נחומצ'ה כתב:בביתו היו מתארחים בחורים לסעודות שבת. סיפרו לי קוריוז נחמד משם,
ר' אהרן מרדכי הקפיד כמנהג קמאי לא לשתות מים חיים [שהוא מקור התענוגים ואכ"מ]
הוא היה מגיש גם בלילות שבת של תמוז כוס תה חם לשתיה...
כשתפס פעם בחור מסתיר בקבוק קולה קטן, הוא נזף בו:
ידעתי זה מתחיל בקולה ונגמר ב...מים....
נחומצ'ה כתב:מנהגו של הרא"ם לילך בימים אלו בלבוש שק [תחת חליפתו].
שיבר כתב:מועתק ממק"א שם נרשם לפני כעשרים שנה:
מי שלא ראה את רבי אהרן מרדכי בימים אלו לא ראה מתאבל על המקדש בימיו.
נחומצ'ה כתב:במאמר הזיכרון בהמבשר פורסם, שרק בשבת פרשת אמור 'התיר' להעלות שתיה מתוקה על שולחנו, לרגל יום ההצלה הפרטי.
ראית את הכותרת של מודעת פטירתו?דודי צח כתב:אם בשפת מליצות עסקינן, ניחא.
איש_ספר כתב:ראית את הכותרת של מודעת פטירתו?דודי צח כתב:אם בשפת מליצות עסקינן, ניחא.
"זאת אומרים כותבים שובר" !
אור עולם כתב:הכותרת היא "זאת אומרת כותבים שבר",
וכנראה במליצה על הגמ' בכתובות "זאת אומרת כותבים שובר",
ובאו להביע את ריבוי הקהילות המבכות כפי שממשיכה המודעה.
דודי צח כתב:התיאור של הילוכו בימים אלה אכן משקף את מראהו הכללי. וחלק מהנהגותיו.
אבל יש כאן תיאורים מוגזמים ומוקצנים.
הכרתי אותו. אפילו שהיתי לידו ביום ת"ב, מלפני שנים - וזה לא בדיוק.
בכלל, מה השיעור 'נהרות נהרות של דמעות',
אם בשפת מליצות עסקינן, ניחא. אבל משמע שמישהו באמת רוצה לתאר במדויק. וזה לא המקום להפרזות לשון.
(אני מציין דוגמא זאת, ללמד על כולו יצא, שיש כאן תיאורים מליציים משונים)
אכן המראה הכללי שלו, היה כזה.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 281 אורחים