גוראריה כתב:מישהו יכול להעלות לכאן מאמר תולדות עליו או ביוגרפיה קצרה?
מורה צדק כתב:כמדומני שבנו מאונסדורף (רחוב סורוצקין, למי שאינו מכיר) שמו ר' אברהם אייביש, כך שההוא מברוקלין, כנראה אינו בנו, מלבד זאת שהוא היה מאנשי היישוב היישן.
גוראריה כתב:תכל'ס, ביוגרפיה קצרה לא קיבלנו.
מיללער כתב:בנו ר' אברהם אייזן מוומ"ס הוא יושב ראש מכון עוז והדר ועסקן בברוקלין.
מבקש חכמה כתב:מתוך: http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/7592 הרב יוסף אליהו:
אלא שקיים הבדל דק ומהותי בין תשתית עולמו הרוחני ואורח-חייו של הרב שג"ר לבין חלק מאותם שאינם חוששים לנתח כל נושא וערך באיזמל הבינה: כוונתי ל-10-15 השנים הראשונות שלאחר עלייתו ירושלימה שהיו ערס גדלותו. בשנים פחות ידועות אלה לתלמידיו הצעירים, הגה בתורה בשקידה עצומה. מלבד יניקתו מהרב יעקב כץ שליט"א, ראש הכולל בישיבת הכתל, קיים שימוש תלמידי חכמים באחד מגדולי פוסקיה של ירושלים, הגאון ר' שלום אייזן זצ"ל. עובדה זו נתגלתה באקראי בתשל"ח כאשר ר' שלום שימש כסנדק לבנו של הרב שג"ר. ר' שלום, תושב "בתי ורשא" הנושקת ל"מאה-שערים" נחשב בּשדה הפסיקה כעומד בשורה אחת עם הרב אלישיב שליט"א.
הופעתו בישיבת ה"הסדר" הפתיעה את מי שלא ידעו היכן משוטטת רוחו הגדולה של הרב שג"ר. כשנתכבד ר' שלום לשאת דברים, תיאר את שג"ר הצעיר כגאון ועמקן עצום שאורו עתיד להאיר וש"התלמידים בישיבה לא יודעים מיהו הרב שלהם, רק מפני הענווה שבו". שבחיו נסבו גם על עבודת התפילה של הרב שג"ר שכידוע לתלמידיו היה מתפלל בדביקות רבה כשעיניו נתונות כל העת בסידור. התברר שהרב שג"ר לומד בקביעות עם ר' שלום המבוגר ממנו בדור וחצי, ושהאברך בעל הכיפה הסרוגה נבחן אצלו על מסכתות הש"ס, ראשונים ואחרונים, כולל ההלכה למעשה.
בר ששת כתב:מיללער כתב:בנו ר' אברהם אייזן מוומ"ס הוא יושב ראש מכון עוז והדר ועסקן בברוקלין.
דומני שספרו מצוי באוצר. (אא"ט, שם בהקדמה כתב בהפלגת-לשון הונגרית-מתורגמת, על דרשתו המאוד-נפלאה בסיום הש"ס דעוז-והדר, בין השיטין גם מסופר על ההתרגשות הגדולה שהיתה בציבור ועוד. שוה חיוך).
מבקש חכמה כתב:מכתלנו ז מדברי הרב הדרי על בוגרי הכותל שנספו במלחמת יום הכיפורים והראשון הוא הרב שמואל אורלן הי"ד (חבר לצוות הטנק של הרב שג"ר):המבוגר שבכולם יקירנו שמואל, הרב ר' שמואל אורלן ... יבואו כל ה"סמיכות" שזכה להן בעמל ויגיעה ויעידו שהגיע להוראה, ואף שימש מורי הוראה מובהקים. ספר הרב ר׳ שלום אייזן, יבדל לחיים, מזקני מורי ההוראה בירושלים, שבאלול האחרון לחייו, ישב שמואל בצמוד אליו בשלוש שעות מדי יום בשעה שהי' משיב לשואליו.
בקרתי אצל הרב שלום אייזן שליט"א, ה' ישלח רפואתו, והרבנית שתחי' לא חסכה במלות התפעלות עליך וזאת מתוך היכרות קצרה עת נכנסת ובידך הספרים לכבוד הרב שליט"א. גם הרב שלום אייזן שליט"א, שבקרתיו בביה"ח, לא יכל לחפות על זרם הדמעות שחנק את גרונו עת תאר את אישיותך.
