ציטרון כתב:מה זה כתב-עת "אלף" [כנראה של מרכז אדלשטיין של האוניברסיטה העברית] שפרופ' צבי לנגרמן פירסם בו כמה מאמרים ?
באיזו שפה הוא ? האם קיים ברשת, לפחות בחלקו, או רשימת המאמרים ?
לא הצלחתי למצוא ברשת.
ויותר נכון שדעת האגדה שלא היה המשתה ק"ף יום, שזה היה מביא לתיעוב המאכל כדפי' הרי"ך ז"ל, אבל רצה להראות עשרו ואת בית נכתה ואת בית הדרו זה נמשך ק"ף יום
לבנון כתב:ציון זה לא הועיל לי מאומה, יען כי איני יודע באיזה פירוש לאיוב מדובר,
באתי רק להעיר כתב:בלבוש התכלת סי' קע סעיף יא כתב וזה לשונו:
על דרך אמרם ז"ל ויתאוו תאוה, שהתאוו להיות להם תאוה לאכול.
ואשאל את 'חכמי הפורום' איפה יש בחז"ל דרשה כזו "שהתאוו להיות להם תאוה לאכול".
אמנם מצאתי שמביאים כך בשם האלשיך הק' (ולא מצאתי לע"ע בספרו), אבל לא מסתבר שאליו כוונת הלבוש.
והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה ... ראוי לשים לב. א. באומרו תאוה כפולה. והנה לזה יש אמרו (עי' רמב"ן), שהתאוו יהיה להם תאוה לבלתי שבוע גם כי ירבו לאכול, למען ההנות באכילה...
באמונתו כתב:
אלשיך - פרשת בהעלותך: והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה ... ראוי לשים לב. א. באומרו תאוה כפולה. והנה לזה יש אמרו (עי' רמב"ן), שהתאוו יהיה להם תאוה לבלתי שבוע גם כי ירבו לאכול, למען ההנות באכילה...
באתי רק להעיר כתב:באמונתו כתב:
אלשיך - פרשת בהעלותך: והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה ... ראוי לשים לב. א. באומרו תאוה כפולה. והנה לזה יש אמרו (עי' רמב"ן), שהתאוו יהיה להם תאוה לבלתי שבוע גם כי ירבו לאכול, למען ההנות באכילה...
תודה על המציאה, אבל עדיין לא מסתבר לומר שלזה כוון הלבוש, שכתב בלשונו 'על דרך אמרם ז"ל', שזה לכאורה חז"ל ולא מפרשים.
אגב, מה שציין בסוגריים עיין רמב"ן, הוא הוספת המהדורות האחרונות, ובדפוסים ראשונים ליתא, ואכן לא כל כך ברור שזה כוונת הרמב"ן.
אמנם מצאתי בינתיים בפירוש הספרי לרבי אליעזר ן' נחום בעל 'חזון נחום' על משניות, שפירש כך בכוונת הספרי במדבר פ' בהעלותך בפסוק 'התאוו תאוה', עי"ש. אלא שלכאורה קשה לומר שהתכוון הלבוש לדברי הספרי ולמד ג"כ כך בדבריו.
עניו כמשה כתב:
מצינו רבות באחרונים שציינו לחכמים אחרים שלפניהם בלשון אמרו ז"ל.
הביאו לי ספר יוחסין כדרך שבני מביאין (ילקוט במדבר רמז תרפ"ד) כי ידע שיחטאו ועל דרך שאמרו (שבת פ"ט א) פלגא עלי פלגא עלך. והרי זה כעין שאמר חכם אחד לבנו שלא ישא בת יחידה שאם יענו אבותיה ישארו עליו למשא:
יהודה בן יעקב כתב:כתב בספר 'אוצר הלכות רבית'
בענין דעת הגר"א על 'היתר עיסקא'
אשמח לדעת לאיזה ספר כוונתו והיכן
פולסברג כתב:ר' צדוק הכהן מלובלין - קומץ המנחה חלק א אות מבהביאו לי ספר יוחסין כדרך שבני מביאין (ילקוט במדבר רמז תרפ"ד) כי ידע שיחטאו ועל דרך שאמרו (שבת פ"ט א) פלגא עלי פלגא עלך. והרי זה כעין שאמר חכם אחד לבנו שלא ישא בת יחידה שאם יענו אבותיה ישארו עליו למשא:
באתי רק להעיר כתב:עניו כמשה כתב:
מצינו רבות באחרונים שציינו לחכמים אחרים שלפניהם בלשון אמרו ז"ל.
