זמנו של ספר האשכול מהדורת הצב"א לפי מטבעות תפילה ולשון

[פלוריש]

כבר נז"ל.

צילום מהספר הובא כאן: viewtopic.php?f=7&t=6634&start=40#p184873

[עדיאל ברויאר]

כתב לי הרב יואל קטן שליט"א:

דוק ותמצא שבשער שני הכרכים הראשונים, נוסף לרישום הפרקים וההלכות בספר הזה הוא כותב מה יהיה בחלקים הבאים. וראה זה פלא, הן בחלק השני - יחסית ל'מובטח' בחלק הראשון, והן בחלק השלישי - יחסית למובטח בחלק השני, ההלכות וסדר ההלכות בספר אינם זהים למובטח בשער הכרך הקודם! והרי זה לא יתכן שאם לאדם יש כת"י, ויהיה המשובש ביותר בעולם, והוא מספר לעולם מה נמצא בכרך הזה ומה יהיה בכרך הבא - פתאום כשמגיעים למעשה משתנים הפרקים, הן חסר הן יתר הן להקדים והן לאחר, ובלי לומר על כך דבר לא בהקדמות ולא בגוף הספר! זוהי ראיה שאין עליה תשובה שהמו"ל לפחות עשה כבתוך שלו בספר, הוסיף וגרע כאשר ישר בעיניו, ולא חשב כלל שיש לו חובת נאמנות לכתב היד שהיה לו (על הצד שהיה לו כת"י נוסף לכת"י היחיד הידוע שהיה אז בהלברשטט, שהוא הוא כתה"י שבו השתמש אלבק והעתיקו אות באות). וצדק אביך שליט"א מאוד בכך שקפדנותו ודבריו הקשים של אלבק על הרב הצב"א הכריחו את שלושת הרבנים (הופמן ארנטרוי וברלינר) להתפתל בצדקת הצדיק ולהצדיק את הצב"א, שאכן כפי שכתב אביך היה רב חשוב וחרד לדבר ה' ולוחם את מלחמת הדת נגד המהרסים וכו', ויכול היה להוציא לאור ספרי חידושים ושו"ת ודרשות ופסקי הלכה כטוב בעיניו - אבל מעשה שטן החליט להתעסק באשכול וקיצץ בנטיעותיו. זו בכייה לדורות, כי בספרות התורנית עד היום אשכול הצב"א 'אִין' ואשכול אלבק 'אאוט', הכל בגלל הלשון המשתלחת של אלבק, בעקבות המשכיל הרשע שור שהיה הראשון שעלה על כל הסיפור. וסיפר לי מו"ר הרא"ל שליט"א, יחזקהו ה' וירפאהו, שר"ח הלר מהדיר ספה"מ להר"ם שבסוף ימיו לימד בישיבה אוניברסיטי ראהו פעם בספריה לומד באשכול הצב"א, והלך לאיטו לארון הספרים והביא את האשכול אלבק, ובעדינות סגר לו את הצב"א והגיש לו את אלבק... (אולי אני לא מדייק בפרטי הסיפור, אך משהו מעין זה). וכן אמר שבכל פעם שיש חידושים יפים בנחל - צ"ע אם גוף הספר מקורי...

תודה לרב 'עץ הזית' על ההפניה לדברים.

