על מה סמכו העולם להקל בבגדי זיעה?

[יושב סתר]

הסיפור עם הסטייפלער היה עם הרמ"ב רוזנברג מרח' רבי מאיר ב"ב ולא כפי שפורסם.

עדיין הסיפור 'היה'? למרות מש"כ בארחות רבינו שהעליתי?

הסיפור כפי שסופר לי - היה, אני לא אמור ליישב סתירות בין דברים מודפסים לדברים ששמעתי.
הרב מרדכי בנימין רוזנברג מתגורר ברח' רבי מאיר 3 בני ברק. אין לי את מספר טלפונו. מי שמשועמם כאן מוזמן להתעסק עם זה.
כל טוב

[פרנקל תאומים]

לא זכיתי להכיר את רבינו הקה"י זי"ע, שמא יתכן שאמר שלושה ימים בציניות?
כלומר, השאלה היתה נראית לו מיותרת וזו היתה הדרך שלו להביע מורת רוח.

[דורשי יחודך]

שמעתי ששאלו את הגרי"ש אלישיב זצ"ל לפני שנים רבות, כגון אנן בני (...) שעושים מקלחת כל יום, מהו להתקלח בתשעת הימים? הגרי"ש הסתכל עליהם בפליאה ושאל: "כל יום מקלחת?! מתי לומדים?!"

[אפרקסתא דעניא]

הסיפורים כאן נהיים מגוחכים מסיפור לסיפור. "מתי לומדים"... מישהו מאמין שהוא חשב שמקלחת לוקחת שעה-שעתיים?

[מכון חכמי ספרד]

הסיפור עם הסטייפלער היה עם הרמ"ב רוזנברג מרח' רבי מאיר ב"ב ולא כפי שפורסם.

עדיין הסיפור 'היה'? למרות מש"כ בארחות רבינו שהעליתי?

הסיפור כפי שסופר לי - היה, אני לא אמור ליישב סתירות בין דברים מודפסים לדברים ששמעתי.
הרב מרדכי בנימין רוזנברג מתגורר ברח' רבי מאיר 3 בני ברק. אין לי את מספר טלפונו. מי שמשועמם כאן מוזמן להתעסק עם זה.
כל טוב

זה בסדר, רב יושב.
הרב מה שנכון ימצא פירכא גם לרב רוזנברג.

אתה לא יודע עם מי אתה מתעסק...

[עושה חדשות]

האם נוהגים להחמיר גם במגבות ידיים?

[פרנקל תאומים]

כמובן יש גם לחלק (ואולי כבר כתבו) בין שבוע שחל בו שהוא מדינא דגמ' לבין מר"ח שהוא רק ממנהג. אבל כיון שראיתי שיוצאת הוראה מבית המדרש דכאן שלא נראה להקל כלל, כדאי הוא בית מקדשינו והלוואי שיעשו כן, אלא שיש קצת לעיין משום ביטול תורה אם אין בזה כ"כ צורך.

לענ"ד, זו הערה גדולה. אני אישית נזהר בל"נ כל השנים שלא להקל בבגדי זיעה, הן לעצמי והן לבני ביתי, ואני דואג להכין ושיכינו את הכל מראש, וההקפדה הזו אכן לוקחת זמן רב, בפירוש על חשבון סדר ב' (והלא גם רוצים כולם להספיק להתרחץ כדבעי קודם השקיעה). ואני אכן שואל את עצמי: האם לא יותר נכון להזדקק למקילים, ולהחמיר בביטול תורה?
אמנם, תיאורטית אפשר להתחיל להכין בגדים טיפין טיפין כבר יומיים שלושה לפני ר''ח, ולהספיק לעשות זאת בנחת 'בין הסדרים', אבל המציאות היא שבדר"כ זה נדחה לרגע האחרון, קרי- ערב ר''ח.


אגב, מאיזה גיל של הילדים אתם מקפידים שיכינו בגדים, ולא ילבשו מכובס בתשעת הימים?
והאם אתם מקפידים איתם גם על בגדי זיעה?

