מדוע אין היתר להכנס להר הבית מדין רוב

[גבול ים]

נשאלתי מדוע אין נידון להתיר את העליה להר הבית מדין רוב, הרי ודאי רוב שטח הר הבית שלפנינו אינו קדוש בקדושת הר הבית וכ"ש בקדושת העזרה, ואם כן כל מקום יש לדון בו שהוא מרוב השטח שאינו קדוש [ואין לומר משום קבוע, שהרי אין האיסור ניכר במקומו, וכדברי הר"ש מקינון שאין איסור לחרוש בקרקע שמה נערפה שם עגלה ערופה, מה"ט, ולכה"פ אין בו איסור דאורייתא].

[יבנה]

לא שייך סמיכה על רוב בדבר שאפשר לברר. חוץ מזה הנוהג לאסור הוא סייג גם לאלו שיודעים את המקום, כדי שלא יבואו אחרים להכשל.

[גבול ים]

לא שייך סמיכה על רוב בדבר שאפשר לברר. חוץ מזה הנוהג לאסור הוא סייג גם לאלו שיודעים את המקום, כדי שלא יבואו אחרים להכשל.

אם הדבר ניתן לבירור, אז ודאי שניתן להכנס על סמך הבירור, השאלה היא למי שסובר שאין בידינו לברר את הדבר, וכמובן השאלה היא האם יש איסור מעיקר הדין וחשש כרת ח"ו או רק גדר וסייג.

[יבנה]

יש מקומות שאין שום צד שיש בהם איסור, ואפ״ה אוסרים.

[תוכן]

מקום המקדש הוא לא פריש אלא קבוע.

נשאלתי מדוע אין נידון להתיר את העליה להר הבית מדין רוב, הרי ודאי רוב שטח הר הבית שלפנינו אינו קדוש בקדושת הר הבית וכ"ש בקדושת העזרה, ואם כן כל מקום יש לדון בו שהוא מרוב השטח שאינו קדוש [ואין לומר משום קבוע, שהרי אין האיסור ניכר במקומו, וכדברי הר"ש מקינון שאין איסור לחרוש בקרקע שמה נערפה שם עגלה ערופה, מה"ט, ולכה"פ אין בו איסור דאורייתא].

[גבול ים]

אשמח לנימוק מדוע הוא קבוע, אם אינו ניכר כמקום עריפת עגלה

[תוכן]

אשמח לנימוק מדוע הוא קבוע, אם אינו ניכר כמקום עריפת עגלה

אינו דומה כלל. בעגלה ערופה אין אנו יודעים כלל איפה נמצא נחל איתן. פה אנו יודעים שבתוך המתחם הזה יש את מקום המקדש, השאלה היא רק איפה.

[בתבונה]

.

[עזריאל ברגר]

רוב זה כשיש ספק, בהר הבית אין שום ספק.

חחח

[בתבונה]

בהר הבית ה"איסור" הוא לא תולדה של ספק, כי הרי אצל כל הראשונים והאחרונים לא היה כל ספק, ומביאים כדבר ברור לדינא שמקום המקדש הוא בכיפת הסלע. (הרדבז הב"ח, הדרך הקדש, הרעק"א, החת"ס, החפץ חיים. וכו'), וכ"ש בדורינו שהדבר מוכח טופוגרפית, כפי שמבאר בספר חצרות בית ה'.
אלא שבהר הבית קרה תהליך הפוך, בעבר היה חשש שזה יביא שיהיו כאלו שיכנסו למחנה שכינה באיסור. וכמו שביאר חשש זה הסטייפלער במכתבו, (המכתב לא התפרסם אבל נמצא בארחות רבינו).
אולם היות והיו כאלו שהרגישו שזה לא טיעון מספיק משכנע, אז המציאו את ה"ספק", כדי לתרץ את ה"איסור".
ולכזה ספק לא מועיל רוב.

[תוכן]

אי אפשר לא לשים לב ללעג וההתנשאות שמבצבצים בין שורות ההודעה שלמעלה. ובאמת אין טעם להשיב לכותב ההודעה, כי כבר דעתו מגובשת והוא מבטל כעפרא דארעא דעות של המוני המונים רבים וטובים ממנו, הגדולים ממנו בחכמה ובמנין לאין ערוך. אבל פן יבוא קורא ויחשוב שיש בדבריו מן הטעם, לקורא הזה המבקש להבין באמת למה יש איסור חמור ביותר לעלות אל הר הבית, אליו אני מפנה את הדברים.

