◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

[לבי במערב]

נתבקשתי לשאול:

אשמח לקבל קרית ספר או אור זרוע המצויין כאן,

...png (69.69 KiB) נצפה 3738 פעמים

[יבנה]

נתבקשתי לשאול:

אשמח לקבל קרית ספר או אור זרוע המצויין כאן,

...png

https://forum.otzar.org/download/file.php?id=103432

[פרנצויז]

נתבקשתי לשאול:

אשמח לקבל קרית ספר או אור זרוע המצויין כאן, ...

הנה קישור לקרית ספר
[לא בטוח שמותר לקרוא דברים של ג. ש.]
https://bookreader.nli.org.il/NliBookVi ... 8/mode/2up

[לבי במערב]

ייש"כ!

[לא בטוח שמותר לקרוא דברים של ג. ש.]

היות שלא עבורי נועדו הדברים, אשאיר זאת להחלטת המבקש. בכל אופן, ייש"כ על ההערה הנחוצה!

[איש-קראקא]

בע"ה
האם יש איזה מידע על הרב רבי זושא אלישביץ בעל אלף המגן? באיזה שנה נפטר?

[וונדרבר]

בע"ה
האם יש איזה מידע על הרב רבי זושא אלישביץ בעל אלף המגן? באיזה שנה נפטר?

בקטלוג ברנד 16, עמ' 42, כתבו שחי בשנים תרלד-תשיא, עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/#/book/639378/ ... /0/end/0/c
וראה עוד שבט מיהודה (ארליך) עמ' 11, שכותב ד' תשרי תשי"א.

[חיים סופר]

הש"ך ביורה דעה קסח סק"ט ציין לספר "גדולת מרדכי" כפי הנראה הוא ביאור על המרדכי שאינו במהדורות הרגילות
מי מחברו ובאיזה דפוסים נדפס ?

[יהודה בן יעקב]

הש"ך ביורה דעה קסח סק"ט ציין לספר "גדולת מרדכי" כפי הנראה הוא ביאור על המרדכי שאינו במהדורות הרגילות
מי מחברו ובאיזה דפוסים נדפס ?

ספר בפני עצמו https://beta.hebrewbooks.org/42684

[באתי רק להעיר]

בכת"י של אחד מחשובי רבני הונגריה לפני המלחמה, כותב:
ראיתי מקשים על הרי"ף [חולין לב ע"א מדפי הרי"ף] שכתב דמימרא דרב שאיך באידך מימרא כיון שנתן טעם בחתיכה חתיכה עצמה נעשה נבילה וכו' ע"ש, למה מביא הך מימרא דחתיכה עצמה נעשה נבילה, וכי לא סגי לי' משום מין במינו לבד.

האם מישהו מ'חכמי הפורום' יודע לזהות מי הם המקשים קושיא זו?

[באמונתו]

בספר אור גדול בסימן ס"א אות ד'. נחלי יהושע עמוד פ"ז.

[באתי רק להעיר]

תודה רבה

[יהודה בן יעקב]

כתב הפרי מגדים יורה דעה משבצות זהב סימן צה ס"ק א

ובאם היה המאכל שבלוע בכלי חריף אי מהני ביה נ"ט בר נ"ט בס' בית ישראל כאן הביא הא דחולין קי"א שאני התם דנפיש מרריה טובא משמע בדבר חריף הבלוע לא שייך נ"ט בר נ"ט

בהל' או"ה הפמ"ג מרבה להביאו, ניסיתי לחפש בכמה ספרים העונים לשם זה, אך לא עלה בידי

[אליהו חיים]

הנה באוצר החכמה, ראה מצורף הענין שחיפשתם בסוף טור ב'

[613מצו]

בבית יוסף או"ח א:יז הוא כותב:

וכתב הר"י בר יקר טוב לומר עם הקרבנות פסוק זה ושחט אותו לפני המזבח צפונה לפני ה' והוא בפרשת ואם מן הצאן כדאמרינן בויקרא רבה אמר הקב"ה מעיד אני עלי שמים וארץ בין עו"ג בין ישראל בין עבד בין אמה בשעה שהן קורין מקרא זה צפונה לפני ה' אני זוכר עקידת יצחק בן אברהם: כתוב עוד שם יש נוהגים לומר אחר ברכת התורה פרשת כיור כי היא העבודה הראשונה

אלא שאני לא מוצא את הדברים האלה בפירוש התפילות לר"י בו יקר. Nשהו מוצא אותם ויכול להעלות תמונה\לשונו המדויק?

