◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

[צורב מתחיל]

אין הבדל בין קבלה ברצון לבין עת רצון. אלו פשוט דברים שונים בתכלית. הקבלה ברצון מתייחסת לתפלה עצמה והעת רצון היא עת רצון כללית ולא רק ביחס לתפלה המסויימת הזו

איזה משמעות יש לעת רצון מלבד שהתפילה בו נשמעת?

[כדכד]

ודאי שיש משמעות. סליחה מחילה וכפרה. קבלת תשובה. הנהגה במידת הרחמים ועוד
חוץ מזה עת רצון כולל לא רק את אלו שמתפללים כעת

[יעקל]

לכאור' תפילת מעין שבע של ר"ה נראית סיכום מברכות הש"ע היומיות, החל מתקע בשופר ועד את צמח דוד.

מה נתווסף בובכן תן פחדך וכו' מה התחדש כאן ? סה"כ אותו דבר וכמעט אותן בקשות רק בניסוח אחר...

כן, אכן, יש לנו תפילת ר"ה ג' פעמים ביום...

[בברכה המשולשת]

מה זה ברכה מעין שבע של ר"ה?

[יעקל]

הכל חוץ ממוסף

[בברכה המשולשת]

א. זה לא מעין שבע, זה שבע.
ב. החידוש שזה מלכיות דריב"ן לכאורה משיב לשאלת כתר"ה שליט"א

[יעקל]

מה נקרא מלכיות דריב"ן ?

[כדכד]

לדעת ריב"נ מלכויות אומרים בברכת קדושת השם ולא בברכת קדושת היום כדעת ר"ע וכהלכה. כנראה הוא מתכוון שהתפלה שמוסיפים בקדושת השם היא ע"פ שיטת ריב"נ שאומרים שם מלכויות

[צורב מתחיל]

לכאור' תפילת מעין שבע של ר"ה נראית סיכום מברכות הש"ע היומיות, החל מתקע בשופר ועד את צמח דוד.

מה נתווסף בובכן תן פחדך וכו' מה התחדש כאן ? סה"כ אותו דבר וכמעט אותן בקשות רק בניסוח אחר...

כן, אכן, יש לנו תפילת ר"ה ג' פעמים ביום...

הלא בגמ' בסוגי' של סדר ברכות שמו"ע תלו להדי' את הסדר בסדר הגאולה העתידה. ואם כך מוכרח שכל ברכה שבנויה אף היא על סדר הגאולה תהי' דומה לה.

מה שצריך עיון בזה הוא שינוי סדר הבקשות.

[בברכה המשולשת]

לדעת ריב"נ מלכויות אומרים בברכת קדושת השם ולא בברכת קדושת היום כדעת ר"ע וכהלכה. כנראה הוא מתכוון שהתפלה שמוסיפים בקדושת השם היא ע"פ שיטת ריב"נ שאומרים שם מלכויות

אכן
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=30&t=6218#p54248

[יעקל]

לכאור' תפילת מעין שבע של ר"ה נראית סיכום מברכות הש"ע היומיות, החל מתקע בשופר ועד את צמח דוד.

מה נתווסף בוםבכן תן פחדך וכו' מה התחדש כאן ? סה"כ אותו דבר וכמעט אותן בקשות רק בניסוח אחר...

כן, אכן, יש לנו תפילת ר"ה ג' פעמים ביום...

הלא בגמ' בסוגי' של סדר ברכות שמו"ע תלו להדי' את הסדר בסדר הגאולה העתידה. ואם כך מוכרח שכל ברכה שבנויה אף היא על סדר הגאולה תהי' דומה לה.

מה שצריך עיון בזה הוא שינוי סדר הבקשות.

