חילופים בין בית המקדש בירושלים ולהיפך - בקשת הוספות והערות

[חד ברנש]

רשימה קצרה שכתבתי (כנספח למאמר אחר) ואשמח להערות ולתוספות.

תופעה שכיחה היא במדרשים, שעניינים שונים מאירועי אחרית הימים הועברו מירושלים לבית המקדש ולהיפך. כלומר, מדרש אחד יאמר שדבר מסוים, ניסי ומפואר בדרך כלל, עתיד להיות בירושלים של אחרית הימים, אבל מדרש אחר יאמר את אותו הדבר על בית המקדש העתידי, ובדרך כלל בשני המקומות נדרש העניין מאותו פסוק ולפעמים אף שם האומר זהה. כל זאת מלמד, שאין להתאמץ על מנת ליישב 'סתירות' מעין אלו, כי באמת שני המדרשים לדבר אחד נתכוונו.
אביא כאן, כדוגמא בעלמא, כמה היקרויות לחילופי מקדש-ירושלים בנוגע לאירועי אחרית הימים, ואין ספק שיש להוסיף עליהן כהנה וכהנה:
(א) בפסיקתא דרב כהנא, כא ד, עמ' 321: "ר' פנחס בשם ר' ראובן אמר: עתיד הקב"ה להביא סיני ותבור וכרמל, ולבנות בית המקדש על גבי ראשיהם. ומה טעמה? 'וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְיָ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים' (ישעיה ב ב)". אבל במדרש תהלים, לו ו, עמ' 251: "אמר ר' פנחס בשם ר' ראובן: עתיד הקב"ה להביא סיני ותבור וכרמל, וליתן ירושלים עליהם, בראשם, שנאמר: 'נכון יהיה הר בית יי בראש ההרים'". ושם, פז ג, עמ' 378: "'יסודתו בהררי קדש' (תהלים פז א), יסודתו של עולם ירושלים, בזכות שני הרים קדושים - הר סיני והר המוריה. אמר ר' פנחס בשם ר' ראובן: עתיד הקב"ה להביא לסיני ולתבור ולכרמל, וליתן ירושלים בראשם, שנאמר: 'נכון יהיה הר בית יי בראש ההרים' וגו'". על חילוף זה כבר הערתי במאמרי: על כמה הרים, עמ' 2-1 הערה 2.

(ב) בספרי, דברים, פיסקא א, עמ' 7: "'מַשָּׂא דְבַר יְיָ בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ' (זכריה ט א)... מניין שעתידה ירושלם להיות מגעת עד דמשק, שנאמר: 'ודמשק מנוחתו', ואין מנוחתו אלא ירושלם, שנאמר (תהלים קלב יד): 'זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד'...". וכך בפסיקתא דר"כ, כ ז, עמ' 317-316, ועוד. אבל בפרק משיח, דף [9] סע"א: "ובית המקדש יהא רחב עד דמשק, שנאמר: 'משא דבר יי בארץ חדרך ודמשק מנוחתו'".

(ג) בפסיקתא דר"כ, נספח ה (מדרש 'מה נאוו'), עמ' 466: "'מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר' (ישעיה נב ז), ללמדך, שעתיד הקב"ה להוריד ירושלם בנויה מן השמים ולהעמידה על ארבעה ראשי הרים". אבל בפרק משיח, דף [9] ע"א: "מה נאה בית המקדש, יורד ונבנה על תילו, שנאמר (ירמיה ל יח): 'ונבנתה עיר על תילה'". זאת על אף, שהפסוק עצמו מדבר על ירושלים ולא על המקדש.

(ד) בפסיקתא דר"כ, יח ה, עמ' 297: "'וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח' (ישעיה נד יב), ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר יצחק: עתיד הקב"ה לעשות שער מזרחי של בית המקדש, הוא ושני פשיפשיו, אבן אחת של מרגלית...". אבל בבבלי, בבא בתרא עה ע"א: "'ושעריך לאבני אקדח', כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש: עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים, וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים".

(ה) בבלי, בבא בתרא עה ע"א: "עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן... והשאר פורסו הקב"ה על חומות ירושלים, וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו...". אבל בפרק משיח, דף [9]ב-[10]א: "....ומה שמשייר ממנו, פורסין אותו על גב בית המקדש וזיוו מזהיר מסוף העולם ועד סופו".

