כ"ק מרן אדמו"ר מראחמיסטריווקא זצוק"ל מארה"ב

[מחולת המחנים]

על בשורה מרה כי באה בהסתלקותו של זקן האדמורי"ם משיירי כנסת הגדולה כ"ק מרן רבי חי יצחק טווערסקי זצוק"ל אדמו"ר מראחמיסטריווקא ארה"ב.
היה בנו של כ"ק אדמו"ר רבי יוחנן מרחמיסטריווקא זצוק"ל וחתנו של כ"ק אדמו"ר רבי יעקב יוסף מסקווירא זצוק"ל.
זכה להסתופף בצעירותו בצילם של גדולי וזקני ואדמור"י ירושלים, מרן מהר"א מבעלזא זצוק"ל, והיה תלמידו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצוק"ל בישיבת עץ חיים.

הבנתי שהוא היה מיחידי סגולה בהנחלת יסודות החסידות וענינה בדורנו, במסורת שקיבל מבית אבותיו ורבותיו.
דברי תורתו כונסו בשנים האחרונות בספרים 'אמרות טהורות' על התורה ומועדים, ובאו שם הרבה דברי חפץ.

יבואו אלו שזכו להכירו בחייו ולהסתופף בצילו בימי חייו ויכתבו את מתורתו והליכותיו בקודש.

[הצעיר באלפי]

אבידה גדולה לכלל ישראל !
אוי מי יתן לנו תמורתה....
מעל כל המעלות שהיה לו, ת’’ח גדול וצדיק וכו’ וכו’, היה ענותן ושפל ברך ופשטן גדול שלא נראה כמותו ממש.
הייתי מסתופף בצלו בימי בחרותי (בין שנות תשנ’’ט לתשס’’ד) בביהמ’’ד הישן, היה שם בטיש ליל שב”ק אולי 60 איש (לכל היותר), ולאחרונה בביהמ’’ד הגדול מאות אנשים ויותר... לא ראו שום חילוק על פניו או על אופן ניהול הטיש... לא היה אצלו שום נפק”מ אם היה שם 10 אנשים או אלף איש.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ספרו אמרות טהורות היה נר לרגלי בדרשות, ממש מוסרים נפלאים.

[חבצלת]

קשה מאוד להסביר יחודיותו למי שלא הכירו, וכמובן לכל אחד יש בליק אחר. עכ"ז במקום שאין איש חלילה להתעצל בהספדו של צדיק.
הרחמסטריווקא רבי זצוק"ל, הי' פארצייטישע "גוטע איד", כלומר, "צדיק" כמימי קדם, לפני מלוך מלכים בישרא'.
הי' רבי לכל יהודי, לא משנה אם הי' חסיד שלו, מתפלל בבית המדרש שלו, תומך שלו או כל כיו"ב. כל יהודי התקבל אצלו במאור פנים. כל גוט שבת שהשיב, בין לאנשים שעברו לפניו בתור ובין לאנשים שפגשוהו ברחוב, הי' מכל הלב. הי' תל תלפיות לברכות שניתנו מכל הלב, לא כמילין לצד עילאה ממלל אלא "א ברכה פון א איד"! וככה התנהלה החצר, כתיבת הקוויטלעך, וכו' וכו'.
תפלותיו היו בנוסח שובה לב, לא בקולות וצעקות ולא בבכיות והתייפכות, אלא ווארימע תפילות מעומק הלב.
שולחנותיו היו באותו נוסח, לא בתורת השפעה או הנהגה, אלא כאוכל סעודת השבת לעצמו, ושירת זמירות יחד עם עוד אידן, אבל הזמירות הללו חיממו את הלב, אוי, עוד איך!
והזכרנו אכילתו, לא היתה זאת אכילה של סגפנות וכאילו חשבון של כמה לאכול וכיו"ב, אלא אכילה "פשוטה" במתינות רבה, בישוב הדעת, מתוך איידעלקייט ומשיכת יד, לא מנסה להרשים ולא איכפת לו שמסתכלים עליו. אם ראיתיו אוכל בטיש, מיד ידעת שככה הוא אוכל גם את ארוחת הבוקר בבית, שכן הוא לא יכול לאכול באופן שונה!
ובסגנון זה היו דברי התורה (עד לאחרונה). ווארימע חסידישע ווערטער. לא באופן של הטפת מוסר. ולא הי' נראה שחיפש ווערטער מיוחדים. הוא אף לא התלהב באמירתן. הוא "פשוט" חזר על דברי תורה מתוך ספרי קודש, והי' אומרם בטעם ובגעשמאק ובפשטות, כאילו הי' אומרם לעורר את עצמו, והם כל כך עוררו וחיממו!
כל מהותו והתנהלותו באופן של "לא מחזיק טיבותא לנפשיה" הי' מורה דרך לעובדי השי"ת, שהעבודה היא לא "להיות" משהו, לא להתקצן, לא להשיג, אלא "לשמור לעשות ולקיים" בדרך הישרה והממוצעת שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם, וזאת ללא הפוגה עד זקנה ושיבה.
הלימוד שלו בבית המדרש, אם הי' זה גמרא או חסידישע ספרים, הי' זה לימוד לשמה!
שמירת העיניים ושמירת הדיבור. ולא נגענו בטהרת מדותיו, זהירות בכבודם של אחרים. חבל חבל על דאבדין.
יהיו שיאמרו על התיאור "הרי זה פשוטע חסיד'ישע איד"? אבל מי שזכה להכירו ראה "גדלות" של עבודה ושל השגה על כל תנועה "פשוטה" כי לא הסתיר את הגדלות שכן לדעתו לא היתה קיימת כלל!