לא, לדעתי מה שצריך עיון הוא גם הניסוח השונה וה"חגיגי"

[איש ברוקלין]

ישנם תפילות שנכנסו לתפילה לא מאנשי כנה"ג אלא במשך הדורות,
נראה שכל שבת אנו אומרים בקבלת שבת את כל המזמורים אף שאין זה מעיקר נוסח התפילה, וישנם פיוטים שנתחברו ממש ע"י האחרונים.
אינני יודע את מנהג העולם, אבל תמיד חשבתי לעצמי שמי שאיחר וחיסר אין ענין גדול להשלים, זה לא כמו פסוקי דזימרא וכדו'.
השאלה בסליחות אם אדם חיסר איזה קטע, האם יש ענין להשלים, כמובן שאדם שמעונין מעצמו להתחזק ולומר את כל הפיוטים כיון שזה מחזק אותו, ודאי שיש ענין. השאלה אם צריך להקפיד על כך.
יש על זה בפוסקים?

לעניות דעתי ההכרעה ככה:

מבואר בפוסקים (ראה מטה-אפרים לגאון ראז"מ ) שאין לפרוש מן הציבור בעניינים אלו. אבל היינו בשעה שהציבור מתפללים.

בנוגע לתפילות שהציבור מתפללים[b], ואתה לא התפללת עמהם:[/b]אם ברצונך להיות חלק מן הציבור -- דזכות הרבים מהני -- בודאי יש תועלת להתפלל אותן תפילות שנהגו הציבור להתפלל; אבל אם אתה מרגיש שבמקום ההשלמה, ישנם לפניך מעשים-טובים אחרים המביאים זכויות כשלעצמם, לך ועשה אותם!

בברכת "שנרבה זכויות כרמון"!

[צורב מתחיל]

לכאור' תפילת מעין שבע של ר"ה נראית סיכום מברכות הש"ע היומיות, החל מתקע בשופר ועד את צמח דוד.

מה נתווסף בוםבכן תן פחדך וכו' מה התחדש כאן ? סה"כ אותו דבר וכמעט אותן בקשות רק בניסוח אחר...

כן, אכן, יש לנו תפילת ר"ה ג' פעמים ביום...

הלא בגמ' בסוגי' של סדר ברכות שמו"ע תלו להדי' את הסדר בסדר הגאולה העתידה. ואם כך מוכרח שכל ברכה שבנויה אף היא על סדר הגאולה תהי' דומה לה.

מה שצריך עיון בזה הוא שינוי סדר הבקשות.

לא, לדעתי מה שצריך עיון הוא גם הניסוח השונה וה"חגיגי"

שמעתי השבוע מידיד עפ"י דברי הגר"א המובאים באבן שלמה פרק י"א אות י'. דמועדי חודש תשרי ע"ש לעת"ל (שהוא אחר ימות המשיח) ר"ה כנגד יום הדין הגדול. יו"כ כנגד וזרקתי עליכם מים טהורים. סוכות כנגד שבע חופות שישהי' לכאו"א. ושמנ"ע כנגד ... (לא זוכר לצערי). ושם בהערה (מד' הגר"א או מהר"י מלצאן?) דזה ענין בקשת ובכן תן פחדך.
ועפי"ז אמר ידידי הנ"ל דסדר הבקשות דבברכת שמו,ע הם כנגד ימות המשיח, ואז איבוד הרשעים הוא מוקדם יותר וכו', אבל התפילה דר"ה היא כנגד לעת"ל שאז הסדר וכל המהלך שונה.

[יעקל]

ייש"כ. תשובה לעניין !

[יעקל]

שמעתי השבוע מידיד עפ"י דברי הגר"א המובאים באבן שלמה פרק י"א אות י'. דמועדי חודש תשרי ע"ש לעת"ל (שהוא אחר ימות המשיח) ר"ה כנגד יום הדין הגדול. יו"כ כנגד וזרקתי עליכם מים טהורים. סוכות כנגד שבע חופות שישהי' לכאו"א. ושמנ"ע כנגד ... (לא זוכר לצערי). ושם בהערה (מד' הגר"א או מהר"י מלצאן?) דזה ענין בקשת ובכן תן פחדך.
ועפי"ז אמר ידידי הנ"ל דסדר הבקשות דבברכת שמו,ע הם כנגד ימות המשיח, ואז איבוד הרשעים הוא מוקדם יותר וכו', אבל התפילה דר"ה היא כנגד לעת"ל שאז הסדר וכל המהלך שונה.