יתכן, אבל בלבוש בכל המקומות שמצינו לו לשון זה 'אמרם ז"ל' [ולא אמרו ז"ל], הכל נמצא בחז"ל (גמרא או מדרש), עיין סי' לד סעיף ד, סי' לו סעיף א, סי' שסז סעיף א, סי' תעג סעיף ז, ועוד.
טעה ולא התפלל מנחה בשבת, מתפלל במוצאי שבת שתים של חול, ... והני מילי בטעה ולא התפלל מנחה כלל, אבל אם טעה והתפלל שמונה עשרה ברכות ולא הזכיר של שבת, יש פנים לכאן ולכאן, יש לומר אף על פי שלא יצא באותה תפלה, ואילו היה נזכר מבעוד יום היה צריך לחזור ולהתפלל שבעה ברכות, אפילו הכי לא יתפלל במוצאי שבת שתים כיון שכבר התפלל י"ח ברכות, וגם עכשיו לא יתפלל רק י"ח, לא שייך זה לתשלומין, דהא כבר התפלל י"ח ברכות, ומה ישלים, וי"ל ג"כ לאידך גיסא כיון שלא יצא ידי חובתו באותה תפלה, הוה כאילו לא התפלל כלל, וא"כ צריך להתפלל לערב שתים, והואיל והדבר מוכרע, אמרו ז"ל, שהנכון הוא לצאת ידי ספק, ויתפלל לערב אחת לחובה, והשניה בתורת נדבה, ואין צריך לחדש בה דבר, שכיון שמתפלל אותה מספק, אין לך חידוש גדול מזו:
פולסברג כתב:לאיזה מאמר הכוונה, שכנגדה כתב ר' חיים פרידלנדר מאמרו דנן?
י. אברהם כתב:החות יאיר בס' מר קשישא מביא ס' בית דוד. החות יאיר נפטר בשנת תס"ב.
איזה בית דוד זה יכול להיות?
וונדרבר כתב:אולי בית דוד ושלמה, שנדפס בפראג תמ"ט?
י. אברהם כתב:וונדרבר כתב:אולי בית דוד ושלמה, שנדפס בפראג תמ"ט?
הוא מציין לריש דף ב' עמ' ב, ושם אין עמודי ב'
י. אברהם כתב:החות יאיר בס' מר קשישא מביא ס' בית דוד. החות יאיר נפטר בשנת תס"ב.
איזה בית דוד זה יכול להיות?
מה שנכון נכון כתב:י. אברהם כתב:החות יאיר בס' מר קשישא מביא ס' בית דוד. החות יאיר נפטר בשנת תס"ב.
איזה בית דוד זה יכול להיות?
נז' במ"ק ע' היקש וע' מיעוטי.
נראה שהכוונה לס' בית יהודה, ויש לחפש שם גם את הציון השני.
[הס' נד' בתמ"ז ונז' בכ"מ במ"ק. בתחילת הס' באו חי' 'מועד דוד' מר"ד אופנהיים ידידו של החו"י, ואולי דין גרמא דשיגרא דלישנא לחבר 'בית' עם 'דוד'].
מה שנכון נכון כתב:נז' במ"ק ע' היקש וע' מיעוטי.
נראה שהכוונה לס' בית יהודה, ויש לחפש שם גם את הציון השני.
