אנציקלופדיה תלמודית - כרך חדש!

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' דצמבר 02, 2018 1:34 am

מפעל האדירים, אנצ"ת, ממשיך בתנופת פעילותו, ועתה הופיע כרך חדש הכולל ערכים חשובים ומגוונים.
יש המכירים בסגולתה של האנצי', יש שעדין אינם יודעים את טיבה, הכל מודים שאין דמיון לה. בהקיפה, בדיוקה, בנקיותה.
ולפיכך כל התקדמות במפעל זה אין ערוך לחשיבותה.

רצ"ב תוכן העניינים.

אנצ''ת כרך מא.pdf: (2.43 MiB) הורד 842 פעמים

(בין היתר כולל הכרך את ערך מוסף (תפילה) שחלקים גדולים ממנו נדונו בבהמ"ד זה והרבה למדתי מחברי. אבדוק אפשרות לעלות כאן את הערך כולו).

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' דצמבר 02, 2018 8:02 pm

איש_ספר כתב:(בין היתר כולל הכרך את ערך מוסף (תפילה) שחלקים גדולים ממנו נדונו בבהמ"ד זה והרבה למדתי מחברי. אבדוק אפשרות לעלות כאן את הערך כולו).

באדיבות הרב פרופ' אברהם שטיינברג שליט"א

מוסף.pdf: (1.09 MiB) הורד 1328 פעמים

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » א' דצמבר 02, 2018 9:51 pm

ייש"כ.

יפוצו מעינתיך חוצה, ברחובות פלגי מים.

עושה חדשות

הזדמן לי מכבר לשמוע מאת אחד מחברי המערכת הותיקים, דברי התפעלות והערכה להיקף עבודתך העצומה בערך 'מוסף', כמו גם בערכים נוספים. תזכה להמשיך להגדיל תורה ולהאדירה! אל תהי ברכת הדיוט קלה בעינך...

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' דצמבר 03, 2018 12:01 am

מזל טוב!

יהי רצון שנזכה במהרה לתמידין כסדרן ומוספין כהלכתן

ומכיון שהאות מ' היא באמצע הא"ב - לכאורה בכרך זה נחצה קו האמצע ומתחילים לראות את החצי השני של העבודה הנפלאה... ה' יעזור עד גמירא.

הוגה ומעיין

מזל טוב ויישר כח!

קילורין לעיניים, ובפרט מידת המתקלא להעשיר מצד אחד ולא להעמיס מצד שני, במקומות שניכר שיש לכותב רצון ויכולת להרחיב ולהעשיר עוד...

(מה באמת הפשט בירושלמי של ר' הירץ?)

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ב' דצמבר 03, 2018 2:09 am

מקיף ומושקע.
המשך הצלחה.

חבר פורום אוצר החכמה

תוכן ענינים - נטו

בקיצור.pdf: (1.67 MiB) הורד 403 פעמים

מתון · הודעהעל ידי **מתון** » ג' דצמבר 04, 2018 5:39 pm

יישר כח על הבשורה, ועל הערך הנפלא "מוסף".

כה לחי!

יזכו לגמור בקרוב על הסדרה.

כמעיין המתגבר

תודה רבה על הערך, מושקע מאוד ומוכיח על עבודה רצינית ע"י ת"ח גדולים.

לא ראיתי שכתבו שם על מי תיקן תפלת מוסף, הגהת יעב"ץ שיוסף תיקן, ומרן החיד"א שרחל תיקנה נוסח תפלת ר"ח. וגם י"א שאברהם אבינו תיקן (אבל זה שסותר דברי הגמ').

מתהלך · הודעהעל ידי **מתהלך** » ג' דצמבר 04, 2018 7:31 pm

מפעל אדיר ונדיר, אשריכם שזכיתם!

