◆ שאלות והערות קצרות - בעניני תפילה ופיוט ◆

[עזריאל ברגר]

גאל ישראל

viewtopic.php?t=45397

יישר כח גדול!
מעניין שאחד המקילים בזה - הוא רבו של רב היישוב שלנו, ובדיוק אנו סמוכים ליום היארצייט שלו (כך ראיתי היום בלוח עיתים לבינה).

[כדכד]

ש"ץ שטעה וחתם "גאל ישראל" (לשון הודיה על העבר) במקום "גואל ישראל" (לשון בקשה על ההווה והעתיד), וכבר המשיך לברכה הבאה אחריה - האם חייבים להחזירו?
ואם לא החזירוהו - מפני כבוד הבריות וכדו' - האם אפשר לענות אמן על ברכותיו שבהמשך, או דילמא כולן לבטלה מפני שאינן כהלכה?

אחרי שהובא שיש מקילין - אולי גם להמחמירים לא נחשיב שאר הברכות לבטלה שהרי יש לו על מי לסמוך וקצת אולי לדמות למעשה שנעשה בשבת שמותר לדעות מסויימות שגם המחמירים שלא כאותן דעות לא יחשיבו זה מעשה שבת בדיעבד

[עקבי]

מעניין, יעוי' מחזור ויטרי בברכת גואל ישראל בשמונה עשרה [הנדפס וכת"י לונדון ומוסקובה].

[באמונתו]

מעניין, יעוי' מחזור ויטרי בברכת גואל ישראל בשמונה עשרה [הנדפס וכת"י לונדון ומוסקובה].

וכן הוא שם בכ"י פרמה 2574 עמוד 2: גאל ישראל.
אך בכ"י ששון, גם ניו יורק 8092: גואל ישראל.

[חד ברנש]

בנוגע לעניין, בתענית טו ע"א, בברכת 'גואל ישראל' (שבתעניות), באחד מכת"י הנוסח: "גאל ישראל", וחיפוש בב"א איתר עוד כמה ראשונים.
אבל כנראה זו ט"ס.

[באמונתו]

בנוגע לעניין, בתענית טו ע"א, בברכת 'גואל ישראל' (שבתעניות), באחד מכת"י הנוסח: "גאל ישראל", וחיפוש בב"א איתר עוד כמה ראשונים.
אבל כנראה זו ט"ס.

אף בטור אורח חיים הלכות תפילה סימן קכד:

וז"ל רב עמרם מאן דקאי בבי כנישתא אחורי ש"צ בעי לכווני דעתיה ובתר דחתים ש"צ על כל ברכה וברכה להוי עני אמן דהכי אמור רבנן מ"ד (תהלים לא) אמונים נוצר ה' אלו שאומרים אמן באמונה אומר ש"צ ברוך מחיה המתים והם עונין אמן ועדיין לא ראו תחיית המתים ומאמינין בהקב"ה שמחיה המתים אומר ש"צ ברוך גאל ישראל והם עונין אמן ועדיין לא נגאלו וא"ת נגאלו הרי חזרו ונשתעבדו ומאמינין שעתיד הקדוש ברוך הוא לגאלם...

והדבר מוכח, אשר כן גרס שם מרן הבית יוסף בסימן סו:

ואין להביא ראיה לדברי האומרים שצריך לענות אמן אחר גאל ישראל, ולא הוי הפסק, ממאי דאמרו רבנן אומר שליח ציבור גאל ישראל והן עונין אמן, וכמו שכתב רבינו בסימן קכ"ד (קז:) בשם רב עמרם, דהתם בברכת גואל ישראל שבתפלה קאמר, שהרי הזכיר שם קודם לכן ברכת מחיה המתים, ואח"כ ברכת גאל ישראל, ואח"כ בונה ירושלים, וזהו סדר ברכות שבתפלה:

הלא אף בלא לדעת מה נוסח המקורי שם ובמחזור ויטרי, הרי אפשר שכל אלו מעידים על נוסח אשכנזי/צרפתי רווח עתיק כזה, והמעתיקים לפחות, רשמו השגור בתפילתם, בעוד מאמרם בפסחים דף קיז עמוד ב:

אמר רבא: קריאת שמע והלל - גאל ישראל, דצלותא - גואל ישראל. מאי טעמא - דרחמי נינהו

הוא לא מפורש בחתימה, ואדרבה, המפרשים מתקשים אשר בפשוטו החתימה היא לא רחמי.
מלבד: כי [א-ל] גואל חזק אתה, נוכל גם לפרשו בברכת אבות: ומביא גואל לבני בניהם.

