כדכד כתב:מדות ומשקלות שאינן מתוקנות
אכן לזה התכוונתי.
כדכד כתב:מדות ומשקלות שאינן מתוקנות
עזריאל ברגר כתב:באיזה מעשה רצח מפורסם-לגנאי, היה יכול הרוצח להצדיק את עצמו בטענת גאולת-דם - כי הוא מצאצאיו של מי שנהרג ע"י הנרצח?
הבטחתי כתב:האם יתכן שדבר שיטמא במת טומאת שבעה ולא יצטרך הזאה שלישי ושביעי (מדאורייתא ומדרבנן)?
לבנון כתב:ארבעה אנשים נזכרו בתורה, שהם היו ארבעה דורות זה בן של זה.
אך לא נזכר בתורה אבי הראשון, וגם לא בנו של האחרון.
(לא בהכרח שנזכרו כולם במקום אחד).
עזריאל ברגר כתב:לבנון כתב:ארבעה אנשים נזכרו בתורה, שהם היו ארבעה דורות זה בן של זה.
אך לא נזכר בתורה אבי הראשון, וגם לא בנו של האחרון.
(לא בהכרח שנזכרו כולם במקום אחד).
לא בדקתי את כל הפרטים, אך מסתמא כוונתך למרגל נכד הנשיא.
במסתרים כתב:ואם למדת כל חמשה חומשי תורה לא תדע את יחסם זל"ז.
במסתרים כתב:ואם למדת כל חמשה חומשי תורה לא תדע את יחסם זל"ז.
עזריאל ברגר כתב:הבטחתי כתב:האם יתכן שדבר שיטמא במת טומאת שבעה ולא יצטרך הזאה שלישי ושביעי (מדאורייתא ומדרבנן)?
נזיר שנטמא בכלים שנטמאו במת.
הבטחתי כתב:עזריאל ברגר כתב:הבטחתי כתב:האם יתכן שדבר שיטמא במת טומאת שבעה ולא יצטרך הזאה שלישי ושביעי (מדאורייתא ומדרבנן)?
נזיר שנטמא בכלים שנטמאו במת.
למה נזיר בדוקא?
זה לשון הרמב"ן בפרשתינו (יט טז)
וכן נראה עוד בגמרא (שם נד ב), שאין החרב הנוגע במת מטמא אדם להצריכו הזאת שלישי ושביעי אף על פי שהאדם הזה הנוגע בו אב לטומאה. והיה זה, מפני שבכתוב השני שאמר והזה על האהל (פסוק יח) כתוב ועל הנוגע בעצם או בחלל או במת, ולא אמר או בחלל חרב. וא"כ הרי החרב כחלל לטמא במגע טומאת שבעה, אבל לא לטמא באהל, ולא להצריכו הזאה, ואין הנזיר מגלח עליו, ואין הכהן מוזהר ממגעו כלל.
עזריאל ברגר כתב:במסתרים כתב:ואם למדת כל חמשה חומשי תורה לא תדע את יחסם זל"ז.
אכן. ואף לא את האפשרות הנוספת לניקוד שמו של אבי המרגל - בן הנשיא...
כדכד כתב:היכן יש בתורה (לפי רש"י ויש חולקים) מלה אחת שחוזרת כמה פעמים בפסוק אחד באותו ניקוד. במשמעויות שונות?
לבנון כתב:כדכד כתב:היכן יש בתורה (לפי רש"י ויש חולקים) מלה אחת שחוזרת כמה פעמים בפסוק אחד באותו ניקוד. במשמעויות שונות?
כמה פעמים אני לא יודע, אבל פעמיים יש בחוקת, עד דיבון עד נפח. ובוירא, כי יראה כי צחקת.
כדכד כתב:חפשתי בתורה לא בתנ"ך וגם שהם באותו ניקוד
לגבי א'ל נא רפא נא לה ציין מר מפרשים אחדים. אני כתבתי לפי רש"י
נחומצ'ה כתב:פעם זה טעות
פעם זה בתואנה
פעם היה סתום
פעם זה מצוה
פעם זה במסקנא
על איזה איבר מדובר
בכל שבוע של במדבר?
