חדש - פשוטו של מקרא

[האמת אדרוש]

מרן המחבר וכל הפוסקים היו לאחר הרא"ש, ובכל זאת פסקו פה אחד שיר"ש ילמד חומש עם רש"י דוקא.

הווי אומר, הציטוט הזה מהרא"ש רק מחזק עד כמה הסמכות של רש"י בפירוש המקרא.

לא ברור כוונתך.
האם ״פסקו״ שאין מקום לחלוק על רש״י? לא ולא.

[צופה_ומביט]

מרן המחבר וכל הפוסקים היו לאחר הרא"ש, ובכל זאת פסקו פה אחד שיר"ש ילמד חומש עם רש"י דוקא.

במחילה הרב דרומי,
הכל בסדר?!
השו"ע וכל הפוסקים אוסרים ללמוד חומש עם רמב"ן ואוחה"ק?!
או אומרים שמי שלומד חומש עם רמב"ן ואוהח"ק הוא אינו יר"ש?!
ומה לגבי אדרת אליהו ומלבי"ם והעמק דבר וכו' וכו' וכו'?!
לכן, איני יודע מה התכוונת, אבל בוודאי שאינו נוגע כלל וכלל לחומש נידון האשכול.

[צופה_ומביט]

שו"ת הרא"ש כלל נה סימן ט
ומה שכתבת כי הזקן החכם רבי יעקב בן שושאן נ"ע היה שלם באותן שתי המדות ומי יעלה על לבו להרהר אחריו ולבטל פירושו, זו אינה ראיה. מי לנו גדול כרש"י זצ"ל שהאיר עיני הגולה בפירושיו ונחלקו עליו בהרבה מקומות יוצאי יריכו ר"ת ור"י ז"ל וסתרו דבריו, כי תורת אמת היא ואין מחניפין לשום אדם.

מצד מקום לבע"ד לחלוק:
לפום ריהטא [ר"ת ור"י] מדובר כאן מפירושי רש"י לתלמוד,
ואי"ל דהיינו הך, דהלוא ידוע מה אמר ע"ז ר"ת בעצמו.

[צופה_ומביט]

קונטרס האמת למבקשיה:

https://www.dropbox.com/s/n1z01v7da6t0l ... 9.pdf?dl=0

נורא ואיום, תצילנה האוזניים כפשוטו מלשמוע ומתפלץ הלב כפשוטו מלהאמין שכך היא המציאות, אוי לנו שכך עלתה בימינו.

ומה שיש לנו להתנחם שכמדומה מתחילה ועד עתה לא נשמע בעניין הזה אפילו קול חלוש אחד של זעקה או מחאה או איסור מגדולי הדור ומנהיגי העדות. לאורם ניסע ונלך.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

למה אין קול מחאה וזעקה נגד החותמים מכתבי פלסתר לעכב לימוד התורה מאנשים? האם זו איננה בעיא?

לדידי, זו בעיא יותר גדולה מאינטרנט, פאות ארוכות, גיוס, צניעות, ושאר השטיות שמתעסקים אתם יום ולילה.

[האמת אדרוש]

למה אין קול מחאה וזעקה נגד החותמים מכתבי פלסתר לעכב לימוד התורה מאנשים? האם זו איננה בעיא?

לדידי, זו בעיא יותר גדולה מאינטרנט, פאות ארוכות, גיוס, צניעות, ושאר השטיות שמתעסקים אתם יום ולילה.

גם למה לא שומעים אישית מאלו שחתימתם הופיעו על המכתבי פלסתר שלא ברצונם שלא לזה כיוונו? או אלו שחתמו בתום לבם בלי הכרת הענין לומר ש״הדברים שאמרתי לכם טעות היו בידי״?

כך היא דרכה של תורה?

[באמונתו]

מרן המחבר וכל הפוסקים היו לאחר הרא"ש, ובכל זאת פסקו פה אחד שיר"ש ילמד חומש עם רש"י דוקא.
הווי אומר, הציטוט הזה מהרא"ש רק מחזק עד כמה הסמכות של רש"י בפירוש המקרא.