[חד ברנש]

כיום לא קשה לבדוק בסידורים צרפתיים קדומים מה היה הנוסח.
לדעתי, אם באמת היה כזה נוסח, שברכת הגאולה בשמו"ע נחתמה 'גאל ישראל', ואין זה ט"ס, מסתבר שזה היה נוסח צרפתי ולא אשכנזי.

[באמונתו]

אף בגניזה נמצא במספר כ"י: גאל ישראל, עיין ספר תפילת העמידה לחול ע"פ הגניזה הקהירית, עמודים 91, 93. ספק אם בימינו מעתיק יכול לטעות כאן, הרי "מיגרס גריסין".
ריבוי כתבי היד כאלו, ובפרט במחזור ויטרי, אולי משקף מסורת שונה.

[חד ברנש]

אם אכן נתהלכה כזו גירסה (גאל), איך אפשר שהיא חלפה "מתחת לראדר" של הראשונים? אף אחד לא העיר עליה, לא דן בה? זה הגיוני?

[באמונתו]

אם אכן נתהלכה כזו גירסה (גאל), איך אפשר שהיא חלפה "מתחת לראדר" של הראשונים? אף אחד לא העיר עליה, לא דן בה? זה הגיוני?

אמנם, ראשונים רבים מעתיקים מאמר "דצלותא - גואל ישראל" בהקשרים שונים, ואין לדעת מה הם ביקשו והתכוונו בכך לשלול.
כמובן, לא בכל שינוי הוזקקו והוצרכו ראשונים, ליצור ולהפוך ל"פולמוס" שלם, בייחוד בלא ידוע על מי מן החכמים אשר תמך דווקא בנוסח החילופי, רק אפשר שכן נהג עלמא במקצת.
(אגב, בתענית מצאתי שני כ"י כאלו, וגם בארחות חיים מלוניל).

[עקבי]

גם מצינו מלך אהב צדקה ומשפט במחזור ויטרי כת"י ששון 535 וניו יורק 8092. אם אני זוכר נכון ראיתי פעם בכת"י הא'ל הגדל הגבר והנרא (חבל שלא רשמתי את זה בזמנו). ולענין שאר כת"י של הסידור. בסידורי אשכנז מצאתי גאל ישראל בכת"י שוויץ 240.

[במסתרים]

בבקשות שהוסיפו לבהמ"ז, למה כתבו "הרחמן הוא"?

[עזריאל ברגר]

בבקשות שהוסיפו לבהמ"ז, למה כתבו "הרחמן הוא"?

כמדומני שזוהי מטבע-לשון רגילה אצל חז"ל.

[באמונתו]

בבקשות שהוסיפו לבהמ"ז, למה כתבו "הרחמן הוא"?

לענ"ד, הרחמן ימלוך עלינו לעולם ועד וכדו', בלי "הוא", יכול להשתמע סיפור דברים, מה שעתיד להיות, שיבוא יום אחד, והרחמן ימלוך עלינו וכו'
רק הוספת לשון "הוא", משמשת ודאי כפנייה אליו, והופכת אותה לתפילה ובקשה.

[באמונתו]

בבקשות שהוסיפו לבהמ"ז, למה כתבו "הרחמן הוא"?

כמדומני שזוהי מטבע-לשון רגילה אצל חז"ל.

לדוגמא?? ("רחמנא" בארמית, שווה ל"הרחמן" העברי).

[עזריאל ברגר]

ברכות דף יב א
... מי ששכן את שמו בבית הזה הוא ישכין ביניכם אהבה ואחוה ושלום ...

אך לא תמיד דיברו כך, כגון במסכת מידות פרק ב - משנה ב:
כָּל הַנִּכְנָסִין לְהַר הַבַּיִת נִכְנָסִין דֶּרֶךְ יָמִין וּמַקִּיפִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל, חוּץ מִמִּי שֶׁאֵרְעוֹ דָבָר, שֶׁהוּא מַקִּיף לִשְׂמֹאל. (מַה לָּךְ מַקִּיף לִשְׂמֹאל), שֶׁאֲנִי אָבֵל, הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יְנַחֶמְךָ. שֶׁאֲנִי מְנֻדֶּה, הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבָּם וִיקָרְבוּךָ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, עֲשִׂיתָן כְּאִלּוּ עָבְרוּ עָלָיו אֶת הַדִּין. אֶלָּא הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבָּךְ וְתִשְׁמַע לְדִבְרֵי חֲבֵרֶיךָ וִיקָרְבוּךָ:

[באמונתו]

כי ההבדל ברור. כשמתחילים: מי ש... ממשיכים: הוא ... מפני ש"הוא" בסיפא - מקביל ל"מי" אשר ברישא. אבל אצל השוכן בבית הזה ללא "מי", אין טעם ל"הוא". ה"ה לגבי הרחמן.
נוסיף עוד, כי הרמב"ם בפירוש משנת תמיד ובחיבורו הגדול, משמיט ל"הוא", אף במי ששיכן.

