לאן נעלמה היהדות הספניולית?

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » ג' מאי 09, 2017 9:32 am

הרב יש"א ברכה היה ספרדי?

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ג' מאי 09, 2017 10:03 am

א. הרב יצחק נסים, שהוזכר כאן, תהה במכתב [כמדומני לרמ"מ שניאורסון] בו תאר מסע שלו בארצות המזרח על ירידתה של יהדות טורקיה, ואם איני טועה הוא כותב שבאיראן לא התפלא, שכן מעולם לא היתה מקום תורה [אם כי כן מקום של יראת שמים אמתית ואמונה תמימה וטהורה, ובנושאים אלה דומה שניתן ללמוד מקהילה יקרה זו הרבה] אבל על טורקיה התפלא מאד. ופעם בשיעור מהרב שמחה קוק הזכיר [אחרי שהביא מחנה אפרים או גדול אחר מתורכיה] שבעבר היו בתורכיה רבנים גדולים, אבל בדורות האחרונים היתה שם ירידה, וכנראה לא הצליחו כל כך בחינוך.
ב. דומה שאחד הדברים שתרמו לירידה הוא דווקא מעמדם הנכבד והרם של הרבנים, שגרם לכך שהסתגרו בבתי המדרש והיו מנותקים במידה רבה מהציבור הרחב. בייחוד עם התגברות הלאומיות התורכית, היוונית והבולגרית, כשהציבור היהודי נטש במידה רבה [אם כי לא לחלוטין] את הלדינו בעידוד השלטונות, בעוד רבים מהרבנים וחובשי בית המדרש כלל לא שלטו בשפת המדינה וממילא אבדו קשר עם חלק גדול מהצעירים. נוסיף על כך את המדיניות החילונית של תורכיה מאז אתא תורכ ועד הזמן האחרון, שהכבידה על לימודים תורניים לצעירים [סיפר לי פעם יהודי שומת"צ מרחובות שהיה דיפלומט בתורכיה לפני כמה עשרות שנים, ונסה ללמד שם את צעירי הקהילה, החכם באשי דאז לא ראה את הדברים בעין יפה מפחד השלטונות, שהיו אז אנטי דתיים].
ג. עם זאת גם בימינו העמידה היהדות הספאניולית חכמים, אם כי לא רבים כבעבר, ודי אם נזכיר את הרב חיים דוד הלוי, שיתכן שניתן להגדירו כאחרון החכמים הספאניוליים [אם כי גם הוא, בהשפעת רבותיו, אמץ, למשל, מבטא חלבי, נראה שנשאר בו לא מעט מהספאניואליות]

שומר-הגחלת · הודעהעל ידי **שומר-הגחלת** » ד' מאי 10, 2017 1:22 am

שוכחים את הרב שבתאי אטון זצ"ל שאמנם היה יליד ירושלים אבל במוצאו היה היה ספאליוני, כמדומה מיוצאי יוון.
גם יבדל"א הרב משה מאיה מיוצאי טורקיה

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ב' יוני 26, 2017 7:26 am

להרחיב קצת את הנושא, יהודי חלב גאים מאד בתורתם ובחכמיהם. ובטוחני שבצדק. אך היכן הספרים מבית מדרשה של חלב שעולים על שולחן מלכים מארבע מאות השנים האחרונות? היחיד שאני נזכר בו הוא בעל הכלי יקר על המדרשים. וח"ו אין כוונתי לזלזל

מצטרף להנל · הודעהעל ידי **מצטרף להנל** » ב' יוני 26, 2017 10:08 pm

כמדומני שהדיון אמור להיות על שנים רבות קודם לכן.
במאה וחמישים שנים שאחר גירוש ספרד נכתבו בארצות הבלקן מאות! שותי"ם, רובם ככולם לא יצאו לאור פעם נוספת, (חלקם אפי' אינם באוצר), אך מובאים בכנה"ג ובחקרי לב שהחשיבום מאוד, [אגב, נראה שיחסית רוב הרבנים הם מתלמידי המהרשד"ם ותלמידי תלמידיו].
לעומת זאת בשנות הת' כבר התמעטו ופחתו מחברי הספרים, ואף שהיו בהם רבים וטובים, מ"מ לא באותם מספרים של הדורות שקדמו. ושלא לדבר על שנות הת"ק ות"ר שכמעט ולא הביאו בכנפיהם ספרים חשובים.
כך שכנראה עוד הרבה לפני כי"ח ושאר מרעין בישין, יהדות הבלקן איבדה אט אט מזהרה שזרח מדור הרא"ם והגאונים שאחריו.
(השערה שאין לה מקור מוסמך, יתכן שהפלגנות ומאבקי הכוחות שהיו באותם הדורות בין הרומניוטים למגורשים ובין קהילות המגורשים השונות, ובעיקר המאבקים על סמכותם של הרבנים להנהיג את כל הקהילות, הם שגרמו לירידת ערך התורה, - לקח לזמנינו..).

אגב, אם ביהדות הבלקן עסקינן, היה ראוי לחקור מתי ומדוע שקעה קרנם של הרומניוטים, (אין כוונתי להעלמותם וטמיעתם מבחינה מספרית - על כך כבר נכתב רבות, אלא לשקיעתם התורנית דייקא), שבתחילה לא נפלו בשיעור קומתם מגולי ספרד, לדוג' הרא"ם והראנ"ח ועוד רבים, אולם כמדומני שכבר באמצע שנות הש' רוב הרבנים היו מהמגורשים ולא מהרומניוטים .

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ד' יוני 28, 2017 4:47 am

הכהן כתב:הרב יש"א ברכה היה ספרדי?

נולד בצפת, מיוצאי טורקיה.

מה שנכון נכון

נהר שלום כתב:
הכהן כתב:הרב יש"א ברכה היה ספרדי?