אמת. כן הלכה המפורשת, שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רפה סעיף ב:

אם למד הפרשה בפירוש רש"י - חשוב כמו תרגום, וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י.

משנה ברורה:

חשוב כמו תרגום - וע"כ יוצא במה שקורא שני פעמים מקרא ואחד פירוש רש"י, ואותן פסוקים שאין עליהם פירש"י, יקרא אותן ג"פ... ובאמת כן ראוי לנהוג לכל אדם, שילמוד בכל שבוע הסדרה עם פירש"י לבד התרגום ...

מלשון מרן המשגיח זצ"ל, בדעת תורה - הקדמת מלים:

פירושי רש"י המיוסדים על פשוטי המקראות הנם בנוים כולם על מדרשי חז"ל והקבלה כידוע, וכבר ציווה הרא"ש ז"ל בארחות חיים אות לז: "למוד פרשיותיך עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ופי' רש"י ז"ל, ותדקדק בו כאשר תוכל וכן יהיה לך בגמ'". לא ציווה זה הרא"ש לזולתו, כי אם לעצמו, כן אמר וכן נהג, ואם כי לא היו חסרים בימיו גדולי מחברים על התורה, אבל דוקא ברש"י ציווה לדקדק בו ככל אשר תוכל. ולדעתי גם מה שאמר "וכן יהיה לך בגמ'", כוונתו הוא על פירוש רש"י שבגמ', כי האומנם הוא הפירוש הנפלא שבנפלא, המקובל והמסור לנו מאבותינו, כרכא דכולא ביה.

החומש בשם פשוטו של מקרא, יש להפוך "פשוטו" באותיותיה, ולהקדים ט' לפ'.

[א איד]

מרן המחבר וכל הפוסקים היו לאחר הרא"ש, ובכל זאת פסקו פה אחד שיר"ש ילמד חומש עם רש"י דוקא.

הווי אומר, הציטוט הזה מהרא"ש רק מחזק עד כמה הסמכות של רש"י בפירוש המקרא.

הרא"ש כמובן מדבר בפירוש התלמוד, ואינו עניין (כ"כ) לכאן.

אבל עליך תמה אני, שהרי רבך אדמו"ר מליובאוויטש כתב בפירוש שאין כל חשש "לבחור בפי' ראב"ע וכיו"ב במקום שרש"י מפרש באופן אחר", ואפילו כשמלמד תלמידים. עיי"ש.

[אראל]

מרן המחבר וכל הפוסקים היו לאחר הרא"ש, ובכל זאת פסקו פה אחד שיר"ש ילמד חומש עם רש"י דוקא.
הווי אומר, הציטוט הזה מהרא"ש רק מחזק עד כמה הסמכות של רש"י בפירוש המקרא.

אמת. כן הלכה המפורשת, שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רפה סעיף ב:

אם למד הפרשה בפירוש רש"י - חשוב כמו תרגום, וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י.

משנה ברורה:

חשוב כמו תרגום - וע"כ יוצא במה שקורא שני פעמים מקרא ואחד פירוש רש"י, ואותן פסוקים שאין עליהם פירש"י, יקרא אותן ג"פ... ובאמת כן ראוי לנהוג לכל אדם, שילמוד בכל שבוע הסדרה עם פירש"י לבד התרגום ...

מלשון מרן המשגיח זצ"ל, בדעת תורה - הקדמת מלים:

פירושי רש"י המיוסדים על פשוטי המקראות הנם בנוים כולם על מדרשי חז"ל והקבלה כידוע, וכבר ציווה הרא"ש ז"ל בארחות חיים אות לז: "למוד פרשיותיך עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ופי' רש"י ז"ל, ותדקדק בו כאשר תוכל וכן יהיה לך בגמ'". לא ציווה זה הרא"ש לזולתו, כי אם לעצמו, כן אמר וכן נהג, ואם כי לא היו חסרים בימיו גדולי מחברים על התורה, אבל דוקא ברש"י ציווה לדקדק בו ככל אשר תוכל. ולדעתי גם מה שאמר "וכן יהיה לך בגמ'", כוונתו הוא על פירוש רש"י שבגמ', כי האומנם הוא הפירוש הנפלא שבנפלא, המקובל והמסור לנו מאבותינו, כרכא דכולא ביה.

