דברים תמוהים ומשונים. בכסה ליום חגינו מוזכר בראשונים, גם לענין שלא לומר במוסף מקראות של קרבן ר"ח, ואעפ"כ אומרים 'ואת מוספי', ל' רבים, לכלול ר"ח (עד שי"א שאם לא אמר חוזר!) ועוד אומרים, מלבד עולת החודש, ואומרים, שני שעירים. הרי שבכסה הוא רק על הזכרה מפורשת ומורחבת. (והשתא שחל ר"ה בשבת, יש לציין לד' מהר"ם א"ש שהיה מנהגו לומר, ואת מוסף יום השבת ואת מוספי יום הזכרון הזה, כי אם יאמר ואת מוספי יום השבת הזה ויום הזכרון הזה, במה יוודע איפה שגם ר"ח בכלל!)אברהם כתב:
ניסיתי לשטוח את הדברים בפני הגאון רבי וינגרטן שליט"א מחבר הפירושים הנודעים, אבל הוא דחה בשתי ידיים, שאין אפילו הוה אמינא שמותר לכוון על ראש חדש, משום "בכסה ליום חגנו". וצריך עיון.
איש_ספר כתב:יש לציין לד' מהר"ם א"ש שהיה מנהגו לומר, ואת מוסף יום השבת ואת מוספי יום הזכרון הזה, כי אם יאמר ואת מוספי יום השבת הזה ויום הזכרון הזה, במה יוודע איפה שגם ר"ח בכלל!
איש_ספר כתב:אומרים, מלבד עולת החודש, ואומרים, שני שעירים
במסתרים כתב:איש_ספר כתב:יש לציין לד' מהר"ם א"ש שהיה מנהגו לומר, ואת מוסף יום השבת ואת מוספי יום הזכרון הזה, כי אם יאמר ואת מוספי יום השבת הזה ויום הזכרון הזה, במה יוודע איפה שגם ר"ח בכלל!
למה לא די כאשראיש_ספר כתב:אומרים, מלבד עולת החודש, ואומרים, שני שעירים
איש_ספר כתב:(ומה נעשה לסוברים - עי' בלוח לרימ"ט - שכל שלא אמר ואת מוספי חוזר! אע"פ שאומרים אח"כ מלבד עולת החודש, ושני שעירים...)
אברהם כתב:הגמרא בעירובין מ,ב אומרת שהסיבה שאיננו מזכירים את ראש חדש בראש השנה, היא משום ש"זכרון אחד עולה לכאן ולכאן", שכאשר מזכיר "יום הזכרון" כולל בזה גם את ראש חדש שגם הוא יום שעולה זכרוננו לפניו.
בכל המחזורים המבוארים פירשו "יום הזכרון" - ראש השנה שבו עולה זכרוננו לפניו. ולענ"ד יש מקום לחשוש בזה שאם לא ידע והבין שהוא מברך גם על ראש חדש, אולי לא יצא ידי חובתו. כי הרי זה כמו מי שאמר "יום הזכרון" וסבר שהוא מברך על "יום הכיפורים", דהוי כמתעסק בעלמא. ועכ"פ בוודאי אינו ראוי שלא לכוון על ראש חדש שנכלל בזה, כמו שפסק הטור והשו"ע והמשנ"ב סימן תקפ"ב.
אברהם כתב:ה....
ניסיתי לשטוח את הדברים בפני הגאון רבי וינגרטן שליט"א מחבר הפירושים הנודעים, אבל הוא דחה בשתי ידיים, שאין אפילו הוה אמינא שמותר לכוון על ראש חדש, משום "בכסה ליום חגנו". וצריך עיון.
כדכד כתב:אילו פירושים חיבר?
ואומר ותתן לנו ה' אלהינו באהבה את יום הזכרון הזה ואין צריך להזכיר ר"ח ולומר את יום ראש החדש הזה דאמרינן בפרק בכל מערבין (עירובין מ, א) דזכרון אחד עולה לכאן ולכאן פירוש כשאומר את יום הזכרון הזה גם ראש חדש בכלל, שבשניהם כתוב לשון זכירה שנאמר (במדבר י, י) וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם וגו' והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם. והכי איתא בירושלמי דראש השנה אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי דוסא העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אין צריך להזכיר ראש חדש אלא ראש השנה בלבד. והכי איתא במסכת סופרים ואמרינן נמי (תהלים פא, ד) תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו אי זהו חג שהחדש מתכסה בו זה ראש השנה.