נולד בצפת, מיוצאי טורקיה.

http://toladot.blogspot.co.il/search/la ... 7%A9%D7%A8

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » ד' יוני 28, 2017 7:47 am

אליסף כתב:להרחיב קצת את הנושא, יהודי חלב גאים מאד בתורתם ובחכמיהם. ובטוחני שבצדק. אך היכן הספרים מבית מדרשה של חלב שעולים על שולחן מלכים מארבע מאות השנים האחרונות? היחיד שאני נזכר בו הוא בעל הכלי יקר על המדרשים. וח"ו אין כוונתי לזלזל

שכחת את משפחת ליאנדו ועדס

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ד' יוני 28, 2017 8:38 am

אוסיף את הרב עובדיה הדאיה, מח"ס שו"ת ישכיל עבדי, הרב עזרא עטיה [שחיבוריו בכת"י אבדו עם חורבן הישיבה בעיר העתיקה, אך רבים מגדולי הדור הקודם הספרדים, אם לא כולם, הם תלמידיו], המקובל הנודע רבי חיים שאול הכהן דוויק, ועוד. אוסיף עוד שההתעוררות הרוחנית שהייתה בבבל לפני כמאתיים שנה, והניבה חכמים בסדר גודל של רבי עבדאללה סומך והבן איש חי, באה מכחם ומכח כחם של חכמי ארם צובא עם מינויו של הרב צדקה חוצין [הראשון] יליד ארם צובא לרבה של בגדד, מינוי שהביא פריחה רוחנית למקום, פריחה שהדים ממנה נשמעים עד ימינו. ארם צובא שמשה גם כמרכז רוחני לסביבותיה כמו למשל ליהודי אורפה והאזור, שהיו תלויים תורנית בארם צובא [אזכיר שהן ארם צובא, הן בבל והן אזור אורפה השתייכו כולן לאימפריה העות'מנית, המדינות והגבולות הנוכחיים של סוריה ועיראק הומצאו בידי האנגלים והצרפתים, הקהילות היהודיות שהיו במקומות אלו נתגבשו דורות הרבה קודם להמצאתם].

בברכה המשולשת

גביר כתב:אוסיף את הרב עזרא הדאיה, מח"ס שו"ת ישכיל עבדי,.

הרב עובדיה הדאיה

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ד' יוני 28, 2017 9:51 am

נכון, תיקנתי.

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ה' יוני 29, 2017 2:28 am

אין הקומץ משביע. דייקתי לשאול על "ספרים העולים על שלחן מלכים" כך שגם על משפחות לניאדו ועדס המפוארות אני שואל היכן הספרים? כמדומה שאין לנו מדד אחר על קהילות ואיזורים חוץ מהספרים שהשאירו לדורות. ושוב, אני שואל שאלת תם.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ה' יוני 29, 2017 4:23 am

אליסף כתב:אין הקומץ משביע. דייקתי לשאול על "ספרים העולים על שלחן מלכים" כך שגם על משפחות לניאדו ועדס המפוארות אני שואל היכן הספרים? כמדומה שאין לנו מדד אחר על קהילות ואיזורים חוץ מהספרים שהשאירו לדורות. ושוב, אני שואל שאלת תם.

אף אני אפתח לך. דור דור ודורשיו, דור דור ואינטרסים שלו. חזון נפרץ הוא שספרים וג'נארים שהיו מאד פופולריים באזור מסויים ותקופה מסויימת, בשינוי מקום וחילוף הזמן הם מוזנחים ומונחים בקרן זוית. ככלל אין לראות באי-עלייתם של איזה ספרים על שולחנות בודדות של ה'מלכים' המוכרים לך קנה מדה אמיתית למדוד גדולתם, או אף פרסומם, של רבנים וספרים מדורות עברו ממקומות אחרים. צא ובדוק בספרים הרבים שחיברו הרבנים מאר"ץ והאזור ותראה ממי מצטטים, ויותר חשוב איך מצטטים, ואז תוכל להכיר קצת ערכם של הסופרים וספריהם של אר"ץ.

דרך אגב, חשוב לדעת שעובדא היא שבמאתיים שנה האחרונות (בערך לאחר מותו של הרחיד"א) ספרי הספרדים, אפילו החשובים ביותר, כמעט ואינם מוכרים לרבני האשכנזים. תתאר לעצמך, לפני עשרים שנה האם מישהו שלא מעדת התימנים שמע את שמעו של המהרי"ץ הנערץ? או האם יושבי על מדין בארצות אירופה העזרו בתשובותיו העמוקות של הרב היר"ח? ועוד דוגמא: פעם בשיחה עם ת"ח מופלג ליטאי מדור הישן הזכרתי תשובת הרבא"ח מספר רב פעלים והוא הסתכל בי בתמהון ואמר "ברב פעלים של בנו של הגר"א נמצא כדבר הזה?!"

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » ה' יוני 29, 2017 11:11 pm

ב"ה הציבור קיבוץ הגלוית וריבוי הספרים הביא להטמעה של ספרדים מעדות שונות הבן איש חי, וספרי חסידות ,ספרי הגר"א אצל חסידים וכו יש לציין ספרים שחבקו עולם וארצות כמו אור החיים ומשנה ברורה שהגיעו לכל מקום בעולם היהודי.

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ו' יוני 30, 2017 8:07 am

קשה לקבל את דבריך הגהמ
הרי ברבות הדורות קמו ענקים כל כמה דורות שאספו ו'העלו על שלחן מלכים' ספרים שדרך המאספים 'פרצו' למרחב הגדול של כלל ישראל. כהכנה"ג בדורו והחיד"א בדורו, ובעצם גם רעק"א בשו"ע ובנו גליון מהרש"א. ואם גם אחרי כל זאת איננו מכירים את ספרי חכמי אר"ץ, עדיין לא העלנו ארוכה לשאלה.
אלא מאי כטענתך השניה- שמדובר בסגנון שונה, רק אעיר שא"כ זה סגנון שונה מכל עשרות או מאות הספרים שאנו כן מכירים דרך רבותינו המאספים ומציינים הנ"ל.וצע"ג.

ההוא גברא · הודעהעל ידי **ההוא גברא** » ו' יוני 30, 2017 11:28 am

לא רק הספרים הספרדים נעלמו. אם תקח לדוגמא את רשימת הספרים האשכנזיים שקיבלו הסכמת בעל סמיכת חכמים, תמצא שגם מהם תשעים אחוזים מהם אינם ידועים היום לאיש. (וכמדומה שגם בספר סמיכת חכמים עצמו מעיין אחד בדור). גם רוב חכמי האשכנזים שבאותם דורות נשתכחו מן האשכנזים היום. אנחנו שמים לב לגדולי הדורות שאנו מזכירים כל היום אבל חוץ מהם היו רבים שספריהם אינם מוכרים.
וכבר כתב בעל פלא יועץ שרוב ספרי החידושים שבזמנו מתגוללים בעפר ואין דורש להם.
אפילו כנסת הגדולה ועולת תמיד שהמג"א מזכיר אותם כל היום אינם מצויים ולא נדפסו כבר מאות שנים. (עד השנים האחרונות).

