אשכול אביעה חידות

[י. אברהם]

כיצד יאמר ד' פעמים יעלה ויבוא בתפילה בראש חודש (כשיש רק יום א' ר"ח)?

[כדכד]

שכח מנחה ביום הקודם ומתפלל בליל ר"ח ערבית פעמיים עם יעלה ויבוא

[כדכד]

חידה חדתא:
שני מלכים שהורו לכל אחד מהם שתי פעמים לאכול ("אכול") פעם אחת ע"י נביא או מלאך ובפעם שניה ע"י אשה.
מי המלכים?

שאול ואחאב

אכן
לשאול הורה שמואל לאכול לפני משיחתו למלך
בסוף ימיו הורתה לו בעלת האוב לאכול כדי שיהיה בו כח
לאחאב הורה אליהו הנביא לאכול לאחר המעמד בהר הכרמל שאמר לו שיאכל וישתה כי קול המון הגשם
לאחר מכן איזבל הורתה לו לאכול בראותה שהוא עצוב על כך שנבות לא נתן לו את הכם והיא נתנה לו.
עכשיו עוד חידה:
מי הנביא שהורו לו לאכול?

[לבנון]

חידה חדתא:
שני מלכים שהורו לכל אחד מהם שתי פעמים לאכול ("אכול") פעם אחת ע"י נביא או מלאך ובפעם שניה ע"י אשה.
מי המלכים?

שאול ואחאב

אכן
לשאול הורה שמואל לאכול לפני משיחתו למלך
בסוף ימיו הורתה לו בעלת האוב לאכול כדי שיהיה בו כח
לאחאב הורה אליהו הנביא לאכול לאחר המעמד בהר הכרמל שאמר לו שיאכל וישתה כי קול המון הגשם
לאחר מכן איזבל הורתה לו לאכול בראותה שהוא עצוב על כך שנבות לא נתן לו את הכם והיא נתנה לו.
עכשיו עוד חידהף
מי הנביא שהורו לו לאכול?

יחזקאל, את המגילה
ואליהו

[כדכד]

כוונתי היתה לאליהו
אבל צודק כת"ר שגם ליחזקאל הורו לאכול את המגילה

[עזריאל ברגר]

גם למשה ואהרן הורה הקב"ה לאכול מקרבנות המילואים.
וליחזקאל היתה גם הוראה לאכול לחם משונה.

אבל נביא אחר - הצטווה שלא לאכול, ונענש על שאכל...

[עזריאל ברגר]

כיצד יאמר ד' פעמים יעלה ויבוא בתפילה בראש חודש (כשיש רק יום א' ר"ח)?

אנשי מעמד - לדעת הרמב"ם שהיו מתפללים נעילה בכל יום, ואפילו בר"ח (ראו פ"ו מהלכות כלי המקדש הלכה ח).

[לבנון]

גם למשה ואהרן הורה הקב"ה לאכול מקרבנות המילואים.
וליחזקאל היתה גם הוראה לאכול לחם משונה.

אבל נביא אחר - הצטווה שלא לאכול, ונענש על שאכל...

ומי שנשלח לענוש אותו לא אכל אותו...

[נחומצ'ה]

בתחילתה, משום שאין בה מחלוקת
בסופה, עדיין לא הוכרעה המחלוקת.

מהי התפילה?

הפיתרון: שחרית.
מי יסביר?

[כדכד]

אולי הרישא הכוונה לאיזהו מקומן שנאמר בתפלת שחרית בתחילתה משום שאין בו מחלוקת

[נחומצ'ה]

אולי הרישא הכוונה לאיזהו מקומן שנאמר בתפלת שחרית בתחילתה משום שאין בו מחלוקת

אמת.
וסופה תלויה בזמני היום, כיצד מחשבים

[עזריאל ברגר]

גם למשה ואהרן הורה הקב"ה לאכול מקרבנות המילואים.
וליחזקאל היתה גם הוראה לאכול לחם משונה.

אבל נביא אחר - הצטווה שלא לאכול, ונענש על שאכל...

ומי שנשלח לענוש אותו לא אכל אותו...

מדויק.
עדו הנביא (לפירש"י) - מלכים א יג.

[כדכד]

אולי הרישא הכוונה לאיזהו מקומן שנאמר בתפלת שחרית בתחילתה משום שאין בו מחלוקת

אמת.
וסופה תלויה בזמני היום, כיצד מחשבים

אי הכי רישא וסיפא לאו בחדא גוונא איירי

[חלא בר חמרא]

חידה קשה שנשאלתי:
פסוק שיש בו את אותה התיבה 5 פעמים, ותיבה אחרת 4 פעמים, ותיבה אחרת 3 פעמים, ותיבה נוספת 2 פעמים.

