◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

[במסתרים]

הנצי"ב בהעמק דבר מתייחס לזה. ע"ש

עד שלא כתבתי הסתכלתי שם ולפום ריהטא לא מצאתי.
מה כוונתך?
יישר כחך.

[לבי במערב]

פסוק כ:

. . ויש לפרש עוד דבמה שצוה להניח לפני העדות. הוא לעד ואות אמת שבחירת אותו שבט אינו בא במקרה משום שהבכורים טעו בעגל. אלא מעיקר הבריאה הי' ראוי להיות כן. אלא שלא יצא לאור עד שנתגלגל כמה סבות. וה"ז כמו סגולת ישראל שעלה במחשבה בראש הבריאה ומכ"מ לא יצא לאור עולם עד לאחר כמה דורות כך הוא בחירת הלוים מתוך ישראל. ובזה הֵשֵׁך תלונותיהם על ה׳ שכסבורים הרבה אנשים שעפ"י בקשת משה ואהרן נעשה כן. ואם כן הי' מקום להתלונן גם על משה ואהרן. גם על הקב"ה ששמע לבקשת אוהביו נגד כבוד ישראל. עתה ידעו שכך עלה במחשבה בעת בריאת שמים וארץ. אלא שלא הגיע שעה עד כה:

ובפסוק כב:

בְּאֹ֖הֶל הָעֵדֻֽת. ללמד שנתן והניח לפני העדות כמו שנצטוה:

[איקטורין]

עמוד הענן הורה הדרך לעם ישראל.
מדוע פנו אל מלך אדום: "אעברה בארצך".
עמוד הענן הורה להם לעבור דרך שם?

בשפ"א לקוטים מבואר שכן, ויעויין שם

תודה רבה

[יעקל]

פסוק כ:

. . ויש לפרש עוד דבמה שצוה להניח לפני העדות. הוא לעד ואות אמת שבחירת אותו שבט אינו בא במקרה משום שהבכורים טעו בעגל. אלא מעיקר הבריאה הי' ראוי להיות כן. אלא שלא יצא לאור עד שנתגלגל כמה סבות. וה"ז כמו סגולת ישראל שעלה במחשבה בראש הבריאה ומכ"מ לא יצא לאור עולם עד לאחר כמה דורות כך הוא בחירת הלוים מתוך ישראל. ובזה הֵשֵׁך תלונותיהם על ה׳ שכסבורים הרבה אנשים שעפ"י בקשת משה ואהרן נעשה כן. ואם כן הי' מקום להתלונן גם על משה ואהרן. גם על הקב"ה ששמע לבקשת אוהביו נגד כבוד ישראל. עתה ידעו שכך עלה במחשבה בעת בריאת שמים וארץ. אלא שלא הגיע שעה עד כה:

ובפסוק כב:

בְּאֹ֖הֶל הָעֵדֻֽת. ללמד שנתן והניח לפני העדות כמו שנצטוה:

למיטב זכרוני, יש פה עוד פסקה בה אומר הנצי"ב שאוהל העדות הוא כינוי לתקופה בה הקב"ה לא נועד כמו פעם אלא נקרא אוהל העדות להורות שעכשיו יש רק עדות - תורה - ולא דיבור פא"פ, וכ"ה בימי השופטים והנביאים... ע"ש

[יעקל]

להגיד בבוקר וגו' ואמונתך בלילות

לפי הפשט, במצב חשוך ולא מואר יותר קשה להרגיש את החסד ועקב כך חיייבים אנו להאמין בלילות.



אבל לא היבנתי איך הפסוק הזה קשור ליום השבת בדווקא, לאיסור מלאכה, לשביתת מלאכה, לקידוש היום ביין, לעליית העולמות, לכסות נאה

הרי "גם זו לטובה" נאמר לכאור' על כל רגעי חיי האדם עלי חלד...

[יעקל]

גבי יוסף כתיב ועל הישנות החלום וגו' כי נכון הדבר מעם האלדים

ואילו גבי בלק כתיב כי טוב בעיני הוי"ה לברך את ישראל

למה ההבדל הזה ?
וגם מעניין שא"ת את שניהם בדתקין קדם ה', טוב לכאור' תרגומו טב או שפיר ...

[במסתרים]

נכון

עיין רש"י: מזומן

[במסתרים]

לא היבנתי איך הפסוק הזה קשור ליום השבת

ושאר כל המזמור?

[יעקל]

נכון

עיין רש"י: מזומן

יפה, ולפי"ז מובן למה המושג של טוב הולך עם העיניים בדווקא, בעוד שמזומן אינו הרגש סובייקטיבי (בעיניי) אלא מציאות אובייקטיבית. ייש"כ

[יעקל]

לא היבנתי איך הפסוק הזה קשור ליום השבת

ושאר כל המזמור?