והשו"תים הספרדים רבים עד מאוד. אפילו גדול עולם כמהרשד"ם היו ספריו נדירים בבתי כנסיות אשכנזים עד שיצאו במהדורת זכרון אהרן, ואיך תצפה שתכיר את ספרי חכמי הדורות האחרונים?

התהליכים יכולים להשתנות. לדוגמא,ברור שבזכות יביע אומר הרבה ספרים ספרדים נודעו לחכמים אשכנזים. ובפרט עם אוצר החכמה ובוודאי כל אותם חכמים מכירים טובה למפתחים. אבל אף אחד לא יתחיל ללמוד את התשובות הארוכות שבחקרי לב לדוגמא. וכמו שכתב הפלא יועץ, מישהו צריך לכתוב ספרי קיצורים. ואם ירכז בספר אחד קיצורי תשובות שונות מחכמים ספרדים לפי נושאים כתובים ברור יש סיכויים גדולים שיהיו מפורסמים שוב (אפילו אם את ספריהם לא יכירו, וכמו שקרה לבעל כנה"ג). וכמדומה שיש מכון אחד שהתחיל לעשות זאת והוציא חוברת לדוגמא על חנוכה.

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » ו' יולי 07, 2017 3:25 pm

למרות הערה של הרה"ג איש ספר הרב יצחק ניסים הרש"ל נולד בבגדד וכפי הנראה הוא ערקי

מכון חכמי ספרד

הגהמ כתב: ...וענה לו ר' שניאור ששמע מאביו הג"ר אהרן קוטלר שהיה זה בגלל שהזניחו חכמיהם הלימוד בעיון והתמקדו בליקוטים. אמר שמי ששואף רק ללקט מדברי אחרים אין לצפות ממנו שיגדל בתורה. עכ"ד פחות או יותר

אפשר, במטותא, שמות של 'ספרי ליקוטים' מלפני חמישים שנה ומעלה?

מכון חכמי ספרד

אליסף כתב:...אך היכן הספרים מבית מדרשה של חלב שעולים על שולחן מלכים מארבע מאות השנים האחרונות? היחיד שאני נזכר בו הוא בעל הכלי יקר על המדרשים. וח"ו אין כוונתי לזלזל

בספרייתנו יש כמה מאות ספרים מחכמי חאלב, על התורה בלבד, לא כולל תשובות וחידושי ש"ס או קבלה.
ולהזכיר, לפני כמאה שנה מנתה העיר כ15,000 נפש (ע"פ מכון יד בן צבי).

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » א' יולי 09, 2017 6:29 am

מכון חכמי ספרד כתב:
הגהמ כתב: ...וענה לו ר' שניאור ששמע מאביו הג"ר אהרן קוטלר שהיה זה בגלל שהזניחו חכמיהם הלימוד בעיון והתמקדו בליקוטים. אמר שמי ששואף רק ללקט מדברי אחרים אין לצפות ממנו שיגדל בתורה. עכ"ד פחות או יותר

אפשר, במטותא, שמות של 'ספרי ליקוטים' מלפני חמישים שנה ומעלה?

במטו מינך, שפיל לסיפיה...

ומעניין מאד להשוות דבריו אלו מול דבריו הידועים של הרבא"ח בהקדמת שו"ת רב פעלים.

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » א' יולי 09, 2017 8:59 am

מכון חכמי ספרד כתב:
אליסף כתב:...אך היכן הספרים מבית מדרשה של חלב שעולים על שולחן מלכים מארבע מאות השנים האחרונות? היחיד שאני נזכר בו הוא בעל הכלי יקר על המדרשים. וח"ו אין כוונתי לזלזל

בספרייתנו יש כמה מאות ספרים מחכמי חאלב, על התורה בלבד, לא כולל תשובות וחידושי ש"ס או קבלה.
ולהזכיר, לפני כמאה שנה מנתה העיר כ15,000 נפש (ע"פ מכון יד בן צבי).

אליסף כתב:שעולים על שולחן מלכים

איני צריך לכתוב שאין בכוונתי לזלזל, משום שאין ביכלתי לזלזל גם אם ארצה שהרי איני מכיר ספרים אלו. אבל מ"מ ברור שהמדד שהציע אליסף הוא לפי הספריה של סתם ת"ח, ולא לפי הספריה של מכון חכמי ספרד שאוסף ספרים לפי השתייכות עדתית ולא לפי גדלות תורנית.

מכון חכמי ספרד

הערה מוסכמת.

אגב, כפי שציינתי, בין שתי מלחה"ע, מנתה העיר חאלב כחמשה עשר אלף איש (לפי נתוני מכון יד בן צבי).
מאידך, במדינת ישראל חיים כרבע מיליון יהודים יוצאי מרוקו (לפי נתוני האגרון).

כך שלמרות שקולם של החלאבים צף, צריך לזכור שבאופן יחסי, מספרית כל יהודי חאלב בכל העולם, הם כחמשה אחוזים מיהודי מרוקו בארץ.

ליבא לתיובתא

מכון חכמי ספרד כתב:הערה מוסכמת.

אגב, כפי שציינתי, בין שתי מלחה"ע, מנתה העיר חאלב כחמשה עשר אלף איש (לפי נתוני מכון יד בן צבי).
מאידך, במדינת ישראל חיים כרבע מיליון יהודים יוצאי מרוקו (לפי נתוני האגרון).

כך שלמרות שקולם של החלאבים צף, צריך לזכור שבאופן יחסי, מספרית כל יהודי חאלב בכל העולם, הם כחמשה אחוזים מיהודי מרוקו בארץ.

שים לב שאתה משתמש בנתוני אגרון של-2006/7 בהשוואה למס' יהודי חאלב בין מלחמות העולם.
ואם כוונתך לילידי מרוקו, לשנת 2007 מדווח בארץ על 191,000, וילידי סוריה- קרוב ל 13,000 יהודים. ואם נאמר ש-70% מגולה זו בחו"ל, נמצא שהם באיזור חמישית מיהודי מרוקו בארץ.

מה שנכון נכון

ספרי אר"ץ.
וע"ע לקדושים אשר באר"ץ עמ' 390-2.

מכון חכמי ספרד

ליבא לתיובתא כתב:
שים לב שאתה משתמש בנתוני אגרון של-2006/7 בהשוואה למס' יהודי חאלב בין מלחמות העולם.
ואם כוונתך לילידי מרוקו, לשנת 2007 מדווח בארץ על 191,000, וילידי סוריה- קרוב ל 13,000 יהודים. ואם נאמר ש-70% מגולה זו בחו"ל, נמצא שהם באיזור חמישית מיהודי מרוקו בארץ.