[כדכד]

בבקשות שהוסיפו לבהמ"ז, למה כתבו "הרחמן הוא"?

לענ"ד, הרחמן ימלוך עלינו לעולם ועד וכדו', בלי "הוא", יכול להשתמע סיפור דברים, מה שעתיד להיות, שיבוא יום אחד, והרחמן ימלוך עלינו וכו'
רק הוספת לשון "הוא", משמשת ודאי כפנייה אליו, והופכת אותה לתפילה ובקשה.

לי נשמע להיפך
"הוא" היינו מי שסיפרנו עליו קודם "הוא ימלוך" ואילו בלא תיבת "הוא" נשמע יותר כל' בקשה

[באמונתו]

"הוא" זה, הרי מיותר מאוד, כשאלת מסתרים, אלא שמופיע במכוון, ע"מ לשמש בקשה ו"פנייה" בלשון נסתר.

[כדכד]

לא כתבתי שלא הבנתי את השאלה
כתבתי שלא הבנתי את התשובה של מר
למה "הוא" בלשון נסתר משמש פנייה ובקשה?
לי נראה להיפך. ,הוא" בלשון נסתר בא לספר סיפור. "הוא" שעליו אנו מדברים יעשה כך וכך ואילו בלא תיבת הוא זה נשמע לי יותר כבקשה

[במסתרים]

"הרחמן הוא ימלוך עלינו לעולם ועד" מובא בתוספות ברכות מו. ד"ה מר זוטרא.

[באמונתו]

במחזור ויטרי הקדום יותר, כבר כן הוא, אף בשאר ראשוני אשכנז.
אך בסידור רס"ג בלי "הוא", ע"ד הרמב"ם.

[עקבי]

ש"ץ שטעה וחתם "גאל ישראל" (לשון הודיה על העבר) במקום "גואל ישראל" (לשון בקשה על ההווה והעתיד), וכבר המשיך לברכה הבאה אחריה - האם חייבים להחזירו?
ואם לא החזירוהו - מפני כבוד הבריות וכדו' - האם אפשר לענות אמן על ברכותיו שבהמשך, או דילמא כולן לבטלה מפני שאינן כהלכה?

מעניין, יעוי' מחזור ויטרי בברכת גואל ישראל בשמונה עשרה [הנדפס וכת"י לונדון ומוסקובה] שמילה גאל נכתב חסר.

מצורף מאמר מאורי ארליך לגבי גאל\גואל ישראל

[באמונתו]

מצורף מאמר מאורי ארליך לגבי גאל\גואל ישראל

תודה רבה על המאמר!!
מפורש שאכן נוסח ההוא של "גאל ישראל" בתפילה, היא מסורת קדומה.

[עקבי]

מפורש שאכן נוסח ההוא של "גאל ישראל" בתפילה, היא מסורת קדומה.

כן אבל לדעתו זה בהחלט אינו לשון עבר.
אגב שכחתי לציין הכתיב חסר במחזור ויטרי בברכת השיבה שופטנו

[באמונתו]

מפורש שאכן נוסח ההוא של "גאל ישראל" בתפילה, היא מסורת קדומה.

כן אבל לדעתו זה בהחלט אינו לשון עבר...

פרשנות של הנוסח, נושא בפני עצמו הוא, אשר דורש עיון נפרד.
השאלה הגדולה הרי הייתה על עצם הנוסח, אם אמנם מדובר במסורה מבוססת, או סתם ט"ס, וכעת אושרה הגרסה ההיא, בגדר מסורת קדומה.

[עקבי]

פרשנות של הנוסח, נושא בפני עצמו הוא, אשר דורש עיון נפרד.
השאלה הגדולה הרי הייתה על עצם הנוסח, אם אמנם מדובר במסורה מבוססת, או סתם ט"ס, וכעת אושרה הגרסה ההיא, בגדר מסורת קדומה.

נכון.

[יעקל]

מקור לאמירת ג' פסוקי תהילים בנוסח ע"מ אחרי שמ"ע של תפילת ערבית לפני קדיש שלם ?

יהי שם ה' מבורך מעתה וגו'
ממזרח שמש וגו'
ה' אדוננו מה וגו'

ואח"כ יתגדל וכו' ...

[במסתרים]

מקור לאמירת ג' פסוקי תהילים בנוסח ע"מ אחרי שמ"ע של תפילת ערבית

גם במנחה (ובשחרית?).

מה עם פסוקי תכון תפלתי לפני מנחה?