[פרנצויז]

ראה בס' פירוש התפלות והברכות לר"י בן יקר, מהדורת ר"ש ירושלמי (קרויזר) ירושלים תשל"ט, שהעיר המו"ל שחסר מש"כ בשמו שטוב לומר פ' ושחט אותו וכו', ראה שם עמ' א' הערה 8.
https://tablet.otzar.org/#/book/10621/p ... /0/end/0/c

[613מצו]

ראה בס' פירוש התפלות והברכות לר"י בן יקר, מהדורת ר"ש ירושלמי (קרויזר) ירושלים תשל"ט, שהעיר המו"ל שחסר מש"כ בשמו שטוב לומר פ' ושחט אותו וכו', ראה שם עמ' א' הערה 8.
https://tablet.otzar.org/#/book/10621/p ... /0/end/0/c

תודה. קצת מוזר שזה חסר מכל ג כתבי יד הידועים לנו של פירוש התפילות לרי יקר. אולי המקור ספר אחר? יש עוד מהתקופה שממליצים על אמירת הפרשיות האלה?
אחרי עיון לדעתי יש סבירות גבוה שנפל פה טעות. הדברים המובאים בארחות חיים בשם רי בן יקר קדומים לו:

תנא דבי אליהו רבה ו:

ושחט את בן הבקר לפני ה' (ויקרא א) ובאיל הוא אומר (ויקרא יא) ושחטו אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה'. אמרו אותו היום שעקד אברהם את יצחק בנו על גבי המזבח. התקין הקב"ה שני כבשים אחד שחרית ואחד ערבית שנאמר (שמות כט) את הכבש האחד תעשה בבוקר וגו'. וכל כך למה. שבשעה שישראל מעלין את התמיד ע"ג המזבח וקורין את המקרא הזה צפונה לפני ה' זוכר הקב"ה עקדת יצחק:

מדרש תהלים קלד:

"ורבי יוחנן אמר אלו תלמידי חכמים העוסקים בהלכות עבודה מעלה אני עליהם כאלו נבנה בית המקדש בימיהם."

אין לי גישה לכתב יד של החלק השה של הארחות חיים אבל אולי נפל פה טעות במעתיק.

[באמונתו]

בבית יוסף או"ח א:יז הוא כותב:

וכתב הר"י בר יקר טוב לומר עם הקרבנות פסוק זה ושחט אותו לפני המזבח צפונה לפני ה' והוא בפרשת ואם מן הצאן כדאמרינן בויקרא רבה אמר הקב"ה מעיד אני עלי שמים וארץ בין עו"ג בין ישראל בין עבד בין אמה בשעה שהן קורין מקרא זה צפונה לפני ה' אני זוכר עקידת יצחק בן אברהם: כתוב עוד שם יש נוהגים לומר אחר ברכת התורה פרשת כיור כי היא העבודה הראשונה

אלא שאני לא מוצא את הדברים האלה בפירוש התפילות לר"י בו יקר. Nשהו מוצא אותם ויכול להעלות תמונה\לשונו המדויק?

ראה בס' פירוש התפלות והברכות לר"י בן יקר, מהדורת ר"ש ירושלמי (קרויזר) ירושלים תשל"ט, שהעיר המו"ל שחסר מש"כ בשמו שטוב לומר פ' ושחט אותו וכו', ראה שם עמ' א' הערה 8.
https://tablet.otzar.org/#/book/10621/p ... /0/end/0/c

תודה. קצת מוזר שזה חסר מכל ג כתבי יד הידועים לנו של פירוש התפילות לרי יקר. אולי המקור ספר אחר? יש עוד מהתקופה שממליצים על אמירת הפרשיות האלה?
אחרי עיון לדעתי יש סבירות גבוה שנפל פה טעות. הדברים המובאים בארחות חיים בשם רי בן יקר קדומים לו:
תנא דבי אליהו רבה ו:

