כל באי שער המלך - היכלי התורה די בכל אתר ואתר - יודעים, שבתורה הק' הנמצא בידינו, הכל במחלוקת שנויה, והיא תהילתנו ותפאתינו.
על כל סוגיא וסוגיא מדפי הש''ס תמצא שנחלקו התנאים והאמוראים, הראשונים והאחרונים, ובביאור דבריהם האריכו התווכחו והתפלפלו ראשי מתיבתא ותלמידיהון. ובכל פרק ברמב''ם וכל סימן בשו''ע, תמצא שהנו''כ נחלקו בחריפות על כל תג ותג, באין ספור דיוקים ראיות ותיובתות, וטרודים ימים ושנים לדעת סודה, ונעשים אויבים זה לזה, להבין ולהשכיל לעשות ולקיים.
אך תחושתי היא [ואולי אני טועה ובגודל שהרי לדאבוני אין לי יד ושם בעניינים אלו, וא''כ דברי בטלים ומבוטלים מעיקרא, אך א' מיודעי דבר הודה לי שיש דברים בגו], שאצל אלו העוסקים בחכמת הנסתר, הם לומדים בדרך אחרת לגמרי. הם יותר מתעסקים בידיעות ו'קבלה', להבין המילים והמושגים על בוריו, בלי המלחמתה של תורה, ובלי עוצם עיון הסברא, ולחשבן כל שיטות הראשונים והאחרונים.
מה בין זה לזה? הרי שניהם דא''ח ומרועה א' ניתנו!