[עושה חדשות]

אגב, מאיזה גיל של הילדים אתם מקפידים שיכינו בגדים, ולא ילבשו מכובס בתשעת הימים?

viewtopic.php?f=43&t=35186&p=384685&hilit#p384467

[גימפעל]

בגד של זיעה: לבנים, גרביים וכן חולצה הנוגעת בבית השחי (כשלובשים גופיה קיצרת שרוולים) במקומות החמים – נהגו להקל, למי שסובל מהזיעה, להחליף למכובסים (שו"ת שלמת חיים ד, ד – גרביים ומטפחות. שו"ת קנין תורה א, קט מועדים וזמנים ח, שלח וערוה"ש יו"ד שפט, ו), וכן הורני הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ביקש שאביא לו שו"ע יו"ד והראני בפתחי תשובה שפ"ט, ד והוסיף: "אף שיש מדייקים לא כן". ועל כן, לדבריו, מן הדין, אין חובה להכין חולצות שבבית השחי נוגעות בגוף, כנ"ל, ויש שנהגו להחמיר, בפרט ב"שבוע שח"ב". אמנם, לעניין זה, השנה אף לבני אשכנז אין שבוע שח"ב (ראה פסקי תשובות ו, עמ' פ"א).

מקור: http://www.dirshu.co.il/%D7%9E%D7%A9%D7 ... %99%D7%9D/

[עושה חדשות]

בגדי זיעה - בשם הגרי''ש אלישיב.png (19.21 KiB) נצפה 8285 פעמים

[יהודי ירושלמי]

ראו כאן בתשובה התייחסות לבגדי זיעה
viewtopic.php?f=43&t=18932&start=40#p565482

[עושה חדשות]

קיבלתי

בגדי זיעה תשפג.pdf

(240.27 KiB) הורד 210 פעמים

[כדכד]

[quote="פרנקל תאומים"]...
אמנם, תיאורטית אפשר להתחיל להכין בגדים טיפין טיפין כבר יומיים שלושה לפני ר''ח, ולהספיק לעשות זאת בנחת 'בין הסדרים', אבל המציאות היא שבדר"כ זה נדחה לרגע האחרון, קרי- ערב ר''ח.

../quote]
למה "תיאורטית" כך ו"המציאות" כך?
אפשר בפשטות ובמציאות להתחיל להכין בגדים מראש

[האמת אדרוש]

לענין עיקר נושא האשכול, אכן ראיתי שיש פוסקים המקילים ללבוש בגדי זיעה מכובסים. אולם לא בגברא תלוי מילתא אלא בטעמא, והדברים צע״ג מאחר שככל הנראה בהלכות אבילות אין היתר כלל שלא להכינם מקודם. וגם מבואר שם לענין היתר איסטנס שאינו היתר אא״כ יחלה מפני זה.

[כדכד]

ככל הנראה באבלות אין היתר שלא להכינם מקודם?
א. מנא לך הא?
ב. איך אפשר להכין לימי אבלות והרי אין האדם יודע עתו?
וא"ת שאחר ילבש? בבגדי זיעה נראה לי מאוס ביותר לאדם שילבש מה שאחר לבש

[האמת אדרוש]

ככל הנראה באבלות אין היתר שלא להכינם מקודם?
א. מנא לך הא?
ב. איך אפשר להכין לימי אבלות והרי אין האדם יודע עתו?
וא"ת שאחר ילבש? בבגדי זיעה נראה לי מאוס ביותר לאדם שילבש מה שאחר לבש

הדברים מפורשים בתוס׳ מו״ק כד:. ועיין פתחי תשובה סימן שפט סק״ב בשם שו״ת לחמי תודה.

אין היתר של מיאוס אא״כ יחלה עי״ז.

[כדכד]

בתוס' לא מפורש
בפתחי תשובה מפורש להתיר
לגבי ההיתר של מיאוס לא ענה מר על שאלתי
שאלתי איך אפשר להכין בגדי זעה לימי אבלות הרי אדם לא יודיע שיהיה אבל ואיני מכיר מישהו שילבש בגדי זעה שלבשם אדם אחר מקודם

[האמת אדרוש]

בתוס' לא מפורש
בפתחי תשובה מפורש להתיר
לגבי ההיתר של מיאוס לא ענה מר על שאלתי
שאלתי איך אפשר להכין בגדי זעה לימי אבלות הרי אדם לא יודיע שיהיה אבל ואיני מכיר מישהו שילבש בגדי זעה שלבשם אדם אחר מקודם

תראה מש״כ הלחמי תודה בפנים ותבין שמפורש לאיסור אם לא לבשו אדם מקודם. כנראה הרבה טעו מחמת שלא ראו הדברים בפנים. מבואר שם שאין היתר כלל אם לא לבשו אדם מקודם.