(ו) בשמות רבה, לו א: "כשם שהשמן מאיר, כך בית המקדש מאיר לכל העולם, שנאמר (ישעיה ס ג): 'והלכו גוים לאורך'". אך במדרשים אחרים נדרש כך, מאותו פסוק, על ירושלים העתידית. ראה פסיקתא דר"כ, כא ד, עמ' 322: "עתידה ירושלם לעשות קסילפנס לאומות העולם, והם מהלכין לאורה, ומה טעמא, 'והלכו גוים לאורך' וגו'"; שמות רבה, טו כא: "שהוא בונה את ירושלים באבן ספיר... ואותן אבנים מאירות כשמש, ועובדי כוכבים באין ורואין בכבודן של ישראל, שנאמר: 'והלכו גוים לאורך'". והשווה בבלי, בבא בתרא עה ע"א: "והשאר פורסו הקב"ה על חומות ירושלים, וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: 'והלכו גוים לאורך, ומלכים לנוגה זרחך'".

[רציני]

עיין עין זוכר מערכת המ"ם אות ב, הדן על הרמב"ם שבמקדש היו תוקעין כולל ירושלים ומקשים על הרמב"ם מהגמ' ביומא פתח במקדש ומסיים בירושלים. עיי"ש.
וכן דנים האם 'אין שבות במקדש' כולל את כל ירושלים. והאם הנזיר מגלח בכל ירושלים. ועוד. [תחפש: +מקדש נקרא ירושלים].
על ה'עתיד' אפשר לומר, שאיך שבית המקדש התרחב אז הוא יהיה כמו כל ירושלים של עכשיו אז לפעמים אומרים על שם העתיד שזה יהיה בית המקדש ולפעמים על שם ההווה שזה ירושלים.

[עושה חדשות]

אולי "בית המקדש איקרי ירושלים"?

[חד ברנש]

רציני,
הדברים ידועים,
אבל מדובר בדבר שונה ממה שביקשתי, וגם בקשתי מתייחסת לאירועי אחרית הימים.
ועכ"פ תודה רבה.

[רציני]

רציני,
הדברים ידועים,
אבל מדובר בדבר שונה ממה שביקשתי, וגם בקשתי מתייחסת לאירועי אחרית הימים.
ועכ"פ תודה רבה.

אם אני מבין נכון אני מסכם [בהרחבה] את האשכול:
דנו האחרונים האם המילה 'מקדש' כוללת את כל ירושלים.
וכעת יש לך כמה ראיות חזקות שכן.
[וקשה מהגמרא ביומא פתח במקדש וסיים בירושלים, ויש להגיע לתירוצי האחרונים].
איך ניישב את כל הסוברים שמקדש לא כולל ירושלים:
א. קשה.
ב. עושה חדשות: כאן המקדש נקרא ירושלים.
ג. לשון הלכה לחוד לשון מדרש לחוד.
ד. אחרית הימים שאני:
ובזה יש לשאול מדוע:
1. בין כה לא מבינים באחרית הימים אז שמה זה שונה.
2. בית המקדש התרחב לכל ירושלים.
3. עיקר הקדושה של א"י תהיה בעבר הירדן [ח"ן, הובא בזר"ש ואתחנן] אז השמות ישתנו.
4. זה לא למעשה אז לא דקו בזה.
נ.ב. דרך אגב נזכרתי בריש המורה נבוכים שכתב כ9 אופנים איך ליישב את הסתירות שיש בספרים. ואם זכור לי טוב כתב שבמדרשים שזה רמזים אז ככה מיושבות הסתירות שבכל דבר רמז למשהו אחר. [מעניין שלא זכור לי שמשתמשים במורה הנבוכים הזה, וצ"ע].

[דרומי]

ידועה דעת הרמב"ם שבית המקדש השלישי יבנה על ידי אדם - מלך המשיח, בשונה מהנפוץ במדרשים שהמקדש ירד משמים.

וראיתי מציינים, שגם בתלמוד ירושלמי (מגילה פ"א הי"א; פסחים פ"ט ה"א) משתמע, שבית-המקדש ייבנה בידי אדם; אמנם לגבי העיר ירושלים, גם הירושלמי סובר שתיבנה בידי הקב"ה, "כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה" - ברכות פ"ד ה"ג.

[ואם חלילה הציון אינו שייך לתוכן האשכול, אבקש סליחה מהרב הברנש, והרי"ע וגו'].