אין הדבר משנה, כי החישוב הוא כל היהודים שעלו לארץ ממרוקו, והבדיקה כללה גם את הנפטרים כבר, אלא שעלו לארץ.

לגבי מה שכתבתי חמשה אחוזים, זו ט"ס וצ"ל חמשה עשר אחוזים.

ועוד דבר, 'ילידי סוריה' אינה הגדרה נכונה. כי מלבד חאלב, היו יהודים גם בדמשק וקיליז, אנטיוכיה וקאמישלי.

בכל אופן, 15,000 יהודי חאלב, היא לפני ההגירה לצפון ודרום אמריקה.

ליבא לתיובתא

מכון חכמי ספרד כתב:
ליבא לתיובתא כתב:
שים לב שאתה משתמש בנתוני אגרון של-2006/7 בהשוואה למס' יהודי חאלב בין מלחמות העולם.
ואם כוונתך לילידי מרוקו, לשנת 2007 מדווח בארץ על 191,000, וילידי סוריה- קרוב ל 13,000 יהודים. ואם נאמר ש-70% מגולה זו בחו"ל, נמצא שהם באיזור חמישית מיהודי מרוקו בארץ.

אין הדבר משנה, כי החישוב הוא כל היהודים שעלו לארץ ממרוקו, והבדיקה כללה גם את הנפטרים כבר, אלא שעלו לארץ.

לגבי מה שכתבתי חמשה אחוזים, זו ט"ס וצ"ל חמשה עשר אחוזים.

ועוד דבר, 'ילידי סוריה' אינה הגדרה נכונה. כי מלבד חאלב, היו יהודים גם בדמשק וקיליז, אנטיוכיה וקאמישלי.

בכל אופן, 15,000 יהודי חאלב, היא לפני ההגירה לצפון ודרום אמריקה.

בכל אופן, אם באת לבאר את מיעוט הספרים באחוזים, עליך לחשב מדינה מול מדינה, ולא עיר אחת.
נ.ב. הספרים הנמצאים בכת"י של חו"ר המערב הם לערך פי 3 או 4 מהנדפס מהם [אם לא יותר]. לגבי חאלב רפרוף קל בספה"ל לא יעלה לך כת"י רבים. ואולי נשמדו בפרעות וכדו'.

נעמן · הודעהעל ידי **נעמן** » ג' יולי 11, 2017 2:12 am

לא יודע אם ראוי כ"כ לפרסם דברים כאלו, ובכ"ז.

פעם הייתי בסעודת ליל שבת עם הגר"ש פישר, ואחד הנוכחים העלה הצעה להפיץ את לימוד הקבלה בציבור, ובגין ספרא דא ייפקון וכו'
והגר"ש פישר התנגד בנחרצות לרעיון (והוסיף שטוב שפירוש ה'סולם' הוא הבסיסי עבור הבאים מחוץ לעולם הקבלה, וכך אינם זוכים להתקרב מדאי...)
והביא כדוגמא את מצב התורה בקהילות הספרדים, שעד לפני כ400 שנים העמידו חכמים הרבה, ואף היו מרכז התורה, ומאז יש התמעטות דרסטית בכמות החכמים ובאיכותם ((בלחש הוא הוסיף שגם ברמת האינטלגנציה הכללית...) והגורם לזה לדעתו הוא ההתפשטות העצומה של לימוד הקבלה שם, ודחיקתה במידה מסוימת את לימוד הנגלה, (הזכיר במיוחד את מימרת מהרח"ו "יפה שעה אחת של לימוד הקבלה, מחיים שלמים של לימוד גמרא", כגורם להחלפת מרכז כובד הלימוד),
ואילו חכמי אשכנז עמדו בפרץ, ולא נתנו ללימוד התלמוד והפוסקים להפגע.

כל זה שמעתי, וכמעט מילה במילה

מה שנכון נכון

כעין המובא בשם רש"פ אמר גם ר"מ מאזוז.
אמנם יש לזכור שבארצות אשכנז היו זרמים חדשים בדרכי הלמוד בפרט וברוחניות בכלל, וקשה לשער איך היה המצב בלעדיהם.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ג' יולי 11, 2017 9:16 am

להעיר, שאם נבוא לדון ביהדות הספרדית בכללה, אין המקומות שווים. ביהדות הספניולית הייתה אכן ירידה גדולה, כפי שתואר כאן. אך בבבל הייתה פריחה תורנית מחד [שהבן איש חי הוא אחד הביטויים הבולטים שלה, אך לא היחיד, רשימה של חכמי בבל האחרונים ופועלם ישנה בספר הקלאסי בנושא - קץ הימין, לאחרונה יצא גם ספר, המבוסס עליו במידה רבה, בשם 'ישיבות בגדד', המכיל מידע רב, אם כי יש מקום לשפר את עריכתו] וחילון עמוק, על גבול ההתבוללות, מאידך. בארם צובא הייתה הבחנה ברורה בין תלמידי החכמים [לפי מה ששמעתי מבני הקהילה, הם כונו 'עבדים' דהיינו משרתי הציבור] לבין שאר הציבור, הבחנה שהתבטאה בין השאר בכך שרוב החכמים עלו לארץ ישראל, בעוד השאר, ברובם, פנו לעסקיהם בארצות העמים. במערב הפנימי מעולם לא חדלה תורה, אם כי גם שם היה חילון [לא עמוק כבבבל, אך התרבות הצרפתית השפיעה הרבה. הספר הקלאסי לחכמי המערב הפנימי הוא כידוע 'מלכי רבנן'] במערב החיצון הייתה ירידה גדולה באלג'יר, שנחשבה חלק מצרפת ממש, ובצפון טוניסיה. בדרום טוניסיה ובג'רבה היו תלמידי חכמים וקהילות ששמרו בהן תומ"צ בדקדקנות [הספר הקלאסי המפרט חכמים אלה הוא 'מלכי תרשיש']. עוד יש להעיר שחילוק גדול יש בין פסיקתם של חכמי המזרח, ההולכים אחרי הקבלה, לבין פסיקתם של חכמי המערב, הנמנעים מלערב קבלה בהלכה, אם כי גם במערב עסקו רבות בקבלה.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » א' אוקטובר 14, 2018 9:09 am

הגיע אלי עכשיו ספר בשם '‏ ספרד אשר הייתה בירושלים', מאת מרת עליזה מיוחס ג'יניאו, בהוצאת מוזיאון חצר הישוב הישן ע"ש יצחק קפלן, הנוגע בשאלה זו .
שאלתי גם ישיש יוצא תורכיה ואמר לי שלדעתו ירידתה של היהדות שם נבעה בעיקר משתי סיבות - השפעת מדיניות החילון שהחל בא אתא תורק מחד גיסא ונטייתם של לומדי תורה לשמור את ידיעותיהם לעצמם מחשש למעמדם מאידך גיסא.