שאר כל המזמור יותר מובן, שתולים בבית ה', חצרות אלקינו - היינו תורתך בתוך מעי - היינו זיו השכינה - היינו מעין עוה"ב - שבת

[במסתרים]

שתולים

הוא פסוק אחד. במזמור יש ט"ו אחרי הפתיחה.

הביאור הידוע שהבאת למעלה על ואמונתך בלילות, אחשוב (בלי עיון) שהוא לפי הדרוש בלבד.
לפי הפשט הפסוק כפול למליצה, לכל מר כדאית לי', אבל אין ענין האמונה כמובא לעיל.
עיין כעי"ז (חסד ואמונה) בראש מזמור פט.

[כדכד]

גבי יוסף כתיב ועל הישנות החלום וגו' כי נכון הדבר מעם האלדים

ואילו גבי בלק כתיב כי טוב בעיני הוי"ה לברך את ישראל

למה ההבדל הזה ?
וגם מעניין שא"ת את שניהם בדתקין קדם ה', טוב לכאור' תרגומו טב או שפיר ...

בתרגום אונקלוס על הכתוב בסוף מעשה בראשית "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" גם מתרגם אונקלוס "טוב מאד - תקין לחדא".

[יעקל]

למה גבי פינחס כתיב השיב את חמתי וגבי אחשוורוש וחמת המלך שככה ?
לכאור' שורש שכ"ך יותר מתאים ...

[במסתרים]

מתאים ...

... ששאלה כזו תבוא מיוסדת על הוכחות מן התורה ולא תלויה על בלימה (או על המורגל בפיך, והיינו הך).

דרכי הלשון משתנות מזמן לזמן וממקום למקום.

[יעקל]

רצונו ית' שנעמול על כל דברי התו'

[במסתרים]

רצונו ית' שנעמול על כל דברי התו'

טענו בחטים וכו'.

[כדכד]

חמת המלך לא נרגעה לגמרי שכעס על המן שרימה אותו אלא שנרגע קצת אחרי שתלו את המן
לעו"ז פינחס "השיב" לגמרי את חמת ה' מעל בנ"י
וע' בהרבה ספרי חסידות (איני זוכר איזה) שדנו בלשון "השיב את חמתי"

[יעקל]

בכל הקרבנות של פ' פינחס כתיב במספרם כמשפט - למה השתמש הכתוב במושג של משפט, כל הקרבנות אינם אלא תורות, במספרם כתורה מבעי לי' ?

ת"א כמשפט - כדחזי, כראוי, כנראה שאונ' כבר הרגיש בזה...

כידוע, מקרא קודש ת"א מערע קדיש - אירוע קדוש. ק"ק לי, הרי - עכ"פ לפי פשטי הדברים ובלי להיכנס לסוד (אורות שיורדים וכדו') -, שום דבר לא קורה בחגיגת חג, הכל זכר לאירוע שקרה פעם בהיסטוריה של העם היהודי כמ"ש בקידוש זכר ליציאת מצרים ?

[במסתרים]

כמשפט היינו כדין.
(יל"ע במפרשים על תורה אחת ומשפט אחד.)

מקראי קודש עיין רמב"ן בתחלת פרשת המועדות שבתורת כהנים: וטעם מקראי קדש שיהיו ביום הזה כולם קרואים ונאספים לקדש אותו כי מצוה היא על ישראל להקבץ וכו'.

[כדכד]

[quote="יעקל"...

כידוע, מקרא קודש ת"א מערע קדיש - אירוע קדוש. ק"ק לי, הרי - עכ"פ לפי פשטי הדברים ובלי להיכנס לסוד (אורות שיורדים וכדו') -, שום דבר לא קורה בחגיגת חג, הכל זכר לאירוע שקרה פעם בהיסטוריה של העם היהודי כמ"ש בקידוש זכר ליציאת מצרים ?[/quote]
דנו בזה לעיל מי הכריחך לומר ש"מערע" זה אירוע?
חוץ מזה מי אמר ששום דבר לא קורה? מי שיש לו עינים לראות רואה...

[כדכד]

"כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום" פתח בל' רבים וסיים בל' יחיד. הלא דבר הוא?

[דרומי]

שאלו פה על לשון "מקרא קודש" מה פירושה לפי הפשט, ויש לציין שבשמיני עצרת לא נאמר "מקרא קודש" בשונה מכל החגים, ועיין כאן בהרחבה

[עזריאל ברגר]

שאלו פה על לשון "מקרא קודש" מה פירושה לפי הפשט, ויש לציין שבשמיני עצרת לא נאמר "מקרא קודש" בשונה מכל החגים, ועיין כאן בהרחבה

צ"ל: לא נאמר בפרשת פינחס (אבל נאמר בפרשת אמור).

[יאיר אתמר]

גם אם נכתב על זה מאמר באחד מכתבי עת או מחקר אודה מאוד.

יש כמה, ראה ערכו במילון TDOT. (הסברה הרווחת במחקר היא שזאת אטימולוגיה עממית.)

