בלומדי נתקלתי בחוסר הבנה בהערה שהעירו בהוצאת מכון ירושלים על דברי המרדכי.
קודם שאשלח ההערה למכון ירושלים אשמח להציע כאן את ההערה, כיוון שיתכן מאד שהבעייה אצלי ולא אצלם.
אשמח להערותיכם.
כתב המרדכי (חולין קח:): "אמר רבי נראין דברי רבי יהודה בשלא ניער ולא כיסה ופריך אי בשלא ניער ולא כיסה כלל מיבלע בלע מיפלט לא פליט. ופרש"י דמקצת החתיכה מגולה ובלעה מן החלב שעל גב החתיכה ואין הרוטב מפליט ומבליע בשאר החתיכות אא"כ ניער וכיסה וע"כ מיירי שאין מגיע פעפועי חלב לרוטב שאם מגיע לרוטב הרוטב מוליכו בכל אלא ב' שלישי חתיכה מגולה ופעפועי חלב מגיע עד שלישיתה, ומשמע דלא אסרה את השאר כיון שפעפוע גוף האיסור אינו מגיע אליהן אפילו משהו ולא אמרינן חתיכה עצמה נעשית נבלה עד מקום שנבלע עכ"ל ראבי"ה. ונראה לי דהיינו כרא"ם דפירש בפרק גיד הנשה דלא אמרינן חתיכה עצמה נעשה נבילה בחצי חתיכה."
ובהוצאת מכון ירושלים הערה מ' הביאו הגהת ר"ש מרובזעוויץ )נדפס בש"ס וילנא על המרדכי שם) שכתב לגרוס "ונראה לי דלא כרא"ם", משום דלרש"י החתיכה שחוץ לרוטב נאסרת כולה, ובע"כ שנעשית נבילה בחציה. ע"כ תורף דבריו.
ובעניי לא הבנתי הגהתו, אדרבה, לרש"י החתיכה שחוץ לרוטב נאסרת, אבל לא נעשית נבילה, ולהדיא כתב ראבי"ה "ולא אמרינן חענ"נ עד מקום שנבלע", והיינו כרא"ם?