הסברים למה לא ייתכן שחז"ל טעו

[פלגינן]

אני נזקק למקורות כתובים מרבותינו שמסבירים מדוע לא ייתכן שחז"ל טעו בדבריהם (בלי להיכנס לחלוקה בין הלכה, אגדה ועניינים עובדתיים). ראיתי רמב"ן (וחזו"א) על רוח הקודש, או רמב"ם על חכמתם הגדולה, או שקיבלו במסורת ממשה רבינו. אשמח לאפשרויות או זוויות נוספות, ולמקורות נוספים בכל הנושא הזה.

[יבנה]

https://files.daf-yomi.com/files/bookfi ... ahiyot.pdf
https://rationalbelief.org.il/%D7%9B%D7 ... %99%D7%9D/
https://limudyomi.com/%D7%97%D7%96%D7%9 ... %90%D7%94/
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=51&t=39285

[פלגינן]

תודה, אבל לא רלוונטי. רמזתי בקצרה בלי להיכנס לנושא ידיעות מדעיות. אני מדבר, נניח, על דבריהם הלכה ובסברא שלכו"ע יש לקבל דבריהם לגמרי (ואמנם יש בראשונים שזה גם על הצד שהם טועים, אבל לרוב ההנחה שהם אינם טועים). על האמירות לפיהן הם אינם טועים, על זה אני מבקש הסברים שנכתבו בפירוש.

[יבנה]

במקורות האלו הביאו את שני הצדדים [למשל בלינק הראשון עמ׳ 83]. סברת הסוברים שבמדע לא טעו שייכת ג״כ לסברות וכדומה. עי׳ ג״כ בהקדמת המלחמות.

[אליעזר_טויק]

בספר החינוך תצו כתב שגם אם בפעמים בודדות חכמי ישראל טועים יש ללכת אחריהם.
לפי זה, ההנחה שבדברי הרב 'פלגינן', שאנחנו מקבלים את דברי חז"ל בגלל שלא יכול להיות שהם טעו אינה מוכרחת לכאורה.

[מעט דבש]

חיד''א - על חז''ל ומדע.jpeg (108.43 KiB) נצפה 2503 פעמים

[כולל יונגערמאן]

ולעומתו הגאונים שהיו קרובים בזמן לחכמי התלמוד כתבו ההיפך

[פלגינן]

יישר כח גדול לכולכם. כתבתי גם על דברי רש"ג ור"א בן הרמב"ם, וכמובן גם על החינוך וכו' ועל הרמב"ן בענייני האגדות, אבל אני כעת צריך נימוקים של אלו שלדעתם חז"ל לא טעו.

[בן מיכאל]

יש מאמר של הרמח"ל, שכל אחד מהחכמים בפני עצמו, יכול היה לטעות לעיתים, אבל אנו סומכים על חתימת התלמוד בו התאספו כל החכמים יחד וביררו, ואז ודאי הגיעו לאמת.
כמדומני שזה נמצא במאמר האגדות הנדפס בתחילת המדרש רבה.

[חד ברנש]

פלגינן,
כנודע נחלקו אם גם ידיעות הטבע המופיעות בחז"ל מקורם מסיני,
נחלקו בכך ר' יצחק למפרונטי, בעל 'פחד יצחק', ובני דורו, בנוגע להריגת כינה בשבת, והוא הביא את הדעות השונות ב'פחד יצחק' (איני יודע היכן בדיוק, אבל בשביל זה יש אוצר החכמה...), וכדומני שזה נדפס בתחילה באחד מכרכי 'סיני' הישנים.
יכול להיות שנאמרו שם דברים שיכולים לעזור לך בשאלתך.

[פלגינן]

פלגינן,
כנודע נחלקו אם גם ידיעות הטבע המופיעות בחז"ל מקורם מסיני,
נחלקו בכך ר' יצחק למפרונטי, בעל 'פחד יצחק', ובני דורו, בנוגע להריגת כינה בשבת, והוא הביא את הדעות השונות ב'פחד יצחק' (איני יודע היכן בדיוק, אבל בשביל זה יש אוצר החכמה...), וכדומני שזה נדפס בתחילה באחד מכרכי 'סיני' הישנים.
יכול להיות שנאמרו שם דברים שיכולים לעזור לך בשאלתך.

כאמור אני אחרי השלב הזה.

[חרסון]

עמדת מארי דקבלה יכולה להשתקף ממכתבו של רבי לוי יצחק שניאורסון (יארצייט היום), לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רסד-רסז, וש"נ.

