איש_ספר כתב:
חשיבות המהדורה היא מכמה בחינות:
א. סידור הערוך ע"ס הש"ס.
ב. ההערות "יקר הערך".
ג. טיפול בנוסח הערוך עצמו.
.
מגופת חבית כתב:איש_ספר כתב:
חשיבות המהדורה היא מכמה בחינות:
א. סידור הערוך ע"ס הש"ס.
ב. ההערות "יקר הערך".
ג. טיפול בנוסח הערוך עצמו.
.
מובטחני שאין כבושם הזה
האם אין חסרון כשהספר מסודר רק על סדר הש''ס, לפעמים יש כמה פירושים למלה אחת, וכמדומה שלפעמים זה גופא מגלה כמות אור על שי' הערוך [בזכרוני בלימודי לפני כמה שנים עם גאון א' שהי' לו כמה דקדוקים בזה]
ואף שאין זה המקום המתאים ביותר לזה, אולי תקח רגע לבאר להעולם מה החשיבות המיוחדת בזה חוץ ממה שבקל תמצא אם פירוש מהערוך ע''ז
האויצרניק כתב:ולגבי מש"כ הרב מגופת חבית, שאלתי ג"כ, וכנ' שרובא דאינשי יותר משתמשים ע"ס הדף, ואולי כדאי להדפיס כרך משלים כעין מפתח שיהיה ע"פ סדר האותיות ויציין היכן לעיין
איש_ספר כתב:מרגיש צורך להעמיד כאן דברים על דיוקם ואמיתותם
שנית. כמובן וכפשוט שסידור הערוך על סדר הש"ס הרי הוא מלאכת הג"ר יוסף הלוי זצ"ל עצמו ! והסידור הוא חלק עיקרי בכל עבודתו. אכן אע"פ שיש בכך מעלה גדולה, עכ"ז פשוט שהדבר לא יכול להיות תחליף להוצאת ערוך בתבניתו המקורית. ובאמת (בניגוד לערוך של מייזליש ואצ"ל של עו"ה) כל ספר הערוך משוקע כאן ! עד כדי כך, שאותם מעט ערכים שלא מצא הג"ר יוסף הלוי יתד בדברי חז"ל לתלות דברי הערוך עליהם, הציגם לעצמם ! (ונדפס לפנינו בסוף החלק הרביעי). לאמור, יש אפשרות לקחת את כל העבודה הזו, של הערוך עם יקר הערך, ולהחזירה לבראשית, בהוצאת ספר הערוך בתבניתו המקורית עם הערות יקר הערך.
כדאמרי אינשי, זאב זאב...זאב ערבות כתב:לקחתי לדוגמא את הפירושים הראשונים במסכת שבת במהדורת מיזליש ומהדורת יקר הערך ופרט להבדלים הבולטים ביניהם כגון ציורים ועוד בצד הדף וכן סגנון ההערות, דבר אחד מאוד חשוב בולט מיד והוא שבמהדורת יקר הערך חסרים ערכים! מצורף קובץ משני הדפים הראשונים של כל מהדורה וחסרים ערכי בר פחתי, זיז, גומא, ננס, אסכופה! והדבר תמוה (וזה מזכיר את היכל רש"י של אבינרי המתימר להביא את כל פירושי המלים של רש"י בספרו אך למעשה הביא רק כשליש מהם), כך שלמעשה מבחינה מעשית מי שרוצה לדעת כל מלה שהערוך מפרש על הדף, טוב יעשה לו ישתמש במהדורת מיזליש ואח"כ יעיין בהערות של יקר הערך.
זאב ערבות כתב: בנוגע לאסכופה... כנראה התכוונת לערך אזדא,
זאב ערבות כתב:במהדורת יקר הערך חסרים ערכי ---------- אסכופה!
איש_ספר כתב:אולי תקדיש כמה דקות להבין את מבנה הספר, במקום לכתוב תגובות בהולות ומבולבלות.
