א. 3 מחומות
כידוע היו לירושלים בסוף בית שני שלוש חומות לצד צפון ומערב.
לפי הכתוב - הראשונה היא מימי החשמונאים [על שרידי חומות מבית ראשון], הוא רחוב הגיא שיורד משער יפו לכותל.
השנייה מימי הורדוס. [עד שער שכם]
והחומה השלישית מימי אגריפס הראשון . ממגרש הרוסים ונמשך לרחוב שבטי ישראל ןלשמעון הצדיק.
ב. חמשה דברים .
ובאירועי החורבן המתוארים לנו בחזל ובמדרשים נאמר: " חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז...נשתברו הלוחות. ובוטל התמיד. והובקעה העיר. ושרף אפוסטמוס את התורה. והעמיד/והועמד צלם בהיכל.. (משנה תענית ד,ו.)
חוץ מהעגל שזמנו ברור לנו, לשאר האירועים ישנם תאריכים אפשריים שונים שלא נדון בהם [גם לשנת החורבן 68\69\ 70], ולהלן נרחיב על פריצת החומה : מיקומה ותאריכה.
" והובקעה העיר" המופיע במשנה לכאורה וכך כתוב במפרשים שהכוונה לחומה הראשונה החיצונית המקיפה את העיר .
וכך נלמדו הדברים לאורך כל השנים. אולם בספרי הלימוד וההיסטוריה החרדיים יש תיאור ותיארוך שונה , וזאת בגלל המתואר בספר מלחמות היהודים של י,ב,מ, [ לא ניכנס כעת לדיון על י,ב,מ, שרבות נכתב עליו] אבל העולה ממנו שונה מהמופיע בחזל.
והתמיהה העולה היא למה ועל מה ראו לכתוב כך ?
והרי לגבי פרטים אחרים הסותרים דעת חזל, קבעו שאין לסמוך עליו מכמה סיבות ובכך תם הויכוח.
ג. מפת עפ"י דברי י,ב,מ,
במפה דלעיל התאריך י"ז בתמוז אינו מצויין כנפרד\כמיוחד לעניין חומה כלשהיא, אלא כלול ובלוע בתוך שאר מאורעות - שכן הוא מתואר ומשורטט לאור דברי י,ב,מ, [הוא מופיע רק לענייו התמיד].
לדעתו של י,ב,מ, רצף המאורעות כך היה :
המצור עצמו ארך כארבעה חודשים: יד' ניסן ועד ט' באב או עד ז' אלול.
1. בערב פסח של שנת החורבן - החל המצור של טיטוס סביב ירושלים.
2. ז' באייר - הבקעת הרומאים את החומה השלישית,[החיצונה].
המתקפה הרומית הבלתי פוסקת על החומה שנמשכה 15 יום נחלה הצלחה. כשאחד ממגדלי המצור שנשא איל ניגוח גדול מֵמדים (וכונה בפי היהודים "ניקון", כלומר "המנצח") הצליח להבקיע פִּרצה בחומה השלישית.
3. יב באייר \ טז באייר. -
לראשונה הבקיעו הרומאים את החומה השנייה [במערבה ליד שער יפו]. ב יב' אייר , אולם בלחימה עזה ומתוחכמת הצליחו כוחותיהם של שמעון בר גיורא ויוחנן מגוש חלב: להדוף את הרומאים אל מחוץ לחומה .
ורק ב טז באייר הצליחו הרומאים שוב לפרוץ לחדור דרך החומה השנייה אל העיר ולהתבסס בה.
ויש להבין מדוע פריצה זו לא צויינה כ "הובקעה העיר".
4. ד' בסיון -הקמת טבעת מצור, לאחר שלושת ימי עבודה.
5. א' תמוז
-לאחר שהיהודים הצליחו [ בכט באייר ] להרוס את הסוללות שנסמכו לאנטוניה ,הצליחו הרומאים בא' תמוז להשלים בניית 4 סוללות חדשות מסביב לאנטוניה, הדבר עלה להם בקושי רב ובמאמצים רבים שכן לשם בניית המצור והסוללות נכרתו כל העצים שמסביב לעיר עד למרחק של 17 ק"מ !
6. י"ז בתמוז - מיטוט מצודת אנטוניה על ידי הכוחות הרומאים.וכניסה חלקית להר הבית.
לדברי י,ב,מ, באותו יום ובאותה שנה ממש, בוטל קורבן התמיד. [ ולא כרמבם שביטול התמיד מתייחס לימי בית ראשון].
