ולדעתי הוא שם חכם, ויקרא כן על שם השאלה בענין תנור ששאל לרב יהודה, ויגיד עליו רעו, עיין שם במועד קטן.
יסלח לי אם אומר שלא נמצא בגמרא שם ששאל מאומה מרב יהודה, ואם יען שרב יהודה התיר לו לעשות התנור מחדש, יהיה נקרא אמי תנורא? והנכון כמו שפירש רש"י באלפסי, לאמי תנורא, שומר התנור.
שייף נפיק כתב:הדרנא בי.
מצאתיהו ליעקב קרחה בשבת קלט ב.
שייף נפיק כתב:חולין כב ב'
תני יעקב קרחה מאימתי בני יונה כשרים משיעלעו. והיינו שיתלשו נוצותיהם ויצא דם.
כאן לא נזכר בן קרחה רק קרחה, וחשבתי להציע - על דרך דברי המהר"צ חיות בבבא מציעא על ר' יצחק מגדלאה שזה כינוי על שם המימרא, וכן ר' זיואי ור' זילאי ור' זוהמאי עיי"ש, וכן כאן שנקרא על שם המימרא שלו ששיעור הפסול הוא בקרחה שתולשים הנוצה ויוצא דם. ויל"ע.
(העתקה מאשכול דף היומי חולין)
מחולת המחנים כתב:גיטין דף ז ע"א "א"ל רב הונא בר נתן לרב אשי מאי דכתיב (יהושע טו, כב) קינה ודימונה ועדעדה, א"ל מתוותא דארץ ישראל קחשיב, א"ל אטו אנא לא ידענא דמתוותא דא"י קא חשיב אלא רב גביהא מארגיזא אמר בה טעמא, כל שיש לו קנאה על חבירו ודומם שוכן עדי עד עושה לו די".
ופירש"י "מארגיזא - שם מקום".
ואולי אפשר לומר שנקרא כן על שם מאמרו "כל שיש לו קנאה על חבירו וכו'", ופירש"י "קנאה - כעס מחמת צער שציערו".
שמות רבה (וילנא) פרשת כי תשא פרשה מב
אמר רב יקים ג' חצופים הם, חצוף בחיה כלב, בעוף תרנגול, ובאומות ישראל, אמר ר' יצחק בר רדיפא בשם ר' אמי אתה סבור שהוא לגנאי ואינו אלא לשבחן או יהודי או צלוב
כדכד כתב:רוגז אינו כעס וכמ"ש לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר והארכתי בזה בק"א
יבמות פ"א ה"ב (ר"י בר רדיפא נזכר גם בירו' שביעית פ"ט ה"ד).איש_ספר כתב:אמנם ראיתי בירושלמי ר' רדיפא...
מחולת המחנים כתב:כדכד כתב:רוגז אינו כעס וכמ"ש לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר והארכתי בזה בק"א
"אל תרגזו בדרך" (בראשית מה, כד) פירש באבן עזרא: "וטעם אל תרגזו - שיכעוס איש על אחיו בעבור מכירתו", וכן ברש"י שם לפי פשוטו של מקרא, והמדרש ידרש.
צופה_ומביט כתב:אילפא:
"אזל תלא נפשיה באסקריא דספינתא" (תענית כא, א).
"אילפא" פירושו ספינה (עירובין נג, ב, ע"ז י, ב, איכה רבה א, ד ועוד).
האם ייתכן שעל שום מעשה מופלא זה שעשה בעצמו קראו שמו "אילפא"?
שו"ר בבניהו ובן יהוידע שפירש איפכא, דמשום שנקרא שמו אילפא דהיינו ספינה לכן תלה עצמו בספינה דייקא, עיי"ש.
צופה_ומביט כתב:אילפא:
"אזל תלא נפשיה באסקריא דספינתא" (תענית כא, א).
"אילפא" פירושו ספינה (עירובין נג, ב, ע"ז י, ב, איכה רבה א, ד ועוד).
האם ייתכן שעל שום מעשה מופלא זה שעשה בעצמו קראו שמו "אילפא"?
האויצרניק כתב:תלמוד בבלי מסכת נדה דף טז עמוד ב
א"ר אבא א"ר חייא בר אשי אמר רב: בדקה בעד ואבד - אסורה לשמש עד שתבדוק. מתקיף לה ר' אילא: אילו איתא - מי לא משמשה ואף על גב דלא ידעה? השתא נמי - תשמש!
פלגינן כתב:"בהמשך לדיון שהתנהל כאן בעבר על חכמים ששמם משיק לתוכן המימרה שאמרו, כאן (ב"ב כב ע"ב) אנו מוצאים היקרות יחידה של חכם בשם "ר' ייבא חמוה דאשיין בר נדבך" (כך הגרסה העולה מרוב כתבי היד, למעט שיבושים קלים בחלקם), המוסר בשם רב. המימרה היחידה שאי פעם נשמעת משמו עוסקת בהרחקת כותל מחלונות, והנה הוא נקרא ע"ש חתנו שקרוי כותל (אשיין או אשיאן) בן נדבך!"
(ורד נעם)
אפרקסתא דעניא כתב:ידוע על ר' יצחק מגדלאה שאמר והוא שעשויין כמגדלים, ושם ציינו למקומות נוספים בש"ס, עיי"ש במפרשים.
יודל'ה כתב:עיין במאמר המצו"ב, שמא יש ביד מאן דהו מאמרו של בעל השני מטות המצויין?
------
בחיפוש באוצר 'זוהמאי-מזוהמות' ישנן הרבה ציונים לענין הזה שלשמו נדרש פותח האשכול, ותן לחכם ויחכם.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 219 אורחים
