובדות והנהגות ג' ק"ל).

אני ממש לא מסכים. האם ילד יכול להבין את תורת היחסות של איינשטיין? לא. האם זה מעיד על חוסר נכונותה? מדוע שבתורה זה יהיה שונה?

תורת היחסות נשענת על סברות בעלמא או על הוכחות?

סברא צריכה להיות או מוכרחת או מוכחת.

כלומר- תיתכן סברא מסובכת ועמוקה שהיא אכן לאמיתה של תורה, אבל סברא כזאת שמופרחת בלי ראיות ברורות, היא חשודה מאד, כי היא נשענת רק על מהלך המח של פלוני, ומאן יימר שהיא אמת, ומהיכי תיתי לקבל אותה. אין הכ"נ, אם יש בידך להוכיח, מן הסוגיא ומן הראשונים, השמים הם הגבול.

[באמונתו]

גם המושגים עמוק ומסובך הם סובייקטיביים. אין אמת מידה אובייקטיבית להגדיר.
מה שבעיני אחד יהיה מסובך בעיני השני יהיה קל להבנה

הוא לא סימן טוב. רק דבר שווה לכל נפש. סברא שילד לא יכול להבינה - היא לא סברא (עיין לדוגמא בעובדות והנהגות ג' ק"ל).

אני ממש לא מסכים. האם ילד יכול להבין את תורת היחסות של איינשטיין? לא. האם זה מעיד על חוסר נכונותה? מדוע שבתורה זה יהיה שונה?

ודאי שילד יכול להבין את תורת היחסות של איינשטיין. רק אם אתה הבנת אותה היטב, ותפשט אותה עם משָלים מעולמו של הילד. הראית המקור שציינתי?

[באמונתו]

דווקא יש לר' גרשון חידוש מפורסם שהוא פילוסופי ללא הכרח בגמרות, הקרוי "קדימה שכלית".
אינני צודק?

לענ"ד ההיפוך. דוגמא היא להיגיון הפשוט והצלול שלו;
ר' גרשון התכוון להסביר, כיצד נוכל להבין קדימה הלכתית, כשאין קדימה מציאותית.
כאן חידש עניין קדימה שכלית, וזה ע"ד גיטו וידו באים כאחד.

[שיף]

ברוך דיין האמת הגאון רבי בצלאל אדלשטיין זצ"ל ראש ישיבת 'אהבת אהרן' ובנו חביבו של מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל הלך לעולמו לאחר שנות ייסורים, במחלה נדירה והוא בן 68 בפטירתו.
לפני שנתיים וחצי חלה רבי בצלאל זצ"ל ונפל למשכב, הרופאים לא נתנו סיכוי ליותר מכמה חודשים, הוסיפו לו את השם 'נח' כסגולה לרפואה ורבים התפללו לרפואת רבי נח בצלאל בן הניה רחל אך למגינת לב, בליל א' דחול המועד הוא נפטר לבית עולמו בביתו בבני ברק כשסביב מיטתו נמצאים בני משפחתו.
הגאון רבי בצלאל זצ"ל נולד בבני ברק בו' סיון תשט"ו לאביו מרן ראש הישיבה הגאון רבי ירחמיאל גרשון זצ"ל ולאמו מרת הניה רחל ע"ה, בתו של הגאון רבי יהושע זליג דיסקין זצ"ל, רבה של פוריסלאב ומחשובי רבני רוסיה, ולאחר מכן רבה של פרדס חנה, ובבית גדול לד' ולתורתו, שסובב סמוך ונראה להיכל ישיבת פוניבז' המעטירה, תפילותיה ואורוחותיה, ינק את עיקרי גדלותו המיוחדת שניכרה בו כבר מגיל קט כצנוע ומעלי ובמעלותיו המיוחדות. בנערותו ובבחרותו התחנך ולמד בישיבת פוניבז' שם עלה ונתעלה במעלות התורה והיראה, כשהוא בצניעותו ישב בד' אמותיו ונתייגע בעומקה של הלכה כל ימיו ונודע בגודל יראתו וחכמתו, ובעבודת המידות המופלאה שלאורה גדל וצמח כשכל שנותיו היו כולן שווים לטובה.
עם הגיעו לפרק האיש מקדש, נישא לרעייתו מרת שרה איטה שתחי' בתו של רבי בנימין גוטרמן זצ"ל, ויחדיו הקימו בית גדול לד' ולתורתו, כשהוא מתמסר לחנך את בניו ובנותיו על אדני התורה המסורה, כפי שינק מבית אביו הגדול כל ימיו.
ברבות השנים הקים את ישיבת 'אהבת אהרן' בבני ברק ישיבה המיועדת לתלמידים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות, שם הם מתקרבים לאביהם שבשמים. בכל השנים הרביץ תורה ויראה וקירב את הבחורים והפך אותם לבני תורה, רבי בצלאל היה להם כאבא, היה עושה שמחות לבחורים בביתו וליווה אותם במסירות עצומה.
היה בן קרוב אצל אביו שחיבבו במיוחד ואף היה לומד עמו בכל בוקר, רבי בצלאל היה המוציא והמביא, גם בנושא הרפואי אביו סמך עליו תמיד. כמו כן היה קרוב ביותר לראש הישיבה יבלחט"א הגרב"ד פוברסקי אליו היה מגיע תדיר למעונו ומתייעץ עמו בענייני ישיבתו.
הוא היה חברותא שנים רבות של ראש הישיבה הגרב"ד, עוד מימי בחרותו והיה דבוק בו ובתורתו. בימי מחלתו הגיע הגרב"ד לבקרו בביתו ועוד ביום הכיפורים האחרון ערך לו ראש הישיבה 'מי שברך' מיוחד בהיכל הישיבה.
זכה והותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים ובנות, חתנים וצאצאים שרק לפני למעלה משנה זכה לחתן את בתו האחרונה.