[מעט דבש]

ערוך השולחן אבה"ע יג, ל

וכלל גדול אומר לך שרבותינו חז"ל לבד גודל קדושתם וחכמתם בתורת ד' עוד היו יותר גדולים בחכמות טבעיות ובידיעות העולם יותר מכל המתחכמים להשיב על דבריהם הטהורים והמפקפק על דבריהם מעיד על עצמו שאינו מאמין בתורה שבעל פה אם כי יבוש מלהגיד זה בפה מלא:

[מעט דבש]

https://tora-forum.co.il/threads/%D7%94 ... post-25737

[מעט דבש]

שו"ת הרשב"א א, צח

שאלת בהמה שנמצאת יתרת אבר באותן אברים שהיא נטרפת בהן ובמקום שנטרפת בו, ונתברר שעברו עליה שנים עשר חודש. מי נימא כיון שעברו עליה י"ב חודש בודאי אינה נטרפת ונכשירנה דטרפה אינה חיה שנים עשר חודש (חולין נז:) ואף על פי שראיתי ושמעתי מי שמכשיר ומיקל בדבר אני רוצה לעמוד על דעתך.
תשובה אם ראית ושמעת מי שמיקל ומכשיר ביתרת או בכל מה שמנו חכמים מכלל הטרפיות אל תשמע לו ולא תאבה אליו ולא תהיה כזאת בישראל. וכל מי שמכשיר זה נראה בעיני כמוציא לעז על דברי חכמים. והריני מאריך עמך בדבר זה כדי שיהא לך ולכל ירא וחרד בדבר השם גדר בנויה. ולא יעשו דברי חכמי ישראל המקודשים כגדר הדחויה ועלה שועל ופרץ...
כיון שכן אפילו יצאו כמה ויאמרו כך ראינו אנו מכחישין אותן. כדי שיהא דברי חכמים קיימים ולא נוציא לעז על דברי חכמים ונקיים דברים של אלו. וכיוצא בדברים אלו אמרו בההיא אתתא דאמרה ליה לרב אסי אני שהיתי לאחר בעלי עשר שנים וילדתי. אמר לה בתי אל תוציאי לעז על דברי חכמים וחזרה ואמרה היא רבי לגוי נבעלתי. וכן בכרות שפכה שנקבו ביציו שאמרו שהוליד. ואמר להם רב צא וחזר על בניו מאין הם ולומר שאי אפשר שיהיו דברי חכמים בטלים. וכיוצא באלו אני אומר כאן בבקשה מכם אל תוציאו לעז על דברי חכמים...
כן בכאן אנו שואלין אותו שמעיד מאין אתה יודע ששהתה זו. שמא שכחת או שמא טעית או שמא נתחלף לך בזמן או שמא נתחלפה לך בהמה זו באחרת. שאי אפשר להעיד שתהא בהמה זו בין עיניו כל שנים עשר חודש. ואם יתחזק בטעותו ויאמר לא כי אהבתי דברים זרים והם אשר ראו עיניהם ואחריהם אלך. נאמר אליו להוציא לעז על דברי חכמים אי אפשר. ויבטל המעיד ואלף כיוצא בו ואל תבטל נקודה אחת ממה שהסכימו בו חכמי ישראל הקדושים הנביאים ובני נביאים ודברים שנאמרו למשה מסיני...
וסוף דבר מוטב נחזור אחר הטענות כדי לקיים דבריהם ולא שנדחה דבריהם המקודשים האמתיים המקויימים ונעמד ונקיים דברים בטלים של אלו.

[מעט דבש]