[כדכד]

חידה נוספת: מי אכל כשאביו ציפה ממנו שלא לאכול ואילו כשאביו תכנן שיאכל הוא לא אכל?

[הבטחתי]

חידה נוספת: מי אכל כשאביו ציפה ממנו שלא לאכול ואילו כשאביו תכנן שיאכל הוא לא אכל?

יהונתן בן שאול
אכל מיערת הדבש ולא אכל ביום ההוא מאומה

[חלא בר חמרא]

חידה קשה שנשאלתי:
פסוק שיש בו את אותה התיבה 5 פעמים, ותיבה אחרת 4 פעמים, ותיבה אחרת 3 פעמים, ותיבה נוספת 2 פעמים.

ירמיהו ל"ג י"א
ק֣וֹל שָׂשׂ֞וֹן וְק֣וֹל שִׂמְחָ֗ה ק֣וֹל חָתָן֮ וְק֣וֹל כַּלָּה֒ ק֣וֹל אֹמְרִ֡ים הוֹדוּ֩ אֶת־יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת כִּֽי־ט֤וֹב יְהוָה֙ כִּֽי־לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֔וֹ מְבִאִ֥ים תּוֹדָ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה כִּֽי־אָשִׁ֧יב אֶת־שְׁבוּת־הָאָ֛רֶץ כְּבָרִאשֹׁנָ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃
5 קולות 4 שמות 3 כי 2 את

[כדכד]

חידה נוספת: מי אכל כשאביו ציפה ממנו שלא לאכול ואילו כשאביו תכנן שיאכל הוא לא אכל?

יהונתן בן שאול
אכל מיערת הדבש ולא אכל ביום ההוא מאומה

נכון
יונתן אכל מיערת הדבש כשאביו צווה לצום
ולא אכל ביום החודש השני לחם כי נעצב אל דוד כי הכלימו אביו (ש,א כ לד)

[צופה_ומביט]

היכן בתנ"ך יש מילה שחוזרת על עצמה פעמיים, צמודות זו לזו, מילה אחרי מילה, אותה מילה עם אותו הניקוד וההגייה בדיוק - בשתי משמעויות שונות, האחת שם עצם והשניה פועל.

[לבנון]

היכן בתנ"ך יש מילה שחוזרת על עצמה פעמיים, צמודות זו לזו, מילה אחרי מילה, אותה מילה עם אותו הניקוד וההגייה בדיוק - בשתי משמעויות שונות, האחת שם עצם והשניה פועל.

מוסד מוסד, בישעיה כח

[כדכד]

דגש חזק בס' רק במוסד השני זה נחשב אותו ניקוד ואותה הגייה בשניהם?

[צופה_ומביט]

היכן בתנ"ך יש מילה שחוזרת על עצמה פעמיים, צמודות זו לזו, מילה אחרי מילה, אותה מילה עם אותו הניקוד וההגייה בדיוק - בשתי משמעויות שונות, האחת שם עצם והשניה פועל.

מוסד מוסד, בישעיה כח

א. כמו שכתב הרב כדכד, זה לא אותו ניקוד, באחד יש דגש ובשני לא.
ב. ברש"י כתוב שהראשון בפתח.
ג. במצודות משמע ששניהם הם שם עצם, וכך משמע לכאורה גם ברש"י.

עכ"פ, רעיון יפה אבל לא לזה הכוונה.

[לבנון]

עיין באבן עזרא

[צופה_ומביט]

עיין באבן עזרא

עיינתי. נו, אז יש בזה מחלוקת. מעלתו שלח לאב"ע ואני לרש"י.
סיכם את הדברים שד"ל שם:

מוסד מוסד – מוסד שהוא באמת מוסד, שראוי לקרוא לו מוסד, ולפי זה שניהם שם דבר. ולדעת רד״ק ואחרים השני פעול, כאלו אמר יסוד מיוסד, על דרך חכמים מחוכמים (משלי ל׳:כ״ד), וכל זה לפי הספרים שיש בהם קמץ בשתי הסמכין, ואם הראשונה בפתח הנכון כדעת רש״י, יסוד של יסוד, יסוד שיש בו ממש.

ובכל מקרה, לכולי עלמא ההגייה אינה אותה הגייה כי בשני יש דגש חזק ובראשון אין דגש כלל.
ולא לפסוק זה התכוונתי.

[לבנון]

היכן בתנ"ך יש מילה שחוזרת על עצמה פעמיים, צמודות זו לזו, מילה אחרי מילה, אותה מילה עם אותו הניקוד וההגייה בדיוק - בשתי משמעויות שונות, האחת שם עצם והשניה פועל.