אספקלריא

אספקלריא כתב:
איש_ספר כתב:אני מחפש חומר היסטורי לשאלה זו ואודה לכל מקור:

כדי לדעת על רוב התורה שמצאה קן לה בארצות תורכיה וייון וריבוי החכמים שהיו נטועים בה, א"צ לקרוא את קורא הדורות למהר"ר דוד קונפורטו, או את ספריו של רוזאניס, כל בר בי רב יכול למנות את שמות חכמי התוגר, גולי ספרד בניהם ותלמידיהם, ואף מן המקומיים. החל מן הרא"ם, מהרשד"ם, הרב זקן אהרן, וכמובן גם מרן, ועד ר' חיים פאלאגי וצאצאיו. ועוד אחריהם מעט.
באיזשהו שלב ירדה יהדות זו מגדולתה לחלוטין, באופן שדומה שאין לו אח ורע.
...
מה הסיבה הגלויה לכך?

כי"ח היה (כמעט - למעט תוניס) בכל מקום. ומה בכל זאת? מדוע עוללה יהדות זו בעפר קרנה?

כתבתי בקיצור ובלי סדר ראוי, אבל כמדומה שהשאלה הובהרה דיה.

התשובה לירידת קרנה של יהדות תורקיה וארצות הבלקן היא חד משמעית: חברת האליאנס כי"ח ותנועת ההשכלה שעשתה שמות בתורקיה ושכנותיה.
הארצות האלו היו הראשונים שסבלו מנחת זרועה. ואח"כ בשנים הבאות כשכי"ח פתחה בתי ספר בצפון אפריקה ובמזרח, המייסדים והמנהלים היו יהודים תורקים שכבר עברו את כור ההיתוך של ההשכלה.
וכידוע בכל מקום שהגיעו כי"ח הם זרעו הרס וחורבן. (וזה הרבה לפני תקופת הציונות). וגם אם היו מקומות שהחניכים שלהם נשארו שומרי תורה ומצוות, אך השאיפה להיות תלמיד חכם נעלמה לגמרי.

ודרך אגב, מה שנזכר כאילו תוניס לא סבלה מכי"ח, זה לא מדוייק. תוניס, עיר הבירה של תוניסיה, נהרסה לחלוטין מבחינה רוחנית ע"י האליאנס. ורק ג'רבה בלבד ניצלה מידיהם. תוניס היתה ידועה בת"ח החריפים שלה, ואחרי תקופת כי"ח לא נשאר מהם כלום, והיו צריכים לייבא את הרבנים ואת הדיינים מג'רבא. ראה בהקדמת "איש מצליח" עמ' 34
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?85220&page=PP0032
וראה בספר "ג'רבה יהודית" עמ' 34
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... age=PP0034

ראה בספר "פדה את אברהם" (מאת רבי אברהם מונסה) חלק א' עמ' תמ"ב, שמביא מפי אחד מזקני הרבנים הספרדים בירושלים, שסיבת הירידה בקהילה הספרדית ירושלים בדור ההוא, היא בגלל בית ספר ה"אליאנס".

: פדה את אברהם חלק א עמודתמב.jpg (81.63 KiB) נצפה 8822 פעמים

סליחות · הודעהעל ידי **סליחות** » ה' אוקטובר 18, 2018 6:35 am

איש_ספר כתב:
יוסףלוי כתב:א. אם העדה המערבית הייתה ל"מרמס" בפני עדות אחרות בעניין הכספים, זה מראה על משהו לא כ"כ טוב על האחרונים.
ב. לגבי ר"ח טולדיאנו - לא ביקשתי לכתוב ספרים "שהתפרסמו". ולגבי ה200 שנה שהוא חי אחרי, משום מה זה נראה לי פיברוק. שד"ל נגיד מת ב-1850, ר"ח טולדיאנו הוא לא בן אותה תקופה?
ג. ר"י חאגיז נולד בפאס, וזה שאף אחד לא טורח להזכיר את זה לא מטריד אותי.
בזאת הויכוח תם. שלום וכל טוב.

א. טוב.
ב. התכונתי על ריא"מ ולא על שד"ל. זה שמחבר זניח כתב ספר זניח לא יכול להוות דוגמא לשום דבר, בטח שלא להציג בגלל זה את היהדות המרוקאית כלוחמנית.
ג. נולד בפאס למשפחת מגורשי ספרד, בצעירותו עקר משם, ומעולם לא נמנה על חכמי המערביים.

בהקשר הזה ראוי להזכיר את הפרשה המעניינת של ר"י ן' טבול מגדולי תלמידי האר"י (מקובל למנותו שני אחרי הרח"ו) שקהל המערביים שבמצריים פנה בתלונה (לא זוכר למי) ע"כ שר"י טבול מתכחש למוצאו ומתערה בין הספרדים.

בכמה מקומות משתמע מדבריך שהמערביים למעשה אינם מהתושבים המקוריים אלא הם הם הספרדים המגורשים והם היו הרוב ומעט המגורשים שהיו נטמעו בהם וכו'.
viewtopic.php?f=7&t=11914&p=112296&hilit=%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D#p112296

אז למעשה כולם מאותו מקור, ויוצא מכך שלפי דברי הרב איש ספר הספרדים הגולים למרוקו היו במעמד נמוך מאשר אלה שהלכו לטורקיה ושאר ארצות הבלקן ומשם הגיעו לישראל.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' דצמבר 26, 2018 10:13 am

איש_ספר כתב:ר' שבתי אטון, מרוקאי

העירוני שהיה יליד ירושלים למשפחה שמוצאה מיוון.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ב' מאי 13, 2019 9:04 am