הרב שלום הלוי אייזן (תרע"ו - כ"ח חשון תשמ"ח). נולד בירושלים. כבן שנה נתייתם מאמו ונתחנך אצל סבתו, וגם גדל בבית ר' שלמה וקסלר ועוד כמה בתים. אביו ר' אייביש היה מן המו"צ בירושלים (נפ' תרצ"ה). למד בישיבת "עץ חיים". כבן ט"ז שנים נישא לרחל בת ר' מרדכי וייסברג, אשר נפטרה בדמי ימיה בשנת תשכ"ג. התקשר במיוחד ושימש את ר' זליג ראובן בנגיס, והוא שהסמיכו להוראה. כן נסמך מר' שמשון אהרון פולונסקי (הרב מטפליק). כיהן כמו"צ בעדה החרדית ורב שכונת בתי נייטין. כן מסר שיעורים בעץ חיים, ובחברת "יגדיל תורה" עשרות שנים. כמו"צ השיב לשואליו לאורך כל היממה והעמיד תלמידים. רבים צבאו על פתחו, ובמיוחד נודע הדבר בשאלות ארבעת המינים לקראת סוכות. עמד בתוקף על אופייה של העדה החרדית, דרכי חינוכה, הלכותיה ועקרונותיה. על שמו ישיבת "משכן שלום" בניהול בנו ר' עקיבא.
חלמישצור כתב:למעשה שימשו אצלו כמה ת"ח מישיבת הכותל. ידועים לי, מלבד הנז' ר"ש אורלן הי"ד ורשג"ר ז"ל, יבדל"א הרב רא"ם הכהן והרב אמנון שוגרמן.
מאוד חורה לי שמדברים לאחרונה על "פסיקה ציונית-דתית". אומר לכם את האמת, אני לא סובל את זה. אגיד לכם למה. אני שימשתי את ר' שלום אייזן, שהוא היה חסיד סאטמר, הסנדק של הבן שלו היה ה"ויואל משה".
קודם כול, אני מודיע לכם, החבר הכי טוב שהיה לי בחיי זה ר' שלום אייזן, בתור בן אדם. לא פגשתי בחיי אדם עם אהבת אדם כמוהו. שלושה חודשים יום יום הייתי אצלו, וממנו למדתי את הדברים האלה. לא יודע למה קוראים לזה "ציונות".
פלוריש כתב:הרב אמנון שוגרמן (לשעבר ראש ישיבת הגולן) סיפר:
בצעירותי הלכתי לר' שלום אייזן זצ"ל ודנתי עמו בשאלה הלכתית.
לאחר כמה זמן, התנצלתי שראשי כואב וביקשי רשות להניח את ראשי למספר דקות.
הרב אמר שבוודאי ומיד הגיש לי סידור.
תמהתי מה מטרת הסידור, והרב אייזן הסביר: יום אחד תשכב בחולייך האחרון ותצטרך להתוודות טרם פטירתך מן העולם, אבל מי אמר שיהיה לך הכוח לעשות כן? לכן, עצתי לך היא שבכל פעם שאתה מניח ראשך על הכר תאמר וידוי, כך תתרגל ותכין עצמך...
בן ירושלים כתב:זכור לי שבאחד מערבי סוכות עמדתי בתור עם לולב כדי לשאול את הרב על כשרותו. התור היה לאורך המדרגות כי התגורר בקומה העליונה בבתי נייטין.
הגיע יהודי עם כיפה סרוגה וביקש שיודיעו לרב שרוזנפלד הגיע. מיד הכניסו אותו .דומני שלאחר מכן הוא היה (והווה?)אחד מרבני הישובים בעמק בית שאן.
כשהגעתי לר' שלום , הוא כבר היה בזקנותו ולא ראה כהיטיב. הוא בקש מאיזה אברך שיהיה 'רואה' ויגיד לו מה רואים. אני לכשעצמי הופתעתי משיטת הפסיקה הזו ולא הגעתי יותר לשאול, ודאי כשצריך טביעות עין.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 205 אורחים