מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מהו עוגות מצות?

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

מהו עוגות מצות?

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » א' מרץ 25, 2012 10:27 pm

"עוגות מצות כי לא חמץ"- האם עוגות הכונה דוקא עגולות, כפי שרצו לטעון מצדדי מצות היד כנגד מצות המכונה, או יש משמעות אחרת למילה "עוגה" בתורה?

אצב
הודעות: 116
הצטרף: ב' אפריל 11, 2011 1:24 am
מיקום: ארה"ק

Re: מהו עוגות מצות?

הודעהעל ידי אצב » ב' מרץ 26, 2012 4:52 pm

"מעשה שאמרו לו לחוני המעגל: התפלל שירדו גשמים! אמר להם: צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימוקו. התפלל ולא ירדו גשמים. מה עשה? עג עוגה ועמד בתוכה, ואמר לפניו: רבונו של עולם! בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך. התחילו גשמים מנטפין, אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות שיחין ומערות. התחילו לירד בזעף, אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון ברכה ונדבה. ירדו כתקנן, עד שיצאו ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמים. באו ואמרו לו: כשם שהתפללת עליהם שירדו, כך התפלל שילכו להן! - אמר להם: צאו וראו אם נמחית אבן הטועים. שלח לו שמעון בן שטח: אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי, אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך, כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו, ועליך הכתוב אומר ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך."

זהו מקור לכך ש"עוגה", היינו עגול.
ערכתי חיפוש קצרצר ולא מצאתי שום פי' אחר למילה עוגה מלבד מאפה העוגה שגם הוא נגזר מהילה עגול.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מהו עוגות מצות?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' מרץ 26, 2012 5:14 pm

מנין לך שהוא מהמילה עגול? אולי זה להיפך שעוגה שם העצם של מאפה וגם פועל האפייה כמו תעוגנה לעיניהם ביחזקאל ד וע"ש שמצוי שעושים עוגות עגולות קרא לזה גבי חוני עוגה.

בברכה המשולשת
הודעות: 14487
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מהו עוגות מצות?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' מרץ 26, 2012 5:18 pm

נלענ"ד שהמלה עוגה היא מלשון עיגול בגלל חילופי ע-ח (כמו להסיח דעתם ולהסיע דעתם) ועוגה היא כמו חוגה, מלשון לחוג- וזה בודאי מלשון מעגל.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: מהו עוגות מצות?

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ב' מרץ 26, 2012 9:02 pm

שו"ת יהודה יעלה חלק א - אורח חיים סימן קנז

תשובה רב ברכות ושובע שמחות יחולו על ראש אהובי בני הרב החרוץ המופלג בתוי"ר טהורה כבוד שמו מו"ה אהרן שמואל ני' בק"ק נ"ש יע"א.