ושחט את בן הבקר לפני ה' (ויקרא א) ובאיל הוא אומר (ויקרא יא) ושחטו אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה'. אמרו אותו היום שעקד אברהם את יצחק בנו על גבי המזבח. התקין הקב"ה שני כבשים אחד שחרית ואחד ערבית שנאמר (שמות כט) את הכבש האחד תעשה בבוקר וגו'. וכל כך למה. שבשעה שישראל מעלין את התמיד ע"ג המזבח וקורין את המקרא הזה צפונה לפני ה' זוכר הקב"ה עקדת יצחק:

מדרש תהלים קלד:

"ורבי יוחנן אמר אלו תלמידי חכמים העוסקים בהלכות עבודה מעלה אני עליהם כאלו נבנה בית המקדש בימיהם."

...

מדרש תהילים, מזמורים קי"ט-ק"נ, הוא השלמה מאוחרת. איננו מופיע בכל כתבי היד, ובדפוס הראשון של המדרש. ראה https://www.mayim.org.il/?midrashim=%D7 ... #gsc.tab=0

[אליהו חיים]

בבית יוסף או"ח א:יז הוא כותב:

וכתב הר"י בר יקר טוב לומר עם הקרבנות פסוק זה ושחט אותו לפני המזבח צפונה לפני ה' והוא בפרשת ואם מן הצאן כדאמרינן בויקרא רבה אמר הקב"ה מעיד אני עלי שמים וארץ בין עו"ג בין ישראל בין עבד בין אמה בשעה שהן קורין מקרא זה צפונה לפני ה' אני זוכר עקידת יצחק בן אברהם: כתוב עוד שם יש נוהגים לומר אחר ברכת התורה פרשת כיור כי היא העבודה הראשונה

אלא שאני לא מוצא את הדברים האלה בפירוש התפילות לר"י בו יקר. Nשהו מוצא אותם ויכול להעלות תמונה\לשונו המדויק?

מודגש כאן החידוש השני לומר פרשת כיור כי היא העבודה הראשונה, וע"ז לא כתבו המגיבים לא מהפירוש עצמו ולא מקורות במדרשים ובשאר ראשונים, [מצאתי בארחות חיים ובהרחבה קצת 'ויש נוהגין לומר אחר ברכת התורה תכף פרשת כיור שהיא העבודה הראשונה שנאמר בבואם אל אהל מועד ירחצו מים וכל כהן הנכנס למקדש בלא קידוש ידים ורגלים חייב מיתה, ואח"כ אומר פרשת תרומת הדשן ויש בה גם כן ענין המערכה כי תכף אחר קדוש ידים ורגלים תורמין את הדשן מסדרין המערכה ואח"כ אומר פרשת תמיד כי אחר זה שוחטין אותו ומקריבין אותו' וכו' ועיי"ש בסוף הקטע ש'רבינו אליהו הקדוש הקדוש נהג לומר בכל יום פרשת הדשן אחר פרשת התמיד].

[בשן]

לאיזה ספר מכוון ר' אלעזר קאליר בתוך ספר מאורי אש?

[אליהו חיים]

בבית יוסף או"ח א:יז הוא כותב:

וכתב הר"י בר יקר טוב לומר עם הקרבנות פסוק זה ושחט אותו לפני המזבח צפונה לפני ה' והוא בפרשת ואם מן הצאן כדאמרינן בויקרא רבה אמר הקב"ה מעיד אני עלי שמים וארץ בין עו"ג בין ישראל בין עבד בין אמה בשעה שהן קורין מקרא זה צפונה לפני ה' אני זוכר עקידת יצחק בן אברהם: כתוב עוד שם יש נוהגים לומר אחר ברכת התורה פרשת כיור כי היא העבודה הראשונה

אלא שאני לא מוצא את הדברים האלה בפירוש התפילות לר"י בו יקר. Nשהו מוצא אותם ויכול להעלות תמונה\לשונו המדויק?