[quote="גביר"]א. הרב יצחק נסים, שהוזכר כאן, תהה במכתב [כמדומני לרמ"מ שניאורסון] בו תאר מסע שלו בארצות המזרח על ירידתה של יהדות טורקיה, ואם איני טועה הוא כותב שבאיראן לא התפלא, שכן מעולם לא היתה מקום תורה [אם כי כן מקום של יראת שמים אמתית ואמונה תמימה וטהורה, ובנושאים אלה דומה שניתן ללמוד מקהילה יקרה זו הרבה] אבל על טורקיה התפלא מאד. ופעם בשיעור מהרב שמחה קוק הזכיר [אחרי שהביא מחנה אפרים או גדול אחר מתורכיה] שבעבר היו בתורכיה רבנים גדולים, אבל בדורות האחרונים היתה שם ירידה, וכנראה לא הצליחו כל כך בחינוך.
לאחרונה יצא ספר שכל כולו מוקדש למידת ידיעת התורה בפרס / איראן. הספר מעלה גם את השאלה מפני מה, ככל הידוע, לא נוצרה שם יצירה תורנית גדולה ומנסה להשיב עליה, אם כי גם לדבריו קשה למצוא לכך תשובה מספקת -
יהודי איראן וספרות רבנית : היבטים חדשים / דניאל צדיק. ירושלים : הוצאת מוסד הרב קוק, $$‏c‏ תשע"ט.
הספר נדרש לשאלת זיקתם של יהודי איראן לספרות הרבנית בין המאה השש-עשרה לראשית המאה העשרים תוך כדי הצעת היבטים חדשים. ראשית, הספר מראה כי יהודי איראן עמדו במגע עם יהודים לא איראניים בהקשרים מגוונים. זאת ועוד, הקשרים אלו חשפו את יהודי איראן ליהדות ולחיבורים רבניים כפי שרווחו מחוץ לאיראן. זיקת יהודי איראן לספרות הרבנית באה לידי ביטוי בסוגות ספרותיות שנכתבו או היו בשימושם של יהודי איראן, כולל ספרות חז"ל, כתבי הלכה וקבלה. מכתבים, שטרות, כתבי נוסחאות ורשימות של ספרים בבעלות פרטית ממחישים גם הם את זיקתם של יהודים באיראן לספרות הרבנית. בהרצאת טיעוניו מתבסס הספר "יהודי איראן וספרות רבנית" על מקורות רבים ומגוונים ובכללם מספר גדול של כתבי יד הנחשפים לראשונה.
תוכן העניינים -
מפת היישוב היהודי באיראן -- הקדמה -- מבוא -- חלק א: נקודות מגע בין יהודי איראן ליהודים לא איראניים: מגע יהודי איראן עם יהודים לא איראניים -- מגע דרך שד"רים לאיראן -- שאלות לחכמים לא איראניים -- חלק ב: זיקת יהודי איראן לספרות הרבנית על פי כתביהם: מרכזי פעילות אינטלקטואלית -- ספרות חז"ל, כתבי הלכה וקבלה -- מכתבים -- שטרות וכתבי נוסחאות -- רשימת ספרים בבעלות פרטית -- חלק ג: הערות אחדות: ידיעת השפה העברית -- מסירת הידע -- הירידה -- חלק ד: סיבות אפשריות: סיבות אפשריות -- סיכום ומסקנות -- נספח: הרב החיד"א ויהודי איראן -- קיצורים ביבליוגרפיים -- מפתחות -- English Abstract.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » א' אפריל 19, 2020 8:26 am

הגהמ כתב: . . האם יושבי על מדין בארצות אירופה העזרו בתשובותיו העמוקות של הרב היר"ח? ועוד דוגמא: פעם בשיחה עם ת"ח מופלג ליטאי מדור הישן הזכרתי תשובת הרבא"ח מספר רב פעלים והוא הסתכל בי בתמהון ואמר "ברב פעלים של בנו של הגר"א נמצא כדבר הזה?!"

לבי במערב כתב:
סעדיה כתב:
איש_ספר כתב:זכורני שבאחד מכרכי סו"ס של הגרש"י זווין, מזכיר הרב זווין את הבא"ח, ובהערה הוא רושם משהו מעין זה: ספר נודע מאד אצל בני עדות המזרח ובקרב האשכנזים כמעט בלתי ידוע.

כמדומני שהוא בדבריו על ה'ישכיל עבדי'.

אכן.
ח"א ע' 252 הע' 3.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ב' מרץ 21, 2022 8:26 am

גביר כתב:
גביר כתב:א. הרב יצחק נסים, שהוזכר כאן, תהה במכתב [כמדומני לרמ"מ שניאורסון] בו תאר מסע שלו בארצות המזרח על ירידתה של יהדות טורקיה, ואם איני טועה הוא כותב שבאיראן לא התפלא, שכן מעולם לא היתה מקום תורה [אם כי כן מקום של יראת שמים אמתית ואמונה תמימה וטהורה, ובנושאים אלה דומה שניתן ללמוד מקהילה יקרה זו הרבה] אבל על טורקיה התפלא מאד. ופעם בשיעור מהרב שמחה קוק הזכיר [אחרי שהביא מחנה אפרים או גדול אחר מתורכיה] שבעבר היו בתורכיה רבנים גדולים, אבל בדורות האחרונים היתה שם ירידה, וכנראה לא הצליחו כל כך בחינוך.
לאחרונה יצא ספר שכל כולו מוקדש למידת ידיעת התורה בפרס / איראן. הספר מעלה גם את השאלה מפני מה, ככל הידוע, לא נוצרה שם יצירה תורנית גדולה ומנסה להשיב עליה, אם כי גם לדבריו קשה למצוא לכך תשובה מספקת -
יהודי איראן וספרות רבנית : היבטים חדשים / דניאל צדיק. ירושלים : הוצאת מוסד הרב קוק, $$‏c‏ תשע"ט.
הספר נדרש לשאלת זיקתם של יהודי איראן לספרות הרבנית בין המאה השש-עשרה לראשית המאה העשרים תוך כדי הצעת היבטים חדשים. ראשית, הספר מראה כי יהודי איראן עמדו במגע עם יהודים לא איראניים בהקשרים מגוונים. זאת ועוד, הקשרים אלו חשפו את יהודי איראן ליהדות ולחיבורים רבניים כפי שרווחו מחוץ לאיראן. זיקת יהודי איראן לספרות הרבנית באה לידי ביטוי בסוגות ספרותיות שנכתבו או היו בשימושם של יהודי איראן, כולל ספרות חז"ל, כתבי הלכה וקבלה. מכתבים, שטרות, כתבי נוסחאות ורשימות של ספרים בבעלות פרטית ממחישים גם הם את זיקתם של יהודים באיראן לספרות הרבנית. בהרצאת טיעוניו מתבסס הספר "יהודי איראן וספרות רבנית" על מקורות רבים ומגוונים ובכללם מספר גדול של כתבי יד הנחשפים לראשונה.
תוכן העניינים -
מפת היישוב היהודי באיראן -- הקדמה -- מבוא -- חלק א: נקודות מגע בין יהודי איראן ליהודים לא איראניים: מגע יהודי איראן עם יהודים לא איראניים -- מגע דרך שד"רים לאיראן -- שאלות לחכמים לא איראניים -- חלק ב: זיקת יהודי איראן לספרות הרבנית על פי כתביהם: מרכזי פעילות אינטלקטואלית -- ספרות חז"ל, כתבי הלכה וקבלה -- מכתבים -- שטרות וכתבי נוסחאות -- רשימת ספרים בבעלות פרטית -- חלק ג: הערות אחדות: ידיעת השפה העברית -- מסירת הידע -- הירידה -- חלק ד: סיבות אפשריות: סיבות אפשריות -- סיכום ומסקנות -- נספח: הרב החיד"א ויהודי איראן -- קיצורים ביבליוגרפיים -- מפתחות -- English Abstract.