כנראה שאם מר אינו מכיר, הם הכירו, ובלא״ה לא משנה. אם מחמת מיאוס אינו רוצה לעשות כן, אין לו היתר.

[כדכד]

פתחי תשובה יורה דעה סימן שפט
עי' בשו"ת לחמי תודה סי' ל' שהעלה דהא דלא התירו אלא לאחר ז' היינו דוקא במחליף לתענוג אבל אם מחליף לצורך כגון שהחלוק מלוכלך או משום עירבוביא שרי אפילו בחול תוך שבעה ע"י כך כמו ברחיצה דלא אסור אלא של תענוג כמש"ל סי' שפ"א ע"ש ומה שלא בא הדבר הזה מפורש בפוסקים אין זה אלא לרוב פשיטותו שהוא דבר הלמד מדין רחיצה וסיכה ע"ש שהאריך בזה ועמש"ל סי' שפ"א סק"ב:
הוא לא מזכיר שמישהו צריך ללבוש מקודם.
האם גם הוא לא הבין את הלחמי תודה או שלרוב פשיטות הענין לא ראה צורך לכתבו?

[האמת אדרוש]

פתחי תשובה יורה דעה סימן שפט
עי' בשו"ת לחמי תודה סי' ל' שהעלה דהא דלא התירו אלא לאחר ז' היינו דוקא במחליף לתענוג אבל אם מחליף לצורך כגון שהחלוק מלוכלך או משום עירבוביא שרי אפילו בחול תוך שבעה ע"י כך כמו ברחיצה דלא אסור אלא של תענוג כמש"ל סי' שפ"א ע"ש ומה שלא בא הדבר הזה מפורש בפוסקים אין זה אלא לרוב פשיטותו שהוא דבר הלמד מדין רחיצה וסיכה ע"ש שהאריך בזה ועמש"ל סי' שפ"א סק"ב:
הוא לא מזכיר שמישהו צריך ללבוש מקודם.
האם גם הוא לא הבין את הלחמי תודה או שלרוב פשיטות הענין לא ראה צורך לכתבו?

סמך על המעיין בפנים, מה שכנראה שלא טרח מר. הכוונה שרק בכה״ג יש ההיתר לסמוך על לבישת האחר.

[כדכד]

לא טרחתי לעיין בפנים כי אין לי את המקור
אבל אין דרכו של הפת"ש לצטט תשובות ולהשמיט מהם פרטים חיוניים להלכה

[האמת אדרוש]

לא טרחתי לעיין בפנים כי אין לי את המקור
אבל אין דרכו של הפת"ש לצטט תשובות ולהשמיט מהם פרטים חיוניים להלכה

הדברים מפורשים שם, ואין מה להתווכח בזה.

[האמת אדרוש]

לא טרחתי לעיין בפנים כי אין לי את המקור

לכבודך אני מצרף סוף דבריו

[כדכד]

תודה רבה
מן הדברים שהספקתי לקרוא נראה שהצדק עם מר
וא"כ קשה על הפת"ש ובעז"ה אעיין בדבר

[כדכד]

הבוקר ראיתי בהערות על הפסקי תשובות שהמנחת יצחק ח"י סי' מ"ד הולך באותו מהלך כמו כת"ר
היינו שהעיר שהלחמי תודה התיר רק בלבשם אחר ומזה למד גם לתשעת הימים שלא להקל בבגדי זעה אם לא לבשם אחר.
בהערה בפסקי תשובות שם מצויין שיש חולקים ולא הספקתי עדיין לבדוק

[כדכד]