הן עכשיו ראיתי במבוא ל'שם הגדולים' בהו' המאור (תשפ"ג), עמוד כ"ח, שמחמת סתירה בדבריו בין גוף הספר להשלמות לספרו בענין זהות ראשון זה מציע לומר דהיו שני ר"י בן יקר, אחד ר' יהודה בן יקר ואחד ר' יעקב בן יקר, אחד מהם רבו של רש"י ואחד רבו של הרמב"ן! אלא דנתחברו יחד בנדפס ע"י בן יעקב במערכת י' סי' רכ"ח, והובא שם דברים בזה באמרו של הרב ועקנין שליט"א במוריה טבת תשנ"ט.
ולפי זה יתכן מאוד דהב"י מכוון לר"י בן יקר הקדמון יותר ולא לבעל פי' התפילות (או אולי להיפוך הפי' על התפלות בטעות מתייחס לרבו של הרמב"ן ומחברו רבו של רש"י?) ולכן לא מוצאים דברים אלו בפי' על התפילות.

[פרנצויז]

לאיזה ספר מכוון ר' אלעזר קאליר בתוך ספר מאורי אש?

אולי כוונתו לס' ברוך מבנים אשר (לרבי אשר ענזיל ב"ר יהודה ליב, זולקווא תק"ט) פ' פנחס דף ל"ו ע"ד, עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/#/book/108271/ ... /0/end/0/c

[פלפלת בחכמה]

בעטרת זקנים על או״ח סי׳ ל״ב מביא ״בשם החסיד מרא דעובדא מהרר״ח זצ״ל מחבר ספר ד״ח, שמסרו בכת״י לתלמיד הגון מהר״ר טעבל ז״ל כותב סת״ם…״

מי הוא מהרר״ח הזה ומי הוא תלמידו רבי טעבל?

[פרנצויז]

בעטרת זקנים על או״ח סי׳ ל״ב מביא ״בשם החסיד מרא דעובדא מהרר״ח זצ״ל מחבר ספר ד״ח, שמסרו בכת״י לתלמיד הגון מהר״ר טעבל ז״ל כותב סת״ם…״
מי הוא מהרר״ח הזה ומי הוא תלמידו רבי טעבל?

ראה שו"ת וישב הים (לגר"י הלל), חלק ב', עמ' קכ"ב הערה ט', שמביא שבס' שלחן ערוך השלם של מכון ירושלים, הגירסא היא:
מהר"ר אליהו זצ"ל מחבר ספר ראשית חכמה,
עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/#/book/22152/p ... /0/end/0/c

[טור תלגא]

חיד"א מראית העין סוכה נא.

מראית העין.png (116.41 KiB) נצפה 3241 פעמים

באיזה מספריו כוונתו?

[אליהו חיים]

חיד"א מראית העין סוכה נא.

אוצר החכמה_מראית העין - אזולאי, חיים יוסף דוד בן רפאל יצחק זרחיה_153.pdf

(2.78 MiB) הורד 103 פעמים

באיזה מספריו כוונתו?

לסוף ספר זה 'מראית העין' שם בליקוטים סי' ד' [עי' במצורף]

[613מצו]

בבית יוסף או"ח א:יז הוא כותב:

וכתב הר"י בר יקר טוב לומר עם הקרבנות פסוק זה ושחט אותו לפני המזבח צפונה לפני ה' והוא בפרשת ואם מן הצאן כדאמרינן בויקרא רבה אמר הקב"ה מעיד אני עלי שמים וארץ בין עו"ג בין ישראל בין עבד בין אמה בשעה שהן קורין מקרא זה צפונה לפני ה' אני זוכר עקידת יצחק בן אברהם: כתוב עוד שם יש נוהגים לומר אחר ברכת התורה פרשת כיור כי היא העבודה הראשונה

אלא שאני לא מוצא את הדברים האלה בפירוש התפילות לר"י בו יקר. Nשהו מוצא אותם ויכול להעלות תמונה\לשונו המדויק?

הן עכשיו ראיתי במבוא ל'שם הגדולים' בהו' המאור (תשפ"ג), עמוד כ"ח, שמחמת סתירה בדבריו בין גוף הספר להשלמות לספרו בענין זהות ראשון זה מציע לומר דהיו שני ר"י בן יקר, אחד ר' יהודה בן יקר ואחד ר' יעקב בן יקר, אחד מהם רבו של רש"י ואחד רבו של הרמב"ן! אלא דנתחברו יחד בנדפס ע"י בן יעקב במערכת י' סי' רכ"ח, והובא שם דברים בזה באמרו של הרב ועקנין שליט"א במוריה טבת תשנ"ט.
ולפי זה יתכן מאוד דהב"י מכוון לר"י בן יקר הקדמון יותר ולא לבעל פי' התפילות (או אולי להיפוך הפי' על התפלות בטעות מתייחס לרבו של הרמב"ן ומחברו רבו של רש"י?) ולכן לא מוצאים דברים אלו בפי' על התפילות.

