פרשת הצלת ישיבת מיר לשנחאי

[באמונתו]

הגאון רבי יוסף הורביץ זצ"ל, שנפטר באלול האחרון, סוּפר עליו (במוסף ש"ק לפרשת תולדות תשפ"ג עמוד 24), כי צם יומיים יוה"כ ביפן.
גם ראה המצורף פה:

במוסף של יתד נאמן לרגל 200 שנה לישיבת מיר היה ראיון עמו, וכמדומה שהוא הכחיש זאת מכל וכל.

במוסף - חוקת תשע"ז, על 200 שנה לישיבת מיר, אינו מוזכר כלל.

[פייביש אופטובסקי]

אין שם ראיון עמו, או שענין זה לא מוזכר?

[באמונתו]

אין שם ראיון עמו, או שענין זה לא מוזכר?

אין שם ראיון עמו.

[בדיעבד]

קבלתי שר' ליב ור' יונה מינסקר הלכו לרב מבריסק בווילנא להתדיין על הבריחה ליפן - ר' ליב בעד ור' יונה נגד
ואמר מרן: איני יודע.

מאין קיבלת?

מאדם מהימן ששמע מר' אליהו חיים סוורדלוב ראש ישיבת פאטרסון ומגדולי גידולי בית התלמוד.

בספר 'הזריחה בפאתי קדם' נזכר כמה פעמים שרבי יונה חשש מפני מלכודת הרוסים. אבל לא משמע שהתנגד לרעיון ההגירה בכלל. ישנם הרבה מאוד מסמכים שרואים שרבי יונה דווקא היה בין העוסקים בהגירה. אביא אחדים מהם לדוגמא: בס' הזריחה הנ"ל ישנו מכתב להגר"א קלמנוביץ לעוררו על פעילות ההצלה. בקובץ מאמרים ומכתבים יש מכתב מרבי אלחנן אל בנו הג"ר שמחה בחודש אלול שנת ת"ש בו הוא מבקש שיפנה למר טרעס שישתדל להשיג ויזה עבור תלמידו יונה קרפילוו. מלבד זה, יש בהזריחה כמה מכתבים ומברקים מהגרא"י לורהפטיג אודות ויזת מעבר יפנית לר"י קרפילוב. (סלחו לי שלא הבאתי המ"מ המדויק, הקשיח שלי לא פעיל כרגע).
אני לא שמעתי שרבי יונה שאל את הגרי"ז אודות הבריחה, אבל זה כן מספרים בבית בריסק שהשנים אלו שאלו את הגרי"ז אודות קו התאריך, וכן הובא בס' קו התאריך הישראלי' שבאוצה"ח.
בכל אופן ישנם הרבה גרסאות מה הייתה התנגדותו של רבי יונה, וכולם מכוונים רק שבעקבות התנגדותו נמנע ממנו הבריחה ומצא סופו הטראגי. הגרא"ל ברון בראיון עם מש"ק העיד שהתנגד לכל רעיון ההגירה ובשל כך לא רצה להשיג דרכון פולני. בספר הזריחה כתוב שהתנגד לשימוש בויזות קורסאו שכידוע לא היו ויזות בכלל. כמדומה שראיתי בויקי שרבי יונה הסתייג מלבקש אשרת יציאה מברה"מ. ב'שמך לא שכחנו' מעיד רבי יונה ברומברג שרבי יונה מינסקר היה לו גיס קומונויסט שהיה פקיד גבוה וחש לעצמו שילשין עליו.
אני שמעתי מא' מבניו של משה זופניק בשם אביו, שהושגו דרכונים פולניים לכל בני הישיבה. ורבי יונה, כאשר קיבל את הדכון שלו קרעו לגזרים, בטענה שבהיותו יליד מינסק הרי הוא אינו אזרח פולני והחזקת דרכון פולני פלילי עבודו ואם ייתפס יושלח לסיביר על אתר.
מכל הנ"ל נראה לתת אמינות לאלו גרסאות שלא התנגד לכ רעיון ההגירה. זאת אומרת, בעוד שהיו מתנגדים אולי הרוב התנגדו (ידוע שרבי יחזקאל לוונשטיין התנגד בתוקף לנסיונות ניסה כי ראה בו סכנה, ובני הישיבה עשו זאת על אפו, והוא נסע עם הישיבה במסי"נ כי לא רצה לעזוב את הישיבה), והגרח"ע התלבט כאמור, רבי יונה לא נמנה בין המתנגדים כי היה בעד הבריחה, וכל התנגדותו הייתה רק על האמצעיים.
הרב באמונותו הזכיר שרבי יונה בסוף קיבל רשיון יציאה והוא ויתר לר"ד קרונגלס. אודה מאוד למי שיודיע היכן להשיג עדותו זו.