אכן, הרב אוירבך שינה את סדר החטיבות לעומת התיאור בשער הכרך הראשון ובאופן שונה גם בשער הכרך השני. אך לצערי לא ירדתי לסוף דעתו של הרב קטן שליט"א. גם הלכות ריצ"ג, שנדפסו מכתב יד מקורי בזמן סמוך, נדפסו בסדר שונה מזה שבכתב היד. אמנם יוצא מזה שהרב אוירבך גם לא תכנן מלכתחילה את סדר החטיבות, או שתכנן ושינה דעתו במהלך העבודה. אבל אין ללמוד מכך שהוא גם ערך את תוכנן של החטיבות ויצר כמה חטיבות חדשות.
נרד קצת לפרטים:
רק מעט מאוד חטיבות "נוספו" ביחס לשער הראשון – הלכות חנוכה ופורים והלכות פדיון הבן (שתיהן בחלק ב). שמן של הלכות רפואה הוחלף להלכות חולה (גם כן בחלק ב). יתכן שבסקירה הראשונית נשמט ממנו דבר קיומן של חטיבות אלו או שבטעות נשמטו מהרשימה שהדפיס. יש להדגיש שקיומן של הלכות חנוכה ופורים בכ"י מערציג מוזכר במפורש בהערה שכתב הרב אוירבך בגיליון כתב יד כרמולי (ירושלים), הערה שמן הסתם נכתבה כמשיח לפי תומו.
בהערה שמאחורי עמוד השער בתחילת החלק השלישי כתב הרב אוירבך שהוא דחה לחלק הרביעי את כל החטיבות שאינן שלמות (חלק מהן אכן נדפסו בחלק הרביעי שנדפס שנים רבות לאחר פטירתו). החטיבות שמוזכרות בשער הראשון וכלל לא נדפסו, גם לא בחלק הרביעי, הן: ערלה, כלאים, שעטנז, הרבעה, חלה, נקור, הקדש, הפרת נו"ש וחרמין והלכות דרבנן וצדקה. אני משער שנקור איננה חטיבה לעצמה אלא נכללה בדיני חלב שנדפסו בחלק ג. יתר החטיבות מוזכרות בהערה שבחלק ג כחטיבות שהדפסתן נדחתה לחלק הרביעי, למעט שעטנז והרבעה שכנראה נחשבו חלק מהלכות כלאים. מסתבר שחטיבות אלו לא השתמרו בכתב היד שממנו נדפס החלק הרביעי, או אולי לא הספיק הרב אוירבך להכין אותן לדפוס.
אגב, לעתים הדפיס הרב אוירבך גם חטיבות מקוטעות (כגון הלכות שעורין ופרקי מסכת ע"ז), אך ככל הנראה הוא עשה זאת מכיוון שהנושא שלהן היה קשור באופן בולט לחטיבות הסמוכות.

[יוצא פוניבז']

ה. מכון שלמה אומן נטל על עצמו לאחרונה משימה גדולה, והיא להוציא מהדורה מתוקנת של ספר האשכול. התחלנו כבר ואנו מתייעצים עם כמה מגדולי ישראל איך לרכב אתרי ריכשי, לתת לפני ציבור הלומדים והפוסקים נוסח אמיתי ומדויק של ספר האשכול, בלי לוותר על התוספות שבמהדורת נחל אשכול [לפחות אלו שיתברר שיש להם מקור בקדמונים] ולהציגם באופן הראוי, ובלי לוותר על למדנותו וחידושיו של הרצב"א במדור נחל אשכול. כמובן שהמלאכה כוללת גם חיפוש כל המקומות שהאשכול מצוטט בראשונים [חלק ניכר מעבודה זו כבר עשה רצב"א עצמו, אך יש להשלים את הדברים וכמובן להוסיף מכל הראשונים שזכינו שיצאו לאור ב-150 השנים מאז ימיו] ולמצוא בעזרתם את הנוסח הנכון והמקורי של האשכול. המלאכה עדיין בראשיתה, ונקווה שה' יצליח דרכנו להוציא דבר מתוקן מתחת ידינו לתועלת עולם התורה כולו. כמובן שאם בעקבות הדברים הנ"ל יש למישהו מה לחדש בנושא אשמח לשמוע, או כהמשך לשרשור הזה או בפרטי. הק' יואל, ערב ג' ימי הגבלה תשפ"ג.

יתכן שלא יהיה מנוס מלהדפיס גם את כל האשכול המורחב של רצב"א, בשל העובדה שאם זה לא ייעשה, יקום מכון אחר וידפיס מחדש את של רצב"א כמתכונתו ובלי אבחנה בין האשכול לבין התוספת, וגבאי בית הכנסת בבואם לקנות ספר האשכול יעדיפו כמובן את 'המורחב' יותר...

לכן צריך לשקול להדפיס את כל התוספות של רצב"א במדור מיוחד (או על הדף, באותיות קטנות ודקות, או בסוף הספר), אולי גם לקרוא לו זנב האשכול או משהו דומה, ושיהיה ברור לכל מעיין בספר שאלו חידושי חכם א' מהאחרונים שלא נודע שמו, ותו לא.

[שבע]

עוד אזכור של ר' משה מרציג
בקולופון כ"י ייל 133

אני הקטן בנימן זאב המכונה זנווונלף שטערן
מזעטרן בייא בירקענפעלד האבע דיעזעס
אים יאהר תקצ"ח לפ"ק פיר אדמ"ו ר' משה
סג"ל ממערציק עס געשריעבען

הקטן בנימן זאב שטערן

כמובן שזה לא אומר כלום לגופו של נושא

[פולסברג]

שו"ת שואל ומשיב מהדורה תליתאה חלק ג סימן קסג

ועיין בכסא דהרסנא סי' קל"ב מה שרצה לכוין בכוונת הראב"ד הנ"ל ואז לא נתגלה ספר האשכול ות"ל כעת זכינו לזה