איידי דזוטר מירכס

עזריאל ברגר

אין כאן שום שינוי (מלבד "ארץ חמדה טובה ורחבה").

עזריאל ברגר

להבהרה, אעתיק את דברי המשנ"ב סימן סח ס"ק א

דאין איסור - שזה שאמרו [בברכות י"א] מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר אינו רשאי להאריך לא אמרו אלא בברכות ארוכות שפותחות בברוך וחותמות בברוך אינו רשאי לקצר שלא לפתוח או שלא לחתום וכן להיפך קצרות אין רשאי להאריכן דעי"ז משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות אבל שאר נוסח הברכה לא נתנו בו חכמים שיעור שיאמר כך וכך מלות דוקא דא"כ היה להם לתקן נוסח כל ברכה במלות מנויות ולהשמיענו כל ברכה וברכה בנוסחתה וזה לא מצינו. כתב הרמב"ם פ"א מק"ש כללו של דבר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמי' בברכות ה"ז טועה וחוזר ומברך כמטבע. וכתב הכ"מ פ"א מברכות דוקא אם פתח בברכה במקום שלא תקנו לפתוח או חתם במקום שאמרו שלא לחתום או שחיסר מברכות הארוכות התחלת הברכה שמתחלת בשם ומלכות או שלא סיים בשם אבל אם שינה בנוסח הברכה ולא אמר אותו לשון ממש אלא שאמר בנוסח אחר בענין הברכה אפילו חיסר כמה תיבות יצא בדיעבד הואיל והיה בה אזכרה ומלכות וענין הברכה לבד התיבות שפרטו חכמים שהם מעכבות כגון שלא הזכיר ברית ותורה בבהמ"ז ומשיב הרוח וכל כיו"ב והובא כל זה במ"א סי' ס"ד ובסי' קפ"ז. ובביאור הגר"א כתב דהרמב"ם פ"א מברכות חזר בו מזה וסובר דאפילו בברכה ארוכה אם לא גמר סוף הברכה כדינה מ"מ בדיעבד יצא וכדיעה הראשונה המובא בסימן קפ"ז ס"א עי"ש:

וכ"כ עוד פוסקים, כל אחד בסגנונו.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ג' אוגוסט 16, 2022 4:38 pm

צופה_ומביט כתב:
חד ברנש כתב:מדוע בדיחה?
קדמוננו נהגו לפייט את ברכות המזון בימים או בסעודות מצויינות (שבתות, יו"ט או בסעודות נישואין וכדומה),
והנוסח הפייטני החליף את נוסח הקבע.
צא ועיין בעבודתו של ר"א שמידמן, ברכות מזון מפויטות מן הגניזה. כדומני מצוי באוצר.

מה עם "כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות"?

זו הטענה שצווחו גאוני בבל כנגד מנהג ארץ ישראל הקדום לשנות את מטבע הברכות בתיקונם של הפייטנים, עד שאמרו (כן מטו בשם רב יהודאי גאון): שאין נכנסים לבית הכנסת שיש בו חאזנים [=פייטנים]. כן בערך הלשון.
אך עברו דורות, וגם בבבל אימצו (בעקבות רס"ג הארצישראלי?) את תיקוני הפייטנים ויצרו פיוטים משלהם.
וכבר עסקו בסוגיא זו רבות. עי' למשל, גנזי שכטר, ב, עמ' 508 ואילך (אע"פ שמדובר במחקר שאינו מעודכן)

עץ הזית · הודעהעל ידי **עץ הזית** » ג' אוגוסט 16, 2022 4:48 pm

עזריאל ברגר כתב:
צופה_ומביט כתב:
חד ברנש כתב:מדוע בדיחה?
קדמוננו נהגו לפייט את ברכות המזון בימים או בסעודות מצויינות (שבתות, יו"ט או בסעודות נישואין וכדומה),
והנוסח הפייטני החליף את נוסח הקבע.
צא ועיין בעבודתו של ר"א שמידמן, ברכות מזון מפויטות מן הגניזה. כדומני מצוי באוצר.

מה עם "כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות"?

אין כאן שום שינוי (מלבד "ארץ חמדה טובה ורחבה").