אך לפריצת החומה ב י"ז תמוז - אין ציון מפורש בדבריו,[/u][/b] וזה יכול לעלות רק מתוך פרשנות וניתוח דבריו על השתלשלות הדברים. מהם - עולה לכאורה - כי תכנון מערכה זו של מיטוט והשטחת האנטוניה וסלילת הדרך להר הבית החלה ביום י"ז בתמוז, [יום שבו הופסקה הקרבת קורבן התמיד אותו ציין במפורש ].
שכן בימים שלפניו בין ר"ח תמוז לי"ז היו קרבות כיבושים ונסיגות מסביב להר הבית ולאנטוניה. וכנראה שיום י"ז בתמוז היה יום מכריע במשימה זו. ולפי דעה זו [שאומצה ע"י הספרות החרדית] יש הרואים בו את כוונת דברי חז"ל כי בשבעה עשר בתמוז "הובקעה העיר", כשהכוונה בזה לחומה הראשונה שבצפון הר הבית המתלכדת עם חומות המצודה..
7. ט \י באב חורבן שריפת המקדש.
8. ז' באלול - כיבוש העיר העליונה ושריפתה.
במפה זו מספרו של י, פרידנר הנלמדת במוסדותינו .כולה על פי תיאורו ותיארוכו של י,ב,מ .
אך יש בו הוספה\שינוי אחד החסר במפות האחרות : ציון "י"ז בתמוז יום פריצת חומת הר הבית \ העיר.
וז"ל - בשבעה עשר בתמוז הובקעה חומת הר הבית......
ד. חולשת החומה ה 3.
לגבי פריצת החומה השלישית אפשר לומר שהיתה פחות משמעותית ולכן אין פריצתה מסמנת את "הובקעה העיר" , שכן- י,ב,מ, בתארו חומה זו כותב : ,אגריפס הראשון הספיק להניח רק את היסודות של חומה זו, לפני שנאלץ להפסיק את מלאכת בניית החומה, והקמתה הושלמה בחופזה על ידי המורדים .. לכן ביצוריה לא היה חזקים כחלקים האחרים של חומת העיר...
החומה השלישית הגנה על השכונות החדשות של ירושלים, שהיו בעלות אוכלוסייה דלילה יחסית ומרוחקות מליבה של העיר, המורדים לא ראו בנפילתה לידי הרומים אסון גדול.
ה. ספר אלף דור.
גם בספרו של ר ירוחם הורביץ [הסכמות של הרבנים סילמן שפרן] מצוטטים דברי י,ב,מ, כשהתאריכים אינם תואמים לחזל: תחילת המצור כ' ניסן היינו בחוה"מ. ז' אייר הובקעה לראשונה החומה השנייה -זמנית בלבד. , ובפעם השנייה בטז' אייר כיבוש סופי. ו' תמוז נפילת האנטוניה ופתיחת הדרך למקדש.
[מניחים שהריסת האנטוניה כהכנה לפריצה להר הבית , נמשכה ז' -יז' תמוז ולכן צויין יום י"ז בתמוז, אבל קשה להולמו עם "הובקעה העיר".]. ט' באב שריפת המקדש.
לחילופין יש המתעלמים לחלוטין מתיארוכיו של י,ב,מ, שכן יש טובים ורבים שהטילו ספק במהימנותו ובאמיתות כל הפרטים שבספרו ,וזאת גם מצד חוקרים היסטוריונים חילוניים ומנימוקים שונים ומגוונים. - וכנל לגבינו בהתקיים סתירה עם חזל דעתו בטילה.
ו. גישה מחודשת ! ?
פתרון מחודש ומפתיע העלה א,קוסמן בקולמוס 101 שכלל לא נפרצה שום חומה בי"ז בתמוז ! והגמרא התכוונה לכניסה וכיבוש החלק המקודש של העיר שהיא רק מהחומה האשונה ופנימה, ולכן רק פריצת \חדירת הרומאים לאיזור הר הבית מהאנטוניה שמצפון שם היא גובלת עם החומה הראשונה נחשבת ל" הובקעה העיר " וזה אכן קרה בי"ז בתמוז, ולאו דווקא פריצת החומות. שכן החומות הובקעו כבר קודם. [על קדושת חלקי העיר ראה להלן].
אולם יש בשיטה זו קשיים מספר :
* השימוש במטבע לשון "הובקע" משמש להריסה ושבירה , ולא נאמר כאן: כבשו, פשטו, נכנסו המשמשים לצורך כיבוש בלבד.
* במקומות רבים במשנה\ גמרא המפרשים הסבירו : הובקעו "חומות" העיר , ולא העיר בלבד.
* בנוסף קצת קשה לומר שכאשר מדובר במלחמה על העיר וכשמפרטים שלבים בכיבוש העיר על ידי האויבים, שזה יתייחס לחלק המקודש בלבד -- מבלי לציין זאת במפורש כדי לא לטעות .
* ועובדה - שכל השנים הדברים הובנו אחרת.