הלוט הלוט, ישעיה כה

[צופה_ומביט]

היכן בתנ"ך יש מילה שחוזרת על עצמה פעמיים, צמודות זו לזו, מילה אחרי מילה, אותה מילה עם אותו הניקוד וההגייה בדיוק - בשתי משמעויות שונות, האחת שם עצם והשניה פועל.

הלוט הלוט, ישעיה כה

נכון מאד. חילך לאורייתא!

ישעיה כה, ז:
וּבִלַּע בָּהָר הַזֶּה פְּנֵי הַלּוֹט הַלּוֹט עַל כָּל הָעַמִּים וְהַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה עַל כָּל הַגּוֹיִם.

רש"י: "הלוט" - הכסוי הלוט על כל העמים המכסה את כל העמים. ע"כ.
מלבי"ם: "הלוט הלוט", מלשון וילט פניו באדרתו, והראשון שם והשני פועל. ע"כ.

ומעבר למה שכך מוכח מגוף תחביר הפסוק, גם יגיד עליו רעו: המסכה הנסוכה.

[כדכד]

חידה לפרשת השבוע:
שלשה זמנים מכונים באותו כינוי. מה הם?

[לבנון]

חידה לפרשת השבוע:
שלשה זמנים מכונים באותו כינוי. מה הם?

שבת, יום כיפור, שביעית

[כדכד]

כוונתי שלשתם בפרשה ולא כל אלו שהזכיר מר בפרשה

[צופה_ומביט]

חידה לפרשת השבוע:
שלשה זמנים מכונים באותו כינוי. מה הם?

הכוונה שהכינוי מופיע בפרשה בשלושתם?
או שרק עצם הזמנים הללו מופיעים בפרשה, אבל הכינוי לא בכולם בפרשה/בתורה.
כי שלושה זמנים נקראים עצרת:
שמיני של סוכות [בפרשתנו אמור, ובפינחס], שביעי של פסח [בפרשת ראה], ושבועות [בלשון חז"ל].

[במסתרים]

שבת בראשית, יוה"כ, וספרתם לכם ממחרת השבת

[עזריאל ברגר]

ראש השנה, יו"ט ראשון של סוכות, שמע"צ - שלשתם נקראים "שבתון" (ולא "שבת שבתון") בפרשתנו.
וכמדומני שכבר הזכרתי זאת לעיל באשכול זה ובכ"מ.

[לבנון]

מילה שחוזרת על עצמה פעמיים זו אחר זו, באותן אותיות באותו הניקוד ובאותה הגייה בדיוק, וצמד זה נמצא בתנ"ך יותר מעשרים וחמש פעמים, כולם באותו ספר מלבד אחד מהם שנמצא בספר אחר.

[עץ הזית]

מילה שחוזרת על עצמה פעמיים זו אחר זו, באותן אותיות באותו הניקוד ובאותה הגייה בדיוק, וצמד זה נמצא בתנ"ך יותר מעשרים וחמש פעמים, כולם באותו ספר מלבד אחד מהם שנמצא בספר אחר.

סביב סביב.

[כדכד]

חידה לפרשת השבוע:
שלשה זמנים מכונים באותו כינוי. מה הם?

הכוונה שהכינוי מופיע בפרשה בשלושתם?
או שרק עצם הזמנים הללו מופיעים בפרשה, אבל הכינוי לא בכולם בפרשה/בתורה.
כי שלושה זמנים נקראים עצרת:
שמיני של סוכות [בפרשתנו אמור, ובפינחס], שביעי של פסח [בפרשת ראה], ושבועות [בלשון חז"ל].

הכוונה שהכינוי מופיע בפרשה וכוונתי למ"ש הרב במסתרים בהודעה שאחרי זו שציטטתי

[מחולת המחנים]

אב ובן ונכד בתנ"ך ששמם מתחיל ומסיים באותה אות.

ידוע לי על אב ובן: ישי ודוד, ואולי הכוונה לשלמה שנקרא גם למואל לפי דעה אחת בחז"ל.

[כדכד]

לדוד היה בן בשם נתן

[עזריאל ברגר]

אב ובן ונכד בתנ"ך ששמם מתחיל ומסיים באותה אות.

ידוע לי על אב ובן: ישי ודוד, ואולי הכוונה לשלמה שנקרא גם למואל לפי דעה אחת בחז"ל.

viewtopic.php?p=101349#p101349

[לבנון]

אב ובנו בתנ"ך, שסדר אותיות שמותיהם הפוכים זה מזה (לדוגמה: שם האב משה, ושם הבן השם)

[צופה_ומביט]

אב ובנו בתנ"ך, שסדר אותיות שמותיהם הפוכים זה מזה (לדוגמה: שם האב משה, ושם הבן השם)

אב ובנו איני זוכר כעת, אבל סבא ונכד אני יודע.