[וונדרבר]

לצורך בירור זהותו של הרב דוד אברהם משנחאיי, יוזם הקמת בית הכנסת בית אהרן, שבו שהו בני ישיבת מיר, אני חוזר על בקשתי, אני מחפש ראיון עם רבי יצחק אברהם, יליד העיר שנחאי (על ישיבת מיר בשנחאי)
א. בעיתון 'משפחה' ערב סוכות תשס"ט, (אולי בסביבות עמ' 24)
ב. ב'מרוה לצמא', כנראה בסביבות א' סיון תשע"ח, (אולי גליון 2322)
תודה מראש

הנה פרטים על הראיון במרוה לצמא:
מרוה לצמא, גליון 2322, חנוכה תשע"ח, משפחה יהודית בשנחאי, מאת ישראל גרין, ראיון עם רבי יצחק אברהם שליט"א, עמ' 8-11.
https://fliphtml5.com/snos/qcmp
אבל אני חסום ולא יכול להכנס לשם.
האם מישהו יוכל להוריד משם את גליון 2322, או כל הגליון, או לפחות הכתבה הנ"ל עמ' 8-11.
תודה מראש.

[באמונתו]

האם מישהו יוכל להוריד משם את גליון 2322, או כל הגליון, או לפחות הכתבה הנ"ל עמ' 8-11.
תודה מראש.

בבקשה:

[פייביש אופטובסקי]

כפי הזכור לי, שמעתי מהגב' תרצה פלג, בת ר' אברהם אברהם הנזכר בכתבה של 'מרווה', שהרב אברהם שיעץ לחרדון להקים בית כנסת בית אהרן - אינו קשור למשפחתה.

[וונדרבר]

האם מישהו יוכל להוריד משם את גליון 2322, או כל הגליון, או לפחות הכתבה הנ"ל עמ' 8-11.
תודה מראש.

בבקשה:

תודה רבה.
יישר כח גדול.

[וונדרבר]

ונראה שמדובר במרוה לצמא גליון 2322, מחודש ... 2018, ראיון עם רבי יצחק אברהם יליד העיר שנחאי

ליבי אומר לי שהכתוב במרוה לצמא לקוח מתוך עיתון 'משפחה' ערב סוכות תשס"ט עמוד 24. שם ראיון עם ר' יצחק אברהם.
גיליון זה אבד בספרייה הלאומית, ובארכיון 'משפחה' הגליונות נמצאים במחסן בלי יכולת גישה.

אולי מישהו יוכל להעלות כאן, את הראיון הנ"ל בעיתון 'משפחה' ערב סוכות תשס"ט (אולי בסביבות עמ' 24).

[דרופתקי דאורייתא]

רבי דוד אברהם שייעץ לחרדון על הקמת ביהכ"נ בית אהרן, היה אח של הרבנית פרחה ששון (ובאוסף ששון נמצאים מאות התכתבויות עמו).
גם הוא כאחותו תלמיד מובהק להגאון רבי יצחק אגסי והגאון רבי יהושע שנדוך.
בכלל משפחתו הייתה גבאי, אלא שחתם רק בשמו הפרטי.
הוא למעשה היה מנהיג הקהילה הבגדאדית בשנחאיי, שהם הראשונים שהתיישבו בסין בשנת ת"ר (לבד מקהילת הקאיפנג הקדומה).
לפניו היו רבי אליהו יצחק חזן בעל שו"ת ידי אליהו, והגאון רבי עבודי יחיא משה בעל מגן בעדי על מג"א וט"ז, מגדולי גאוני בגדד.