צריך לומר בברכת הארץ הודאה תחילה וסוף והפוחת לא יפחות מאחת, והפוחת מאחת הרי זה מגונה (ונראה לענ"ד שמה שאמרו רק "הרי זה מגונה" אבל יצא ידי חובתו היינו כשאמר בנוסח שמשמעותו שהוא מודה על זה אלא שלא הזכיר להדיא לשון הודאה, אבל בנוסח שאין משמעותו שהוא מודה על זה לא יצא ידי חובתו כלל).

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ג' אוגוסט 16, 2022 4:55 pm

עץ הזית,
אתה מקשה לפי הפסיקה ההלכתית של היום, המבוססת על התלמוד הבבלי, ואילו יוסי בן יוסי, בן ארץ ישראל, הלך בשיטת הירושלמי. האם בדקת מה דעת הירושלמי בנידון?

עזריאל ברגר

עץ הזית כתב:צריך לומר בברכת הארץ הודאה תחילה וסוף והפוחת לא יפחות מאחת, והפוחת מאחת הרי זה מגונה (ונראה לענ"ד שמה שאמרו רק "הרי זה מגונה" אבל יצא ידי חובתו היינו כשאמר בנוסח שמשמעותו שהוא מודה על זה אלא שלא הזכיר להדיא לשון הודאה, אבל בנוסח שאין משמעותו שהוא מודה על זה לא יצא ידי חובתו כלל).

אכן שכחתי את ההלכה הזאת.

חד ברנש כתב:עץ הזית,
אתה מקשה לפי הפסיקה ההלכתית של היום, המבוססת על התלמוד הבבלי, ואילו יוסי בן יוסי, בן ארץ ישראל, הלך בשיטת הירושלמי. האם בדקת מה דעת הירושלמי בנידון?

אכן יש לבדוק, אולי הירושלמי חולק גם על חיוב אזכרת "ארץ חמדה טובה ורחבה"?

עץ הזית · הודעהעל ידי **עץ הזית** » ד' אוגוסט 17, 2022 4:21 am

עזריאל ברגר כתב:
חד ברנש כתב:עץ הזית,
אתה מקשה לפי הפסיקה ההלכתית של היום, המבוססת על התלמוד הבבלי, ואילו יוסי בן יוסי, בן ארץ ישראל, הלך בשיטת הירושלמי. האם בדקת מה דעת הירושלמי בנידון?

אכן יש לבדוק, אולי הירושלמי חולק גם על חיוב אזכרת "ארץ חמדה טובה ורחבה"?

אין ירושלמי מפורש שחולק, אבל אכן מה שמובא בירושלמי זה רק "רבי בא ברבי אחא בשם רבי אם לא הזכיר ברית בארץ או שלא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד מחזירין אותו" (בדומה [אבל שונה] למימרא בבבלי "אמר רבי אילעא אמר רבי יעקב בר אחא משום רבינו כל שלא אמר ברית ותורה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו" - מה שאולי יכול ללמד שנחלקו רבי בא ורבי יעקב בני רבי אחא אם רבי אמר גם שהזכרת תורה בברכת הארץ מעכבת או לא, אבל למעשה גם הפייטנים הארץ ישראליים הקפידו להזכיר בברכת הארץ גם את התורה [לפעמים בלשון "דת"] אף שכמדומני שלא נזכר בירושלמי שזו חובה) ולא הובאה בו הברייתא "רבי אליעזר אומר כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו נחום הזקן אומר צריך שיזכור בה ברית רבי יוסי אומר צריך שיזכור בה תורה פלימו אומר צריך שיקדים ברית לתורה שזו נתנה בשלש בריתות וזו נתנה בשלש עשרה בריתות רבי אבא אומר צריך שיאמר בה הודאה תחלה וסוף והפוחת לא יפחות מאחת וכל הפוחת מאחת הרי זה מגונה וכל החותם מנחיל ארצות בברכת הארץ ומושיע את ישראל בבונה ירושלים הרי זה בור וכל שאינו אומר ברית ותורה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו".
לגבי "ארץ חמדה טובה ורחבה" ייתכן שבני ארץ ישראל סברו שאין הכוונה דווקא ללשון זו אלא לעצם הזכרת הארץ (ומה שנקט ר' אליעזר בלשון זו הוא מפני שכך היו נוהגים לומר, אבל הוא הדין [עכ"פ לדעת הפייטנים] שאפשר לומר בלשון אחרת).