[בן פקועה]

חילוף מעניין בין מקדש לירושלים בסוגיה הלכתית - במדרש הלכה המצוטט ביומא דף יב ע"א:

'אחוזתכם'. אחוזתכם מטמאה בנגעים ואין ירושלים מטמאה בנגעים. אמר ר' יהודה: אני לא שמעתי אלא מקום מקדש בלבד.

שתי מסורות לאותו מדרש, אחת גורסת ירושלים ואחת מקדש.

שו"ר שזו תוספתא מפורשת בנגעים פרק ו:
'וירושלים אינה מטמאה בנגעים. אמר רבי יהודה אני לא שמעתי אלא בבית המקדש בלבד'.

ובנגעים פרק יב משנה ד פירש הר"ש משאנץ:

ירושלים וחוצה לארץ אין מיטמאין בנגעים. בתורת כהנים ממעט חוצה לארץ מדכתיב אחוזתכם. ובשילהי מרובה (ב"ק פב ע"ב) ממעט נמי ירושלים משום דכתיב אחוזתכם וירושלים לא נתחלקה לשבטים. ורבי יהודה פליג בתוספתא ואמר אני לא שמעתי אלא בית המקדש בלבד. ומפרש בפרק בני העיר (דף כז.) דקסבר ירושלים נתחלקה לשבטים ועוד קאמר התם דבית המקדש לאו דוקא אלא מקום מקודש ואפילו בתי כנסיות שבה אין מיטמאין בנגעים אבל בתי כנסיות דכל ארץ ישראל מיטמאין בנגעים כדתניא בתוספתא [פ"ו] בית הכנסת ובית האשה ובית השותפין הרי אלו מיטמאין בנגעים והיינו טעמא משום דמצו לזבונינהו.

ולפלא שלא ציין לגמרא ביומא, שם נאמרה המחלוקת במפורש.

[בתבונה]

והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם
(תפילת המוסף ברגלים)

ידועה דעת הרמב"ם שבית המקדש השלישי יבנה על ידי אדם - מלך המשיח, בשונה מהנפוץ במדרשים שהמקדש ירד משמים.

וראיתי מציינים, שגם בתלמוד ירושלמי (מגילה פ"א הי"א; פסחים פ"ט ה"א) משתמע, שבית-המקדש ייבנה בידי אדם; אמנם לגבי העיר ירושלים, גם הירושלמי סובר שתיבנה בידי הקב"ה, "כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה" - ברכות פ"ד ה"ג.

[ואם חלילה הציון אינו שייך לתוכן האשכול, אבקש סליחה מהרב הברנש, והרי"ע וגו'].

היות וזה כבר הועלה, אציין לדברי הגר"ח קנייבסקי בספרו בעניין זה

IMG-20220206-WA0033.jpg (198.89 KiB) נצפה 688 פעמים

ומה שכתב וכ"מ בכ"ד (וכן משמע בכמה דוכתי), מסתבר שכוונתו גם לדברי חז"ל בירושלמי במע"ש שבניין בית המקדש קודם לביאת משיח.
ובגבורת ארי כתב על כך, נאמנים עלינו דברי הירושלמי, וגם מחלק בין בעיתה לבין אחישנה

וכן לדברי חז"ל בפסיקתא רבתי פיסקא לו, מובא בילקוט שמעוני ישעיהו רמז תצט
בשעה שמלך המשיח נגלה, בא ועומד על הגג של בית המקדש, והוא משמיע להם לישראל ואומר להם: ענוים! הגיע זמן גאולתכם! ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזרח עליכם"

מלך המשיח לא יאמר לישראל ראו שלפתע יש בית המקדש, כי כבר יש לישראל בית המקדש, והוא עומד על גג בית המקדש וקורא לעם ישראל שכבר נמצא שם באותו זמן.

ולפי הנראה לכאורה, אנחנו כבר נמצאים במציאות, שבונים כבר את חורבות ארץ ישראל קודם למקדש. ולפי דברי הגרח"ק הנ"ל, זה מצביע שנבנה בעצמינו את בית המקדש.
שמעתי שהמהר"י ששפורטש בספרו ציצת נובל צבי, כתב שהשבתאים האמינו שהמקדש ירד משמים, והוא כותב על כך, שהם לא הבינו דרוש זה, שהרי "וכי יש אבנים בשמים".