(הכרך הנוכחי מתחיל ב-מו... ונגמר ב-מו.... מה יהיה? בקצב הזה צריכים עוד המון שנים כדי לגמור, לא? אמנם ברור שערכו של כל כרך ושל כל ערך הוא נפלא מאוד בפני עצמו, אבל עיקר העצמה של אנציקלופדיה טמונה בכך שאפשר למצוא בה כביכול הכל, באנצ"ת בעבר היה קידוד הרבה יותר מצמצם ונראה שהוא הולך ומתרחב, שלא לדבר על השינוי במודע שנעשה אחרי שני הכרכים הראשונים, כמדומני).

בכל מקרה, אשרי הכותבים שמזכים אותנו בסולת מנופה כל כך, יישר כחכם!

סליחות · הודעהעל ידי **סליחות** » ד' אפריל 03, 2019 1:39 am

רציתי לשתף אתכם במה שנחשפתי אליו, ואולי תהיה בזה תועלת לחו"ר הפורום...
"אתר ישיבה בשיתוף עם יד הרב הרצוג עשו צעד נוסף בהנגשת התוכן ועמלו על המרת התכנים לפורמט דיגיטלי והעלאת התכנים לאתר ויקישיבה. בעבר הועלו כבר ערכי המיקרופדיה, האגף המתומצת הפונה לכלל הציבור, וכעת אתר ישיבה ממשיך את שיתוף הפעולה עם מפעל האנציקלופדיה התלמודית והופך מעתה להיות הבית של ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים. כעת, מעבר לפרויקט המיקרופדיה התלמודית, ערכי האנציקלופדיה עצמה יתפרסמו אצלנו באגף הויקישיבה.

יש לציין שערכים שיפורסמו כאן אינם אינם יוצאים לאור בשלב זה כספרים!

מכיוון שמדובר בערכים המוגים וערוכים ע"י צוות תלמידי חכמים ועוברים ביקורת של הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, הערכים מובאים לצפייה, אך אין אפשרות עריכה לגולשים. עם זאת, דפי השיחה פתוחים לדיון על הערכים וניתן גם להשאיר הערות על התוכן. צוות המיקרופדיה התלמודית אינו מתחייב כי יגיב עליהן, אך יש אפשרות שההערות יגיעו לעורכים והם יפעלו כפי שיקול דעתם.

אנחנו מזמינים אותכים לחוויה מיוחדת הזאת כאן!"

בעיון קל ניתן למצוא ערכים עתידיים שבין האותיות ס לאות ת. הנה לדוגמה הערך סוכות.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ה' מאי 23, 2019 3:44 am

כעת ראיתי: בערך מוסף ציון 710 הובאו דברי ר"י מלוניל במס' ר"ה שהזכיר אמירת יעלה ויבוא בר"ה בברכה אמצעית, והקשה הכותב: צ"ב אם דוקא בר"ה.

אעתיק את הנכתב אצלי מכבר בענין זה:

מנהג פרובינציא היה לומר יעו"י בברכת זכרונות של מוסף ר"ה (בלבד, אבל לא במוסף של שאר ימים שאומרים בהם יעו"י בג' תפילות), כך בהאשכול הלכות ר"ה עמ' 94, העיטור דף קד, א, המנהגות עמ' 148, מנהג מרשלייאה עמ' 124, כלבו סי' סד (ח"ד טור קעא) וארחות חיים סדר תפלת ר"ה סי' ט וסי' יב. מנהג כזה מוזכר גם בתשובת רב פלטוי באוצה"ג עירובין ח"א סי' סח, טור סי' תקצא ממנהג טוליטולא ואבודרהם סדר תפלת ר"ה.

אלא שהר"י מלוניל כלל אמירת יעלה ויבוא בברכת מלכיות וקדושת היום, וצ"ע.
אגב: דברי הטור סי' תקצא האמורים - הוזכרו כבר באנצ"ת כרך כד ערך יעלה ויבוא טור תשיא ציון 5.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' מאי 23, 2019 4:16 am

ראשית, מזל טוב. כה לחי!