[צופה_ומביט]

יישר כוח גדול מאד. מאד מעורר ומחמם את הלב.

[קרית מלך]

הספר "אמרות טהורות" על כל חלקיו הוא סיפור פלאי של השגחת השי"ת והנהגתו את הבריאה.
האדמו"ר מראחמסטריווקא זצוק"ל התנהל בפשטות בהכרה אמיתית שאין בו מאומה, כפי שכבר הזכירו את צורת אמירתו, שמבחינתו רק חזר על מאמרי הצדיקים שכתובים כבר בספרים, וממש לא ייחס לכך חשיבות, ובכללות היה כל כולו ענווה ושפלות והכנעה, והנה מאת ה' היתה זאת שדברים שנאמרו בדר"כ לפני יחידים ממש, נאספו לספר ובקושי רב קיבלו את הסכמתו למחצה לפרסומם, ומאז נדפסו הם מאירים את העולם באור בהיר אשר אין דומה לו, והעד לכך הוא פרסומם של הספרים בכל רחבי תבל, כשמאז נמכרו כבר עשרות אלפי עותקים (!) ומחירם אינו זול בכלל, ולרוב חיבתם הם מודפסים גם בפורמט קטן, רק לסבר את האוזן, ביריד הספרים של 'המבשר' שהתקיים לאחרונה הדוכן הפעיל ביותר היה הדוכן בו נמכרו ספרים אלו, והם לא הצליחו לעמוד בקצב הביקוש.
כך שאותו צדיק שבקושי שמעו את שמעו ומעט הם אלו שידעו עליו ומעטים עוד יותר שמעו לקח טוב מפיו הטהור, בתוך שנים מועטות הפך באמצעות הספרים לאחד מגדולי המשפיעים תורה ויראה וחסידות לאלפים ולרבבות. ויהי לפלא.
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.

[בית הגנזים]

לתועלת אלו שאינם מכירים את המהות של מרחמסטריווקא

גארנישט.PNG (59.51 KiB) נצפה 5651 פעמים

[בן אליהו]

מתי מועד ההלוויה?

[בית הגנזים]

IMG_20230816_233952_752.jpg (169.1 KiB) נצפה 5641 פעמים

[חבצלת]

טעימה מחלק השיחות של פרשת השבוע שעבר.

[חבצלת]

סליחה אבל העמודים עולים שלא כסדרן

[חבצלת]

14A4E14A-648A-432D-A96C-4836A7110097.jpeg (1.14 MiB) נצפה 5547 פעמים

39033ECF-A6FC-463C-A915-8CE4114FE432.jpeg (1.37 MiB) נצפה 5547 פעמים

[אחד מהעם]

קטע בספרו אמרות טהורות בפרשתן

[אליסף]

נפלא מאד
נכרים הדברים בדיוקם (בבריסק מספרים את זה בדיוק באותו נוסח)
הוא זצ"ל היה ידוע כדייקן בשמועותיו?

[בית הגנזים]

2.jpg (78.68 KiB) נצפה 5421 פעמים

[בית הגנזים]

סליחות ערב ר"ה תש"מ בסקווירא

01 - PA-Hurav R_ Itzikel Slichois Erev R_H 5780-81.mp3

(7.29 MiB) הורד 638 פעמים

[צופה_ומביט]

סליחות ערב ר"ה תש"מ בסקווירא

01 - PA-Hurav R_ Itzikel Slichois Erev R_H 5780-81.mp3

מי הבעל תפילה, הרה"צ זצ"ל?
מאיזו שנה זה?