בעלמא במקום שיש חובה להזכיר מעין המאורע, ויש שתי קדושות ביום זה, והזכיר אחת בתפילה אחת, וחזר והזכיר זולתה בתפילה אחרת, ולא הזכיר שתיהם בתפילה אחת. לא יצא לא בזה ולא בזה. והטעם מבואר.אברהם כתב:
ד. רבי עזריאל ברגר שליט"א, לא הבנתי מדוע יש כאן "ברכה לבטלה"? לכל היותר אינם יוצאים ידי חובתם כלפי ראש חדש, ואם יוודע להם באותו היום יהיו חייבים לחזור ולהתפלל. אבל כמדומה שאין ההזכרות מעכבות זו את זה,
איש_ספר כתב:בעלמא במקום שיש חובה להזכיר מאין המאורע, ויש שתי קדושות ביום זה, והזכיר אחת בתפילה אחת, וחזר והזכיר זולתה בתפילה אחרת, ולא הזכיר שתיהם בתפילה אחת. לא יצא לא בזה ולא בזה. והטעם מבואר.אברהם כתב:
ד. רבי עזריאל ברגר שליט"א, לא הבנתי מדוע יש כאן "ברכה לבטלה"? לכל היותר אינם יוצאים ידי חובתם כלפי ראש חדש, ואם יוודע להם באותו היום יהיו חייבים לחזור ולהתפלל. אבל כמדומה שאין ההזכרות מעכבות זו את זה,
יוצא פוניבז' כתב:איש_ספר כתב:בעלמא במקום שיש חובה להזכיר מאין המאורע, ויש שתי קדושות ביום זה, והזכיר אחת בתפילה אחת, וחזר והזכיר זולתה בתפילה אחרת, ולא הזכיר שתיהם בתפילה אחת. לא יצא לא בזה ולא בזה. והטעם מבואר.אברהם כתב:
ד. רבי עזריאל ברגר שליט"א, לא הבנתי מדוע יש כאן "ברכה לבטלה"? לכל היותר אינם יוצאים ידי חובתם כלפי ראש חדש, ואם יוודע להם באותו היום יהיו חייבים לחזור ולהתפלל. אבל כמדומה שאין ההזכרות מעכבות זו את זה,
כמדו' יש בזה מחלוקת אחרונים
איש_ספר כתב:בעלמא במקום שיש חובה להזכיר מאין המאורע, ויש שתי קדושות ביום זה, והזכיר אחת בתפילה אחת, וחזר והזכיר זולתה בתפילה אחרת, ולא הזכיר שתיהם בתפילה אחת. לא יצא לא בזה ולא בזה. והטעם מבואר.אברהם כתב:
ד. רבי עזריאל ברגר שליט"א, לא הבנתי מדוע יש כאן "ברכה לבטלה"? לכל היותר אינם יוצאים ידי חובתם כלפי ראש חדש, ואם יוודע להם באותו היום יהיו חייבים לחזור ולהתפלל. אבל כמדומה שאין ההזכרות מעכבות זו את זה,
עושה חדשות כתב:יל"ע האם כל הנ"ל נכון גם לגבי היום השני של ר"ה, או שהטעם של המג"א בסי' תקצא "דלא לזלזלו ביה" מחייב רק את אמירת 'מוספי' ולא את הכוונה של יום הזכרון.
עושה חדשות כתב:חז"ל לא תקנו להגיד "ואת מוספי" ביום השני, זה מחלוקת ראשונים האם אומרים כך, וגם לפי מאי דקי"ל עדיין יש חילוק שביום הראשון זה מעכב וביום השני לא, כמבואר במשנ"ב. לגבי החידוש של ידידנו רבי אברהם להצריך כוונה על ר"ח, שמא אינו שייך ביום השני. (ואולי אפשר לעשות פשרה עם הרב וינגרטן, שיכתוב זאת ביום הראשון ולא בשני).
שו"ר שהנוסח המלא היה "ברוך אתה ה' מקדש ישראל וראשי שנים ומחדש שנים וזכרון תרועה ומועדי שמחה והזמנים ומקראי קודש", וצ"ע.עושה חדשות כתב:נוסח החתימה במנהג בני אר"י היה "מקדש ישראל וראשי שנים". אבל ראה בבנין שלמה (המובא לעיל) שמצדד שהזיכרון העולה לר"ח הוא המוזכר בתוך יעלה ויבוא ולאו דוקא זה שבחתימה.
והבן שלא חשב יום הכיפורים, מפני שעשרת ימים שבין כסא לעשור נקראים ראש השנה, לפי ששנות החמה יתירים על שנת הלבנה כמספרם, ולכן המעשים הנאותים הנפעלים בימים אלו חשובים ככל השנה. ולכן אין מזכירים ראש חודש בראש השנה, מפני שזכירה אחת עולה לכאן ולכאן, מפני שהחודש נכלל בשנה, כי השנה היא ממשלת החמה, והסיהרא נכלל בחמה, כלילה ביום, שיום ולילה נקראים יום כמו שביארנו, וכן השמש משפיע נגה לסיהרא, ולכן היא כלולה בחמה'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 60 אורחים