ע"ד המאשי"ן /המכונה/ מצות כי רצונך לעשותן מרובעות ולא עגולות כדי שלא ישתייר סביביו כן תעשה ויאשר כחך כי השיריים שחוזרים ומערבים אותן לתוך המאשי"ן וגם עורכים אותו שנית ושלישית וחמישית וחמצו מרובה מצלתה וכבר העיד רב א' במכתב שאלתו אלי איך שראה בעיניו באפיית המצות במאשי"ן מצה א' נפוחה כולה והחליט בודאי שמאותן השיריים היתה הנפוחה כולה והניפוח מגלה החימוץ על כל העיסה ועי' בפ"ח א"ח סוף סי' תס"א ובמג"א סי' תנ"ט ס"ב [וגם יפה עשית שלא יביאו מצות עבות בל"א רייב מצות לביתכם חלילה] בכן צריך בעניין אפייה זו זהירות ושמירה רבה והן כשאני לעצמי אמרתי בטעם מנהגן של ישראל לעשות עד היום המצות עגולות דהנה קרא כתיב בתורה [שמות י"ב פסוק ל"ט] ויאפו את הבצק וכו' עגת מצות וכו' פירש רש"י עגת מצות חררה של מצה בצק שלא החמיץ קרוי מצה וכן בר"פ וירא וכו' לושי ועשי עגות. פי' מצות אפה בקץ פסח. וז"ל בראשית רבה פרשת מ"ח לושי ועשי עוגות וכו' הדא אמרת פרס הפסח היה ועוד ברבה שם פרשה מ"ב ז"ל ויבא הפליט ר"ל בשם בר קפרא הוא עוג הוא הפליט ולמה נקרא שמו עוג שבא ומצא את אברהם יושב ועוסק במצות עוגות עכ"ל והובא בערוך ערך עוג. ובילקוט פ' בא סי' ר"ט ז"ל עוגות מצות אין עוגות אלא חררה שנאמר ועוגות שעורים תאכלנה ואומר עשי לי משם עוגה קטנה [מלכים י"ז] נס גדול נעשה להם בחררה זו שהיו אוכלין ממנה שלשים יום עד וכו' וכ"ה במדרש תנחומא פרשת בא ויסעו בני ישראל וכו' עש"ה הובא ברש"י פ' בשלח בפסוק ויסעו מאלים וכו' וז"ל הערוך ערך חר עוגות מצות תרגום ירושלמי חררן פטורן ועוגות שעורים תרגום חררה וכו' בפיאה פ"ה המעמר לכובעות וכו' ולחררות. ירושלמי חררה גלגל וכו' עש"ה ובילקוט חבקוק עג עוגה וכו' ובספר יחזקאל כתיב עוגת רצפים תעגנה לעיניהם וז"ל רש"י במסכת תענית דף כ"ג עוגה שורה עגולה כמו עוגה. וכן במנחות דף צ"ד ע"ב ז"ל מיעגל וכו' חצי עגולה לכך נקרא חוני מעגל ע"ש עג עוגה וכו' ע"ש. וכ"פ עוד רש"י במס' מ"ק ד' ע"ב עוגיות עיגול סביב כמו עג עוגה ועמד בתוכה [תענית י"ט] וז"ל הר"ן ספ"ג דתענית במשנה מעשה חוני וכו' עג עוגה וכו' עוגא גומא גדולה כמו עוגה גדול' עגול' וכו'. וז"ל רש"י ברכות וי"ו /ו'/ כי כסלי לאוגיא כשורה וכו' של מענה המקפת סביב סביב את תל האוגי' וכו' וכ"ה לשון ר"ן ופירש הרא"ש בנדרים דף וי"ו /ו'/ ע"ב ד"ה אוגי' וכו' וסיים ז"ל וכן עג עוגה דחבקוק [תענית כ"ג] וז"ל הרע"ב במשנה ח' פ"ג דתענית עג עוגה. רשם בקרקע רושם עגול כעין עוגה. וז"ל התוי"ט עלי' ומ"ש הרב רושם עגול כעין עוגה. כך כתב רש"י לפי שע"י רשימת העגולה נעשית מה שבתוכה כעין עוגה עכ"ל. וז"ל רש"י במשנה ספ"ב דחולין דף מ"א ע"א לתוך עוגה של מים גומא כמו עוגיות לגפנים וכו' ל"א לתוך העוגל והיא היא עכ"ל.

הנה הבאתי כל אלו לאות אמת דפירוש עוגות הוא ע"ש העיגול ולכן גם שאר דבר שנעשה בעיגול נקרא ע"ש עוגה. וע"כ מה שפירשה תורה ויאפו הבצק עוגות מצות ר"ל עוגות עגולות היינו חררה של מצה שלא החמיץ. ולמאי נ"מ סיפרה תורה כן שאפו אותם על צורה זו עוגות עגולות. הלא כוונת הכתוב הוא רק להודיע רב החפזון כמו שסיים הפסוק עוגות מצת כי לא חמץ כי גורשו וכו' ולא יכלו להתמהמה וכו' וכן נוסח ההגדה מצה זו שאנו אוכלים וכו' ע"ש שלא הספיק בציקם וכו' והל"ל רק ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים מצות וכו' ותיבת עוגות מצות מיותר דמאי נ"מ לידע על איזה צורה שעשאום עגולות או מרובעות או ארוכות וכיו"ב וגם הא ממילא נשמע שעשאום עגולות כדרך שמגלגלים העיסה גם היום עגולה והוא מעשים בכל יום שנעשה יותר במהירות ע"ד זה. ותמיהא טובא. וע"כ לא לחנם הודיענו התורה שאפאו את הבצק עוגות מצות עגולות דמה שעבר עבר אבל כדי שנדע בעתיד בכל הדורות הבאים שכן נעשה המצות דומות ממש להמצות שאפו אז גם בצורתם שהיו עגולות. דוגמא ע"ש מעשה שהיה מצה זו וכו' על שום וכו'. ואם כדברינו כן הוא כוונת התורה. נ"ל גם ליתן טעם נכון על קפידא זו דהא לחם עוני קראו הכתוב ועניות גלגל הוא שחוזר בעולם כאז"ל כי בגלל הדבר הזה וכו' וגלגל הוא חוזר בעיגול סביב כך העניות. וכך צורת המצות עגולות רומז על העניות לחם עוני כהא לחמא עניא וכו' דייקא כהא ר"ל כזו הצורה בעגולה הא חדא. ועוד טעם נ"ל עפ"י המדרש השביעני במרורים בלילי פסח הרוני לענה בלילי תשעה באב דתשעה באב נקבע בלילי פסח ונרמז כן בסדר האל"ף בי"ת א"ת ב"ש ג"ר וכו' כמו שחל יום א' דפסח כן חל יום תשעה באב ומה"ט נהגו גם כן לאכול ביצים בלילי פסח שהוא מאכל אבילות זכר להתאבל על החורבן כמ"ש הרמ"א /או"ח/ בסי' תע"ו וסי' על מצות ומרורים יאכלוהו בש"ע א"ח סי' תכ"ח סעי' ג'. ורש"י ר"פ תולדות כתב דעדשים וביצים מאכל אבילות לפי שהם עגולות ואין להם פת וכן אבילות גלגל חוזר בעולם ודומם עש"ה. וה"ט נמי דמצות עגולות. ומכ"ש דניחא טפי לפמ"ש הפמ"ג /או"ח/ סי' תע"ו בטו"ז ובמג"א דאברהם אבינו עליו השלום מת בע"פ ומשו"ה אוכלים ביצים זכר לאבילות ויעקב בישל נזיד עדשים ולחם עוני מצה וכו' עש"ה. א"כ מבואר ה"ט דמצות עגולות כנ"ל.