ויש להשיב להנ"ל בשני רובדים אחד מהם טכני ואחד עקרוני.

נפתח בצד הטכני. זה נכון שכיפת הסלע יכול לשמש לנו ציון למקום המקדש, אבל עדיין זה לא פותר לנו כל הספיקות. כי יש להסתפק האם כיפת הסלע הוא מקום הקדש קדשים או מקום המזבח. יש גם להסתפק בגודל האמה. ומן הסתם יש עוד ספיקות שאין אני מודע אליהם. אבל אין זה העיקר. העיקר הוא, כי כלל ישראל התרחקו מאיסור כריתות הרבה הרבה יותר מאשר מתרחקים מסם המות או מפצצה אטומית. כל איש ישראל אשר יראת ה' נגעה בלבו חרד ורעד פן חס ושלום יבוא לידי איסור כרת. ומטעם זה החמירו מאד מאד בספק כריתות, כמו בתקנת ר' זירא באיסור נדה, וכמו איסור קטניות בפסח וכל כיוצא בזה. והרמ"א כותב שאין ללעוג לחומרות של פסח, והטעם הוא כי אין מקורם בסתם עצבים, אלא ממקום קדוש יהלכו.

והנה אלו הטעונים שמותר להכנס להר הבית, וחותכים בסכינא חריפא, שעד כאן מותר ומכאן אסור, ואין בלבם שום חשש ושום פחד פן יכשלו חס ושלום באיסור כרת, הם בעצם באים לעקור רגש זה מלבות עם ישראל. ומה איכפת להם כל כך אם כן עולים או לא עולים, התשובה היא, שיצר הלאומיות מכריע את הפחד והיראה מה' ומתורתו. אין כאן עלייה להר המקודש לנו, אלא ירידה לעמקי הטומאה של זלזול וביטול הפחד והיראה מפני ה' ותורתו.

זו הסיבה, ואין סיבה אחרת, למה אסור לעלות להר הבית!

[גבול ים]

אשמח לנימוק מדוע הוא קבוע, אם אינו ניכר כמקום עריפת עגלה

אינו דומה כלל. בעגלה ערופה אין אנו יודעים כלל איפה נמצא נחל איתן. פה אנו יודעים שבתוך המתחם הזה יש את מקום המקדש, השאלה היא רק איפה.

לא מובן מה היא ההגדרה הדינית של 'מתחם' הרי הספק הוא על מקום ההילוך, וה"ז כמסתפק על קרקע מסויימת האם היא נחל איתן שקיים בעולם או במדינה ובעיר.

[בתבונה]

בהר הבית ה"איסור" הוא לא תולדה של ספק, כי הרי אצל כל הראשונים והאחרונים לא היה כל ספק, ומביאים כדבר ברור לדינא שמקום המקדש הוא בכיפת הסלע. (הרדבז הב"ח, הדרך הקדש, הרעק"א, החת"ס, החפץ חיים. וכו'), וכ"ש בדורינו שהדבר מוכח טופוגרפית, כפי שמבאר בספר חצרות בית ה'.
אלא שבהר הבית קרה תהליך הפוך, בעבר היה חשש שזה יביא שיהיו כאלו שיכנסו למחנה שכינה באיסור. וכמו שביאר חשש זה הסטייפלער במכתבו, (המכתב לא התפרסם אבל נמצא בארחות רבינו).
אולם היות והיו כאלו שהרגישו שזה לא טיעון מספיק משכנע, אז המציאו את ה"ספק", כדי לתרץ את ה"איסור".
ולכזה ספק לא מועיל רוב.

זה נכון שכיפת הסלע יכול לשמש לנו ציון למקום המקדש, אבל עדיין זה לא פותר לנו כל הספיקות. כי יש להסתפק האם כיפת הסלע הוא מקום הקדש קדשים או מקום המזבח. יש גם להסתפק בגודל האמה. ומן הסתם יש עוד ספיקות שאין אני מודע אליהם. אבל אין זה העיקר. העיקר הוא, כי כלל ישראל התרחקו מאיסור כריתות הרבה הרבה יותר מאשר מתרחקים מסם המות או מפצצה אטומית
....

זו הסיבה, ואין סיבה אחרת, למה אסור לעלות להר הבית!