אבל מה ההבדל בין ימות המשיח ולע"ל ?

[יעקל]

לדוד ד' אורי וישעי. ובמד' אי' אורי בר"ה וישעי ביה"כ. ומאוד אשמח למ"מ המסבירים את הפירוש הרזל"י הזה

למה הבינו הם בחכמתם שאורי קאי על זה וישעי על זה...

[יעקל]

מחפש מ"מ בעניין ששבת עניינה המתקת הדינים במקום שופר של ר"ה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

הגרח"פ בתוכחת חיים.
המשך חכמה פרשת אמור.
המנחת עני פרשת האזינו.
החת"ס בדרשות.

[יעקל]

ייש"כ

[שומר]

האם אומרים שלום עליכם ואשת חיל

[קומי רוני]

במט"א תקפג א כ' לומר שלום עליכם עי"ש שיאמר בנעימה ובשמחת לב אבל לא בשירה וזמרה וכו עי"ש

[שומר]

ישר כח

[עזריאל ברגר]

האם אומרים שלום עליכם ואשת חיל

למנהג חב"ד - אומרים בלחש, כמו בשבת שבתוך הרגל.

[יעקל]

במחזור רעדעלהיים נמצא כתוב שביום ב' דר"ה נהוג לברך שהחיינו על השופר רק בכה"ג דהאי שתא שיום ב' דר"ה היה ביום א' בשבת.

אבקש מ"מ בעניין הנ"ל ולפי העדות...

נמצא ג"כ כתוב שבק"ק פפד"מ אין כופלין לעילא ולעילא אלא בשחרית ובמוסף, וגם לא בקדיש יתום. מישהו יודע מהי הסברא שבזה ?

[יעקל]

התפללה חנה " עלץ ליבי וגו' רחב פי על אובי"

ועיי' בפירוש הרוו"ה וז"ל אויביה - פנינה וחברותיה. ומלשון וירחיבו עלי פיהם וכו' ע"ש.

וצ"ב דבשלמא עלץ ליבי ורמה קרני - הרי זה לשון שמחה אבל להרחיב פיה על אויביה בני בריתה...

א. פנינה לש" ש נתכוונה
ב. שלמה אמר בנפול אויביך אל תשמח

בעברית מודרנית אומרים שהדברים האלה לכאור' לא אתיים...

[עושה חדשות]

בר"ה שחל להיות בשבת אומרים את תיבות "וטהר לבנו וכו' אחר והנחילנו ודלא כמו כל שבת שחל להיות ביו"ט, והטעם לזה כתב הלבוש סי' תקפב וז"ל ומשנין הנוסח משאר המועדים לומר וטהר בסוף, כדי לסמוך מלת באמת לכי אתה וכו'. ע"כ. אולם דא עקא שבנוסחאות קודמים הנוסח הוא כבכל יו"ט כמבואר במחזור ויטרי סי' שמט' וז"ל 'ואם שבת הוא יאמר 'וטהר לבנו לעבדך באמת והנחילנו ד' אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך כי אתה אלהים אמת ודברך מלכינו אמת וקיים לעד ברוך אתה ד' מלך על כל הארץ מקדש השבת וישראל ויום הזכרון'. וכן הוא בספר המנהגים טירנא 'ואומרים בשבת רצה במנוחתינו וקדשינו וכו' ואחר לעבדך באמת קודם כי אתה, אומרים והנחילינו ד' אלוקינו באהבה וברצון שבת קדשך'. וכן הוא בסידור רע"ג.
א"כ מתי אירע השינוי, והלא הלבוש לא משנה את הנוסח אלא רק נתן ביאור לנוסח השונה

גם יל"ע בטעמו של הלבוש, והלא גם ביוהכ"פ הנוסח שלנו הוא "והנחילנו וכו' וטהר לבנו וכו' כי אתה סלחן" אף דלא סמכינן אמת לאמת.