אביהם של רבי דוד אברהם ופרחה, היגר מבגדד לבומביי, היה תלמידו ואחיינו של רבינו בעל הזבחי צדק, ואליו נשלחו כל תשובות זבחי צדק החדשות (כל הפרטים הנ"ל למדתי מתוך ישיבות בגדד).

רבי דוד אברהם, ראש ישיבת בנין אב, לא קשור כלל למשפחה זו. סבו היה מדפיס ספרים בבומביי, ממוצא בגדאדי.

[וונדרבר]

ידוע זה מכבר והובא לעיל
viewtopic.php?f=19&t=7582&start=40#p731701
שהיו בשנחאי שני אישים בשם רבי דוד אברהם, ושיש דעות שונות מי מהם הוא אשר יעץ לחרדון לבנות את בית הכנסת.
אך אין אפשרות להכריע כאחד משני צדדים, אם אין הוכחות מוצקות.

[פייביש אופטובסקי]

מה הן הדעות השונות?

[וונדרבר]

ידוע זה מכבר והובא לעיל
viewtopic.php?f=19&t=7582&start=40#p731701
שהיו בשנחאי שני אישים בשם רבי דוד אברהם, ושיש דעות שונות מי מהם הוא אשר יעץ לחרדון לבנות את בית הכנסת.
אך אין אפשרות להכריע כאחד משני צדדים, אם אין הוכחות מוצקות.

מה הן הדעות השונות?

ראה לעיל שם, שרבי יצחק אברהם (אחיו של הג"ר אברהם אברהם) סיפר [בראיון למרוה לצמא] שאביו ייעץ לחרדון לבנות את בית הכנסת. לעומת זאת, בס' פרקים בתולדות יהודי בבל (בן יעקב), כרך א' עמ' 120, כתב שמי שיעץ לחרדון היה אחיה של גב' פרחה ששון וכו'.

[דרופתקי דאורייתא]

ראה לעיל שם, שרבי יצחק אברהם (אחיו של הג"ר אברהם אברהם) סיפר [בראיון למרוה לצמא] שאביו ייעץ לחרדון לבנות את בית הכנסת. לעומת זאת, בס' פרקים בתולדות יהודי בבל (בן יעקב), כרך א' עמ' 120, כתב שמי שיעץ לחרדון היה אחיה של גב' פרחה ששון וכו'.

חרדון היה עשיר בסדר גודל של ספרא היום.
צריך לראות מיהו דוד אברהם שאתה מדבר עליו, ומה היה מעמדו בקהילת שנחאי. אם היה ממעמד בינוני ומטה אין כמעט סיכוי שהדבר אפשרי.
להבנתי מדובר ברבי דוד אברהם גבאי, שכפי שכתבתי גם היה מנהיג הקהילה וגם עשיר לא קטן (וכמדומה שייך קצת משפחתית לחרדון), ומן הסתם השפעתו על חרדון אמורה להיות נכוחה.
הוכחה מוצקה אין, סברא ישרה יש ויש.

[פייביש אופטובסקי]

לדידי, מה שכתוב במרוה לצמא - חסר משמעות (בפרט ששמעתי מבתו של הרב אברהם אברהם שאין זה ממשפחתה).
הכתבה בעיתון משפחה לא קיימת בספרייה הלאומית (כך כשחיפשתי לפני כעשור).
יש לבדוק בספר 'היהודים האופיום והקימונו'.

[פייביש אופטובסקי]

היתה בשנחאיי נערה בשם: ביילא נעכא הורויץ, שנישאה לאחר השואה לר' אברהם בנימין מינץ, גרו באמריקה,
שמא יודע מי מן החברים האם קשור לר' יוסף הורוביץ?