[בית הגנזים]

האדמו"ר זצ"ל בשנת תש"מ

[צופה_ומביט]

נשמע ציבור גדול. כתבו לעיל שבשנים המוקדמות היו רק כמה עשרות אנשים?

[לבי במערב]

נשמע ציבור גדול.

הי' זה (קודם עלותו על כסא אביו, בכסלו תשמ"ב; ולכן) בסקווירא (בחצר כ"ק גיסו - יבלחט"א - אדמו"ר מסקווירא שליט"א).
התיאור דלעיל הוא מהשנים תשנ"ט־תשס"ד.

[דמשק]

יהיו שיאמרו על התיאור "הרי זה פשוטע חסיד'ישע איד"? אבל מי שזכה להכירו ראה "גדלות" של עבודה ושל השגה על כל תנועה "פשוטה" כי לא הסתיר את הגדלות שכן לדעתו לא היתה קיימת כלל!

ייש"כ על כלל דבריך.
בענין המצוטט שמעתי פעם מאחד מבניו הגדולים שליט"א שבילדותו לא הבין כ"כ מה אנשים רוצים מאבא שלו, הרי לא רואים אצלו דברים טמירים ונשגבים אלא הוא פשוטע ערליכע איד, אבל כשגדל והתחיל להסתכל סביב ראה כמה קשה למצוא ערליכע איד כזה.

בענין מדת הגארנישט שבראחמיסטריווקא. הרבי זצ"ל היה רגיל להוציא בעצמו את הזבל מהבית, ושמעתי ממקור קרוב שלפני חתונתו אמר לו אביו זצ"ל שהיות שהוא הולך להכנס למשפחת סקווירא ששם משפחת האדמו"ר מתנהגים כבני מלכים, והוא עלול במשך הזמן לשכוח מאיפא הוא מגיע [הוא הרי בסך הכל א ראחמיסטריווקא אייניקל...] לכן כדאי שתמיד יוציא בעצמו את הזבל... [ויש לציין לדברי הרבינו בחיי פר' צו שביאר כזה טעם תרומת הדשן ע"י הכהן כדי שישפל ויכנע לפני הש"י].

הרבי זצ"ל ביקר אצל הפני מנחם בעת שהתחיל הפני מנחם הנהגתו באדמורו"ת, והפני מנחם אמר מה חסר כל הרביסטווע והזכיר בשם צדיקים שדייקו במאמר חז"ל 'אוי לו למי שמטעין בו' שלא נאמר למי שטועין בו אלא מטעין, הכוונה שמטעין אותו להאמין בעצמו שיש בו גדלות, כאשר היה מובן לכל שהוא מדבר על עצמו. כשיצאו אמר הרבי מראחמיסטריווקא למשמשו 'דער נייע גערער רבי איז אזוי שארף, ער האט מיר אזוי אריינגעזאגט'... [שמעתי ממי ששמע מנכדו הרה"צ ר' יעקב יוסף שליט"א ממונסי שהיה שם].

[בעל התפארת]

הרבי זצ"ל היה מזמין פרשיות לתפילין לנכדיו אצל הסופר הרה"ח ר' יצחק שנור זצ"ל מירושלים, אחר ששמע מאחיו הרבי זצ"ל מירושלים שהוא ירא שמים,
ושמעתי מבנו שהרגילות היתה שלפנות בוקר מפעם לפעם הטלפון בירושלים היה מצלצל, ושומעים 'דא רעט חי יצחק', 'כאן מדבר (הרבי) חי יצחק, אני צריך פרשיות...'

[ונתנו ידידים]

סליחות ערב ר"ה תש"מ בסקווירא

01 - PA-Hurav R_ Itzikel Slichois Erev R_H 5780-81.mp3

למה רשום 5780 שזהו תשפ ולא תשמ

[פולסברג]

ידוע שלמד אצל הגרא''ז מלצר בעץ חיים [יש תמונה מהשיעור, ורואים שם האדמו''ר והגר''ש אוירבאך]. האם היה מספר אודותיו או מדברי תורתו? אודה למי שיוכל להרחיב בזה.

