אמנם לענ"ד כשנעי' בעומק ביסודי התורה והמצות אין לנו לעשות חלוקים מעצמנו בזה דלא נדע הגדרים ותכלית המצות איזהו הם בין אדם למקום ואיזהו הן בין אדם לחבירו ולשון הש"ס גיטין דנ"ט ע"ב כל התורה כולה נמי מפני דרכי שלו' הוא דכתיב דרכי' דרכ"נ וכ"נ שלום וידועין דברי הטו"ז דהיכא דכתיב כל כולה אתי להורות דכל ממש ולא רובו ככולו וכ"ה ברמב"ם ז"ל סוף ה' חנוכה נראה דתכלית כל התורה והמצות לצרף בהן את הבריות ולעשותן לחטיבה אחת וכאמרם ז"ל במדרש וכי מה איכפת לי' להקב"ה בין שוחט מן הצואר לשוחט מן העורף לא נתנה תורה אלא לצרף בהן את הבריות ומסכים לזה דברי ר"ע שאמר ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה ואידך פרושא הוא זיל גמור שנראה שכל המצות שבתורה המה רק ביאור לבוא עי"ז למצות ואהבת לרעך כמוך ולעומת זאת מצות שבין אדם לחבירו שנכללות במצות ללכת בדרכיו ולדבקה בו שדרשו חז"ל מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון אף אחתה חנוך ולדבקה בו וכי אפשר לאדם שידבק בשכינה אלא כל המשיא בתו לת"ח כו' הרי מבואר דכל מצות שבין אדם לחבירו הוא כדי לבוא עי"ז לידבק בהקב"ה נראה מזה דכל המצות שבין אדם למקום ושב"א לחבירו הכל הולכין אל תכלית אחד להתאחד יחד שיהי' כל ישראל אחד וממילא יתאחדו להיות דבוקין בהקב"ה ויהי' קב"ה ואורייתא וישראל חד... וכבר ביארתי בדרוש פי' הקרא דואהבת לרעך כמוך אני ד' כי אני יש בכל אדם מישראל הוא ד' היינו חלק אלוקי ממעל כמאה"כ ויפח ד' אפיו נשמת חיים ובזוה"ק מאן דנפ מדלי' נפח וא"כ מפאת הנשמה שבאדם כל ישראל הם אחד וא"כ ממילא שורש מצות אהבת רעים הוא ג"כ כדי להזכיר ולהכיר תכלית בריאת האדם שנפשו הוא נשמתו הוא חלק אלוקי ממעל וצריך להזדכך חומרו שיהי' מתאים עם נשמתו וזה נראה פי' הגמ' כל התורה כולה מפני דרכי שלום נאמרה היינו לעשות שלו' בין החומר והנשמה וזה ע"י התורה והמצוה וממילא יהיה שלו' ואחדות בין ישראל כיון שיזככו את חומרו ויהיה מתאים עם תכונת הנשמה ומפאת נשמתן הם אחד בתכלית ואין פירד כלל.
את רשות הדבור מקבל הרב מאיר דן פלוצקי מאוסטרוב להרצאתו על דבר חזוק הדת. בנאום ארוך ומקיף מתאר הנואם את המצב הדתי הנוכחי ברחוב העברי ובא לידי מסקנא שכבר "הגיעו מים עד נפש" ויש להחיש בתקון המצב בכל מה שאפשר. ראשית כל על כל רב ורב ליסד בעירו חברת "שומרי שבת", לבססה ולחזקה וליתן לה את היכלת למלא את תפקידיה האחראיים, גם העתונות היהודית מוכרחת היא להשיב בבירור: "הלאנו היא אם לצרינו". ביום מדפיסים הם דו"ח ארוכים מישיבותינו ולפעמים לעג ילעגו מאתנו. אין על הנשים להשתתף בשום בחירות פומביות; חובת הנשים רק לחנך את בניהן ואל להן לטפל בעניני הכלל. הנואם מוחה נגד העובדה שבעתונות היהודית עובדים בשבת ומדפיסים מאמרים וספורים המפיצים פריצות גדרי המסורת והדת. באשכנז היו הרבנים נוהגים ללמד את הבנות לפני חותנן את הדינים הנוגעים להן, מן הצורך היה לעשות כזאת גם בארצנו. כן גם יש לתקן ולהביא סדר בעניני סופרי סת"ם בנשואין וכדומה. העבודה צריכה להתנהל בכחות מאוחדים ומאורגנים, ואין להפריד בין הדת ומוסר היהדות, כי שניהם הם היסוד והבסיס של חיינו הרוחניים. לבסוף מוחה הנואם נגד חברות הצדקה הללו שמשתמשים בקבוץ כספים ב"נשפי מסכות" וכיוצא באלה - דברים הממיטים חרפה על החברה בפרט ועל היהודי בכלל.