אפשרי אבל אין דרך להוכיח את זה היות ולא שרד שום ספר או כתב יד ממנו. אני גם אוסיף קושיא - הרי פרשת הכיור לא מופיע בשום סידור או קטע סידור מהגניזה) לכמה מאות שנים אחרי שחי רי בן יקר (שניהם). קשה להאמין שזה היה מומלץ לאומרו כבר במאה ה11 ואף אחד לא מביא את זה.

[טור תלגא]

חיד"א מראית העין סוכה נא.

מראית העין.png

באיזה מספריו כוונתו?

לסוף ספר זה 'מראית העין' שם בליקוטים סי' ד' [עי' במצורף]

יש"כ גדול!
(הקטע הוא בסימן ה')

[באמונתו]

בבית יוסף או"ח א:יז הוא כותב:

וכתב הר"י בר יקר טוב לומר עם הקרבנות פסוק זה ושחט אותו לפני המזבח צפונה לפני ה' והוא בפרשת ואם מן הצאן כדאמרינן בויקרא רבה אמר הקב"ה מעיד אני עלי שמים וארץ בין עו"ג בין ישראל בין עבד בין אמה בשעה שהן קורין מקרא זה צפונה לפני ה' אני זוכר עקידת יצחק בן אברהם: כתוב עוד שם יש נוהגים לומר אחר ברכת התורה פרשת כיור כי היא העבודה הראשונה

אלא שאני לא מוצא את הדברים האלה בפירוש התפילות לר"י בו יקר. מישהו מוצא אותם ויכול להעלות תמונה\לשונו המדויק?

מודגש כאן החידוש השני לומר פרשת כיור כי היא העבודה הראשונה, וע"ז לא כתבו המגיבים לא מהפירוש עצמו ולא מקורות במדרשים ובשאר ראשונים, [מצאתי בארחות חיים ובהרחבה קצת 'ויש נוהגין לומר אחר ברכת התורה תכף פרשת כיור שהיא העבודה הראשונה שנאמר בבואם אל אהל מועד ירחצו מים וכל כהן הנכנס למקדש בלא קידוש ידים ורגלים חייב מיתה, ואח"כ אומר פרשת תרומת הדשן ויש בה גם כן ענין המערכה כי תכף אחר קדוש ידים ורגלים תורמין את הדשן מסדרין המערכה ואח"כ אומר פרשת תמיד כי אחר זה שוחטין אותו ומקריבין אותו' וכו' ועיי"ש בסוף הקטע ש'רבינו אליהו הקדוש הקדוש נהג לומר בכל יום פרשת הדשן אחר פרשת התמיד].

לכאורה, המקור של מרן הבית יוסף בשני המנהגים, מן הארחות חיים דווקא, שכ"כ בפירוש שם, וז"ל:

כתוב בספר ארחות חיים (הל' מאה ברכות סי' יד) פרשת העולה היא מתחלת ויקרא עד תחלת פרשת ונפש כי תקריב ... וכתב הר"י בר יקר, טוב לומר עם הקרבנות פסוק זה ושחט אותו ... וכתוב עוד שם, יש נוהגים לומר אחר ברכת התורה פרשת כיור ...

כאשר באמת שניהם מצויים לפנינו באורחות חיים, אלא שמנהג פרשת כיור אינו מוזכר שם בשם ר"י בן יקר (רק להיפך, כי הפשטות שם, אשר מנהג עצמו הוא זה: ויש נוהגין... זה המנהג נהגתי אני בעצמי זה כמה שנים, ומצאתי כתוב אחר כ"ז וכו' ר"ל שמצא אחר כן סימוכין למנהגו במקצת, שכן נהג כבר רבינו אליהו הקדוש ז"ל. מבואר אפוא שב:"יש נוהגין", הכוונה היא אליו בעצמו ז"ל).
לכן לענ"ד הפשט ברור, שלשון הבית יוסף: וכתוב עוד שם - פרשת כיור, ר"ל כתוב עוד שם בספר ארחות חיים, לא שייך לר"י בן יקר כלל.