החומש בשם פשוטו של מקרא, יש להפוך "פשוטו" באותיותיה, ולהקדים ט' לפ'.

לשיטתך, מה דינו של לומד הפרשה בחומש 'אוצר מפרשי התורה' של מכון ירושלים?? שמביא ומאסף למקום אחד מבחר רב מפירושי הקדמונים אשר ברוב המקרים הם שוללים לגמרי פירש"י??

ואם תאמר שב'אוצר מפרשי התורה' סוכ"ס הרי "נכלל" גם פירש"י, אם כן למה יצא קצפך על הפשש"מ, שג"כ כלול פירש"י, ועוד יותר נתוסף פירוש קל ומובנת להבין עומק דברי רש"י, הנקרא "רש"י כפשוטו", והיא לו נדפסה על העמוד ממש מול הפשש"מ???
האם תתעקש שהלומד פירש"י עם "רש"י כפשוטו" לא יצא ידי חובתו??
אתמהה?

[בינה להבין]

[ההודעות על שנים מקרא ומפרשים זולת רש"י, כונסו לאשכול מיוחד, בפורום בית המדרש]

viewtopic.php?f=17&t=61139&hilit=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90

[צופה_ומביט]

יש להפוך "פשוטו" באותיותיה, ולהקדים ט' לפ'.

לצערי הרב, עכ"פ בנידון זה, פסל מר במומו שלו.
ודי בזה.

[אראל]

https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.p ... 4#p4511364

לא יאומן!!

[באמונתו]

... לשיטתך, מה דינו של לומד הפרשה בחומש 'אוצר מפרשי התורה' של מכון ירושלים?? שמביא ומאסף למקום אחד מבחר רב מפירושי הקדמונים אשר ברוב המקרים הם שוללים לגמרי פירש"י??
ואם תאמר שב'אוצר מפרשי התורה' סוכ"ס הרי "נכלל" גם פירש"י, אם כן למה יצא קצפך על הפשש"מ, שג"כ כלול פירש"י, ועוד יותר נתוסף פירוש קל ומובנת להבין עומק דברי רש"י, הנקרא "רש"י כפשוטו", והיא לו נדפסה על העמוד ממש מול הפשש"מ???
האם תתעקש שהלומד פירש"י עם "רש"י כפשוטו" לא יצא ידי חובתו??
אתמהה?

ומה עם "מקראות גדולות" שבכל בית יהודי?? יש שם אבן עזרא, רמב"ן, רשב"ם, חזקוני, הספורנו וכו' וכו', פירושים רבים שונים מרש"י??
משאלתך ברור, שלא הבנת כלל כל הבעיה.

[אראל]

ומה עם "מקראות גדולות" שבכל בית יהודי?? יש שם אבן עזרא, רמב"ן, רשב"ם, חזקוני, הספורנו וכו' וכו', פירושים רבים שונים מרש"י??
משאלתך ברור, שלא הבנת כלל כל הבעיה.

הבנתי והבנתי
שמע חביבי
אין שום בעיה ללמוד 'פשוטו של מקרא' [שבימין] כשגם לומד 'רש"י כפשוטו' [שבאותו דף בצד שמאל], כמו שלדבריך אין בעיה ללמוד בחומש מקראות גדולות, או [לדברי שלי] ללמוד 'אוצר מפרשי התורה', אם לומד גם רש"י, כמו שלומד רמב"ן ואור החיים הקדוש וכו' וכו'
כך שהטענה וההתנפלות נגד פשש"מ, "מפני שאין יוצאים בה ידי"ח שמו"ת"..., זה סתם מטפס על כותל חלק.... כלומר, טענה של גיחוך והבל

[באמונתו]

לא הבנת. הבעיה היא בפירוש לא אם יוצאים בה ידי"ח שמו"ת ...

[אראל]

אבל הלא העלית כאן ""בעיה עם החומש, שהרי אין יוצאין ידי"ח שמו"ת אלא עם פירש"י, ומזה הולדת טענה חדשה שאין ללמוד חומש אך ורק עם פירש"י ותו לא שום פירוש אחר....