זאת אומרת שלמעשה, בלי שיש סיבה עובדתית לחשוש, כמו המצב בכותל, אז מוסכם שאין צד לאסור, ואכן ניתן לראות בתמונות המצורפות*, כי המרחק ממיקומה של אבן שתיה מראה בבירור שאין כל חשש. שטח העזרה נפרד ומוגבה מטרים ספורים משאר חלקי הר הבית, ונמצא על הרמה המוגבהת כמתואר במשנה (ויוספוס) לגבי הבדלי הגבהים בין שטח העזרה והחיל לשטח שאר הר הבית, לפי כל שיעור אמה.
בנוסף, אבן שתיה שנמצאת במקום קודש הקדשים, ממוקמת במרחק רב מאוד ממסלולי העלייה להר הבית, מה שהופך את כל החששות לבלתי שייכים בעליל, מבחינת החשש לכניסה למחנה שכינה, זה בדיוק כמו ללכת לכותל.

על פי מסכת מידות:
רוחב העזרה מצפון לדרום, הוא קל"ה אמה, ואבן שתיה באמצע קודש הקדשים (מגילה י:), כך שהעזרה מגיעה עד 67.5 אמה מצפון ומדרום של מרכז אבן שתיה.
אורך העזרה ממערב למזרח הוא קפ"ז אמה, כמו כן מגבול מזרח העזרה עד מרכז קודש הקדשים יש 149 אמות, וממרכז קודש הקדשים עד מערב העזרה יש 38 אמות.


ברור שזה אבן שתייה, גם מצד המסורת וגם מצד הטופוגרפיה, שהרי ממזרח למזבח 22 אמות צריכה להיות ירידה של 14.5 אמות לפחות, ובמציאות מפלס הסלע שם נשאר בגובה די דומה ולא יורד כך.
כמו כן אבן שתיה גבוהה 6 אמות ממקום המזבח, וממערב לאבן שתיה (הסקרא) יש רק ירידה גדולה בגובה הסלע ולא עליה.
בנוסף, בספרי הראשונים והאחרונים, מופי שזה מקום אבן שתיה וכן בפרקי דרבי אליעזר פרק ד' ובנסתרות דרשבי. כך שברור שזה אבן שתיה ואין צד שזה מקום המזבח. הן מבחינה טופוגרפית והן על סמך המקורות בקדמונים.
להרחבה מומלץ לעיין בספר חצרות בית ה' https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=225
הרחבה נוספת ביחס למסורת יש כאן (לא בדקתי)
https://wiki.temple.org.il/wt/%D7%AA%D7 ... 7%95%D7%AA

בנוסף לכך שאליבא דאמת אין בזה חשש איסור, צריך לזכור:
1. זה נוגע לחיובינו לעבוד את ה' בעבודת המקדש, וכיצד נוכל להתאבל על חורבן המקדש אם אנו בעצמנו פוסלים את ההזדמנות לחדש את העבודה ולבנות מחדש את בית המקדש. אולי זה שוב בכיה של חינם?

2. יתירה מכך, הרי מיתת בית דין חמורה יותר מכרת. ולא נשמע מעולם שהמתנגדים לעלייה להר הבית, מדקדקים לא לעבור ליד מצלמות בשבת מחשש לאיסור הפעלת מצלמות בשבת, ואפילו רבים מהם פותחים בקבוקים בשבת ומתעלמים מכך שלדעת רבים הוא חיוב סקילה והוא מלאכת מכה בפטיש.

אם כן איך יתכן שכשזה נוגע לדבר שיש לו חשיבות מכרעת לעבודת ה', שאלמלא קרבנות לא נתקיימו שמים וארץ ושרוב ספר התורה עוסק בזה, בדיוק בזה לפתע אנו מוצאים תירוצים של חומרות מיותרות שאין בהם כל צד חשש באמת, ובכך אנו מזניחים את יעודינו וחובתינו להיות עם לה' ולקיים את תורתו.

*מדידת מרחקים וגבהים נעשתה על בסיס הקישור דלהלן:
https://oapgis.ofekonline.com/customsce ... 699&z=1000

[אליסף]

קצוניות מטורפת

[תוכן]

גדר גדרו שלא לעלות להר, מפני חשש כרת. גדר זו גדרו גדולי הדור בלי שום יוצא מן הכלל. זאת אומרת, שכן דעתם שראוי ליהודי לנהוג, ותו לא מידי. ומי שלא נוהג כך, אין זה מפני שלבו משתוקק לעבוד את ה', אלא מפני שיצרו מסיתו לזלזל בקדושת המקום.