עזריאל ברגר כתב:מדוע רק כאשר בן אדם מדבר על בן אדם - אז אין דמיון בין שמו/שמותם לשמות בן האמה ובן הנביא?
גילוי נאות: אינני יודע תשובה לשאלה "מדוע", ועיקר החידה היא לזהות את האישים המוזכרים בחידה ואת התכונה המשותפת להם (חוץ וכו').
עזריאל ברגר כתב:עזריאל ברגר כתב:מדוע רק כאשר בן אדם מדבר על בן אדם - אז אין דמיון בין שמו/שמותם לשמות בן האמה ובן הנביא?
גילוי נאות: אינני יודע תשובה לשאלה "מדוע", ועיקר החידה היא לזהות את האישים המוזכרים בחידה ואת התכונה המשותפת להם (חוץ וכו').
רק כאשר דניאל (המכונה בספרו פעם אחת "בן אדם") מוזכר בספרו של יחזקאל (המכונה בספרו פעמים רבות "בן אדם") - אז הא' צרויה (ובכתיב דנאל - כך בכל ג הפעמים), אבל בכל שאר המקומות בשמותיהם של ארבעת האישים האלו (ישמעאל בן האמה, יזרעאל בן הנביא הושע, יחזקאל, ודניאל, וכן גם יזרעאל שבדברי הימים א ד,ג) - הא' נחה וניקוד הצירה עובר לאות שלפניה.
וכן הוא גם בשמות שלשה מקומות - יזרעאל שבנחלת יהודה (יהושע טו,נו, ומסתמא משם הגיעה אחינועם היזרעאלית אשת דהע"ה), עמק יזרעאל, וארבאל שבספר הושע (י, יד).
וטרם שמעתי על ביאור מסודר בענין זה, והדעת נוטה לומר שזה תלוי באורך המילה, אך לא מצאתי הבדל ברור בין ארבאל לבין אדבאל בן ישמעאל, וצ"ע.
נ.ב. כתבתי את החידה לפי המפרשים שדנאל/דניאל שבספר יחזקאל הוא הוא דניאל איש חמודות - בן דורו. אך זכורני שיש מפרשים שהכוונה לאדם אחר.
לבנון כתב:מיד חשבתי שזו כוונתך, אבל דנאל ביחזקאל הוא קרי וכתיב, כך הוא ברד"ק ובמנחת שי. וגם שם קריאתו כבכל מקום עם יו"ד צרויה.
עזריאל ברגר כתב:לבנון כתב:מיד חשבתי שזו כוונתך, אבל דנאל ביחזקאל הוא קרי וכתיב, כך הוא ברד"ק ובמנחת שי. וגם שם קריאתו כבכל מקום עם יו"ד צרויה.
נראה שיש מחלוקת בין הדפוסים השונים בניקוד.
מה בדיוק כתבו רד"ק והמנש"י?
לבנון כתב:היכן מצאנו הלכה להדליק נר בכל שכונה?
כדכד כתב:לבנון כתב:היכן מצאנו הלכה להדליק נר בכל שכונה?
ליל ת"ב להדליק רק בכל שכונה לקרוא הקינות ולא להרבות נרות משום במחשכים הושיבני
כדכד כתב:חידה חדשה:
כשקוראים פרשיות התורה על הסדר יש שתי פרשות אשר קוראים בהם אותם פסוקים למפטיר (מלבד פ' זכור ופ' כי תצא).
אלו הן?
כמדומה שמדויק יותר: ג' בתים (ושקו"ט בפוסקי זמננו אודות בנינים רבי־קומות ודירות).צופה_ומביט כתב:כל קיבוץ אנשים (הוא ושכנו) נקרא שכונה.
עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:חידה חדשה:
כשקוראים פרשיות התורה על הסדר יש שתי פרשות אשר קוראים בהם אותם פסוקים למפטיר (מלבד פ' זכור ופ' כי תצא).
אלו הן?
פינחס וברכה.
ואכן, לא התייחסתי לחלק זה שבהודעה...כדכד כתב:בביכ"נ אין בתים
יאיר כתב:גם הרש"י הארוך בש"ס ביבמות
עזריאל ברגר כתב:יאיר כתב:גם הרש"י הארוך בש"ס ביבמות
איה מקומו?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 568 אורחים