חדש מהתנור:
DS Ballentine, 'šēḏīm: Shades of Difference between ‘Demons’, Deity, and šadday', Linguistic and Philological Studies of the Hebrew Bible and its Manuscripts, pp. 133-145

[יעקל]

איך יכול להיות שבפ' דברים מ"ר מספר ותקרבון אלי וגו' נשלחה אנשים לפנינו בעוד שבפ' שלח האירוע הזה לא מוזכר ?

[במסתרים]

איך יכול להיות

?!

נ.ב. עיין מלבי"ם ושאר מפרשים.

[יעקל]

ואשלח מלאכים, ורש"י לא מפרש מלאכים ממש כמו גבי יעקב אבינו ? האם זאת אומרת שהמלאכים האלה היו אנשים ?

גבי פרעה מלך מצרים אמרה תו' כי אני הכבדתי את ליבו וגו' מלשון כבד וגם ואני אחזק את ליבו בעוד דגבי סיחון אמרה תו' כי הקשה ה"א את רוחו ואימץ את לבבו

בקיצור גבי פרעה - לב כבד וחזק
גבי סיחון - רוח קשה ולבב אמיץ

למה החילוקים האלה ?

[איקטורין]

דברים ב' י"ב: וּבְשֵׂעִיר יָשְׁבוּ הַחֹרִים לְפָנִים וּבְנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוּם וַיַּשְׁמִידוּם מִפְּנֵיהֶם וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתָּם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר-נָתַן ד' להם.
שם כ"ב: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִבְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֶת-הַחֹרִי מִפְּנֵיהֶם וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

פסוק כ"ב לכאורה חוזר על עצמו?!

[במסתרים]

דברים ב' י"ב

עיין העמק דבר.
כמובן אפשר לחפש עוד בשערי אהרן, לדוגמא.

[במסתרים]

גבי פרעה - לב כבד וחזק

ועוד: ואני אקשה את לב פרעה.
ועיין כאן.

המלאכים ששלח משה היו בנ"א לכאורה. מה לא הבנת?

[איקטורין]

דברים ב' י"ב

עיין העמק דבר.
כמובן אפשר לחפש עוד בשערי אהרן, לדוגמא.

תודה רבה.
בש"א נעיין בהזדמנות הקרובה בעז"ה - יען איננו במאגרים!

[יעקל]

גבי פרעה - לב כבד וחזק

ועוד: ואני אקשה את לב פרעה.
ועיין כאן.

המלאכים ששלח משה היו בנ"א לכאורה. מה לא הבנת?

למה על יעקב דרשו מלאכים ממש ועל משה לא, מאי אולמי האי מהאי ... ?

[במסתרים]

למה על יעקב דרשו מלאכים ממש

בתחילה שאלת על מהות מלאכי משה, עכשיו הפכת השאלה כלפי מלאכי יעקב.... עיין מפרשי המדרש ורש"י ריש וישלח.

[יעקל]

או הנסה אלדים וגו' במסות באותות וגו'

ות"א בניסין ובאתין - מה ההבדל לפי"ז בין נס ואות ?

כל האותות במצרים היו ניסים הרי...
הרב בעל מעט צרי על אונ' לא מתייחס לזה

[באמונתו]

ובאותות זה המטה ...

[יעקל]

ובאותות זה המטה ...

אם כך, היה צריך להקדים באותות במסות ובמופתים ובמלחמה, כי הרי המטה הקדים לכל הניסים...

[באמונתו]

לא אני המצאתי את ש"באותות זה המטה".

[יעקל]

הכה תכה את כל יושבי העיר ההיא לפי חרב,

האם דין מיתת סייף מיוחד למדיחים ולמודחים או שייך לכל עובד ע"ז בכללות ?

[דרומי]

פשוט שעובד ע"ז בסקילה!

וכבר דיברו בזה בספרים, שלכאורה יוצא שעל ידי הדחת העיר כולה העונש נעשה קטן יותר - כי יחיד שעובד ע"ז בסקילה ואילו עיר הנדחת במיתת סייף הקלה ממנה

אמנם לאידך גיסא יחיד שנסקל ממונו ליורשיו ואילו עיר הנדחת ממונם אבד

ומסיימים בטוב

[יעקל]

אולי אפשר לתרץ שהתו' ריחמה על הטף החף מפשע הנמצא בעיר
שמצד אחד צריך למות ומאידך לא מגיע לו למות. ולכן דין כל האוכלוסייה בסייף

וגם עלה בדעתי שהתו' הקילה בעונש עיר הנידחת כי כי המודחים הודחו ע"י פושעי ישראל ולא מעצמם הלכו לעבוד ע"ז כי יצרם תקפם.

מה שמעניין הוא שלמה התו' ייעדה גם למדיחים וגם למודחים את אותו העונש...