[צופה_ומביט]

1. זה נוגע לחיובינו לעבוד את ה' בעבודת המקדש, וכיצד נוכל להתאבל על חורבן המקדש אם אנו בעצמנו פוסלים את ההזדמנות לחדש את העבודה ולבנות מחדש את בית המקדש. אולי זה שוב בכיה של חינם?

מי דיבר כאן על קרבנות? לזה בוודאי שאין שום היתכנות היום, לדאבון לבנו.
דובר רק על עליה להר הבית.
ולכל היותר השאלה היא מי זוכר ומתאבל יותר על חורבן המקדש ומצפה ומתפלל יותר באמת לבניינו. זה שעולה להר או זה שאפילו את זה לא יכול.
עצם הזיכרון - עבורו לא צריך לעלות להר. אלא גם הוא נכלל בדברי חז"ל "כל העוסק בתורת קרבנות כאילו הקריב קרבנות". העיסוק בתורת המקדש והקרבנות אין כמוה לזיכרון, ודי בה לזיכרון, וכעין מש"כ הגרי"ס באגרתו הידועה לגבי כוח התורה בעיון הלכה בנושא פלוני לעורר את חומרתו ולקבוע אותו בלב לבלתי שכוח ולבלתי היפתות.

[בן פקועה]

בשלוש מצוות גדרו שועלים את עצמם: בתכלת, בעלייה להר הבית ובהקמת סנהדרין.
זיהוי התכלת נסמך על מדע הארכאולוגיה, גבולות הר הבית על המסורת הערבית, ואילו הקמת הסנהדרין נסמכת על חוסר מודעות מדהים בהיקפו. הלוא אין אפילו שלושה חכמים שמסכימים עם חידוש הסנהדרין, ומהיכן ימצאו שבעים ואחד יהודים כשרים לכהן בו? יתר על כן, כל חכם שעשוי לבוא בחשבון הסנהדרין מתנגד נחרצות לעלייה להר הבית.
חסד עשה הקב"ה עם שארית ישראל ששלוש אלו ירדו כרוכות לעולם, כי לא ללמד על עצמן יצאו אלא ללמד אחת על השניה ולהבהיר את כושר השיפוט.
כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הן בוכין ורבי עקיבא מצחק... עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת בלשון הזה. אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו.

[ונתנו ידידים]

א[ זאת אומרת שלמעשה, בלי שיש סיבה עובדתית לחשוש, כמו המצב בכותל, אז מוסכם שאין צד לאסור, ואכן ניתן לראות בתמונות המצורפות*, כי המרחק ממיקומה של אבן שתיה מראה בבירור שאין כל חשש. שטח העזרה נפרד ומוגבה מטרים ספורים משאר חלקי הר הבית, ונמצא על הרמה המוגבהת כמתואר במשנה (ויוספוס) לגבי הבדלי הגבהים בין שטח העזרה והחיל לשטח שאר הר הבית, לפי כל שיעור אמה.
ב[ בנוסף, אבן שתיה שנמצאת במקום קודש הקדשים, ממוקמת במרחק רב מאוד ממסלולי העלייה להר הבית, מה שהופך את כל החששות לבלתי שייכים בעליל, מבחינת החשש לכניסה למחנה שכינה, זה בדיוק כמו ללכת לכותל.

ג[1. זה נוגע לחיובינו לעבוד את ה' בעבודת המקדש, וכיצד נוכל להתאבל על חורבן המקדש אם אנו בעצמנו פוסלים את ההזדמנות לחדש את העבודה ולבנות מחדש את בית המקדש.

א. מהיכן אנו יודעים שהמפלס של היום זהו המפלס של אז שתוכל לדון עפ"ז את המידות, וזה נוגע לכל האריכות שכתבת בהמשך בענין המידות.
ב. אם זה באמת רחוק אז מהו העבודת השי"ת ללכת שם והרי אין זה הר הבית כלל, ולכאורה יש ענין יותר גדול ללכת לכותל שלא זזה משם שכינה מאשר ללכת למקום כזה שאינו לא הר הבית ולא מקום השכינה.
ג. מהו באמת העבודת השי"ת להיכנס להר הבית האם יש קיום של עליה לרגל בזמנינו או רק עניין, והרי ליכא הקרבת קרבנות אז מהו העבודת השי"ת, ואם משום צפייה לגאולה אפשר לעורר את עצמו גם אצל הכותל (וגם בבית).