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ג' אוגוסט 30, 2022 7:33 am

עושה חדשות

רמב"ן במלחמות מס' ר"ה -
...הלכך כי שקלת דרבה מהכא ה"ל ר' זירא בתרא ואיהו עדיף למפסק כוותיה דאוירא דא"י אחכמיה טפי ועוד דמינקט לחומרא עדיף...

עושה חדשות

אלשיך פ' בהעלותך
כי הנה דרך אנשים מעוטי ההשכלה, שבבא עליהם רעה יתפללו אל ה', ויאמרו לפניו יתברך, הצילנו נא כי מושיע אין בלתך, וכיוצא בדברים אלו. ולא יעתרו, והוא, כי אדרבא ירעו וישחיתו את עצמם בזה. כי על ידי כן יבוקר פנקסם, ויתעוררו אשמותם לקטרג עלימו אז יותר. אך לא זו הדרך ישכון אור, כי אם תחלה יאמרו ללבבם לא חשיד קודשא בריך הוא דעביד דינא בלא דינא. ואין זה כי אם שמוגגנו ביד עונינו. כי בכל עון בראנו משחית, והמשחיתים ההם הם המכים ומצרים אותנו. וכל עוד שאין אנו ממרקים אותם לא נוכל מלט מהם, כי הלא יתאזרו לקטרג יותר ותכפל הרעה. לכן הדרך האמתי הוא להתיש כחם ולהעבירם מלפניו יתברך. והוא כי נשוב מעונותינו ונתודה עליהם בלב נשבר ונדכה, ואז יסירם ה' מלפניו. כמאמר ספר הזוהר (עי' זוהר פרשת בא אות קפג קפד), ופרשת פנחס אות שנה על פסוק גם ה' העביר חטאתך וכו'. כי על ידי אומרו דוד חטאתי, העביר ה' את המשחית המקטרג עליו אשר נברא בחטאו מלפניו יתברך, ויותש כחו. ואז ישים פניו לבקש מלפניו יתברך על צרתו. כי יאמר ידעתי ה' כי עונותי הטו אלה, אך הנני שב מהם ומתודה ובוכה עליהם וה' סלחה. ואחר הסליחה, הקשיבה לקול תפלתי על צרתי. ואז, כי תזכר לפניו יתברך, לא תהיה זכירתך שם רק לטובה. כי נמנע כל משחית אשר בראת בעונותיך ויותש כחו.

עושה חדשות

ווארט קצר, מסתמא כבר קדמוני.
מה שאמרו חז"ל דאין משיח בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב, הביאור בזה ע"פ הנידון בין הקב"ה לכנס"י האם "שובו אלי ואשובה אליכם" או "השיבנו אליך ונשובה". ודור שכולו זכאי ודאי ישובו אליו, ודור שכולו חייב ודאי ל"ש אלא שהקב"ה ישוב.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ד' ספטמבר 21, 2022 11:21 am

עושה חדשות כתב:ווארט קצר, מסתמא כבר קדמוני.
מה שאמרו חז"ל דאין משיח בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב, הביאור בזה ע"פ הנידון בין הקב"ה לכנס"י האם "שובו אלי ואשובה אליכם" או "השיבנו אליך ונשובה". ודור שכולו זכאי ודאי ישובו אליו, ודור שכולו חייב ודאי ל"ש אלא שהקב"ה ישוב.

יש"כ. את העיקרון של "כולו חייב" מצינו לכאורה בכמה דינים, וכגון: כולו הפך לבן טהור הוא [וראה דברי רבא בסנהדרין צז, א]. סנהדרין שראו כולן לחובה כו' פטור [הקישור לעניננו תלוי כמובן בטעמי הדין שם].
אולי תפתח אשכול דוגמאות לעיקרון זה...

עושה חדשות

יפה.