בפסקי תשובות שם מציין לחולקים את ערוך השולחן יורה דעה סימן שפט שכותב:סעיף ו
ונמצא דהעיקר לדינא כדעת רוב רבותינו דאחר שבעה מותר בכיבוס וללבוש בגד מכובס וגם דעת רבינו הב"י כן הוא וז"ל אבל אסור לכבס כסותו כל ז' ימים אפילו במים לבד ולאחר ז' מותר [בכל מין כיבוס] וכשם שאסור לכבס כך אסור ללבוש המכובסין קודם לכן ואצ"ל שאסור ללבוש חדשים עכ"ל וכתב עליו רבינו הרמ"א ואחר ז' שרי והעולם נהגו בו איסור ונוהגין שאדם אחר לובשן תחלה ואח"כ לובשם האבל והמנהג עיקר וכן נוהגין במדינות אלו לאחר ז' ואם לבשו אדם אחר רק שעה אחת די בכך עכ"ל ונ"ל דזה שכתב שהמנהג עיקר אין כוונתו שכן עיקר לדינא שהרי כבר תמה הטור על זה כמו שנתבאר אלא דכוונתו דלא תימא שאין להמנהג שום טעם אלא שיש עיקר למנהג זה והיינו שסוברים כשיטת ריב"א מיהו לדינא בוודאי קיי"ל כרוב הפוסקים וכמדומני שעתה אין נזהרים בזה ליתן לאחר ללבוש הכתונת מפני שהרבה אנשים קצים בזה ללבוש כתונת שלבשו אחר ועוד דבכתונת יש להקל אפילו לריב"א דאין זה משום תענוג אלא שא"א לילך בכתונת הישנה מפני הזיעה ואפשר לומר דכוונת הריב"א הוא על שארי בגדים ולא על כתונת:
אמנם הביאו המנחת יצחק שם וכתב עליו
ולכאורה נראה דהערוך השלחן לא התיר אלא לאחר ז' ימי אבילות דאז לא אסור אלא מפני המנהג וכמש"כ הרמ"א, אבל בתוך ימי השבעה לא כתב דנהגו להקל, וא"כ הה"ד אין לו לאבל להשתמש במצעים מכובסים אא"כ אחר ישתמש בהם תחלה, אלא דאם הוא איסטניס שמתנהג בנקיות ויצטער הרבה ויבוא לידי מיחוש ולא יוכל להשתמש במצעים שהשתמש בו אחר תחלה, הרי אינו גרע מרחיצת גופו דס"ל להמחבר (שם סי' שפ"א ס"ג) דמותר לרחוץ כל גופו, וה"נ בזה, אבל אם אינו איסטניס כ"כ אפשר דלא הותר אא"כ אחר ישתמש בהם קצת, ועיין בש"ך (שם סי' שפ"ט סק"ד), והגם דבערוך השלחן הביא דאין נזהרים בזה ליתן שאחר ילבשנו תחלה מפני שהרבה קצים בזה ללבוש כתונת שלבשו אחר וכ"ש בני"ד מצעים שישנו בהם אחרים, וא"כ הוא כמו איסטניס שכתבנו לעיל דמותר, אולי י"ל דגם איסטניס יתנם ע"ג קרקע שעה אחת לכתחילה, וכמש"כ בספר כרם שלמה ביו"ד (שם) הביא מס' לחם הפנים דבאבל לאחר השבעה דנהגו לאסור ללבוש בגד המכובס אא"כ אחר ילבשנו תחלה, דה"ה אם יתנו אותו ע"ג קרקע שעה אחת ג"כ שרי".
אבל לא ברור מלשונו של ערוה"ש שכיוון לאותו היתר של הלחמי תודה

[יוסף חיים אוהב ציון]

בזכרוני מונח שבקני בושם מפלפל מה המקור בהנחת בגד על הרצפה מי ימצא לנו?

[האמת אדרוש]

בהערה בפסקי תשובות שם מצויין שיש חולקים ולא הספקתי עדיין לבדוק

שם הובא שהערוך השלחן מקיל והוא טעות חמורה. הערוך השלחן דיבר לענין אבילות ל׳ שאין איסור מדינא, ולא לענין אבילות ז׳. איסור כביסה של שבוע שחל בו אסור מדינא דגמרא ודומה לאבילות שבעה, לא לל׳.