[הס' נד' בתמ"ז ונז' בכ"מ במ"ק. בתחילת הס' באו חי' 'מועד דוד' מר"ד אופנהיים ידידו של החו"י, ואולי דין גרמא דשיגרא דלישנא לחבר 'בית' עם 'דוד'].
איש וילנא כתב:המשנ"ב מביא בהלכות שבת סימן ש"א ס"ק פ"ד דעת ספר "מטה אשר" בעניין טלטול מטפחת בשבת. מישהו יכול לעזור באיזה ספר מדובר ואיה מקומו. יישר כח
613מצו כתב:בספר "הערות על התפילה" עמוד 66 בהערה על "תחנון, מזכיר ר' ברלינר את ספר הפרדס דף כ, ב.
חיפשתי בכמה גרסאות של ספר הפרדס לרש"י ולא מצאתי משהו שתואם למה שהוא מביא בשם "ר' יצחק בן יהודה."
מישהו מבין על מה מדובר?
תודה!
נוריאל עזרא כתב:איש וילנא כתב:המשנ"ב מביא בהלכות שבת סימן ש"א ס"ק פ"ד דעת ספר "מטה אשר" בעניין טלטול מטפחת בשבת. מישהו יכול לעזור באיזה ספר מדובר ואיה מקומו. יישר כח
כאן:
viewtopic.php?t=30792&start=400#p441694
הציע לתקן למעדני אשר ראה שהביא צילום.
וראה עוד שם להלן שהשואל כתב שהתיקון מסתבר ע"ש הסיבה.
נוהגין לומר קודם נפילת אפים פסוק זה: "ויאמר דוד..." והמנהג שלא ליפול על היד ממש אלא מכסין היד בטלית או בסודר מפני שנכתבין שם עוונות של אדם (עולת תמיד סימן קל"א)
613מצו כתב:מה שנכון נכון כתב:613מצו כתב:בקיצור השל"ה (חולין ענייני תפילה) כתובנוהגין לומר קודם נפילת אפים פסוק זה: "ויאמר דוד..." והמנהג שלא ליפול על היד ממש אלא מכסין היד בטלית או בסודר מפני שנכתבין שם עוונות של אדם (עולת תמיד סימן קל"א)
ובסדר צלותא דאברהם וגם בפרי חיים מביאים את כל הפיסקא בשם הע"ת (גם אמירת הפסוק). על איזה עולת תמיד מדובר?
בדקתי בעולת תמיד של ר' חיים ויטל, ר' ישראל נג'רה, ר' שמואל אורגלר ולא מצאתי אבל אולי פספסתי...
כן מצאתי אותו בסידור עולת תמיד (ליוורנו תרי"ג) אבל זה מאוחר מדי.
כנראה סברו בטעות שהציון 'עולת תמיד' שבקיצור של"ה חוזר על הכל, ובאמת מוסב רק על הסיפא (סוסק"ה).
גם אני חושש ככה. נדע בוודאות אם נוכל לאתר הפיסקה השניה ב"עולת תמיד" ולכן הבקשה לעזרה.
מה שנכון נכון כתב:
אותרה. נתתי ציון וקישור.
613מצו כתב:בקיצור השל"ה (חולין ענייני תפילה) כתובנוהגין לומר קודם נפילת אפים פסוק זה: "ויאמר דוד..." והמנהג שלא ליפול על היד ממש אלא מכסין היד בטלית או בסודר מפני שנכתבין שם עוונות של אדם (עולת תמיד סימן קל"א)
ובסדר צלותא דאברהם וגם בפרי חיים מביאים את כל הפיסקא בשם הע"ת (גם אמירת הפסוק). על איזה עולת תמיד מדובר?
בדקתי בעולת תמיד של ר' חיים ויטל, ר' ישראל נג'רה, ר' שמואל אורגלר ולא מצאתי אבל אולי פספסתי...
כן מצאתי אותו בסידור עולת תמיד (ליוורנו תרי"ג) אבל זה מאוחר מדי.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 583 אורחים