דרומי כתב:ומכיון שהאות מ' היא באמצע הא"ב - לכאורה בכרך זה נחצה קו האמצע ומתחילים לראות את החצי השני של העבודה הנפלאה... ה' יעזור עד גמירא.

הלא אף עתה אינם אוחזים כ"א בתחלת אות המ"ם; לכשיחצו את קו ה'ממ(מ)' - תהא זו מחצית לשמה!

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' מאי 23, 2019 8:20 am

רבותי,
באלף בית יש כ"ב אותיות. וחצין מסתיים באות כ.

(מ היא האמצע אם שמים בסוף את הסופיות אבל מה הקשר לנושא?)

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ה' מאי 23, 2019 9:21 am

סליחות כתב:רציתי לשתף אתכם במה שנחשפתי אליו, ואולי תהיה בזה תועלת לחו"ר הפורום...
"אתר ישיבה בשיתוף עם יד הרב הרצוג עשו צעד נוסף בהנגשת התוכן ועמלו על המרת התכנים לפורמט דיגיטלי והעלאת התכנים לאתר ויקישיבה. בעבר הועלו כבר ערכי המיקרופדיה, האגף המתומצת הפונה לכלל הציבור, וכעת אתר ישיבה ממשיך את שיתוף הפעולה עם מפעל האנציקלופדיה התלמודית והופך מעתה להיות הבית של ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים. כעת, מעבר לפרויקט המיקרופדיה התלמודית, ערכי האנציקלופדיה עצמה יתפרסמו אצלנו באגף הויקישיבה.

יש לציין שערכים שיפורסמו כאן אינם אינם יוצאים לאור בשלב זה כספרים!

מכיוון שמדובר בערכים המוגים וערוכים ע"י צוות תלמידי חכמים ועוברים ביקורת של הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, הערכים מובאים לצפייה, אך אין אפשרות עריכה לגולשים. עם זאת, דפי השיחה פתוחים לדיון על הערכים וניתן גם להשאיר הערות על התוכן. צוות המיקרופדיה התלמודית אינו מתחייב כי יגיב עליהן, אך יש אפשרות שההערות יגיעו לעורכים והם יפעלו כפי שיקול דעתם.

אנחנו מזמינים אותכים לחוויה מיוחדת הזאת כאן!"

בעיון קל ניתן למצוא ערכים עתידיים שבין האותיות ס לאות ת. הנה לדוגמה הערך סוכות.

מעיון קל זה נראה חלק קטן מתוך רשימת ערכים שקיימת לכרכים הבאים.
זה בהחלט נחמד, אבל לא הבשורה הגדולה של האנצילופקדיה.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ה' מאי 23, 2019 4:47 pm

אם כבר מדברים על נפלאות האנצ"ת. הרי דוגמא קלסית:
בכרך לח ערך מבשל טור תנג:

כל פעולה המקרבת וממהרת את הבישול, הרי היא בכלל מלאכת מבשל, ולכן קדירה - העומדת על גבי האש - שבה דברים האסורים בבישול, אסור לכסותה, ואף אם היא כבר מכוסה אסור להוסיף עליה כיסוי (85), שתוספת הכיסוי ממהרת את הבישול.
ובציון 85: ועי' שעה"צ סי' שיח ס"ק קיד, שמ' מסתימת דברי הראשונים שאיסורו מה"ת.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ג' מאי 28, 2019 5:07 pm