[בתבונה]

1. זה נוגע לחיובינו לעבוד את ה' בעבודת המקדש, וכיצד נוכל להתאבל על חורבן המקדש אם אנו בעצמנו פוסלים את ההזדמנות לחדש את העבודה ולבנות מחדש את בית המקדש. אולי זה שוב בכיה של חינם?

מי דיבר כאן על קרבנות? לזה בוודאי שאין שום היתכנות היום, לדאבון לבנו.
דובר רק על עליה להר הבית.
ולכל היותר השאלה היא מי זוכר ומתאבל יותר על חורבן המקדש ומצפה ומתפלל יותר באמת לבניינו. זה שעולה להר או זה שאפילו את זה לא יכול.
עצם הזיכרון - עבורו לא צריך לעלות להר. אלא גם הוא נכלל בדברי חז"ל "כל העוסק בתורת קרבנות כאילו הקריב קרבנות". העיסוק בתורת המקדש והקרבנות אין כמוה לזיכרון, ודי בה לזיכרון, וכעין מש"כ הגרי"ס באגרתו הידועה לגבי כוח התורה בעיון הלכה בנושא פלוני לעורר את חומרתו ולקבוע אותו בלב לבלתי שכוח ולבלתי היפתות.

יש היתכנות לקרבנות, ואם כל הציבור היה עולה להר הבית כהלכה אין ספק כי מזמן היו קרבנות.
ועל זה עתידים ליתן את הדין

[צופה_ומביט]

די, במחילה.
לא חשבתי להגיב על הדברים המופרכים, אבל ה"עתידים ליתן את הדין" היה יותר מדי. בטח ביום שכזה, לקטרג ככה על המוני בית ישראל ורבותיהם, חס ושלום.
אין שום התיכנות לקרבנות, גם אם כל הציבור החרדי כולו היה עולה. ופוק חזי מה קורה על הרבה פחות מזה, בארץ ובעולם.
ולא אאריך מפני היום.

[בתבונה]

א[ זאת אומרת שלמעשה, בלי שיש סיבה עובדתית לחשוש, כמו המצב בכותל, אז מוסכם שאין צד לאסור, ואכן ניתן לראות בתמונות המצורפות*, כי המרחק ממיקומה של אבן שתיה מראה בבירור שאין כל חשש. שטח העזרה נפרד ומוגבה מטרים ספורים משאר חלקי הר הבית, ונמצא על הרמה המוגבהת כמתואר במשנה (ויוספוס) לגבי הבדלי הגבהים בין שטח העזרה והחיל לשטח שאר הר הבית, לפי כל שיעור אמה.
ב[ בנוסף, אבן שתיה שנמצאת במקום קודש הקדשים, ממוקמת במרחק רב מאוד ממסלולי העלייה להר הבית, מה שהופך את כל החששות לבלתי שייכים בעליל, מבחינת החשש לכניסה למחנה שכינה, זה בדיוק כמו ללכת לכותל.

ג[1. זה נוגע לחיובינו לעבוד את ה' בעבודת המקדש, וכיצד נוכל להתאבל על חורבן המקדש אם אנו בעצמנו פוסלים את ההזדמנות לחדש את העבודה ולבנות מחדש את בית המקדש.

א. מהיכן אנו יודעים שהמפלס של היום זהו המפלס של אז שתוכל לדון עפ"ז את המידות, וזה נוגע לכל האריכות שכתבת בהמשך בענין המידות.
ב. אם זה באמת רחוק אז מהו העבודת השי"ת ללכת שם והרי אין זה הר הבית כלל, ולכאורה יש ענין יותר גדול ללכת לכותל שלא זזה משם שכינה מאשר ללכת למקום כזה שאינו לא הר הבית ולא מקום השכינה.
ג. מהו באמת העבודת השי"ת להיכנס להר הבית האם יש קיום של עליה לרגל בזמנינו או רק עניין, והרי ליכא הקרבת קרבנות אז מהו העבודת השי"ת, ואם משום צפייה לגאולה אפשר לעורר את עצמו גם אצל הכותל (וגם בבית).

א. עיין בספר חצרות בית ה' שעונה על כל השאלות הללו.
ב. זה בהחלט הר הבית, והשראת השכינה היא בהר הבית, ולכן אסור ללכת לשם עם נעלים שכל מקום שיש גילוי שכינה אסור בנעילת הסנדל
ג. ראשית קרבת אלוקים, הרבה יותר גדולה מהכותל המערבי, וכך ניתן לחדש את העבודה והמקדש , ולכן זה בכלל מצוות ועשו לי מקדש, וחיובי העבודה במקדש.