נו ממילא?

[בריה נמוכה]

https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p=4511364#p4511364

לא יאומן!!

כנראה כוונתך לכאן תופעה באשדוד: ספרי 'פשוטו של מקרא' נגנבים מבתי הכנסת
עושים דין לעצמם: מתפללים בבתי כנסת בעיר הופתעו הבוקר לגלות כי אלמונים הגיעו לביה"כ בשעות הלילה, ו'החרימו' את ספרי 'פשוטו של מקרא'.

סידרת הספרים 'פשוטו של מקרא' ראתה אור לפני מספר שנים בהוצאת 'לשם', אך בחודשים האחרונים הספרים מצויים במרכזו של פולמוס ציבורי, לאחר שיש הטוענים כי המחברים 'העלימו' את רש"י לטובת מפרשים אחרים של המקרא.

כמו בכל דיון יש הטוענים כך ויש הטוענים כך, אך נראה שלפחות בעיר ישנם כאלו שעשו דין לעצמם וכאמור דאגו לסלק את הספרים מארונות הספרים בבתי הכנסת - כפי שאירע הלילה במספר בתי כנסת ידועים, בין היתר מבית המדרש 'בית פנחס' דחסידי בעלזא ברח' ינאי ברובע ז' בעיר.

הצעד, ראוי לציין, לא התקבל בעין יפה בידי חלק גדול מהמתפללים שתהו כיצד ההין מי שההין לקחת את הספרים, בעוד שעד כה לא התקבל בעניין פסק הלכה.

"זו שערוריה. במסווה של קנאות מדומה עוברים על גזל דאורייתא", אמר ל'אשדודס' אחד מגבאי בתי הכנסת שאף הבהיר כי נשקלת הגשת תלונה במשטרה.

וכמובן זה מגיע אחרי שזעזוע: קיצוניים איימו על רב העיר באישון ליל; השכנים התעוררו מהצעקות

אך זה לא חדש גם אצלינו בבית מדרש חשוב בב"ב נעלמו יום אחד חומשי פשש"מ ומבדיקה במצלמות נראה בחור גונב את הספרים
אך רבני בעלזא תומכים בחומש כידוע דעת ר' מנשה ישראל ריזמן

וכן ר' שמאי גרוס ור' אליהו שמואל וינד

[ליטוואק פון בודאפעסט]

גזילות ממין אלו כבר קרו בלייקווד כאשר הפאשקעוויל הראשון יצא לאור כאן.

כתבתי אז, אם הם פוחדים מהמדרון החלקלק העלול לצאת מספר פשש"מ, כבר סבלנו את המדרון החלקלק של מתנגדי פשש"מ, כאשר עברו על לאו שבתורה של לא תגזול בריש גלי.

[באמונתו]

לכאורה, התומכים בליבה, הרי יתמכו בפשפש"מ מק"ו.

[הפצת המעיינות]

אלו שנזכרו למעלה אינם "רבני בעלזא" וממילא בטלה הק"ו

[צופה_ומביט]

בעלזא לא תומכת בליבה, די עם השטות הזו.הם תומכים בהפסקת העוולה המזעזעת והשרירותית נגדם, ואכמ"ל.
לצערי הרב באמונתו יותר ויותר עובר ללעגנות מטופשת ככלי בויכוחים. לידיעתו: זה לא מועיל לעמדתו, להיפך.

[דרומי]

במכתב הרבנים לעיל מדברים על "חזקה שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן".

וכאן הבן שואל:

ראשית, חזקה אומרים במקום שאי אפשר לברר. כגון, פירות שאי אפשר לראות בהם אם עושרו אם לאו. אמנם במקום שאפשר לברר אין סומכים על החזקה. ובכן, בנידון דידן הספר לפנינו במלוא הדרו - למה צריך להגיע ל'חזקה'?

שנית, גם באותם מקרים שקובעים לפי החזקה, הרי יש ואיתרע חזקתיה ואז שוב אי אפשר לילך אחר החזקה. ובנידון דידן, הרי במכתב עצמו מודים שמצאו טעויות וכו' - אז למה לא נאמר שהתקלקלה ה'חזקה'?

וה' יאיר עינינו.