כעת ראיתי בצדקת הצדיק, ז"ל ...ואנו מבקשים השיבנו ה' אליך ונשובה. רק הש"ית צווח שובו אלי ואשובה אליכם (כמ"ש סוף איכה רבתי), ומסתמא בדור שכולו חייב על כרחך שיהיה אז דידן נצח, וכשהש"י ירצה הרי ברגע אחד יכלו כל הקוצים הסובבים ויהיה הכל כרצונו, ויתגלה שגם מה שקודם היה הכל לצורך.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' ספטמבר 29, 2022 7:58 pm

ראוי לתלות בפתחי בתי כנסיות בעיקר בימים נוראים.

תשו' רבי שמואל ויטאל אודות אביו הרח"ו ז"ל

: הרשו.jpg (142.34 KiB) נצפה 5039 פעמים

עושה חדשות

מאירי ב"ב ד.
כבר ידעת בהרבה עברות שמדרכי השם בעונשיהן שלא להספיק בידו לעשות תשובה לרוב הפלגת המרי וכבד רוע הפעלה היוצאת ממנו ומ"מ כל שעשה תשובה מ"מ אין הפרגוד ננעל בפניה לעולם וכבר ביארנו דבר זה בארכה בחיבור התשובה כל שנתברר לחכם או למוכיח או למנהיג על איזה שהוא מזה הכת אין ראוי לו להשיאו עצה למרוק חטאיו ולהדריכו בדרכי התשובה אלא יתנהג בו במדת קונו והוא שאמרו לא נענש דניאל בירידתו מגדלתו או בהשלכת לגוב אריות אלא מפני שהשיא עצה לנבוכדנאצר דכתוב להן מלכא מלכי ישפר עלך וחטאך בצדקה פרוק ועוייתך במיחן עניין ומ"מ כל שהוא מוטבע בעשיית המצות אפילו באותן שהנשים חייבות בהן לבד אי אפשר להיותו מזה הכת רק על צד רחוק וברוך בעל המאזנים.

שו"ר אריכות בפחד יצחק ר"ה מאמר לא, לבאר למה אין בזה סתירה לדברי המהר"ל האלו.

עושה חדשות

אולי לכם זה פשוט מכבר, אני הבחנתי בזה רק היום.

יחזקאל ג, בזמן החורבן;
וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ.

יחזקאל מג, לכשיבנה הבית;
וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וַתְּבִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִי וְהִנֵּה מָלֵא כְבוֹד ה' הַבָּיִת.

עזריאל ברגר

הלומד ספר יחזקאל בעיון-מה - רואה כמה וכמה השוואות בין נבואות החורבן לבין נבואות הגאולה.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ה' נובמבר 24, 2022 10:41 pm

סגי נהור כתב:
עושה חדשות כתב:ווארט קצר, מסתמא כבר קדמוני.
מה שאמרו חז"ל דאין משיח בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב, הביאור בזה ע"פ הנידון בין הקב"ה לכנס"י האם "שובו אלי ואשובה אליכם" או "השיבנו אליך ונשובה". ודור שכולו זכאי ודאי ישובו אליו, ודור שכולו חייב ודאי ל"ש אלא שהקב"ה ישוב.

יש"כ. את העיקרון של "כולו חייב" מצינו לכאורה בכמה דינים, וכגון: כולו הפך לבן טהור הוא [וראה דברי רבא בסנהדרין צז, א]. סנהדרין שראו כולן לחובה כו' פטור [הקישור לעניננו תלוי כמובן בטעמי הדין שם].
אולי תפתח אשכול דוגמאות לעיקרון זה...

אולי שייך לזה ג"כ: העביר כל זרעו למולך פטור, שנא' מזרעו ולא כל זרעו.

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ד' נובמבר 30, 2022 3:06 am

מנהגי מהרי''צ הלוי [ספר מיוחד במינו ממש]

במסתרים · הודעהעל ידי **במסתרים** » ד' נובמבר 30, 2022 4:08 am

פולסברג כתב:יחיש לאמצך

viewtopic.php?p=31793#p31793
ולהלן

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ד' נובמבר 30, 2022 8:13 am

טוב לעשות את שני העדים הנ"ל לבלתי נאמנים מלהמציא פיוט לא נודע, שפתיחתו אינה לשון פתיחה, וכל זאת כדי לעקם את כוונת הפייט הפשוטה לכאורה: קרא אליו - ואזי יחיש לאמצך (ומובן שאימוץ זה בא למען התחרז עם יחליצך ונעריצך).