חלמישצור כתב: בשבט תרפ"ב נשא נאום התעוררות בוועידה הארצית השנייה של אגו"י בפולין. לפי עדויות הנאספים, היו דבריו כה נרגשים שבסוף הנאום עמד כל הקהל על רגליו וקרא בקול 'שמע ישראל'. באותה שנה נבחר ליו"ר אגודת הרבנים (הדרשה נדפסה בכלי חמדה ע"פ נצבים).
מה שנכון נכון כתב:את תולדותיו כתב סורסקי במרביצי תורה מעוה"ח ובדמויות הוד.
[כתבו לי שהובאו הדברים גם בראש הכלי חמדה הוצאת אור החיים].
חלמישצור כתב:בהקשר משפחתו של רמ"ד, נשמט ממני ונשלח אלי כעת תיאור בניו ובנותיו, כאן: https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 6141349774
מהו ספר מכתבי תורה הנזכר?הנה בשבת (ס"ה ע"ב) הביא רש"י (ד"ה וסבר וכו') בשם רבו - רבינו הלוי - דזבה טעונה טבילה במים חיים. והגאון הכלי חמדה זצ"ל בהסכמתו לספר אבן שלמה על הראב"ן (ונד"מ בספרו מכתבי תורה בהערות סי' ג' אות א' ס"ק ב') כותב: ארשום בזה הערה אחת מה שכתבתי בחי' ע"ד רבו של רש"י ז"ל (בשבת ס"ה ע"ב) דמפרש דברי שמואל משום דחשש לספק זבות, דזבה טעונה מים חיים. ותמהו כולם ע"ז, ולפע"ד נ"ל, דהנה באמת בשאילת יעב"ץ (ח"א סי' פח) כתב דנראה קצת ראיה לדברי רבינו הלוי ז"ל מהא דנדה (ל"ד ע"ב) דלא פריך החומרא שיש בזב מזבה לענין דצריך מים חיים.
אמנם נראה, דרבינו הלוי ז"ל מודה דלבעלה גם זבה לא צריכה מים חיים כי אם לטהרות. דבזה איתקש זבה לזב. משא"כ במה שנוגע לבעלה דזה לא שייך בזב, דין זבה כדין נדה דלא צריך מים חיים. ולכן מדשמואל עביד לבנתיה ולא לאשתו, ס"ל לרבינו הלוי ז"ל דהוא משום חשש ספק זבה, ולכן באשתו דהיתה צריכה טבילה לבעלה לא חש תמיד לעשות מקוואות, משא"כ לבנתיה שהי' רק לטהרות, יש חשש ספק זבה וצריכה מים חיים דוקא ע"כ.
איש_ספר כתב:עיין עליו באוצר
כלי חמדה - מכתבי תורה והערות
מיללער כתב:אשכול עליו בפורום איוולט עם הרבה חומר תמונות וקובצים:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 89#p824489
תורת המן כתב:מיללער כתב:אשכול עליו בפורום איוולט עם הרבה חומר תמונות וקובצים:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 89#p824489
הרב מיללער, נהניתי מאד מחומר הרב שהעלית שם.
הבאת שם
וכתוב שם בסופו, שהכל"ח אמר שסיים ה' כרכים חידושים על הש"ס, (או לפי דבריהם, גרסתו של התלמוד לפי פירושו),
האם ידוע על ספר כזה?
חסד לאלפים כתב:אין לי גישה לאתר שם,
א"י אם מובא שם: רצו"ב תמונת בנו ר' ישראל נתן.
יש לי השערה לגבי העומד לצידו, אבדוק ובאם אעלה ממצאים אפרסמם בעזהי"ת (אולי בפורום הסמוך)
שי אבי דוד כתב:בשער הספר ובדף הפורזץ חתימות ורישומים שונים בכתב יד הגאון רבי מאיר דן פלוצקי (מאיר דן פלאצקער מדוואהרט) בעל ה"כלי חמדה", ככל הנראה מתקופת צעירותו - כולל רישום ארוך הנוגע לגדולתו של הר"י מיגאש ורישום הנוגע לקניית הספר.
