אור עולם כתב:חגיגה יד: גבי ד' נכנסו לפרדס, אחר קיצץ בנטיעות.
א. רש"י ביאר שם: "אחר קיצץ בנטיעות -
קלקל ועיות כשנכנס לפרדס ומקצץ הנטיעות, ולפי שדימה אותן בתחלת הדברים לנכנס לפרדס, נקט לישנא דקיצץ בנטיעות".
ב. רבי אברהם מן ההר: "קיצץ. כלומר
יצא לאמונה רעה. ומפני שהמשיל החכמה לפרדס, אמרו קיצץ בנטיעות הפרדס, דרך משל: עיפוי. פירש רבינו שלמה לשון עייפות".
ג. רבינו חננאל: "אחר קיצץ בנטיעות כיון שכינו המקום ההוא פרדס א' קיצץ בנטיעות.
כלומר דיבר כלפי למעלה דכיון דחזא למטטרון דאתייהבא ליה רשותא הדא שעתא למיתב למכתב זכותא דישראל אמר גמירי דלמעלה באותו מקום אין שם ישיבה שמא שתי רשויות הן".
ד. מהרש"א חידושי אגדות: "ולכך נקרא מקצץ בנטיעות
שקיצץ הדברים המיוחדים והפרידן זה מזה ואמר שהם ב' רשויות".
ה. לפי"ז, מה הביאור כאן: בית יוסף אורח חיים סימן קלא: "כתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל בשם ספר צרורות (צרור החיים עמ' יח) בלילה אין בה נפילת אפים והענין (שכבר) [שכן] מקובל לחכמים כי נפילת אפים רמז למדת הלילה ואין נופלים על פניהם
וקרוב הדבר לקצץ בנטיעות".