אסכופה מופיע ביקר הערך בשבת דף ו' ע"א (ולא כמו שכתבתי בתחילה), בצד דברי הגמ' שם: אסקופה משמשת שתי רשויות.
ולמה לא הביא ר' יוסף הלוי את הערך על תיבת אסקופה שבשבת ה' ע"ב?
משום שהערוך לא הביא את הגמ' שם בערך אסקופה !
הנה ערך אסקופה המקורי בערוך:
ובכן מה הם המקורות אותם הזכיר וביאר כאן בעל הערוך?
א. שבת צא.
ב. פסחים צג.
ג. אהלות פ"י.
ג. שבת ו.
ובכן בכל המקורות הללו תמצא ביקר הערך את דברי בעל הערוך בביאור תיבת אסקופה.
ואילו במאה וחמישים (!) מקומות נוספים בהם נזכרת תיבה זו בכל ספרי חז"ל, (ובכלל זה שבת ה' ע"ב), לא הביא יקר הערך כלום, כי גם בעל הערוך לא הביאם! (ולפעמים משום שלא גרסם!)
אמור מעתה, הערוך עם יקר הערך, אינו פירוש על סדר הש"ס וספרי חז"ל ע"פ דרך הערוך, אלא סידור דברי הערוך המתייחסים לדברי הש"ס וספרי חז"ל, לפי סדרם בש"ס וספרי חז"ל.
לכן כל הערכים שחשבת שאינם, נמצאים כולם ! אלא שהם נמצאים במקום שרבינו נתן פירשם ולא במקומות אחרים.
מקווה שהפעם הדברים מובנים.
טרסקל (כלים פ' כב מ"י) טרסקל שחיפוי על עור טמא טמא מת פי' העור טמא מדרס והטרסקל טהור מכלום.
בפרק אחרון דיבמות ההוא טייעא דשקל ספסירא וגיידיה לגמליה ולא פסקיה לנערותיה פי' מלשון חמור נוער כלומר חתכו בסייף ולא הספיק לגמר צהלתו עד שמת, כמו בצאן פעייה ובשור געייה כן בגמל נעריתה.
מעיין כתב:בעיוני בפירוש מלת נוער בגמ' ברכות ג ע"א חפשתי בערוך עם יקר הערך ולא מצאתי, אף שהזכירו הערוך בערך נער, הגם שלא לפרש דברי הגמ' חמור נוער אלא להיפך לפרש גמ' אחרת ומביא שהוא מלשון חמור נוער מ"מ כדבר הלמד מענינו מזכיר דברי הגמ', ויש נפק"מ הגם שקצת תמוה שמיחס ענין לשון נער דוקא לגמל ולפי זה זה קצת סתירה, ובאמת בלשון מקרא לשון נער גם אאריה וכמו שהוסיף ר"ב הפסוק נערו כגורי אריות וצ"ל דלאו דוקא גמל אלא גמל וחמור ועדיין צ"ע, ובאמת על חמור יש מלה מיוחדת נהיקה נהק החמור גבי יעקב מוזכר בערך חמרא וסבר הייתי דחמור נוער יותר לשון מקרא משא"כ ההוא דיבמות, ולשון ארמי אחמור הוא נהק שאף גם זה מקורו בלשון מקרא הינהק פרא שזה חמור הבר מ"מ מורגל גם בלשון ארמי, וכמדומה שהערוך יותר מורגל לפרש לשון הארמי ושאר לשונות מלשונות הנוטין ללשון מקרא. ועיין בזה [נער] בשרשים לר"י גאנח.
וז"ל הערוך:בפרק אחרון דיבמות ההוא טייעא דשקל ספסירא וגיידיה לגמליה ולא פסקיה לנערותיה פי' מלשון חמור נוער כלומר חתכו בסייף ולא הספיק לגמר צהלתו עד שמת, כמו בצאן פעייה ובשור געייה כן בגמל נעריתה.
ובעוז והדר ג"כ לא מוזכר, רק במייזליש
מה הקו של הגאון בעל יקר הערך
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: א. חיים, ישבב הסופר ו־ 248 אורחים