בהמשך להנ"ל. יעצו לי לפרש יותר.
ובכן:
א. האמירה שמעשה הוספת כיסוי על קדירת תבשיל (שיש בו משום בישול) בשבת הוא איסור תורה, היא אמירה תמוהה מבחינת ההגיון התלמודי. ויש לשער שלא אמרה פוסק מעולם. נכון שקירוב הבישול על ידי מגיס (מערבב) בקדירה הוא איסור תורה לדברי פוסקים, אבל אין זה דומה להוספת כיסוי שהוא מעשה שונה לגמרי ורחוק ממעשה בישול. ולמלאכות של תורה יש את הגדרים שלהם.
ב. אפילו נתינת כיסוי על קדירה שהיתה מגולה, שהוא דאורייתא לדברי הר"י מלוניל וכמה שנמשכו אחריו (המאירי ורע"ב), הרי לא הובא זה באחרונים. וכל שכן תוספת כיסוי שהוא מעשה קל הרבה יותר ורחוק מהבישול.
ג. השעה"צ מדבר בבישול פירות חיים בשבת, על ידי הנחתם ע"ג האש או סמוך לה, ועל זה כותב שהוא מעשה דאורייתא. הוא מציין לסי' רנד ס"ד שאסרו בישול פירות בכל האופנים, ולכן יש ללמוד שבישול שלהם באופן הרגיל (שמניחם ע"ג האש או בסמוך אליה) הוא דאורייתא. ומשום כך אסרו אפילו לקרב בישולם בכל אופן (ו"יש בזה משום מבשל"). אבל קירוב הבישול (ע"י כיסויים ובודאי) ע"י תוספת כיסוי גרידא הוא דרבנן בלבד.
ד. ראה באור הלכה סי' שיח ס"ד ד"ה אפילו: "ועוד מצאתי חבל ראשונים דקיימי כחדא שיטתא, דעד שנגמר בשולו כל צרכו יש בו משום בישול, והוא ספר התרומה והסמ"ג והסמ"ג והגמ"י שכתבו שיזהר שלא יוסיף כיסוי משתחשך על הקדרה שלא נגמר בישולה כל צרכה מפני שממהר בישולה על ידי זה, והעתיקם הטושו"ע לעיל בסי' רנז ס"ד, ועל כרחך דס"ל דיש בזה איסור דאורייתא, דאם אין בו איסור דאורייתא יהא מותר לגמרי וכמ"ש בב"י בסי' זה". ר"ל שכיון שיש בבישול מאכל שלא נגמר בישולו איסור תורה, לכן בקירוב הבישול ע"י תוספת כיסוי יש איסור דרבנן. משא"כ אם הנחת קדירה שאינה מבושלת כ"צ ע"ג האש היתה איסור דרבנן בלבד, הרי תוספת כיסוי על תבשיל כזה היתה מותרת לגמרי.

חלמישצור

לבי במערב כתב:ראשית, מזל טוב. כה לחי!

דרומי כתב:ומכיון שהאות מ' היא באמצע הא"ב - לכאורה בכרך זה נחצה קו האמצע ומתחילים לראות את החצי השני של העבודה הנפלאה... ה' יעזור עד גמירא.

הלא אף עתה אינם אוחזים כ"א בתחלת אות המ"ם; לכשיחצו את קו ה'ממ(מ)' - תהא זו מחצית לשמה!

מתקדמים ב"ה.

כעת יצא לאור הכרך הארבעים ושלושה של האנציקלופדיה התלמודית, ובו הערכים מורד במלכות - מח.

מדבר קדש · הודעהעל ידי **מדבר קדש** » ב' אוקטובר 28, 2019 2:29 pm

אני שנים מתפלל שיחליטו לקפוץ לכרך האחרון באמצע הסדרה ויוציאו לאור את הערך "תפילה".. ובכלל מעניין מה יכתבו בערך "תורה"..

לבי במערב

חלמישצור כתב:מתקדמים ב"ה.
כעת יצא לאור הכרך הארבעים ושלושה של האנציקלופדיה התלמודית, ובו הערכים מורד במלכות - מח.

ת"ח על הבשו"ט. מדשנת עצם!
מ"מ, לתקותי (מממ) לא הגיעו עדיין...