[יהודה בן יעקב]

באנציקלופדיה תלמודית כרך כז, [כבוד שבת; כבוד יום טוב] טור יז

ואפילו יש לו כמה עבדים לשמשו יטרח בעצמו לכבוד שבת [224]
224. ס' היראה לר"י אות שה; ס' חסידים קמט; ס' המנהגות עמ' 53; טוש"ע או"ח רנ א, ועי' ציון 230.

לא מצאתי את ספר המנהגות המוזכר, אשמח לקבל קישור או הפניה מדויקת יותר.
תודה

[מה שנכון נכון]

באנציקלופדיה תלמודית כרך כז, [כבוד שבת; כבוד יום טוב] טור יז

ואפילו יש לו כמה עבדים לשמשו יטרח בעצמו לכבוד שבת [224]
224. ס' היראה לר"י אות שה; ס' חסידים קמט; ס' המנהגות עמ' 53; טוש"ע או"ח רנ א, ועי' ציון 230.

לא מצאתי את ספר המנהגות המוזכר, אשמח לקבל קישור או הפניה מדויקת יותר.
תודה

לר' אשר מלוניל.
תמצאנו באוצר בספרן של ראשונים עמ' 173.

[אשי ישראל]

אשמח לעזרתכם המדהימה:
באיי הים יומא ט ע"ב (אות ז, ד"ה "אמר ר"י טובה צפרנן") לבעל האפיקי יהודה, כתב "אחר שידוע מפי ספרים כי משרע"ה ממזגו הטבעי לא היה ראוי אל המידות הנאותות זולת שכבש את יצרו (עיי' ד' מים קדשים בע"נ א')"
מהו " ד' מים קדשים בע"נ א' " ? (חיפשתי ולעת עתה לא מצאתי)

[מה שנכון נכון]

אשמח לעזרתכם המדהימה:
באיי הים יומא ט ע"ב (אות ז, ד"ה "אמר ר"י טובה צפרנן") לבעל האפיקי יהודה, כתב "אחר שידוע מפי ספרים כי משרע"ה ממזגו הטבעי לא היה ראוי אל המידות הנאותות זולת שכבש את יצרו (עיי' ד' מים קדשים בע"נ א')"
מהו " ד' מים קדשים בע"נ א' " ? (חיפשתי ולעת עתה לא מצאתי)

כוונתו לספרו אפיקי יהודה: "עיין דרוש מים קדושים (הוא דרוש יז) בערבי נחל א (כלומר בהגהה א)".

[613מצו]

בספר כלבו מזכיר המחבר בפרק כ"ב:

המתעטף בטלית מצוייצת יברך אקב״ו להתעטף בציצית. וה״ר יצחק ז"ל כתב בטלית קטן יברך על מצות ציצית ובטלי׳ של עטוף להתעטף.

למישהו יש מחשבה מי הר' יצחק שהמציא את הפטנט לברך "על מצות" בטלית קטן??
אני יודע שהיו אלא שחשבו שהריב"ש כתב את הכלבו אבל יוכל להיות שאחר מתלמידיו הוא המחבר וזה מתייחס לריב"ש?

[באמונתו]

מסתבר שכוונתו לספר היראה, אותו הוא מייחס אל הרב רבי' יצחק חסיד, ושם אמנם מופיע דין הזה:

ויהיה לו טלית קטן וילבשנו מתחת למדיו, כי עיקר מצות ציצית לזכרון ללבשו תמיד, ... על כן ילבש אותו מיד בלא ברכה אם לא רחץ את ידיו, וטוב להיות זריז ליטול ידיו קודם, ויברך עובר לעשייתו... וירחץ בנקיון כפיו במים אם יש לו, ... ומיד יברך על מצות ציצית בטלית אשר לבש, אם לא ברך בהתעטפו, וכל פעם שהוא מתעטף צריך לברך...
ויבא לבית הכנסת, ... וישב במקומו, ואם יש לו עוד טלית יתכסה בו - ויברך להתעטף בציצית... ויפתח תפלתו על הסדר...