עושה חדשות

מדרש תהילים ל
דבר אחר זהו שאמר הכתוב אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו, ר' חייא בשם ר' אבא אמר בשעה שתלמידי חכמים יושבין ונכבשין אלו לאלו, כענין שנאמר ידבר עמים תחתינו, הקדוש ברוך הוא מצית לדבריהם, שנאמר ויקשב ה' וישמע, אמר ר' יעקב בר זבדא בשם ר' אבהו ולא עוד אלא שהקב"ה מחזיר טעותיהן להן, אמר ר' אבא לכך הם אומרים אמר מר, שהן קוראין להקב"ה דהוא מריה דעלמא, והוא מאיר להם טעותיהם, והוא מחזיר טעותיהם, לכך נאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ו' מאי 05, 2023 11:10 am

יש ביטוי -ציני- על אלו שמקבלים את הצרות שבאים על אחרים באהבה...

כעת ראיתי ביערות דבש, ח"א דרוש ז' - ...זהו ודאי אף אם יקרו לאדם צרות רבות ותוגות חייב אדם לקבלן באהבה ושמחה כי מאת ה' לא יצאו רעות בהחלט וזהו שמגיעים לו הוא להתם החטא ולכלות פשע וכדומה וכמו שלא ידאג החולה השותה רפואות מרים וסרוחים וכדומה בחתיכת בשר חי ומורסא רק יעשה אותו באהבה אם יבטיח אותו הרופא מומחה שעל ידי כך יתרפא וישוב לימי עלומיו ואיך לא נשמח בקבלנו רפואות חדים ומרים מרופא הנאמן ואמיתי ובעל היכולת... אך כל זה על צערו אבל על צער חבירו חייב אדם להצטער עד מאוד בלב ונפש לא ינוח ולא ישקוט להשתתף בצערן ולהוריד כנחל דמעה וחס ושלום להעלים עיניו מצרות של ישראל וזהו תכלית המרי שאמר הפסוק (עמוס ו, ז) ולא נחלו על שבר יוסף. ובדבר זה אמרו חז"ל שנחרב ביתר שלא היו מצטערין בחורבן ירושלים ובאמת בביתר היו גדולי ישראל אבל חשבו שאין להצטער על מדתו ודינו של ה' אבל טעו כמ"ש כי בשלך אתה רשאי ולא בשל חבירך. וזהו הדבר שאמרו באנחה אלו ואלו דברי אלקים חיים הצער ויגון שקרה לאיש עצמו ומאנח אנחה זו אינה בנפש וחלק טוב כלל כנ"ל אבל בחלק רע מן הגוף כי חומר האדם לא יסבול יראה שורו טבוח לפניו ואחרים חומסים ושודדים רכושו עד שנשאר ערטלאי ופוצעים בו מכת חרב וכדומה ולא יאנח אמנם חלק טוב מקבלו באהבה וברצון ולכך אמרו שוברת חצי גופו דייקא שהוא חלק רע אך כששומע שמועה רעה מה שקרה לאחרים בזה כל הגוף הן טוב והן רע יתאוננו ויקוננו כמש"ל ואין לך לקבל מאהבה יסורים של חבירך ובזה אנחה שוברת כל גופו של אדם דייקא. וזהו שנא' ביחזקאל כאשר יאנח בשברון מתנים לפני העם ואמרו לו מה אתה נאנח אתה דייקא אתה הוא צדיק וחסיד אין לך להתאנח כלל רק לקבל באהבה כהלל הנ"ל ועל זה ישיב להם אין אנחתי בשבילי רק שמועה בא משל אחרים ונמס כל לב דייקא לב טוב ורע כנ"ל בשני לבבך ורפו כל ידים וכו'.