[עושה חדשות]

האם יש 'דין' בין ר"ה ליוהכ"פ, או שהדין אינו אלא בר"ה ויו"כ ולא בימים שבינתיים.
הראני חכ"א כמה מקורות בזה, אשמח אם יש עוד.

רבינו יונה בשע"ת - מה נואלו היוצאים לפעלם ועבודתם עדי ערב, בימים הנוראים ימי הדין והמשפט, ואינם יודעים מה יהיה משפטם.
נובי"ק סי' לב - שכל עשרת ימי תשובה אינם נקראים ימי דין אדרבה ימי רחמים והקב"ה נמצא אפילו ליחיד, רק ר"ה ויוה"כ הם ימי דין.
מהרש"א ר"ה ט"ז - בינונים שהם שיש להם עון מזיד תלוים ועומדין בימים שבין ר"ה ליום הכפורים זכו נכתבין לחיים באותן ימים אבל לא נחתמים עד יום הכפורים שהוא יום חתימה של בינונים.

[באמונתו]

האם יש 'דין' בין ר"ה ליוהכ"פ, או שהדין אינו אלא בר"ה ויו"כ ולא בימים שבינתיים.
הראני חכ"א כמה מקורות בזה, אשמח אם יש עוד.

ברכות דף יב עמוד ב:

ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב: כל השנה כולה אדם מתפלל האל הקדוש, מלך אוהב צדקה ומשפט, חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט... שנאמר: ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה. אימתי ויגבה ה' צבאות במשפט - אלו עשרה ימים שמראש השנה ועד יום הכפורים, ...

רש"י:

המלך הקדוש - לפי שבימים הללו הוא מראה מלכותו לשפוט את העולם...

[צופה_ומביט]

לשון הנ"ל מרבינו יונה הובא בחיי אדם כלל קמג, וכתב שם להדיא "וכל שכן בעשרת ימי תשובה ימי הדין והמשפט".

[יעקל]

מחפש מ"מ על הפסוק דלהלן : סוף חבוש לראשי, ופרש"י בשם רז"ל שהראהו הב"ה ים סוף ואיך עברו ישראל בתוכו, שהיו שתי עיני הדגה כמין שתי חלונות ומסתכל ורואה כל מה שבים.

לא זכיתי להבין , מה הקשר קי"ס עם תפילתו של יונה במעי הדגה בה הוא מודה לו ית' שהציל אותו מטבוע בים ? וגם בפשטות קי"ס קרתה הרבה לפני כן, ובפשטות היה זה במראה הנבואה או בחלום ומה צורך יש בעיני הדגה - חלונות ? וגם יונה נמצא במעי הדגה - רחוק מעיניים, ומניין להו לרז"ל שעין הוא דבר שקוף ?

[מה שנכון נכון]

האם יש 'דין' בין ר"ה ליוהכ"פ, או שהדין אינו אלא בר"ה ויו"כ ולא בימים שבינתיים.
הראני חכ"א כמה מקורות בזה, אשמח אם יש עוד.

יע"ד א, ו ע"ש.

יש להבין הלא כל יו"ד ימים מראש השנה ועד יום הכפור הם ימי דין כנודע ואיך הם מסוגלים לצעקה ותשובה ורחמים יותר מכל ימי השנה.

[במסתרים]

האם וידוי שבסוף תפלת יו"כ הוא חלק ממנה לענין ד' שעות, מסברא או ע"פ מקור

[עזריאל ברגר]

מסברא - אינו חלק.
וראיה - מכך שמקומו הוא מחוץ לתפילת שמו"ע, ועד כדי כך שהתירו לענות קדושה וכדו' באמצעו.

[צורב מתחיל]

ולפי"ז לד' הגר"א דהוידוי חלק מהתפילה אכן צריך ליזהר בזה.