[כדכד]

הבאתי את הערוך השולחן הזה בהמשך האשכול
הבאתי מ"ש עליו המנחת יצחק שהוא כעין דברי כת"ר.
בדברי הערוה"ש עצמו איני יודע אם חייבים להבין כך כי הוא אומר שאין רגילות ליתן כלל בגדי זעה לאחרים ללבוש משמע שזה בכל אופן, אא"כ נאמר שבזמנו ובמקומו של הערוה"ש לא היו רגילים להחליף אפי' בגדי זעה בתוך שבעה ואז כל הדיון הוא רק לאחר שבעה.

[בן פקועה]

אם מותר לאדם להתרחץ מזיעה אפילו ביום הכיפורים, מה הסברא שיצטרך ללבוש בגדים ספוגי זיעה?

[כדכד]

הסברא שיכין לעצמו בגדי זעה מראש

[האמת אדרוש]

הבאתי את הערוך השולחן הזה בהמשך האשכול
הבאתי מ"ש עליו המנחת יצחק שהוא כעין דברי כת"ר.
בדברי הערוה"ש עצמו איני יודע אם חייבים להבין כך כי הוא אומר שאין רגילות ליתן כלל בגדי זעה לאחרים ללבוש משמע שזה בכל אופן, אא"כ נאמר שבזמנו ובמקומו של הערוה"ש לא היו רגילים להחליף אפי' בגדי זעה בתוך שבעה ואז כל הדיון הוא רק לאחר שבעה.

כן חייבים להבין.
אף אם אין הרגילות ליתן בגדי זיעה לאחרים בכל אופן, אין זה מתיר ללבוש מכובסים תוך שבעה. רק יתחייב להמשיך ללבוש הבגדי זיעה המלוכלכים שעליו.

[האמת אדרוש]

אם מותר לאדם להתרחץ מזיעה אפילו ביום הכיפורים, מה הסברא שיצטרך ללבוש בגדים ספוגי זיעה?

אינו דומה כלל. רחיצה להביר לכלוך לא אסרו, ללבוש בגדים מכובסים אסרו.

[האמת אדרוש]

הסברא שיכין לעצמו בגדי זעה מראש

ואם לא הכין, כפשוטו יהיה אסור להחליף.

[כדכד]

הבאתי את הערוך השולחן הזה בהמשך האשכול
הבאתי מ"ש עליו המנחת יצחק שהוא כעין דברי כת"ר.
בדברי הערוה"ש עצמו איני יודע אם חייבים להבין כך כי הוא אומר שאין רגילות ליתן כלל בגדי זעה לאחרים ללבוש משמע שזה בכל אופן, אא"כ נאמר שבזמנו ובמקומו של הערוה"ש לא היו רגילים להחליף אפי' בגדי זעה בתוך שבעה ואז כל הדיון הוא רק לאחר שבעה.

כן חייבים להבין.
אף אם אין הרגילות ליתן בגדי זיעה לאחרים בכל אופן, אין זה מתיר ללבוש מכובסים תוך שבעה. רק יתחייב להמשיך ללבוש הבגדי זיעה המלוכלכים שעליו.

הבאתי את לשון הערוך השולחן לעיל
הוא לא מתבסס על הלחמי תודה והסברא שהוא כותב היא "כמדומני שעתה אין נזהרים בזה ליתן לאחר ללבוש הכתונת מפני שהרבה אנשים קצים בזה ללבוש כתונת שלבשו אחר ועוד דבכתונת יש להקל אפילו לריב"א דאין זה משום תענוג אלא שא"א לילך בכתונת הישנה מפני הזיעה". מזה נראה שזו עיקר סברתו שאי אפשר לצוות על אדם להשאר בבגדים ומאוסים וגם לא להחליף בגד.

[בן פקועה]

הסברא שיכין לעצמו בגדי זעה מראש

אתה סבור שיש מצווה מיוחדת להכין בגדי זיעה, ואם לא הכין קנסוהו שיצטרך ללבוש בגדי זיעה מטונפים. ולא היא. אין מצווה להכין, אלא ההכנה היא התחכמות. יש איסור ללבוש בגדים מכובסים, והמציאו עצה לעקוף את האיסור באמצעות ההכנה. אבל מי שלא הכין לא עבר על שום מצווה, ולכן אין טעם לקנסו, אלא הוא חוזר לעיקר הדין - שהוא איסור ללבוש בגדים מכובסים, אבל כשאין לו בגדים שאינם מכובסים כי אם בגדי טינופת, יכול ללבוש בגדים מכובסים. שהרי לא יעלה על הדעת שמותר לו לרחוץ עצמו מזיעה, אבל הוא חייב להספיג עצמו בזיעה.