שתי הגהות למדניות: אחת בעלת שורה בדף הפורזץ, ואחת ארוכה - בעלת ארבע שורות (חלק ממנה מכוסה בדבק נייר), בחלקה הפנימי של הכריכה האחורית.
כיתוב מרתק בכתב ידו: הגאון רבי מאיר דן כתב בכתב ידו לצד שמו של מו"ל הספר מיכאל דוב פרוקמין את המילים: 'ימ"ש וזכרו'.
איש_ספר כתב:זה הקישור הנכון
ואלו התמונות שיש שם
גביר כתב:בכלי חמדה פרשת אמור אות ו ד"ה מבואר מדברי רבינו [חלק ג רצו: במהדורת אבני שוהם, 301 בעאוצה"ח] 'וכמסקנת רבא בזבחים (דף ל ע"ב)' [וכך הוא גם במהדורות הישנות] צ"ל דף לב: [אמנם בחלק ה סימן קפח עמ' תעד 467 בעמאוצה"ח מראה מקום מדויק - זבחים לב: ; כך לפחות במהדורת אבני שוהם, לא בדקתי במהדורות הישנות]
חלמישצור כתב:בהקשר משפחתו של רמ"ד, נשמט ממני ונשלח אלי כעת תיאור בניו ובנותיו, כאן: https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 6141349774
מיללער כתב:חלמישצור כתב:בהקשר משפחתו של רמ"ד, נשמט ממני ונשלח אלי כעת תיאור בניו ובנותיו, כאן: https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 6141349774
מאמרו של סורסקי נלקה בחסר בענין פירוט צאצאי הכלי חמדה, וזה מה שעלתה מצודתי
א. בנו הג"ר אליעזר יהודה לייב פלוצקי - נפטר על פני אביו ונדפס ספר זכרון יהודה
ב. בנו הג"ר ישראל נתן מו"ץ באוסטרובה
ג. בנו ר' חנוך העניך מאטוואצק
ד. בנו ר' משה מרדכי שעלה לארה"ק
ה. בתו מרת גענענדל לאה אשת ר' אברהם ישעי' וויינטרויב
ו. בתו מרת שרה אשת ר' חנוך העניך שערשעווסקי
ז. בתו מרת רבקה אשת הג"ר יצחק יוסף זילברברג בעמח"ס ויען יוסף ושא"ס
החל מט"ו בשבט ה'תר"ץ (1930) מילא את מקומו ברבנות העיר חתנו, הרב יעקב שרגא זינגר.
הערה 6: על אודותיו ראו: 'הרב ר' יעקב שרגא זינגר – אוסטרוב־מאזובייצק', אלה אזכרה, כרך ז, ניו יורק תשכ"ה, עמ' 62–67
האמת אדרוש כתב:מישהוא יודע אם ניתן לראות מאמרו של בעל הכלי חמדה אודות הספר גנזי נסתרות הנדפס בקובץ 'דגלנו'?
פרנקל תאומים כתב:מהמכלול:החל מט"ו בשבט ה'תר"ץ (1930) מילא את מקומו ברבנות העיר חתנו, הרב יעקב שרגא זינגר.
הערה 6: על אודותיו ראו: 'הרב ר' יעקב שרגא זינגר – אוסטרוב־מאזובייצק', אלה אזכרה, כרך ז, ניו יורק תשכ"ה, עמ' 62–67
תורת המן כתב:האמת אדרוש כתב:מישהוא יודע אם ניתן לראות מאמרו של בעל הכלי חמדה אודות הספר גנזי נסתרות הנדפס בקובץ 'דגלנו'?
נדפס ב'ישורון' ב עמ' תרפב.
מה שנכון נכון כתב:רק חלק ה' מהמאמר, ולא חלק ו' שנד' בקובץ הבא של דגלנו. (החלקים הקודמים כנראה עסקו בבקורת על ספרים אחרים).
תורת המן כתב:ייש"כ, האם זאת אומרת שא"א לראות חלקים א-ד בשום מקום?
מונח בזכרוני שראיתי במאמר זה התיחסות למח' הגרי"א והגרי"ע, האם זאת נמצא בחלקים ה-ו שלפנינו?
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: תולדות ו־ 536 אורחים