וכן ראיתי בחוברת שנדפסה בעילום שם המחבר בשם הגר"ח קנייבסקי. (החוברת נדפסה בשנת תש"ע).

[מן הדרום]

מסיבה כלשהי רצה רב לדרוש לפני אבינו מלכנו של מנחה ולא לפני נעילה, האם יש בעיה,
כנ"ל- היה מקרה כדי לרומם ציבור שהיה במצב לא טוב עקב מלחמה רצו לדרוש בחג לפני הלל, האם זה בסדר?

[עזריאל ברגר]

מסיבה כלשהי רצה רב לדרוש לפני אבינו מלכנו של מנחה ולא לפני נעילה, האם יש בעיה,
כנ"ל- היה מקרה כדי לרומם ציבור שהיה במצב לא טוב עקב מלחמה רצו לדרוש בחג לפני הלל, האם זה בסדר?

איני רואה שום בעיה לומר דברי תורה במקומות כאלו.
(אם כי לא הייתי ממליץ לקבוע זמן זה לדרשה, ובפרט כשנמצאים בין חזרת הש"ץ לבין קדיש תתקבל.

[יעקל]

במחזור שלי (רעדעלהיים) מובא שנהוג לברך שהחיינו על השופר רק בא' דר"ה.

פה בארץ בטח נהוג לברך עוד פעם.

חיפשתי בש"ע ולא מצאתי אם יש מחלוקת הפוסקי' בזה

[גביר]

ידועים דברי המדרש 'אורי זה ראש השנה'
ונראה שכיוון שמצינו יום שופר ותרועה שהוא יום חושך -
יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל: יוֹם שׁוֹפָר וּתְרוּעָה עַל הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת וְעַל הַפִּנּוֹת הַגְּבֹהוֹת [צפניה א, טו טז] קמ"ל שר"ה
אדרבא הוא יום של אור.
וכן באר הספורנו בפרשת אמור שתקיעת שופר מבטאת את השמחה של קבלת מלכותו יתברך, וכמו שבאר גם בפרשת כי תבוא שיש לשמוח על הברית עם ה'.
וכן מצינו להדיא שמחה בתקיעת שופר על הברית והשבועה אצל המלך אסא [שהוא המלך השביעי המקביל לירח האיתנים שהוא החודש השביעי כדאיתא בפסדר"כ] -

וַיִּשָּׁבְעוּ לַה' בְּקוֹל גָּדוֹל וּבִתְרוּעָה וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבְשׁוֹפָרוֹת: וַיִּשְׂמְחוּ כָל יְהוּדָה עַל הַשְּׁבוּעָה כִּי בְכָל לְבָבָם נִשְׁבָּעוּ וּבְכָל רְצוֹנָם בִּקְשֻׁהוּ וַיִּמָּצֵא לָהֶם וַיָּנַח ה' לָהֶם מִסָּבִיב [דבהי"ב טו, יד-טו]

[יוסף חיים אוהב ציון]

במחזור שלי (רעדעלהיים) מובא שנהוג לברך שהחיינו על השופר רק בא' דר"ה.

פה בארץ בטח נהוג לברך עוד פעם.

חיפשתי בש"ע ולא מצאתי אם יש מחלוקת הפוסקי' בזה

מח' מרן ורמ"א.

[יעקל]

במחזור שלי (רעדעלהיים) מובא שנהוג לברך שהחיינו על השופר רק בא' דר"ה.

פה בארץ בטח נהוג לברך עוד פעם.

חיפשתי בש"ע ולא מצאתי אם יש מחלוקת הפוסקי' בזה

מח' מרן ורמ"א.

תודה, אשמח למ"מ.

מה נהוג בחו"ל הן אצל החסידים והן אצל האשכנזים ?

עכשיו ראיתי בלוח חודש בחודשו להרב קינסטליכער ז"ל ליוצאי הגליל העליון של ארץ הגר, שם כתוב שנהוג להניח לפני בעל התוקע פרי חדש.

האם ישנן קהילות אחרות הנוהגות כך ?