[כדכד]

קודם כל, הדיון הוא לא במה שאני סבור.
מר שאל מה הסברא. לא מהאני סבור. על כך עניתי מה הסברא.
בכל מקרה כל דברי מר בענין זה אינם נכוהנים. אין כאן מצוה להכין בגדים ולא קנס למי שלא הכין.
יש איסור ללבוש בגדים מכובסים בשבעה ובשבוע שחל בו ולמנהג אשכנז בכל התשעה ימים.
דנו האם האיסור הזה כולל גם בגדי זעה או לא.
לפי הדעה שהוא כן כולל אז אסור ללבוש מכובסים בתשעת הימים. א"כ מה יעשה אדם שרוצה להחליף בגדי זעה בתשעת הימים? התשובה היא שעליו ללבוש קודם. זו לא התחכמות. פשוט האיסור הואא לבוש מכובס וזה לא יהיה מכובס.
עכשו מקשה מר: מה יעשה מי שלא הין?
לכאורה, הצתשובה תהיה מה שיעשה בשבת מי שלא טרח מערב שבת...

[האמת אדרוש]

הבאתי את הערוך השולחן הזה בהמשך האשכול
הבאתי מ"ש עליו המנחת יצחק שהוא כעין דברי כת"ר.
בדברי הערוה"ש עצמו איני יודע אם חייבים להבין כך כי הוא אומר שאין רגילות ליתן כלל בגדי זעה לאחרים ללבוש משמע שזה בכל אופן, אא"כ נאמר שבזמנו ובמקומו של הערוה"ש לא היו רגילים להחליף אפי' בגדי זעה בתוך שבעה ואז כל הדיון הוא רק לאחר שבעה.

כן חייבים להבין.
אף אם אין הרגילות ליתן בגדי זיעה לאחרים בכל אופן, אין זה מתיר ללבוש מכובסים תוך שבעה. רק יתחייב להמשיך ללבוש הבגדי זיעה המלוכלכים שעליו.

הבאתי את לשון הערוך השולחן לעיל
הוא לא מתבסס על הלחמי תודה והסברא שהוא כותב היא "כמדומני שעתה אין נזהרים בזה ליתן לאחר ללבוש הכתונת מפני שהרבה אנשים קצים בזה ללבוש כתונת שלבשו אחר ועוד דבכתונת יש להקל אפילו לריב"א דאין זה משום תענוג אלא שא"א לילך בכתונת הישנה מפני הזיעה". מזה נראה שזו עיקר סברתו שאי אפשר לצוות על אדם להשאר בבגדים ומאוסים וגם לא להחליף בגד.

אכן זה סברא - לגבי המנהג להקפיד על מכובסים אף לאחר שבעה. אבל לענין תוך שבעה מפורש הדין, אין היתר של איסטנס אא״כ יחלה.

[כדכד]

זה לא היתר של איסטניס
זה ההיתר
"וכמדומני שעתה אין נזהרים בזה ליתן לאחר ללבוש הכתונת מפני שהרבה אנשים קצים בזה ללבוש כתונת שלבשו אחר ועוד דבכתונת יש להקל אפילו לריב"א דאין זה משום תענוג אלא שא"א לילך בכתונת הישנה מפני הזיעה"

[האמת אדרוש]

זה לא היתר של איסטניס
זה ההיתר
"וכמדומני שעתה אין נזהרים בזה ליתן לאחר ללבוש הכתונת מפני שהרבה אנשים קצים בזה ללבוש כתונת שלבשו אחר ועוד דבכתונת יש להקל אפילו לריב"א דאין זה משום תענוג אלא שא"א לילך בכתונת הישנה מפני הזיעה"

….שמצינו אצל מה שאינו אסור אלא משום מנהג, ועל כן תלוי במה שנהגו, ובמה שאין נזהרים. וא״א למילף מיני׳ לענין מה שאסור מדינא דגמרא, ופשוט.