[האמת אדרוש]

במכתב הרבנים לעיל מדברים על "חזקה שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן".

וכאן הבן שואל:
ראשית, חזקה אומרים במקום שאי אפשר לברר. כגון, פירות שאי אפשר לראות בהם אם עושרו אם לאו. אמנם במקום שאפשר לברר אין סומכים על החזקה. ובכן, בנידון דידן הספר לפנינו במלוא הדרו - למה צריך להגיע ל'חזקה'?

שנית, גם באותם מקרים שקובעים לפי החזקה, הרי יש ואיתרע חזקתיה ואז שוב אי אפשר לילך אחר החזקה. ובנידון דידן, הרי במכתב עצמו מודים שמצאו טעויות וכו' - אז למה לא נאמר שהתקלקלה ה'חזקה'?

ויש לומר שכוונתם לענין הטענה (שעלי׳ קאי משפט זה) שיש בהספר ״רוח זרה״. וע״ז נאמר חזקה על חבר שלא יצא דבר זה מתח״י, והוא לשון מושאל קצת, ש׳האינו מתוקן׳ אין כוונתו שהוא מתוקן לגמרי.

והטעם שצריכים להחזקה הוא שיש בהספר דברים שניתן לשפוט לצד זכות או לצד חובה, ועל זה הדין תלוי במי חיברו, ואם יצא מתח״י חבר אמרינן שאין זה מחמת רוח זרה וכו׳ רק שמאיזה דיוק או סברא בחר בפירוש זה וכו׳.

ובזה מיושב כל הטענות, ודו״ק.

[דרומי]

העירני ח"א, שמחמת שהקנאים ביערו מן העולם את כל הספרים, לא נשארו לרבנים שליט"א ספרים כדי לעיין בהם, ולכן הוצרכו להגיע ל"חזקה". ודפח"ח.

[עתניאל בן קנז]

סיפור עדכני.
בעירי אשדוד,
נעלמו מכמה בתי כנסיות סטים של חומשים רשי כפשוטו + מקרא כפשוטו.
עיון במצלמות אבטחה של א' בתי הכנסיות, רואים אדם בלתי מוכר (כנראה מן הנופשים בעיר), שלקח את החומשים, וזרקם לאשפה!!!, שפונתה לאחר זמן קצר.

מצוה גוררת מצוה...
או אולי 'אין איסור חל על איסור'.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

לכאורה, התומכים בליבה, הרי יתמכו בפשפש"מ מק"ו.

לכאורה, המתנגדים לרפורמה משפטית, מתנגדים ג"כ לפשש"מ.
ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ה!

[בית הגנזים]

בעירי אשדוד,
נעלמו מכמה בתי כנסיות סטים של חומשים רשי כפשוטו + מקרא כפשוטו.
עיון במצלמות אבטחה של א' בתי הכנסיות, רואים אדם בלתי מוכר (כנראה מן הנופשים בעיר), שלקח את החומשים, וזרקם לאשפה!!!, שפונתה לאחר זמן קצר.

איך אמר משגיח מפורסם מתושבי אשדוד בענין דומה "זה לא דברי תורה"

[אראל]

רציתי לראות השבוע, איך פשש"מ מפרש המילה 'השסועה' [בפרשת ראה]..... [כי לפי רש"י עפ"י חז"ל (ברי' בפני עצמה שיש לה שתי שדראות וכו'), טעם אתנחתא, אינו עולה יפה, ולפי הטעמים 'מרכא טפחא אתנחתא, הכל משפט אחד, וממפריסי הפרסה השסועה, השסיעה קאי על הפרסה]
לאכזבתי, הוא מדלג על המילה לא מזכיר כלל שום פירוש!!....
ואגב, בתרגום יונתן הבחנתי, שמפרש כפירש"י אך בהוספה מחודשת, שקאי על השליל [שלילא], שאם יש לה שתי ראשין, אינה ניתרת אגב אמה, הואיל ואין במינה ראויה להתקיים [כך הבנתי דבריו]

[האמת אדרוש]

כנראה לא עיינת בפירושם ב׳מקרא מלא׳

[אראל]

עיינתי
לא מפרש מילת 'השסועה' דוק

[האמת אדרוש]

פירשו הפסוק שלא כרש״י אלא כפשוטו, דהיינו ׳שוסעת שסע׳.