ספר ארחות חיים חובר ג"כ בידי הרב כלבו, ושם מייחס דין הזה אל הר"י [= הרב רבינו יצחק] חסיד, ושם אף מבואר כי מתכוון לספר היראה, וראה המצורף פה:

[613מצו]

יישר כוחך!! עיינתי עכשיו בהערה 2 בצילום שהעלתה ובאמת יש פה מבוכה - פעמים שהכלבו כותב ר"י פעמים רבינו יצחק ופעם רבינו יונה. קשה לסדר אל כולם.

גם הציטוט שהבאת מספר היראה ממש לא תואם למה שהכלבו (ואורחות חיים) מביאים בשמו - הדין שמברכים ״על מצוות״ אם שכח ולבש טלית בלי ברכה לא אומר שמברכים ״על מצוות״ הטלית קטן. עדיין צ״ע.

[באמונתו]

זו בעיה לא חדשה, ונכתבו מכבר מספר מאמרים בדבר, ראה המצורף פה.
לעניין הציטוט, נוסח "על מצות ציצית" שבספר היראה, הינו בטלית קטן, עיי"ש בלשונו המפורש.
לכן הבין הרב כלבו ז"ל, כי היינו הסיבה, ולא מצד זמן הברכה.

[613מצו]

יש דעה רווחת בראשונים שאומרים ״ל״ בנוסח הברכה רק כשזה עובר לעשייתה. לכן בפירוש תוקנו שנוסח הברכה בטלית יהיה להטעטף ולא ״על מצוות.״. זה שספר היראה פוסק לומר על מצוות כלא יכולת לברך עובר לעשייתן ואתה כבר לובש את הטלית קטן לא מוכיח שהוא חושב שיש לברך ״על מצוות״ גם לפני לבישת הטלית קטן. במיוחד שהוא מדגיש שזה רק במקרה שכבר לבשת. אולי י"ל שהכלבו גם התכוון לזה (ולא פירט) - שבמציאות אנשים לובשים את הטלית קטן בידיים לא נקיותץ ולכן זה הברכה הנכונה.

[באמונתו]

לענ"ד, דבריך ייתכנו בהחלט, אבל בכ"ז אין להקשות על בעל כלבו ז"ל, אם מבין הדברים בספר היראה באופן אחר.

[מיללער]

חולין ב' ע"ב בתוד"ה אבל אמר בסופו, כדאמרינן בב"ר וידר יעקב נדר לאמר, לאמר לדורות שיהיו נודרים בעת צרה.

וכתב על זה הגרעק"א בגליון הש"ס: עי' תשובת מהר"ם פאדוואה סימן עט בסופו.

לכאורה נראה שיש כאן בדבריו ט"ס בציון מספר הסימן בתשו' מהר"ם פאדוואה (ובלקוטי רעק"א שבקובץ מפרשים - אשכול, הוסיפו בסוגריים "ולא ידענו כוונתו") ואולי הכוונה לסי' ע"ב בתשובת מהרמ"פ שדן בענין נדר בעת צרה (הובא בטו"ז יור"ד סי' רכ"ח) אבל אין זה בסוף התשובה וגם לא ברור שיהי' ממש שייכות לדברי המדרש הובא בתוס'.

הצעות נוספות? דנו בדברי רעק"א?

[יבנה]

חולין ב' ע"ב בתוד"ה אבל אמר בסופו, כדאמרינן בב"ר וידר יעקב נדר לאמר, לאמר לדורות שיהיו נודרים בעת צרה.

וכתב על זה הגרעק"א בגליון הש"ס: עי' תשובת מהר"ם פאדוואה סימן עט בסופו.

לכאורה נראה שיש כאן בדבריו ט"ס בציון מספר הסימן בתשו' מהר"ם פאדוואה (ובלקוטי רעק"א שבקובץ מפרשים - אשכול, הוסיפו בסוגריים "ולא ידענו כוונתו") ואולי הכוונה לסי' ע"ב בתשובת מהרמ"פ שדן בענין נדר בעת צרה (הובא בטו"ז יור"ד סי' רכ"ח) אבל אין זה בסוף התשובה וגם לא ברור שיהי' ממש שייכות לדברי המדרש הובא בתוס'.

הצעות נוספות? דנו בדברי רעק"א?

כבר הגיהו שצ״ל מהר״ם מינץ.