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ו' יוני 09, 2023 3:00 am

פולסברג כתב:מנהגי מהרי''צ הלוי [ספר מיוחד במינו ממש]

שו''מ שקדמוהו בזה [ואגב צרפתי ההערה הסמוכה]:

במסתרים · הודעהעל ידי **במסתרים** » ו' יוני 09, 2023 8:18 am

מ"ש לקרוא את פסוק יפלו במחמריו (!) שלא כטעמים אינו נכון אף אם יש שפירשוהו באופנים אחרים, ועיין ראב"ע "על כן היתה מלת יחד דבקה עם אנכי".

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ב' יולי 31, 2023 7:28 pm

: ביטול תורה של הקורא.png (15.1 KiB) נצפה 3794 פעמים

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ב' יולי 31, 2023 7:32 pm

ולקרוא את ההודעה הזו זה לא ביטול תורה?

תורת המן · הודעהעל ידי **תורת המן** » ב' יולי 31, 2023 8:05 pm

עושה חדשות כתב:
ביטול תורה של הקורא.png

על זה נאמר 'אל תהי צדיק הרבה'

בברכה המשולשת

עושה חדשות כתב:
ביטול תורה של הקורא.png

מעל"ע
viewtopic.php?f=7&t=9781&hilit=%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%A9%D7%AA%D7%95&sid=33d31b0f1726c6c8bd6575219f0b0998#p89637

עושה חדשות

דרך פקודיך מצות לא תעשה לו חלק המחשבה
...הנה כזאת כשיבא האורח אל איש הנה האיש רוצה לקיים מצות הכנסת אורחים (שגדולה יותר מהקבלת פני השכינה) הנה נעשה האורח חפץ של מצוה, הנה גם אם יכבדוהו ביותר לא יתפעל האורח בזה, כי הכיבוד הוא לא בעבור צדקותו, רק בעבור שנעשה אצל האכסנאי חפץ של מצוה, הגם שהוא חומריי לו יהיה שהוא כמו אתרוג וערבה הלא מחבבין אותו בכלי כסף וזהב בעבור שנעשה חפץ של מצוה, ואמרז"ל [ב"מ נט א] אוקירו לנשייכו וכו' וגם אמרו [יבמות סב ב] ומכבדה יותר מגופו, הוא להיות שנעשית אצלינו חפץ של מצוה, האיר השי"ת את עינינו בזה והוא טוב לנפש האדם.

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ב' אוגוסט 07, 2023 6:54 pm

שו"ת שואל ונשאל הקדמות שבחי הרב המחבר (בחלק ה')

פעם אחת בחור אחד ממשפחת עשירים התחתן עם בחורה אחת ממשפחת אנשים פשוטים. ביום רביעי כשהיו מוליכין הכלה לבית בעלה בתזמורת שירי קודש (רגיל אצלנו בעירנו ג'רבה שהכלה לוקחים אותה מביתה לבית החתן כשהיא מכוסה והנשים מחזיקים בידיה והולכים לאט לאט כשהגברים רחוקים מהנשים) הוברר שהכלה צולעת. כששמעו קרובי החתן והחתן עצמו מיד רצו לבטל החתונה ותחזור הכלה לבית אביה והיה רעש גדול. כשהודיעו לרבינו זיע"א "יצא בלי גלימתו" [לידיעת הקורא רבינו ז"ל לא יצא בלי גלימה לא בקיץ ולא בחורף ולא בשום זמן] ובא רץ לקראת המשורר "מר מעתוק בשירי" כשהוא מופתע ויאמר לו תשמע! הנני מבקשך גם מזהירך ללכת אמה ולחזור שתי אמות אחורה כדי שלא יורגש שהכלה עומדת. ומיד לקח החתן ואביו ודודו ואבי הכלה ואחיה לעליית רבי אליעזר זיע"א שהיתה קרובה לבית של הכלה והחתים החתן שמחוייב לגמור החתונה כרגיל ואם יש לו טענות יקוב הדין את ההר. וכן החתים אביו ודודו כי היו כולם עיסה אחת להתחייב בשארה כסותה ועונתה. וכן היה ונגמרה החתונה בכי טוב. אחרי החתונה פנו משפחת החתן לבית דין הרבני בתונס לגרש אותה. אך רבינו ז"ל עמד ליד משפחת הכלה שהיו עניים ואין להם אמצעיים והוציא משפט שלא יקח עליה אשה אחרת כל ימי חייה. ועוד ניתן רשות לאשתו של רב אחד להכנס כל זמן לבית שלהם בלי רשות לראות אם היא מקופחת באיזה דבר. ומן הזוג הזה נולדו בן ובת שהקימו משפחות בישראל [זה שמעתי חלק מהמשורר עצמו וחלק מתלמיד חכם אחד];