[מכון חכמי ליטא]

יש היתכנות לקרבנות, ואם כל הציבור היה עולה להר הבית כהלכה אין ספק כי מזמן היו קרבנות.

"היתכנות" או "אין ספק"?!
בקיצור זה סה"כ השערה/דמיון של העולים!!

[בתבונה]

די, במחילה.
לא חשבתי להגיב על הדברים המופרכים, אבל ה"עתידים ליתן את הדין" היה יותר מדי. בטח ביום שכזה, לקטרג ככה על המוני בית ישראל ורבותיהם, חס ושלום.
אין שום התיכנות לקרבנות, גם אם כל הציבור החרדי כולו היה עולה. ופוק חזי מה קורה על הרבה פחות מזה, בארץ ובעולם.
ולא אאריך מפני היום.

אלו דברי האור החיים (ויקרא כ"ה כ"ה)

והגאולה תהיה בהעיר לבות בני אדם ויאמר להם הטוב לכם כי תשבו חוץ גולים מעל שלחן אביכם ומה יערב לכם החיים בעולם זולת החברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב לשלחן אביכם הוא אלהי עולם ב"ה לעד, וימאיס בעיניו תאוות הנדמים ויעירם בחשק הרוחני גם נרגש לבעל נפש כל חי עד אשר יטיבו מעשיהם, ובזה יגאל ה' ממכרו, ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב

https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%2 ... 7%9B%D7%94

[בתבונה]

יש היתכנות לקרבנות, ואם כל הציבור היה עולה להר הבית כהלכה אין ספק כי מזמן היו קרבנות.

"היתכנות" או "אין ספק"?!
בקיצור זה סה"כ השערה/דמיון של העולים!!

לפני קום המדינה לא יכלו לשבת בכותל לא לתקוע בשופר בכותל, ולא לשים מחיצה בין גברים לנשים בכותל, ברגע שהציבור שם הכל שונה, כך בדיוק יקרה גם בהר הבית,
בעבר לא היה ניתן להתפלל בהר הבית וככל שמתרבים העולים ניתן להתפלל שם בציבור, ואף להשתחוות שם כדין.
מדובר במציאות פשוטה, צריך פשוט לא לטמון את הראש בחול.

[מכון חכמי ליטא]

מדובר בהשערה שהעולים חוזרים עליו שנים עד שחושבים שזו מציאות ולא סברא בעלמא

מה שכתבת לגבי לפני קום המדינה ואח"כ, כ"כ מופרך שאינני יודע אם זה חוסר ידע או דמגוגיה

[בתבונה]

בשלוש מצוות גדרו שועלים את עצמם: בתכלת, בעלייה להר הבית ובהקמת סנהדרין.
זיהוי התכלת נסמך על מדע הארכאולוגיה, גבולות הר הבית על המסורת הערבית, ואילו הקמת הסנהדרין נסמכת על חוסר מודעות מדהים בהיקפו. הלוא אין אפילו שלושה חכמים שמסכימים עם חידוש הסנהדרין, ומהיכן ימצאו שבעים ואחד יהודים כשרים לכהן בו? יתר על כן, כל חכם שעשוי לבוא בחשבון הסנהדרין מתנגד נחרצות לעלייה להר הבית.
חסד עשה הקב"ה עם שארית ישראל ששלוש אלו ירדו כרוכות לעולם, כי לא ללמד על עצמן יצאו אלא ללמד אחת על השניה ולהבהיר את כושר השיפוט.
כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הן בוכין ורבי עקיבא מצחק... עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת בלשון הזה. אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו.

מקום המקדש מלבד שהוא ברדב"ז להלכה, בדרך הקודש, מהרי"ט אלגזי, הב"ח החת"ס הרע"א הח"ח ועוד, ובפרקי דר"א נסתרות דרשב"י, וכו' וכו', הוא גם מוכח טופוגרפית ומעולם לא מצינו במסורת ישראל מי שחלק על כך.
אין קשר בין עולי הר הבית לסנהדרין, הר הבית היום הוא עם תמיכה ציבורית רחבה מאוד, אף הרבה יותר מאשר ההכרה בתכלת, שלא לדבר על הציבור הדת"ל , אפילו בציבור החרדי שמעתי מכמה מגדולי הת"ח המוכרים בדורינו, שהם סבורים שאין שום צד איסור הלכתי בעלייה להר הבית.
נזכרתי שהרב מזוז הצהיר בפומבי שזה מותר הלכתית והשווה זאת לפנקס הקהילה

[בתבונה]

מדובר בהשערה שהעולים חוזרים עליו שנים

נניח שזה רק 50% זה לא מספיק?
זה שמופרך בעיניך שכך היה המצב בכותל תחת השלטון הבריטי, והמצב כעת הוא שינוי שחל בכותל, זה בחלט מתאים לכך שאתה מתקשה להאמין שיכול לחול שינוי בהר הבית.

[מכון חכמי ליטא]

50% לא מספיק כי זה חצי חצי דהיינו כלום

זה בדיוק הענין שזה קשור לשלטון בריטי וישראלי ולא "כי הציבור שם"

[בתבונה]

50% לא מספיק כי זה חצי חצי דהיינו כלום

זה בדיוק הענין שזה קשור לשלטון בריטי וישראלי ולא "כי הציבור שם"

לדעתי גם אם יש סיכוי של 50% לחדש את העבודה זה מספיק כדי שיהודי שרוצה בזה יעשה את ההשתדלות לכך.
זו בידוק הנקודה שאכן אם הציבור לא היה מגיע לכותל, אז בדיוק כמו שקורה בהר הבית, השלטון הישראלי היה מתיחס אליו כאל בוראק המוסלמי ולא ככותל המערבי היהודי.

[צופה_ומביט]

די, במחילה.
לא חשבתי להגיב על הדברים המופרכים, אבל ה"עתידים ליתן את הדין" היה יותר מדי. בטח ביום שכזה, לקטרג ככה על המוני בית ישראל ורבותיהם, חס ושלום.
אין שום התיכנות לקרבנות, גם אם כל הציבור החרדי כולו היה עולה. ופוק חזי מה קורה על הרבה פחות מזה, בארץ ובעולם.
ולא אאריך מפני היום.

אלו דברי האור החיים (ויקרא כ"ה כ"ה)

והגאולה תהיה בהעיר לבות בני אדם ויאמר להם הטוב לכם כי תשבו חוץ גולים מעל שלחן אביכם ומה יערב לכם החיים בעולם זולת החברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב לשלחן אביכם הוא אלהי עולם ב"ה לעד, וימאיס בעיניו תאוות הנדמים ויעירם בחשק הרוחני גם נרגש לבעל נפש כל חי עד אשר יטיבו מעשיהם, ובזה יגאל ה' ממכרו, ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב

https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%2 ... 7%9B%D7%94

אין לזה שום קשר לדבריי.
ודי בזה.

[בתבונה]

אין לזה שום קשר לדבריי.
ודי בזה.

דברי האור החיים בהחלט רלוונטיים לעניין זה.
ומובן שאם אפשר היה להקים מדינה עאכו"כ להקריב קרבנות (יש לזה תומכים גם בעולם המוסלמי, אולי יותר מאשר אצל אלו שאינם ת"ח בציבור החרדי)
ונזכה בע"ה שה' יעיר לבות בני אדם ויאמר להם הטוב לכם כי תשבו חוץ גולים מעל שלחן אביכם ומה יערב לכם החיים בעולם זולת החברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב לשלחן אביכם הוא אלהי עולם ב"ה לעד...

[ונתנו ידידים]

א. עיין בספר חצרות בית ה' שעונה על כל השאלות הללו.
ב. זה בהחלט הר הבית, והשראת השכינה היא בהר הבית, ולכן אסור ללכת לשם עם נעלים שכל מקום שיש גילוי שכינה אסור בנעילת הסנדל
ג. ראשית קרבת אלוקים, הרבה יותר גדולה מהכותל המערבי, וכך ניתן לחדש את העבודה והמקדש , ולכן זה בכלל מצוות ועשו לי מקדש, וחיובי העבודה במקדש.

א. איפה אני יכול לקבל טת הספר הזה, האם יש את זה בהיברובוקס וכדו?
ב. לא הבנתי אותך, אם זה הר הבית אז אסור לטמאים להיכנס שם, ואם זה לא הר הבית אז אין שם השראת השכינה, ואם התכונת שיש מקום בהר חוץ מהתק אמה שמותר לטמא להיכנס לשם ועדיין יש בו השראת השכינה ואיסור לבישת נעליים מאיפה לקחת מושג כזה?
ג. למה, מהר הבית זזה שכינה ורק מכותל המערבי לא זזה שכינה מעולם. ועל חידוש העבודה והמקדש התווכחי איתך אחרים ולא אכנס לזה.

[עזריאל ברגר]

חבל שנושא האשכול הוסט משאלתו המקורית, והפך להיות עוד אשכול של ענינא דיומא "קמח טחון טחנת".

[עץ הזית]

ב. לא הבנתי אותך, אם זה הר הבית אז אסור לטמאים להיכנס שם, ואם זה לא הר הבית אז אין שם השראת השכינה, ואם התכונת שיש מקום בהר חוץ מהתק אמה שמותר לטמא להיכנס לשם ועדיין יש בו השראת השכינה ואיסור לבישת נעליים מאיפה לקחת מושג כזה?

איסור הכניסה (מעיקר הדין) להר הבית הוא רק לזבים זבות נידות ויולדות ובעלי קרי, ומטומאות אלו אפשר להיטהר גם בזמן הזה. לטמא מת אסור להיכנס מהחיל ולפנים.

ג. למה, מהר הבית זזה שכינה ורק מכותל המערבי לא זזה שכינה מעולם.

אם היום אין שם השראת השכינה יותר מבכותל אז למה גם היום אסור להיכנס לשם בטומאה או עם נעליים? והאם לדעתך מי שנמצא לאנסו בין קודש הקדשים לכותל המערבי ואינו יכול לצאת משם עד שיעבור זמן תפילה - יתפלל לכיוון הכותל ולא לכיוון קודש הקדשים?

[ווידער]

יש היתכנות לקרבנות, ואם כל הציבור היה עולה להר הבית כהלכה אין ספק כי מזמן היו קרבנות.

"היתכנות" או "אין ספק"?!
בקיצור זה סה"כ השערה/דמיון של העולים!!

לפני קום המדינה לא יכלו לשבת בכותל לא לתקוע בשופר בכותל, ולא לשים מחיצה בין גברים לנשים בכותל, ברגע שהציבור שם הכל שונה, כך בדיוק יקרה גם בהר הבית,
בעבר לא היה ניתן להתפלל בהר הבית וככל שמתרבים העולים ניתן להתפלל שם בציבור, ואף להשתחוות שם כדין.
מדובר במציאות פשוטה, צריך פשוט לא לטמון את הראש בחול.

אם יעלו כמויות יהודים להר הבית, לא יוכלו למנוע הקרבת קרבנות. הרי כבר במצב העכשווי, בימים שיש עליית יהודים המונית כמו תשעה באב או יום ירושלים, הם הרבה פחות אוכפים את איסור ההשתחוואה בהר. וכן איסור התפילה בהר לא נאכף כלל בשנתיים האחרונות, מאז שהחלו לעשות שם שחרית ומנחה באופן קבוע. (כמובן בלי טו"ת וסידורים, וגם לא מדאי בקול)

בדיוק היום דיברתי על כך עם אחר המפקדים שעמד בשער השלשלת (השער דרכו יוצאים היהודים שעולים להר הבית) ואמרתי לו ששמתי לב גם שם, וגם בשער הברזל, וגם בשער הכותנה - שכמעט ולא אפשרו היום לערבים להיכנס, את רובם הם דחו והכניסו רק זקנות או בודדים אחרים לפי החלטתם במקום. ושאלתי אותו על כך, מה הסיבה שהם לא מכניסים ולפי מה הם מחליטים את מי כן. הוא אמר לי שאין לזה הנחיות ברורות, אבל היום הם מאוד מנסים לדלל כמה שיותר את הערבים בהר, בגלל העליה היהודית הגדולה. שאלתי אותו מה יעשו אם כל יום יבוא כזה ציבור גדול... ותשובתו הייתה - שאם יהיה כזה ציבור כל יום אז הם בהחלט יצטרכו לדלל את הערבים גם כל יום!
מי שרואה את המציאות הזו בשטח, מבין שרק כך אפשר לכבוש את ההר, ולמנוע משועלים להיכנס אליו, וגם לקרב את אפשרויות העבודה בהר הבית, כגון הדלקת המנורה, הקטרת קטורת, הקרבת קרבנות וניסוך יין וכו'.

[שומר]

הסיבה שהסיקריקים עולים להר הבית היא כדי להתגרות באומות . הטיפשים האלה חושבים שזה יחזק את הריבונות שטויות זה רק מחליש את הריבונות בשאר ישוב הארץ

[יבנה]

א. עיין בספר חצרות בית ה' שעונה על כל השאלות הללו.

א. איפה אני יכול לקבל טת הספר הזה, האם יש את זה בהיברובוקס וכדו?

https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=225