על יהודי פרס ומצבם הרוחני בתקופת הגאונים -
הרב שמחה אסף, תקופת הגאונים וספרותה, ירושלים תשטו, עמ' קה-קי.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוגוסט 11, 2023 2:25 pm

מאת יעקב יהושע בן הרב מנחת הח"ג (ואביו של...), סופרה של היהדות הספניוליות
מתוך טורי ישורון גליון מה, ניסן איר תשל"ה.

בנועם ספרדי.pdf: (160.79 KiB) הורד 119 פעמים

תא חזי · הודעהעל ידי **תא חזי** » א' אוגוסט 13, 2023 2:46 am

איש_ספר כתב:כל החכמים הספרדים הבולטים בדורנו כמדומה שאין אחד מהם שמוצאו משם (הגרע"י - בבלי, ר' שלום כהן, כנ"ל, ר' מרדכי אליהו, כנ"ל, ר' שבתי אטון, מרוקאי, משפחת עדס, חלביים, וכו'' ויתבונן כל אחד בעצמו ויווכח).

ולציין, כי אליבא דד"ר אפרים בן אליהו (אח של הראש"ל הגר"מ אליהו), מוצא משפחת אליהו (בן-אליהו) הוא ספניולי ארצישראלי (15 דורות ומעלה מארץ ישראל), ממגורשי ספרד, שנסעו בגירוש מספרד לטורקיה, ומטורקיה לארץ ישראל.
אם כן ונניח כי כנים דברי ד"ר בן אליהו (שלדבריו חקר את העניין לעומקו, ותיתי ליה שאינו כאחיו הקטן הגר"מ, והוא אולי שמע מאביו על תולדות משפחתו ביתר הרחבה, שכן נתייתם רק בגיל 20 לערך) - מה מקור הידיעה הנפוצה כי הגר"מ אליהו הוא בבלי?
אליבא דהנ"ל - אבי-אביו של הגר"מ, ושמו אליאס (אליהו יוסף) בן אליהו, היה אכן ספניולי, מדורי דורות בארץ ישראל, אלא שהיה לאומן-ערביסט חבר מחתרת שהתקוממה נגד העותמאנים (ולא היה דתי אלא מודרניסט מסורתי), ובשלהי המאה ה19 כאשר נתפס ניתנה בידו הברירה בין גזר דין מוות לבין גירוש מחוץ לארץ ישראל, ובחר בגירוש ועבר לבגדאד (וכמדומני שהד"ר אמר כי אף רבי סלמאן, בנו של אליאס הנ"ל, אבי הגר"מ, כבר היה בין החיים אז - כבן שנתיים), ומשם ואילך השתלשלות העניינים כפי הידוע פחות או יותר (וכמ"ש בהקדמה לספר כרם שלמה) עם כמה שינויים שאינם נוגעים לנושא האשכול.
עכ"פ העולה מכל האמור הוא כי אמנם מקור משפחת בן אליהו הוא ספניולי, אך בשל גירוש הסב - נשתקעו בבל לדור אחד בלבד, ובאשר לנטייתו של הרב אליהו אחרי הבן איש חי, שתי סיבות - אביו היה מתלמידי-תלמידיו (או מתלמידיו), וכן אמו (הרבנית מזל טוב, לבית צדקה, שהייתה אשת אביו בזיווג שני) הייתה אחיינית של הבא"ח כידוע.

ואל תתמה על החפץ, כי בעידן רב תמורות כבמפנה המאות ה19-20 למניינם, רבים וכן שלמים (אף שלא כולם רוצים להודות בכך) עברו תמורות וחילופיהן וחילופי-חילופיהן, מכמה וכמה בחינות (ולמשל הגר"ע יוסף - שממשפחה בבלית מובהקת, של תלמיד ר' צדקה חוצ'ין, ברוח הבא"ח, נעשה תלמיד הרב עטיה, ופיתח דרך סלולה משלו כנגד מסורת בית אביו וכו', וכעזה"ד עוד כיוצא בו אם רב ואם מעט באופי המעבר וכו').

איש_ספר כתב:מאת יעקב יהושע בן הרב מנחת הח"ג (ואביו של...), סופרה של היהדות הספניוליות
מתוך טורי ישורון גליון מה, ניסן איר תשל"ה.
בנועם ספרדי.pdf

על כל טוריו והתרפקויותיו וספריו (הכתובים לרוב בטוב-טעם) הדנים בהווי הספניולי, אחר המחילה רבה, איני בוחן לבות וכליות, אך איני מוצא ולו נקיפת מצפון אחת אצלו ואצל שכמותו (רבים מספור, שהכריתו במחי רישום לבית ספר, שושלות תורה בנות מאות בשנים) - אמאי בדבר התלוי בהם לא עמדו על שלהם לשלוח הילדים לחינוך תורני. ולמה ילונו ויצטערו מדוע ספו תמו הס"טים מן העולם והלא ידי נשים רחמניות וכו'.

(אגב, גם הד"ר הנ"ל חילוני הוא, אך שם הסיפור היה הפוך, עכ"פ אליבא דידיה, ואכמ"ל)

תא חזי · הודעהעל ידי **תא חזי** » א' אוגוסט 13, 2023 3:08 am

נעמן כתב:לא יודע אם ראוי כ"כ לפרסם דברים כאלו, ובכ"ז.