[אראל]

פירשו הפסוק שלא כרש״י אלא כפשוטו, דהיינו ׳שוסעת שסע׳.

לא שאלתי על שוסעת שסע
שאלתי על 'השסועה'

יש לך החומש ביד? [כי החומש אין לי עתה בידי, רק בביהמ"ד שאני מתפלל שם בשבת]
תעתיק המילים איך שהוא מפרש 'השסועה'
מה שזכור לי שראיתי הוא מפרש רק 'וממפריסי הפרסה'

[האמת אדרוש]

פירשו הפסוק שלא כרש״י אלא כפשוטו, דהיינו ׳שוסעת שסע׳.

לא שאלתי על שוסעת שסע
שאלתי על 'השסועה'

יש לך החומש ביד? [כי החומש אין לי עתה בידי, רק בביהמ"ד שאני מתפלל שם בשבת]
תעתיק המילים איך שהוא מפרש 'השסועה'
מה שזכור לי שראיתי הוא מפרש רק 'וממפריסי הפרסה'

הנה הוא. הבנתי מדבריהם שפירשו ש׳השסועה׳ היינו ביאור על מפריסי פרסה, דהיינו שתהא באופן של ׳שסעת שסע׳.

[מעט דבש]

הבנתי מדבריהם שפירשו ש׳השסועה׳ היינו ביאור על מפריסי פרסה, דהיינו שתהא באופן של ׳שסעת שסע׳.

וכתרגום אונקלוס:
וּמִסְּדִיקֵי פַּרְסְתָא מַטְלְפֵי טִלְפַיָּא (עיין נתינה לגר).
וכן תרגם רס"ג.

[אראל]

הנה הוא. הבנתי מדבריהם שפירשו ש׳השסועה׳ היינו ביאור על מפריסי פרסה, דהיינו שתהא באופן של ׳שסעת שסע׳.

ייש"כ על הצילום
הם כותבים רק 'שאינם מעלי גרה' ותו לא...
איפה ראית כאן שסועה היינו ביאור על מפריסי הפרסה 'השסועה'?

[האמת אדרוש]

הם כותבים רק 'שאינם מעלי גרה' ותו לא...
איפה ראית כאן שסועה היינו ביאור על מפריסי הפרסה 'השסועה'?

מדשללו פירושו של רש״י, הבנתי שהפירוש הפשוט הוא ש׳השסועה׳, היינו על דרך ׳שוסעת שסע׳, שהוא פירוש והגדרה למפריס פרסה.

[עתניאל בן קנז]

בעירי אשדוד,
נעלמו מכמה בתי כנסיות סטים של חומשים רשי כפשוטו + מקרא כפשוטו.
עיון במצלמות אבטחה של א' בתי הכנסיות, רואים אדם בלתי מוכר (כנראה מן הנופשים בעיר), שלקח את החומשים, וזרקם לאשפה!!!, שפונתה לאחר זמן קצר.

איך אמר משגיח מפורסם מתושבי אשדוד בענין דומה "זה לא דברי תורה"

כן, מסתמא גם תורת ה' שכתובה למעלה, נידונית כספר שכתבו מין...

[אראל]

ניתן לשמוע הקלטות מהכחשות החתימות , מפיהם של הרבנים שהופיע שמם על הקו"ק [שיצא בניו יארק נגד החומש] בעצמם!!
על מספר הטלפון [ארה"ב]: 7186630677

[בריה נמוכה]

מצו"ב את הקונטרס "ראשונים כמלאכים - אין מקרא יוצא מידי פשוטו" של ר' נחום אבראהאם שליט"א ממאנסי
בהוספות שונות,
ומכתב נוסף

[בריה נמוכה]

ניתן לשמוע הקלטות מהכחשות החתימות , מפיהם של הרבנים שהופיע שמם על הקו"ק [שיצא בניו יארק נגד החומש] בעצמם!!
על מספר הטלפון [ארה"ב]: 7186630677

בקונטרס דברים כפשוטן באידיש