[קרית מלך]

ידוע שלמד אצל הגרא''ז מלצר בעץ חיים [יש תמונה מהשיעור, ורואים שם האדמו''ר והגר''ש אוירבאך]. האם היה מספר אודותיו או מדברי תורתו? אודה למי שיוכל להרחיב בזה.

לך נא ראה בספר אמרות טהורות על כל חלקיו שמביא כמה וכמה פעמים עובדות ואמרים בשם הגראז"מ זצ"ל.

[קרית מלך]

סיפר אברך אשר בדידיה הוה עובדא.
ביום חתונתו היה במלון "פארק האוס" בבארא פארק ועסק בתפילה ובתחנונים כהרגלו.
פתאום שמע דפיקה בדלת... עומד שם אברך והוא אומר לו "בשם הרבי מרחמיסטריווקא, בשעה 3 תסיים את הצום!"...
החתן תהה מאי משמע, לא היה לו קשר מיוחד עם הרבי, אלא ככל יהודי טיפוסי מבורו פארק שהגיע אלי לקבל ברכה לחתונה כמה ימים לפני כן.
הוא שיער אולי אביו שיש לו קשר קרוב יותר לרבי אמר לו שלחתן קשה לצום, אך עדיין לא הבין את פשר השליחות.
אך מאחר שנצטווה להפסיק את הצום עשה כדבריו של הרבי.
כשהוא הגיע לאולם החתונה, ראה שהמצב בין המחותנים אינו עליז במיוחד... התברר לו שהתנהל במשך היום דיון שלם בין המחותנים בעניני ממון וכיבודים.... ושניהם רצו לרבי מרחמסטריווקא... כשהרבי הבין מה מתחולל כאן "כתובה דרמו בה תגרא"... חשש שעד שירגעו הענינים החתן יגווע ברעב... אי לכך בירר היכן נמצא החתן ושלח אליו שליח להודיעו ​​שיפסיק את הצום!

צדיק בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו...

[גיורא בשמי שמיא]

לא היה לי קשר עם האדמו"ר זי"ע (זכיתי להיכנס אליו פעם, וכמה פעמים לעריכת השלחן), אך כיון שעלה הענין בלא שיודגש, אוסיף, שהאדמו"ר נודע ברוב ישרותו ודקדוקו בעניני ממונות. גם אלו שלא השתייכו אל חוגו כלל היו משחרים לפתחו לעצות הוראות והדרכות בארחות יושר ובדיני ממונות (הכוונה לאו דוקא לדיני תורה בחושן משפט, אלא לגלאטקייט ועהרליכקייט הן בין אדם לעצמו, הן בין אדם לחבירו, הן בין אדם למשפחתו, והן בין אדם לממשלתו וד"ל, וכן בעינני פשרות וכדו' כדוגמת המחותנים בעובדא הנ"ל), על פיו יהיו כל ריב וכל נגעי בני אדם.
יבואו היודעים ויוסיפו כערכם.

[קרית מלך]

סיפר אחד מנכדיו שליט"א המתגוררים בארה"ק - לאחר שעבר דירה מבני ברק לבית שמש שאל את זקנו הגדול איזה הנהגה שיקבל ע"ע לרגל הכניסה לדירתו, כשכוונתו כמובן על קבלה רוחנית גרידא, אך לא כך היה הלך מחשבתו של אותו צדיק! וכך אמר לו: הרי כשהתגוררת בבני ברק היה לזוג' עזרה וסיוע בצרכי הבית ע"י אחיותיה וכדו', כעת שעברתם לבית שמש נגרעה ממנה עזרה זו, לכן כדאי שתקבל על עצמך לסייע לה יותר בעניני הבית...
על כך ניתן להמליץ "ראשו מגיע השמימה" אבל "סולם מוצב ארצה".

[איש_ספר]

ידוע שלמד אצל הגרא''ז מלצר בעץ חיים [יש תמונה מהשיעור, ורואים שם האדמו''ר והגר''ש אוירבאך]. האם היה מספר אודותיו או מדברי תורתו? אודה למי שיוכל להרחיב בזה.

לפני כמה שנים שמעתי על ספר שנכתב ואולי כבר נדפס, דברים ממנו זצ"ל על צדיקים שהכיר ושימש. שמעתי את זה בהקשר לסיפורים שסיפר על זקיני באר חיים מרדכי מניאמץ, שכאשר למד בישיבת סאטמר, היה מהבחורים ששימשו אותו וישנו עמו, באותם חודשים ספורים ששהה בארץ עד ששחל"ח.