ולהעיר מקידושין מא.

תורת המן · הודעהעל ידי **תורת המן** » ג' אוגוסט 08, 2023 4:36 am

פולסברג כתב:ולהעיר מקידושין מא.

כנראה קושייתך מהא דאסור לאדם לקדש עד שיראנה.
ול"ק כלל, דהיכן כתוב שצריך לראותה הולכת.

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ג' אוגוסט 08, 2023 7:26 pm

קושייתי בעצם היתה לתמוה על כל הסיפור, דמה ענין יש לכפות על האדם מה שאינו רוצה.

עתניאל בן קנז

תורת המן כתב:
פולסברג כתב:ולהעיר מקידושין מא.

כנראה קושייתך מהא דאסור לאדם לקדש עד שיראנה.
ול"ק כלל, דהיכן כתוב שצריך לראותה הולכת.

לא.
הקושיא הוא מדברי הגמ':
שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, ורחמנא אמר: ואהבת לרעך כמוך.

והתימה כיצד להכריח אדם לישא אשה צולעת נגד רצונו, ולא לחוש שמא תתגנה עליו- ורחמנא אמר...

תורת המן · הודעהעל ידי **תורת המן** » ד' אוגוסט 09, 2023 7:48 pm

מסכים. הדרנא בי.

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ה' אוגוסט 24, 2023 12:52 am

מדברי ר''י רצאבי

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ו' אוגוסט 25, 2023 7:21 am

פולסברג כתב:קושייתי בעצם

עתניאל בן קנז כתב:והתימה

כיצד ניתן לדון על סיפור שארע לפני (קרוב ל)כמאה שנה, ופרטיו המדויקים אינם ידועים לנו?
למשל, כהצעה בעלמא: מסתבר שהיתה סיבה כלשהי לכך שמלכתחילה אותו 'בחור אחד ממשפחת עשירים' בחר לישא אשה 'ממשפחת אנשים פשוטים'. וק"ל.

עושה חדשות

חד ברנש כתב:קדמוננו נהגו לפייט את ברכות המזון בימים או בסעודות מצויינות (שבתות, יו"ט או בסעודות נישואין וכדומה),
והנוסח הפייטני החליף את נוסח הקבע.
צא ועיין בעבודתו של ר"א שמידמן, ברכות מזון מפויטות מן הגניזה.

האם נוסחאות אלו נאמרו גם ע"י יחיד? או שמא נכתבו רק עבור זימון וכד' כאשר אחד מברך לכולם?

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » א' אוגוסט 27, 2023 4:06 pm

ברכות המזון המפוייטות נתקנו לסעודות חשובות שמסתבר שהיה בהן כדי זימון. אבל זו השערה בלבד.

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » א' אוגוסט 27, 2023 9:25 pm

תורת המן כתב:
עתניאל בן קנז כתב:
תורת המן כתב:
פולסברג כתב:ולהעיר מקידושין מא.

כנראה קושייתך מהא דאסור לאדם לקדש עד שיראנה.
ול"ק כלל, דהיכן כתוב שצריך לראותה הולכת.

לא.
הקושיא הוא מדברי הגמ':
שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, ורחמנא אמר: ואהבת לרעך כמוך.

והתימה כיצד להכריח אדם לישא אשה צולעת נגד רצונו, ולא לחוש שמא תתגנה עליו- ורחמנא אמר...

מסכים. הדרנא בי.

אפשר היות והחתן פשע ולא בדק כדבעי, בדבר שניתן לבודקו בקל, אינו מן הדין שיבייש את הכלה.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר