בן פקועה כתב:האיסור ללמוד הוא לא איסור "טכני", אלא מהותו של יום.
צופה_ומביט כתב:אפשר לבדוק בספרי הדרשות (של הנוב"י, חת"ס, ר"י אייבשיץ, בינה לעתים ועוד ועוד) ולראות האם יש דרשות לתשעה באב.
גביר כתב:למדנו -
א"ר יונתן שלוש שנים ומחצה עשת השכינה שרויה ומכרזת שלוש פעמים בכל יום ואומרת 'שובו בנים שובבים ארפא משובתיכם' וכיוון שלא חזרו התחילה השכינה פורחת באוויר ואומרת את הפסוק הזה (הושע ה טז) -אלך ואשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרונני [פסדר"כ יג יא]
נתבאר מכאן שתכלית החורבן 'אלך ואשובה אל מקומי' הוא 'ישחרונני' וישובו בתשובה כמו שכתוב בהמשך הפסוקים בהושע שם - לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו.
עולה מהדברים שיש בתעניות על החורבן שבראשן תשעה באב לא רק אבלות וצער אלא גם [ואולי בעיקר] עניין של תשובה.
וכן הוא להדיא ברמב"ם פ"ה מתעניות ה"א -
יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שארעו בהן כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשנו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם וכו'.
צופה_ומביט כתב:לדידי פשיטא שאין דבר כזה חשבון הנפש בלי שהוא בעצמו התעוררות לתשובה = לתקן את הדברים ההם שהביאו את החורבן ועדיין מרקדים בינינו.
שולחן ערוך אורח חיים, סימן תקנט סעיף י כתב:הגה: והולכים על הקברות מיד כשהולכים מבית הכנסת (ב"י בשם תוס').
משנה ברורה שם ס"ק מא כתב:כתב בשל"ה, שנכון שלא לילך בכנופיא גדולה, כי אין זה אלא טיול, וגם מביא לידי שיחת חולין ומסיחין דעתן מאבילות, רק ילך יחידי, או עם עוד אחד, שלא יפסקו מלדבר בענין החורבן ולהתעורר באבילות.
בן פקועה כתב:שולחן ערוך אורח חיים, סימן תקנט סעיף י כתב:הגה: והולכים על הקברות מיד כשהולכים מבית הכנסת (ב"י בשם תוס').משנה ברורה שם ס"ק מא כתב:כתב בשל"ה, שנכון שלא לילך בכנופיא גדולה, כי אין זה אלא טיול, וגם מביא לידי שיחת חולין ומסיחין דעתן מאבילות, רק ילך יחידי, או עם עוד אחד, שלא יפסקו מלדבר בענין החורבן ולהתעורר באבילות.
יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות. שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר והתודו את עונם ואת עון אבותם וגו'.
אליסף כתב:גביר כתב:למדנו -
א"ר יונתן שלוש שנים ומחצה עשת השכינה שרויה ומכרזת שלוש פעמים בכל יום ואומרת 'שובו בנים שובבים ארפא משובתיכם' וכיוון שלא חזרו התחילה השכינה פורחת באוויר ואומרת את הפסוק הזה (הושע ה טז) -אלך ואשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרונני [פסדר"כ יג יא]
נתבאר מכאן שתכלית החורבן 'אלך ואשובה אל מקומי' הוא 'ישחרונני' וישובו בתשובה כמו שכתוב בהמשך הפסוקים בהושע שם - לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו.
עולה מהדברים שיש בתעניות על החורבן שבראשן תשעה באב לא רק אבלות וצער אלא גם [ואולי בעיקר] עניין של תשובה.
וכן הוא להדיא ברמב"ם פ"ה מתעניות ה"א -
יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שארעו בהן כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשנו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם וכו'.
וכ"כ חת"ס סי' ר"ח עיי"ש דברים מתוקים
בן פקועה כתב:אכן, כל הצומות כולם הם ימי כנופיא, כדכתיב: "קדשו צום קיראו עצרה" (תענית יב ע"ב).
לבד תשעה באב שהוא יום של אבלות למרות שהוא יום צום (או שיש מצווה להתענות בו בכל ענויי יום הכיפורים).
עשיית כנופיא היא בניגוד למהותו של יום.
בשונה משאר הצומות אין קוראים בו ויחל (אלא אחר חצות) ואף אין מניחים בו תפילין ואסור לומר בו תהלים.
התעוררות לתשובה בתשעה באב כמוה כהתעוררות לתשובה בפורים?!, כפי שכתב כאן חכם?! אחד.
באמונתו כתב:ידוע הוא מנהג של המגיד הירושלמי המפורסם - רבי בן ציון ידלר זצ"ל, לדרוש בליל ת"ב ברוב עם בכותל המערבי מידי שנה (וראה המצורף פה), ולא הרהר אדם אחריו מעולם.
רבי בן ציון - הינו בן הגרי"ז ידלר זצ"ל (בעל "תפארת ציון"), לבד היותו ממקורבי כל גדולי ירושלים, דוגמת מהרי"ל דיסקין, רבי שמואל סלנט, רי"ח זוננפלד זצ"ל.
כל מעשיו היו ביתרון הכשר, ירא שמים מרבים.
באמונתו כתב:בן פקועה כתב:אכן, כל הצומות כולם הם ימי כנופיא, כדכתיב: "קדשו צום קיראו עצרה" (תענית יב ע"ב).
לבד תשעה באב שהוא יום של אבלות למרות שהוא יום צום (או שיש מצווה להתענות בו בכל ענויי יום הכיפורים).
עשיית כנופיא היא בניגוד למהותו של יום.
בשונה משאר הצומות אין קוראים בו ויחל (אלא אחר חצות) ואף אין מניחים בו תפילין ואסור לומר בו תהלים.
התעוררות לתשובה בתשעה באב כמוה כהתעוררות לתשובה בפורים?!, כפי שכתב כאן חכם?! אחד.
הבל גמור כזה לא קראתי מזמן.
סיכום מגילת איכה, פרק ה פסוק כא - כב:
הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְקֹוָ֤ק׀ אֵלֶ֙יךָ֙ וְֽנָשׁ֔וּבָה - חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם:
באמונתו כתב:(מ) נַחְפְּשָׂ֤ה דְרָכֵ֙ינוּ֙ וְֽנַחְקֹ֔רָה - וְנָשׁ֖וּבָה עַד־יְקֹוָֽק:
דרומי כתב:פשוט שהמטרה הסופית של ת"ב היא להתעורר בתשובה, והרי גם בת"ב אומרים בשמו"ע 'השיבנו .. הרוצה בתשובה'.
וגם בפורים יש מצוה להתעורר בתשובה ואומרים בו בשמו"ע בקשה זו.
וגם בחג הסוכות יש מצוה להתעורר בתשובה ואומרים בשמו"ע (בחוה"מ) בקשה זו.
ואין להאריך בדבר הפשוט.
ובכ"ז, יש לכל יום את הסגנון המיוחד וההדגשות שלו.
[אגב, הרגש אישי שלי שלא ראיתי מפורש, גם ביוהכ"פ - שדומה לת"ב בכמה מובנים - יש איזה מימד אישי ו'בודד'. התשובה של יוהכ"פ נעשית יותר באופן שכל אחד 'שרוי בפינתו' ועושה תשובה באופן פרטי ואישי מול הקב"ה לבדו. נכון שמתפללים ביחד וכו', אבל למעשה (מה שאני ראיתי) לא מקיימים עצרות התעוררות ושיעורים ברבים (ולו מחמת שפשוט אין זמן)].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 316 אורחים