מתהלך · הודעהעל ידי **מתהלך** » ב' אוקטובר 28, 2019 8:18 pm

הלוואי שזה היה חצי. תסתכלו מהו טווח האותיות בכרכים בתחילה וכמה היום. שלא לדבר על שני הכרכים הראשונים (בערך) ששם באופן רשמי המדיניות הייתה לצמצם יותר והכילו הרבה יותר, אפילו אחר כך הכרכים מכילים פחות ופחות טווח אותיות, לטוב ולמוטב.

עושה חדשות

מדבר קדש כתב:אני שנים מתפלל שיחליטו לקפוץ לכרך האחרון באמצע הסדרה ויוציאו לאור את הערך "תפילה".. ובכלל מעניין מה יכתבו בערך "תורה"..

ערך תפילה (מסתמא חלקי) כבר יצא לאור, נכתב ע"י הג"ר דוד קאהן מליקווד.

מדבר קדש · הודעהעל ידי **מדבר קדש** » ג' אוקטובר 29, 2019 8:09 am

עושה חדשות כתב:
מדבר קדש כתב:אני שנים מתפלל שיחליטו לקפוץ לכרך האחרון באמצע הסדרה ויוציאו לאור את הערך "תפילה".. ובכלל מעניין מה יכתבו בערך "תורה"..

ערך תפילה (מסתמא חלקי) כבר יצא לאור, נכתב ע"י הג"ר דוד קאהן מליקווד.

דומני שקראתי את מה שאתה מתכוון אליו, הוא בעיקר על מקורות הנוסח

לבי במערב

עושה חדשות כתב:ערך תפילה (מסתמא חלקי) כבר יצא לאור, נכתב ע"י הג"ר דוד קאהן מליקווד.

לזה הכוונה, או שמא לזה?

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ה' דצמבר 19, 2019 11:08 am

שאלה: בכרך האחרון שיצא [כרך מג] מופיע הערך 'מומר'?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' דצמבר 19, 2019 12:24 pm

אם היה ערך מומר, מקומו היה בכרך מא, נשוא האשכול. אכן ערך מומר יופיע תחת השם הנכון משומד, ולכן ימצא את מקומו בכרך מה בערך.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ג' פברואר 25, 2020 5:19 pm

חלמישצור כתב:
לבי במערב כתב:ראשית, מזל טוב. כה לחי!

דרומי כתב:ומכיון שהאות מ' היא באמצע הא"ב - לכאורה בכרך זה נחצה קו האמצע ומתחילים לראות את החצי השני של העבודה הנפלאה... ה' יעזור עד גמירא.

הלא אף עתה אינם אוחזים כ"א בתחלת אות המ"ם; לכשיחצו את קו ה'ממ(מ)' - תהא זו מחצית לשמה!

מתקדמים ב"ה. כעת יצא לאור הכרך הארבעים ושלושה של האנציקלופדיה התלמודית, ובו הערכים מורד במלכות - מח.

יצ"ל הכרך הארבעים וארבעה, ובו הערכים מחאה - מחיקת השם.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ו' פברואר 28, 2020 3:36 am

תלי"ת! כה לחי!

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ש' פברואר 29, 2020 11:01 pm

איש_ספר כתב:אם היה ערך מומר, מקומו היה בכרך מא, נשוא האשכול. אכן ערך מומר יופיע תחת השם הנכון משומד, ולכן ימצא את מקומו בכרך מה בערך.

בכרך מה זה כבר לא יהיה, ולפי טווח הערכים בכרך החדש אפשר לשער שזה לא יהיה לפני כרך נה.

בן_אליעזר · הודעהעל ידי **בן_אליעזר** » ה' יולי 23, 2020 5:54 pm

הרב #איש_ספר -
האם כבר הושלמה העבודה על ערך "מטלטלין" ( - או עכ"פ החלק בערך הנ"ל שיבאר החילוק(ים) שבין "קרקע" ל"מטלטלין") ? זה נחוץ עבור אחד שרוצה ללמד המושגים באופן בהיר.
באם ברצונך - נוכל להמשיך בפרטי, או איך שיהי'. בתודה רבה במאד מראש!