נ.ב. אדונינו מלא יו"ד בפסוק. ועיין רש"י בראשית כ יג.

[כדכד]

"לשבור בחורי גמוז" (סליחות לי"ז בתמוז נוסח אשכנז) - מהו "גמוז"?

[יעקל]

לא זכורני איפה כתבנו על נוסחאות השמ"ע, לכן מבקש אני ממנהלי הפורום לשים את התגובה הזאת במקומה הנכון.

היו כל מיני תגובות על מליצות הפסוקים הנמצאות בי"ח ברכות.
לדוג' הקפידו רז"ל לנסח בדווקא רפאנו ה' ונרפא, הושיענו וניוושעה במקום לבקש סתם רפאנו ה' הושיענו.

לפי זה ומעניינא דיומא, מעניין שרז"ל לא רצו לנסח בברכת התשובה השיבנו ה' אליך ונשובה, קרבנו מלכנו לעבודתך וכו' (לדוג')...

[יעקל]

מחפש מקור לאמירת ה' מלך ו/או שמע ישראל בסעודה שלישית ש"ץ וקהל, וזמן הנהגתו

[במסתרים]

"לשבור בחורי גמוז" (סליחות לי"ז בתמוז נוסח אשכנז) - מהו "גמוז"?

לשון פרח כמו גמזיות של הקדש ר"ל בחורים חמודים

[כדכד]

לא זכורני איפה כתבנו על נוסחאות השמ"ע, לכן מבקש אני ממנהלי הפורום לשים את התגובה הזאת במקומה הנכון.

היו כל מיני תגובות על מליצות הפסוקים הנמצאות בי"ח ברכות.
לדוג' הקפידו רז"ל לנסח בדווקא רפאנו ה' ונרפא, הושיענו וניוושעה במקום לבקש סתם רפאנו ה' הושיענו.

לפי זה ומעניינא דיומא, מעניין שרז"ל לא רצו לנסח בברכת התשובה השיבנו ה' אליך ונשובה, קרבנו מלכנו לעבודתך וכו' (לדוג')...

מיוסד על פסוק בירמיהו

[באמונתו]

פסקי תשובות - הערות סימן רצא הערה 13:

ובענין אמירת מזמור לדוד ה' רועי ג' פעמים - ע' בבני יששכר (מאמרי השבתות מאמר ח' אות י"ז), טעמים עפ"י הסוד ועפ"י נגלה שיש בו אותיות כמנין ברכ"ה, ומתפללים לברכה משולשת בני חיי ומזוני. ובענין חלוקתו באמצע ע' דברי מנחם בשם הרמ"מ מרימנוב זי"ע עפ"י הסוד. ומנהג כמה ק"ק לומר פסוקי יחוד (שמע ישראל ה' מלך) כשאומרים הפיוט נמליכו ונייחדו, כדי לקיים מה שאומרים, ומקורו במנהגי מוהר"נ מראפשיץ ותלמידיו אחריו זי"ע, ועיין בשו"ת פרי השדה ח"ד סי' כ"ו בענין זה, וכתב שם שאף מי שאין מנהגו לומר הנמצא במקום שאומרים, יעמוד ויאמר עמהם ואל יפרוש מן הציבור.

[יעקל]

בחצה"ק סאטמאר לפני קידוש ליל שבת נהוג המקדש לומר אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים וכו'

מחפש מ"מ בעניין הנ"ל מקור המנהג, סברת המנהג והאם יש חצרות אחרות הנוהגים כך ?

[עזריאל ברגר]

שמעתי שיש נוהגים שאם מזדמן להם לקדש ב"שעה השביעית" - אומרים אה"ר הוא ירחם ... ויציל נפשותינו מן השעות הרעות וכו'.
ואולי מזה השתלשל לומר זאת תמיד לפני הקידוש.

[אצרן]

בחצה"ק סאטמאר לפני קידוש ליל שבת נהוג המקדש לומר אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים וכו'

מחפש מ"מ בעניין הנ"ל מקור המנהג, סברת המנהג והאם יש חצרות אחרות הנוהגים כך ?

לא נכון. אין אומרים אב הרחמים.
רק בימות הגשמים אם עושים קידוש קודם שעה 7.

[יעקל]

אני אוכל אצל חסיד סאטמאר שככה נוהג בימות החמה ג"כ. אולי טעות הוא בידו...

[יעקל]

בכל אופן אשמח אם מישהו יודע את מקור התחינה הזו...
תחינה מעניינת, כי הרי בכל שני וחמישי מאריכים בתחנונים על שה פזורה ישראל אחרי שמ"ע, מה צריך תחינה קטנה זו סמוך לקה"ת דווקא ?

טור, רמב"ם, לקוח מש"ס ?