מיללער כתב:הקרבנות שהקריבו בהר עיבל שנזכר בפרשת תבא (דברים כז ה-ז) ובנית שם מזבח וגו' והעלית עליו עולות וגו' וזבחת שלמים ואכלת שם, ובספר יהושע (ח ל) ככתוב בספר תורת משה מזבח אבנים וגו' ויעלו עליו עולות לה' ויזבחו שלמים, , היו להם דין של קרבן ציבור או שנתחייבו היחידים להקריב קרבנות שם?
שמואל שלומוביץ כתב:מיללער כתב:הקרבנות שהקריבו בהר עיבל שנזכר בפרשת תבא (דברים כז ה-ז) ובנית שם מזבח וגו' והעלית עליו עולות וגו' וזבחת שלמים ואכלת שם, ובספר יהושע (ח ל) ככתוב בספר תורת משה מזבח אבנים וגו' ויעלו עליו עולות לה' ויזבחו שלמים, , היו להם דין של קרבן ציבור או שנתחייבו היחידים להקריב קרבנות שם?
כיון שכתוב לישראל וזבחת שלמים ואכלת, אין זה אלא בשלמי יחיד שהרי שלמי ציבור קדשי קדשים ואין בהם אכילה אלא לכהנים.
ראה המצורף פה:אמ' ר' יוסי בר חנינה אין הבמה ניתרת אלא על ידי נביא, מאי טע' השמר לך פן תעלה עולותיך כי אם במקום אשר יבחר. ואליהו מקריב בשעת איסור במה, אמ' ר' שמלאי דבירה אמ' ליה ובדברך עשיתי, ובדבורך עשיתי. ר' יוחנן בר מריא מייתי לה מן הדא אז יבנה יהושע. אין לי אלא יהושע, גדעון מנין, ויהי בלילה ההוא ויאמר לו י"י קח את פר השור... ואין לי אלא גדעון, שמואל מנין, ויקח שמואל טלה חלב אחד...
מיללער כתב:שמואל שלומוביץ כתב:מיללער כתב:הקרבנות שהקריבו בהר עיבל שנזכר בפרשת תבא (דברים כז ה-ז) ובנית שם מזבח וגו' והעלית עליו עולות וגו' וזבחת שלמים ואכלת שם, ובספר יהושע (ח ל) ככתוב בספר תורת משה מזבח אבנים וגו' ויעלו עליו עולות לה' ויזבחו שלמים, , היו להם דין של קרבן ציבור או שנתחייבו היחידים להקריב קרבנות שם?
כיון שכתוב לישראל וזבחת שלמים ואכלת, אין זה אלא בשלמי יחיד שהרי שלמי ציבור קדשי קדשים ואין בהם אכילה אלא לכהנים.
זה ברור שהמזבח בהר עיבל היה עליה רק דין של במה, ובבמת יחיד לא היה דין כהונה - השאלה הוא אם היה על מזבח של הר עיבל דין של במת ציבור כמו גלגל נוב וגבעון.
זאת ועוד אין הכרח שעל כל שלמי ציבור יש דין של קדשי קדשים, שעל כבשי עצרת יש לימוד מיוחד שהם קדשי קדשים, ואפי' אם כן, נוכל לומר שכאן היתה ציווי מפורשת שכל ישראל יאכלו השלמים והוראת שעה היתה.
ועוד בה שלישיה, מאן יימר שהואכלת קאי על כל ישראל ולא רק על הכהנים?
ואם ישאל השואל וכי מה נפק"מ אם היה על זה דין של שלמי ציבור אם למעשה אכלו גם כל ישראל, יש עוד חילוקים כגון אם נאכלו ליום ולילה כדין שלמי ציבור, העורות למי, אם טעונין שיר וכו'
ואם ננקוט כסברת מעלתו שהמדובר כאן הוא בעולות ושלמים של קרבנות יחידים - האם היה בזה חיוב לכאו"א להקריב קרבנות כמו עולות ראיה ושלמי חגיגה ובאה בכנופיא, או שהקריבו קרבנות בתורת נדבות איש איש כפי מסת נדבת ידו
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 102 אורחים