יהודה בן יעקב

: אנצת.jpg (268.39 KiB) נצפה 8242 פעמים

זאינץ · הודעהעל ידי **זאינץ** » א' נובמבר 01, 2020 9:08 pm

מי העורך הראשי כיום של האנציקלופדיה תלמודית לאחר פטירת הגרז''נ גולדברג?

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » א' נובמבר 01, 2020 9:10 pm

אולי כדאי שישנו את החיצוניות שיראה יותר 'חרדי', כדי שהסדרה הזו - שבפנימיות אין כדוגמתה בכל העולם - יקנה שביתה במחנה היראים, שכמעט אינם משתמשים בה.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » א' נובמבר 01, 2020 9:11 pm

יהודה בן יעקב כתב:י"ל כרך מה

מְֽאוֹר־עֵ֭ינַיִם יְשַׂמַּֽח־לֵ֑ב, (וּ)שְׁמוּעָ֥ה ט֝וֹבָ֗ה תְּדַשֶּׁן־עָֽצֶם!

חיים שאול

יש תוכן ענינים של הכרך החדש?

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ו' נובמבר 27, 2020 6:46 am

זאינץ כתב:מי העורך הראשי כיום של האנציקלופדיה תלמודית לאחר פטירת הגרז''נ גולדברג?

צופה_ומביט

כמעיין המתגבר כתב:לא ראיתי שכתבו שם על מי תיקן תפלת מוסף, הגהת יעב"ץ שיוסף תיקן

יעויין זוהר חדש דף קיט, א שתפילות המוספין שייכות לבחינת יוסף.

תּוֹסֶפְתָּא אִתְקְרִיאַת מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק, דְּאִיהוּ כָּלִיל כָּל מוּסָפִין, וּמִתַּמָּן אִיהִי שְׁכִינְתָּא קָרְבַּן הַמּוּסָפִין. וּבְגִינֵהּ אִתְּמַר (משלי, יא) יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד. בֵּהּ תּוֹסֶפְתָּא חָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת וְכָל מִדּוֹת דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִנֵּהּ תּוֹסֶפֶת נְשָׁמָה יְתֵרָה, דְּאִתּוֹסָף בְּבַר נָשׁ מֵעֵרֶב שַׁבָּת לְעֵרֶב שַׁבָּת. וְאִיהוּ יוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁבִיעִי כָּל סְפִירָן אִתְקְרִיאוּ בֵּהּ שְׁבִיעִיּוֹת. וְכָל מָאן דְּאוֹסִיף בֵּהּ בְּשַׁבָּת בְּמַאֲכָלִין בְּעִנּוּגִין, מוּסָפִין לֵהּ. וּמַאי מַאֲכָלוֹת דִּילֵהּ. קָרְבְּנִין דִּצְלוֹתָא דְּמוּסַף, דְּאִתּוֹסְפָן בֵּהּ עַמָּא קַדִּישָׁא יַתִּיר מִשְּׁאָר יוֹמִין דְּחֹל.

מה שנכון נכון

כרך לא* - ערכי הכלים.

ערכי הכלים.pdf: (932.53 KiB) הורד 203 פעמים

ספרים וועלט

פולסברג כתב:
אולי כדאי שישנו את החיצוניות שיראה יותר 'חרדי', כדי שהסדרה הזו - שבפנימיות אין כדוגמתה בכל העולם - יקנה שביתה במחנה היראים, שכמעט אינם משתמשים בה.

כל היראים משתמשים בה. תיכנס לכל רב או ר"מ ותמצא הסדרה. רבנים הצעירים משתמשים בפרויקט השו"ת - בר אילן הכולל האנציקלופדיה.
כדבריך עשו עורכי "אוצר מפרשי התלמוד" ששינו קצת החיצוניות שיראה יותר כספר תורני, לא סתם כספר טלפונים ירוק...

פורום אוצר החכמה

מי מחובר