[דמשק]

ידוע שלמד אצל הגרא''ז מלצר בעץ חיים [יש תמונה מהשיעור, ורואים שם האדמו''ר והגר''ש אוירבאך]. האם היה מספר אודותיו או מדברי תורתו? אודה למי שיוכל להרחיב בזה.

לפני כמה שנים שמעתי על ספר שנכתב ואולי כבר נדפס, דברים ממנו זצ"ל על צדיקים שהכיר ושימש. שמעתי את זה בהקשר לסיפורים שסיפר על זקיני באר חיים מרדכי מניאמץ, שכאשר למד בישיבת סאטמר, היה מהבחורים ששימשו אותו וישנו עמו, באותם חודשים ספורים ששהה בארץ עד ששחל"ח.

זה בשלבים האחרונים של העריכה, ויצא לאור בחודשים הקרובים.

[קרית מלך]

מצורף חוברת עם מעט מתולדותיו של אותו צדיק. [בהשמטת המאמרים ההלכתיים].

[איש_ספר]

ידוע שלמד אצל הגרא''ז מלצר בעץ חיים [יש תמונה מהשיעור, ורואים שם האדמו''ר והגר''ש אוירבאך]. האם היה מספר אודותיו או מדברי תורתו? אודה למי שיוכל להרחיב בזה.

לפני כמה שנים שמעתי על ספר שנכתב ואולי כבר נדפס, דברים ממנו זצ"ל על צדיקים שהכיר ושימש. שמעתי את זה בהקשר לסיפורים שסיפר על זקיני באר חיים מרדכי מניאמץ, שכאשר למד בישיבת סאטמר, היה מהבחורים ששימשו אותו וישנו עמו, באותם חודשים ספורים ששהה בארץ עד ששחל"ח.

כתב לי ידידי הטוב

עירוב פרשיות שנו כאן. זקיני ז"ל למד בישיבת סאטמר בירושלים והיה בין הבחורים ששימשו את זקינך הגאון זצ"ל. כאשר היה לו להגאון זצ"ל מכה בלשון ונתרפא, ביקש מזקיני שיוליך אותו למקום תורה כי רצונו להגיד פלפול בתור ברכת הודאה על רפואתו. זקינו לקחו לביהמ"ד ראחמיסטריווקא (שהיתה בסמיכות מקום למלון באב"ד בה התגורר הגאון), בה כיהנו אז באדמורו"ת האחים רבי אברהם דוב ורבי דוד זצ"ל, ואכן הגיד שם הפלפול כרצונו. מאז עד לפטירתו התפלל הגאון זצ"ל בקביעות בביהמ"ד ראחמיסטריווקא (עד אז התפלל במנינו של האדמו"ר מוויזניץ זצ"ל בעל דמשק אליעזר, ששהה גם כן במלון באב"ד, ומאורע זו אירעה בערך בתקופת פטירת האדמו"ר מוויזניץ בריש אלול תש"ו). מחודשיים אלו הכירו האדמו"ר מראחמיסטריווקא בהיותו נכד (בן בנו) של האדמו"ר רבי דוד זצ"ל הנ"ל, וזה כלל ימים הנוראים של שנת תש"ז. ואכן האדמו"ר מראחמיסטריווקא היה אומר לזקיני שמכיר לו טובה על שעל ידו נסתבב שהגאון מניאמץ התפלל בביהמ"ד ראחמיסטריווקא.

[חרט]

ידוע שלמד אצל הגרא''ז מלצר בעץ חיים [יש תמונה מהשיעור, ורואים שם האדמו''ר והגר''ש אוירבאך]. האם היה מספר אודותיו או מדברי תורתו? אודה למי שיוכל להרחיב בזה.

מצורף מ"נועם שיח" - סאנטוב.

[פולסברג]

ידוע שלמד אצל הגרא''ז מלצר בעץ חיים [יש תמונה מהשיעור, ורואים שם האדמו''ר והגר''ש אוירבאך]. האם היה מספר אודותיו או מדברי תורתו? אודה למי שיוכל להרחיב בזה.

מצורף מ"נועם שיח" - סאנטוב.

ייש''כ. בתמונה נראים גם הגר''ש אוירבאך הגרי''י פישר והגר''א זלזניק, כמדומה.
[למותר לציין שהדברים שבגליון הנ''ל (פעם האדמו''ר אמר איזה סברא למדנית) אינה מכבדת את האדמו''ר הרה''ק זצ''ל].