ריב"ש סימן תמז

שאין לנו לדון בדיני תורתנו ומצותיה על פי חכמי הטבע והרפואה. שאם נאמין לדבריהם אין תורה מן השמים חלילה, כי כן הניחו הם במופתיהם הכוזבים. ואם תדין בדיני הטרפות על פי חכמי הרפואה, שכר הרבה תטול מן הקצבים, כי באמת יהפכו רובם ממות לחיים ומחיים למות, ויחליפו חי' במת. כי אין ספק בנטלה הכבד ונשאר בה כזית, שאנחנו מכשירים (חולין מו.), הם יאמרו שימות לשעתו. והן בחרותה בידי שמים (חולין נה:) ואחרים. וכמה וכמה אחרים שאנחנו אוסרים כמו כל הסרכות (חולין מו:), וכל המראות הפוסלות בריאה (חולין מז:), וכן בדיני הדריסה (חולין נב:) ואחרים, שאין ספק שהם מלעיגים בנו עליהם יוצק זהב רותח לתוך פיהם.
והרמב"ם ז"ל כששנה מעט ואמר שצומת הגידין הם בעצם התחתון בעופות (הלכות שחיטה ח, יד) לא הודו לו, אחרי שלפי סוגית הגמרא (חולין עו.) נראה שהוא בעצם האמצעי. ולא נזכר בתלמוד חלוק בין בהמה לעופות. ואעפ"י שהיה הרב ז"ל חכם בחכמת הרפואה והטבע ובקי בנתוח, כי לא מפי הטבע והרפואה אנו חיין, ואנחנו על חכמינו ז"ל נסמוך. אפילו יאמרו לנו על ימין שהוא שמאל. שהם קבלו האמת ופירושי המצוה, איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה. לא נאמין אל חכמי היונים והישמעאלים, שלא דברו רק מסברתם ועל פי אי זה נסיון מבלי שישגיחו על כמה ספקות יפלו בנסיון ההוא. כמו שהיו עושין חכמינו ז"ל כמוזכר בפרק המפלת (נדה ל:) אני מביא ראיה מן התורה ואתם מביאים ראיה מן השוטים.
ובכמה ענינים בסוד היצירה הם חולקים על דברי רז"ל. כמו צורת יצירת הולד לארבעים יום, וקודם לכן מיא בעלמא הוא (יבמות סט:). וכגון אביו מזריע לובן שממנו עצמות וגידין וכו' (נדה לא.) והם סוברים שהכל מן האם, וזרע האב פעולתו להקפיא ולהעמיד זרע האשה, כפעל הקיבה להעמיד החלב. וכגון אשה מזרעת תחלה יולדת זכר וכו' (שם), והם דעתם בהפך. וכן במה שאמרו ז"ל (שם) שלשה חדשים האחרונים תשמיש יפה לה ויפה לולד. והם סוברים בחדש השמיני קשה לה מאד.
גם בזה (-נדה לח. "אמר שמואל: אין אשה מתעברת ויולדת אלא למאתים ושבעים ואחד יום, או למאתים ושבעים ושנים יום, או למאתים ושבעים ושלשה... יולדת לתשעה - אינה יולדת למקוטעים, יולדת לשבעה - יולדת למקוטעים") אפשר שיהיה דעתם כנגד דברי רז"ל. כי באולי נסו באחת או בשתים וראו שנגמר לתחלת תשיעי. ואולי הי' בר ז' ואשתהי. או שהיו מבעילות קדומות. ואף אם מסרום לשומר אין אפטרופוס לעריות (חולין יא:), ואומר שומר בא עליהן. ויותר יש לנו להאמין בשמואל או לחוש לדבריו, דנהירן ליה שבילי רקיעא (ברכות נח:), ובחכמת הרפואה העיד על עצמו ואמר לכל מילי ידענא אסותיהו (ב"מ קיג:).וגם חכמי הרפוא' לא ראית בדבריהם שיאמרו שיצא מכלל נפל, אף כשמת בן יומו, אבל אולי אמרו שאפשר שתגמר יצירתו לתחלת תשעה חדשים. ועוד שאין להפליא על הרופאים שהרי גם דעת רבי יהודה היה כן [נדה לח. "שיפורא גרים" - פירש"י (ד"ה ואפי') "החדש של תשיעי גורמת לידת הולד דמכי עייל הוה זמן לידה"], אלא שהרמב"ם ז"ל (הל' יבום וחליצה א, ה) וחבריו חשו לדשמואל.

[פלגינן]

האם יש מי שמעלה נימוק שחז"ל אינם טועים משום שלא ייתכן שההשגחה תניח לעמ"י ליפול בידי טעות?
שמעתי פעם משהו מעורפל, ואיני זוכרו במדויק.

[613מצו]

מה זה פר העלם דבר של ציבור?

[ולמדתם אותם]

לגבי אם יכולים לטעות מחמת שוחד וכד', ראה מה שכתבו כאן: https://tora-forum.co.il/ams/%D7%94%D7% ... D7%94.157/

[מה שנכון נכון]

האם יש מי שמעלה נימוק שחז"ל אינם טועים משום שלא ייתכן שההשגחה תניח לעמ"י ליפול בידי טעות?
שמעתי פעם משהו מעורפל, ואיני זוכרו במדויק.

כעי"ז בהלק"ט א, ט.

[יבנה]

האם יש מי שמעלה נימוק שחז"ל אינם טועים משום שלא ייתכן שההשגחה תניח לעמ"י ליפול בידי טעות?
שמעתי פעם משהו מעורפל, ואיני זוכרו במדויק.

החזו״א באגרת ל״ב טוען כך לענין גירסת הגמ׳ שבדפוס לעומת הנמצא בכ״י מינכן.

[מעט דבש]

ראה עוד כאן.
וכאן.