פעם הייתי בסעודת ליל שבת עם הגר"ש פישר, ואחד הנוכחים העלה הצעה להפיץ את לימוד הקבלה בציבור, ובגין ספרא דא ייפקון וכו'
והגר"ש פישר התנגד בנחרצות לרעיון (והוסיף שטוב שפירוש ה'סולם' הוא הבסיסי עבור הבאים מחוץ לעולם הקבלה, וכך אינם זוכים להתקרב מדאי...)
והביא כדוגמא את מצב התורה בקהילות הספרדים, שעד לפני כ400 שנים העמידו חכמים הרבה, ואף היו מרכז התורה, ומאז יש התמעטות דרסטית בכמות החכמים ובאיכותם ((בלחש הוא הוסיף שגם ברמת האינטלגנציה הכללית...) והגורם לזה לדעתו הוא ההתפשטות העצומה של לימוד הקבלה שם, ודחיקתה במידה מסוימת את לימוד הנגלה, (הזכיר במיוחד את מימרת מהרח"ו "יפה שעה אחת של לימוד הקבלה, מחיים שלמים של לימוד גמרא", כגורם להחלפת מרכז כובד הלימוד),
ואילו חכמי אשכנז עמדו בפרץ, ולא נתנו ללימוד התלמוד והפוסקים להפגע.

כל זה שמעתי, וכמעט מילה במילה

אכן, כמו שכתבו אחריך כן שמעתי אני גם מהגר"מ מאזוז.
אך במחילה, 2 הערות בדבר:
א. הגם שאמת הוא כי הקבלה דחקה את רגלי הפשט אצל הספרדים, איני חושב שזה בכמות כל כך גדולה כמו שמשמע סברת הרב האומר הדברים הנ"ל. וזו במחכ"ת מעט גוזמא שאני אשער (ועוד אני משער שיצווחו כנגדי ככרוכיא מפאת כבוד החכם בעל המחשבה הנ"ל ע"ה) הנובעת ככל הנראה מהיכרות שטחית, בלשון המעטה (בוודאי אם טוען כך לגבי 400 השנים האחרונות - שזה מופרך מכל מופרך לעומת היבול הקיים במוחש, וכמובן שמיותר לציין כי אין מה להשוות ראשונים לאחרונים) [ובאשר לדברי הגר"מ מאזוז כיוצא באלו - זכורני כי הוא במפורש דיבר 1. על דבר מה שהחיד"א כתב במעגל טוב בנוגע למלחמתו של אחד הגבירים בתונס עם המקובלים (שהקבלה שם בשנות הת-תק גאתה בשל שתי סיבות - ספיחי השבתאות, ולהבדיל אא"ה הקשר בין מדרשות המקובלים בתונס לבין הרש"ש שבירושלים). 2. דיבר בעיקר על דור תלמידי הבא"ח, ועל רמתם של חלקם לעומת הגר"ע יוסף זצ"ל, ואכמ"ל. וזה לאין ערוך יותר מדוייק מאשר להכליל 400 שנה בחדא מחתא - ומסתמא (וככף זכות) הגזמה מופרעת זו היא טעות הכותב כאן]

ב. ראוי לציין, כי על פי מחקרים דמוגרפים-היסטוריים שונים, כמות היהודים בארצות אירופה לאורך רוב הדורות (גם לאחר פרעות ת"ח ות"ט וכדו') הייתה פי 3-4 ויותר (וערב השואה אפילו פי 9) מאשר בארצות ערב (משלל סיבות - ועל כולם הפיגור וההעדר והרמה הירודה של הרפואה בארצות ערב לעומת הרפואה באירופה), ולאור זה יש לשקלל את היבול התורני הספרדי-מזרחי מול זה האירופאי, דזה אך מתבקש במקום שהיו יותר בני אדם ויותר דפוסים ויותר תיעוד - שיהיה יותר יבול תורני, וממילא אין לתלות את כל קולר האשמה בצוואר המקובלים (ופוק חזי רק כדוגמא בעלמא - כי כמה וכמה מקובלים מחו"ר ישיבת בית אל כיהנו כראשונים לציון, או מחברי ספרים חשובים בהלכה, וד"ב).

ג. ויבא גם השלי'ש, שאחר כל הדברים האלה, בסופו של דבר, ביודעי ומכירי קאמינא, גם במי שלא למד הוא וסביביו וסביבי-סביביו מימיו קבלה, רבה העזובה בקרב הארץ, והרבה לא יודעים לעיין דף גמרא כצורתו על בוריו בדקדוק רש"י ותוספות ומהרש"א, ומיד אצים רצים כמדלג על ההרים ומטפס על העצים לנבור בחקירות ובדרישות ובסודות-היסודות, בעוד את פשוטי הפשט אשר לא יופשט המה זונחים, ואין זה עניין לא לקבלה ולא למוסר, לא למזרחים ולא לאשכנזים, ופשה הרדידות בכל עדות ישראל בשוה, אחד באחד יגשו.

[עכ"פ לגופו של הרעיון דאותו סועד: אין מה להכביר במילים כמה הרעיון הזה טיפשי, גם בלא התשובה ה'מעניינת' הזו. וכבר צווחו עלה הן פשטנים והן מקובלים והן חסידים (כל אחד וטעמו הוא, וכמובן שסותרים זה לזה, ובלא"ה התוצאות מדברות בעד עצמן)]

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » א' אוגוסט 13, 2023 4:44 am

פתגם עממי (מיוחס להיינריך היינה) אומר: װי עס קריסטלט זיך, אַזוי ייִדלט זיך. כלומר: “כדרך הגויים - דרך היהודים”.
אף כבר בספר חסידים - סימן אלף קא:

כמו שמנהג הנכרים - כן מנהגי היהודים ברוב מקומות, כגון אם הנכרים גדורים בעריות - כך יהיו בני היהודים הנולדים באותה עיר.

זוהי מציאות מוצקה מבחינה היסטורית.
כלל גדול הוא אפוא: ע"מ לעמוד על אופי ומנטליות של קהילה יהודית כ"ש, צא וראה קורות ארצם, רקעם וסביבתם.
אשר בכן, הקושיה האמיתית, מה עבר על הערבים ועל עולם המוסלמי, אשר בימי רס"ג ז"ל, בעל החובות הלבבות והרמב"ם למשל, מצויינים ומופלאים בחכמה היו, ומסתמא אף בשנים רבות שאחריהם.
רבותינו הנזכרים ועוד רבים, מעתיקים מדבריהם תדיר.
בעוד עכשיו, בדורות אחרונים אלה, הנה נבערו מדעת מאוד, ולדוגמא, מעולם לא זכה ערבי בפרס נובל (מלבד אחד - ערפאת ...).
כאן! התמיהה, ואידך פירושא.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר