כדכד כתב:איפה מצינו שאין מכבדים אותו ככהן?
שו"ע או"ח קכח,מא.
ונראה שלא ממש דייקתי בפרטי הדין.
כדכד כתב:איפה מצינו שאין מכבדים אותו ככהן?
נחומצ'ה כתב:לכאורה, חזרנו למצב הקודם. ומה השתנה בברכה המחודשת?
אלא כלל לנו גדול בדין מיצר שהחזיקו בו רבים.(עיין עוד בחושן משפט סימן שע"ז)
שאם הבעה"ב יוצר דרך חדשה בצד שדהו לצורך הרבים,
אזי לא די שהדרך הישנה נשארת ברשות הרבים, אלא אף הדרך החדשה משתייכת לצורך הרבים.
ואם כנים הדברים, הרי הם מלמדים כמין חומר.
לא די שהצינורות השפע הקבועים נותרים בשנת השמיטה, אלא אדרבה, הם מתרבים בכפל ויותר כתוצאה מהצינורות החדשים.
נחומצ'ה כתב:לכאורה, חזרנו למצב הקודם. ומה השתנה בברכה המחודשת?
אלא כלל לנו גדול בדין מיצר שהחזיקו בו רבים.(עיין עוד בחושן משפט סימן שע"ז)
שאם הבעה"ב יוצר דרך חדשה בצד שדהו לצורך הרבים,
אזי לא די שהדרך הישנה נשארת ברשות הרבים, אלא אף הדרך החדשה משתייכת לצורך הרבים.
יעקל כתב:ועוד שאלה בת"א : אונ' מתרגם וישמע ה' ושמיע מן קדם ה' - ונשמע מלפני ה', בעוד שלגבי משה מתרגם אונ' ושמע משה, לא מבין למה ?
כתב הרמב"ם (מו"נ א, כז מח) שאונקלוס שם השתדלותו בסלוק ההגשמה מה', וכל מה שבא מענין ה"שֶּׁמַע" מיוחס לא-ל יתברך, פירש ענינו, ש"הגיע" המאמר ההוא אליו יתברך וכו' (ע"כ).
הרמב"ן (בראשית מו, א) משיג על שיטת הרמב"ם, ובתוך דבריו כותב, "והנה אונקלוס לא היה לו לירא מן השמיעה, שלא תורה רק על קבלת הדבר והרצון בו". אבל טעם אונקלוס ויונתן בן עוזיאל ידוע בחכמת הקבלה (ע"כ). לדעת המהר"ל (תפארת ישראל י), אין דרך כבוד שיהיה קול דברים נכנסים באזני ה' ולכן תרגם "קדם ה'".
כדכד כתב:חבר שלי שאל אחד מרבותינו (הרב עזריאל ליכט שליט"א) מדוע כתוב ברות "ויקר מקרה, והרי אנו מקובלים שאין מקרה כלל וכ"ש בזה שברור שיד ה' היתה שבדיוק הגיע לשדה בעז
הרב ענה שבדיוק בגלל זה נכתב "ויקר מקרה" להראות עד כמה מגוחך לחשוב שהעולם מתנהל ב"מקרה" ושרק "קרה מקרה" שרות הגיעה לשדה בעז קרובו של אלימלך
יעקל כתב:סיפא דקרא
יעקל כתב:למה אונ' תמיד מתרגם למצוא חן ב- למשכח רחמין בעוד שבפסקת יקום פורקן אומרים חינא וחסדא ... ?
כדכד כתב:איני בטוח שהחידוש הגדול הזה נכון וממילא כל השאלה אינה שאלה
אבל איני יודע להסביר את הענין
דִּתְעָרְעוּן יָתְהוֹן מְעָרְעֵי: [כונתו] "תקראו אתם מקרא קודש", הכונה, קביעות זמן. שתזמינו אותם להיות זמני קודש [רשב"ם כאן (וע' גם מש"כ בשמות א, י ובב"ב קיג: ד"ה אורעה, וצ"ע); וכן פי' הריקאנטי (פ' ברא'), ש"תקראו" הוא ל' הזמנה והמשכה; וכן בבמדבר (לה, יא), "והקריתם לכם ערים", ופירש"י (שם מהספרי), "אין הקרייה אלא לשון הזמנה"].
אבל ע' ברמב"ן שכתב, שכונת אונקלוס, "לשון מאורע. בכל יום שיארעו ["מקראי קדש" הוא לשון מקרה. וכן בלשון המשנה (מו"ק יב.), "אירעו אֵבֶל או אונס". וכן פירשו החזקוני והמהרש"א (יומא ב. ח"א ד"ה שבעת), בדעת אונקלוס. והמלים "קרא" – "קרה" מתחלפות (ע' תרגום וראב"ע דברים כב, ו).], תעשו אותם קודש [ע"י שנקבצים בבית ה' בימי המועדים ומקדשים אותם בפרהסיא בתפילה והלל (הנ"ל; ודומה לזה ברש"י שבועות יג. ד"ה לא קראו). או ששובתים ממלאכה בגלל קדושת היום, וכדעת רבי אליעזר (ר"ה לב.; תוס' שבועות שם)]. ורבותינו ז"ל אמרו (ספרי פינחס קמז), ארעם במאכל ובמשתה ובכסות נקיה וכו' לשנותם במאכל ובמלבוש, מחול לקדש וגם זה דעת אונקלוס". [וזה ע"ד רשב"ם לעיל ש'תערעון' היא ל' קביעות, וצ"ע - ר.ש.מ.)]. וכן בתיב"ע על הפסוק "וקראת לשבת עונג" (ישעיהו נח, יג), וּתְעָרַע לשבתא בתפנוקין, וע' מלבי"ם (אות קפו; וערל"נ כריתות ז. תוס' ד"ה וקראו).
אבל יש מפרשים 'דתערעון... מערעי' שבתרגום, לשון פגיעה (כמו, "ויפגע במקום" – ברא' כח, יא; שתרגומו, וערע באתרא. וכן יש הוראה זו ל"קרא" שבמקרא, ע' ראב"ע דברים כב, ו). וכונת אונקלוס צאו לקראתו לקבלו כמי שמקבל אורח, שמכבדו במאכל ומשתה וכסות נקיה ('ספרי דבי רב' על הספרי שם). [ונראה שגם לדעת המפרשים "ערע" לשון מקרה, בעיקרו הוא לשון פגיעה וממנו נהיה גם שֵׁם לפגעי הזמן, שהם כמו מקרי הזמן (פ.א.). או להיפך, ש'פגיעה' עיקרה לשון מקרה – ר.ש.מ.].
אלא שיתכן ש'ערע' כאן הוא לשון קריאה ממש, ולא לשון מקרה. וכן "וקראת ישועה חומותיך" (ישעי' ס, יח), "ולא אותי קראת יעקב" (שם מג, מד), ועוד, שתרגומם בלשון 'ערע'. (פתשגן; ומהות ה'קריאה' תתפרש על דרך ה'קביעה' וה'עשיה' של הרמב"ן והרשב"ם לעיל. או הכונה שע"י קידוש בית דין החודש, שקוראים הדיינים 'מקודש', נקבעים המועדים, כמו שפירשו חז"ל "מקראי קדש" במסכת ר"ה כה.; עיי"ש רש"י). אלא שקשה על פירוש זה למה לא תרגם כן גם לקמן (כה, י), על "וקראתם דרור בארץ", ועוד מקומות (הנ"ל).
את אשר יקרא אתכם באחרית הימיםיעקל כתב:אפשר להבין מקרא עם א' כמו מקרה עם ה"א
יעקל כתב:כתיב ושרף את הפרה לעיניו
איקטורין כתב:עמוד הענן הורה הדרך לעם ישראל.
מדוע פנו אל מלך אדום: "אעברה בארצך".
עמוד הענן הורה להם לעבור דרך שם?
במסתרים כתב:פרשת קרח
יז,יט והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה:
יז,כב וינח משה את המטות לפני ה' באהל העדות:
יז,כג ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות וגו'
השינוי צ"ב.
במסתרים כתב:פרשת קרח
יז,יט והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה:
יז,כב וינח משה את המטות לפני ה' באהל העדות:
יז,כג ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות וגו'
השינוי צ"ב.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 61 אורחים