ועוד בה שלישיה אולי הקפידה מצאה אז מקום לעשות עוגות מצות עגולות בדוקא ובכוונה לפי שאפשר היה בזמן ההוא חק המצרים לעשות הלחמים שלהם מרובעות או משולשות לפי רבוי האלקות שהאמינו וכמ"ש רבינו סעדיה הביא לשונו הרמב"ם ז"ל ריש ס' יצירה בפירושו ט"ש שהיו מכת המשנים פועל רע ופועל טוב או שלש עילות קדומות וכו' ועשו צורת הלחמים גם כן כוינים להם וכדי להרחיק מחקת תועבות של המצרים גם בזה עשו ישראל ההיפוך מהם עשו לחמיהם עגולות דוקא המורה על האחדות. כמו העיגול שאין לו סוף ואין לו תחלה. ואם כדברינו כן הוא אולי נרמז זה בתורה בפסוק בפ' מקץ ויאמר שימו לחם. וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האוכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכול את העבריים לחם דייקא לחם ממש כי תועבה היא למצרים ר"ל כי הם אכלו את לחמם טמא שעשאו דוגמת תועבתם כפי אמונתם בשניות או בשלישות וכו' ולחם העברים עשאום עגולות להורות על ד' אחד שהאמינו בו כי הוא אחד נעלם ואין סוף לאחדותו ואם גם אח"כ נשכח חק זה מהעכו"ם רצתה תורה שכן נעשה תמיד המצות עגולות דוגמת אותן מצות בעת צאתם ממצרים. ועי' ראב"ע וארא פרשת ח' פסוק כ"ב ולכל טעמים אלו סיפר הכתוב שאפו את הבצק עוגות מצות בצורות עגולות כדי לעשותם כן גם לעתיד כנ"ל ונכון וא"צ לדוחק התרגום אונקלוס ארי בעירא דמצראי דחלין ליה עבראי אכלין עי' רש"י ורא"ם אלא לחם ממש:

והנה ז"ל רש"י בפסחים מ"ח ע"ב ד"ה שנושכות זא"ז. שהן רחבות ועגולות כעין שלנו וכו' אבל כענין קוילי"ש בלע"ז ארוכין וקצרים וכו' עכ"ל. הנה העיד רש"י דככרות של בבל הם עשיות כעין מצות שלנו רחבות ועגולות [וע"ד טעם שני הנ"ל שכתבתי העיגול סימן לאבילות עי' בתוספת שבת סי' ר"צ שמת בשבת ואין זה סתירה למ"ש מג"א בסי' קל"א בשם מהרי"ל מנהג בני אסטריי"ך וכו' עש"ה. ובספר שומר שבת ספר קטן סוף אות וי"ו מדיני סעודת שבת כתב נמי כן מאכילת ביצים בשבת מה"ט הנ"ל].

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: מהו עוגות מצות?

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ב' מרץ 26, 2012 9:12 pm

ופשיטא שאין כוונת המהרי"א לקבוע מסמרות שדוקא טעמיו הם היחידים האפשריים, אלא שסוף סוף יש עדיפות לצורה הזאת מצד לשון התורה, ומי ירד לסוד השם לדעת הנימוקים.
ומה שבמכונה לא נהגו עגול, כתב מהרי"א שאז יהיו שירים ויצטרכו לחתוך וכו', ומסתבר שבמכונות זמננו היה מוצא מהרי"א הידור אם היו עושות דפוס עגול.


חזור אל “פסח”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 21 אורחים