זרע הארץ כתב:שלום
ידוע
עמד בזה יעקב לויפר במאמריו המתוקים והנפלאים ב'המודיע' [במה שיש תחת ידי הוא מתעכב על הגיית האותיות עצמם, ומוכיח מהתרגומים הלועזיים כיצד הגו בזמנם, לדוג' האות ח' כיצד היא מופיעה שם, אבל גם הוא עומד בענייני ההברות, וכן בסדרה 'פיתוחו של קמץ' מסתמא שמביא משם].
אם יהיה ביקוש גדול אולי אסרוק ואעלה.
ישבב הסופר כתב:לגבי שאלת פותח האשכול -
יתכן שהכוונה היא לא ל'תרגום השבעים' אלא לתרגום יווני אחר, הנקרא "קייגה - תיאודותיון", שבמילים רבות נמנע תיאודותיון מלתרגם מלשוה"ק ליוונית, והסתפק לתעתק את המילה מעברית ליוונית. כך אפשר לראות את ההגיה שנהגו בני מקומו של תיאודותיון.
[מדוע ברור לך שבימים ההם היתה שיטה אחידה בהגיית לשון הקודש? יתכן שהיו שינויים בהגייה ממקום למקום. וממילא אין כאן "הוכחה" שההגיה הספרדית 'נכונה', אלא שיש לה עיקר, וכי עלה על דעתינו שאין לה מקור?]
זרע הארץ כתב:שלום
ידוע
עמד בזה יעקב לויפר במאמריו המתוקים והנפלאים ב'המודיע' [במה שיש תחת ידי הוא מתעכב על הגיית האותיות עצמם, ומוכיח מהתרגומים הלועזיים כיצד הגו בזמנם, לדוג' האות ח' כיצד היא מופיעה שם, אבל גם הוא עומד בענייני ההברות, וכן בסדרה 'פיתוחו של קמץ' מסתמא שמביא משם].
אם יהיה ביקוש גדול אולי אסרוק ואעלה.
זרע הארץ כתב:שלום
ידוע
עמד בזה יעקב לויפר במאמריו המתוקים והנפלאים ב'המודיע' [במה שיש תחת ידי הוא מתעכב על הגיית האותיות עצמם, ומוכיח מהתרגומים הלועזיים כיצד הגו בזמנם, לדוג' האות ח' כיצד היא מופיעה שם, אבל גם הוא עומד בענייני ההברות, וכן בסדרה 'פיתוחו של קמץ' מסתמא שמביא משם].
אם יהיה ביקוש גדול אולי אסרוק ואעלה.
ספרים וועלט כתב:אשמח אם מישהו יעלה לכאן מאמרו של הרב יעקב לויפר בעניין הגיית האשכנזית של הקמץ. נמצא באוצה"ח בקובץ חצי גיבורים. באחד מקובצים המאוחרים. תודה מראש
יוסףלוי כתב:שמעתי מידיד, שראה בכתבי היד או בדפוסים של תרגום השבעים [איני יודע היכן ואיפה נמצא הדבר], וכך עלתה בידו:
כיוון שבלטינית וכנראה בשפה בה נכתב התרגום - יוונית, ישנם אותיות ניקוד, כבשפה האנגלית, מתברר שחכמינו ז"ל כתבו את המילה "אדם" לדוגמא עם אותיות ניקוד המעידות על ההברה הספרדית של המילה.
האם מדובר בדבר ידוע??
יאיר אתמר כתב:ספרים וועלט כתב:אשמח אם מישהו יעלה לכאן מאמרו של הרב יעקב לויפר בעניין הגיית האשכנזית של הקמץ. נמצא באוצה"ח בקובץ חצי גיבורים. באחד מקובצים המאוחרים. תודה מראש
ספרים וועלט כתב:תבורך!
כשיסביר איך יוצאים בקריאת תי"ו כסמ"ך וחולם כקמץ, וכל היודין הנוספות אחרי חולם וצירי, נמשיך.דרופתקי דאורייתא כתב:לפתע נפלט ממנו, לא יודע אם יוצאים יד"ח!
מחולת המחנים כתב:קמ"ץ גדול כמו חול"ם, חוכמה, קורבן
לא כי אלא כדי למנוע טעות בקריאתן.מחולת המחנים כתב:אנחנו מוצאים הרבה מילים במבטא ציר"י שנוסף בהן יו"ד, כנראה כדי להדגיש שמבטאם בציר"י
במסתרים כתב:לא כי אלא כדי למנוע טעות בקריאתן.מחולת המחנים כתב:אנחנו מוצאים הרבה מילים במבטא ציר"י שנוסף בהן יו"ד, כנראה כדי להדגיש שמבטאם בציר"י
מחולת המחנים כתב:ומה תאמר במילים 'כשירים' 'תמיהים' שמצאנו הרבה בספרים.
בתרגום השבעים נעמי מתועתקת Νωεμιν דהיינו נֹעֶמִין (הסגול בעין הוא מפני הגרוניוּת, ואינו מעיד על התנועה המקורית בעין זו, אבל הנון באומגה [=חולם] זו ראיה ברורה שבהגייה שעל פיה תעתקו בעלי תרגום השבעים הנון של נעמי לא נהגה בקמץ רחב).הגהמ כתב:יש לבדוק אצל השם 'נעמי' שהאו"ה מבטאים אותה כדרך הספרדים (פתח, קמץ רחב), ולדוגמא באנגלית היא נקראת NAOMI, ומסתמא זה בהשפעת תרגום היוונית/לטינית של המקרא.
איני יודע (יש בתרגום השבעים שינויים רבים בשמות ממה שלפנינו, חלקם שינויים קטנים או גדולים בעצם השמות [לפעמים רק בתנועות ולפעמים אפילו באותיות], ולפעמים בשם עצמו אין שינוי אלא שנוספת לו סיומת כמו כאן).במסתרים כתב:הנו"ן השנית על שם מה?
במסתרים כתב:הנו"ן השנית על שם מה?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 454 אורחים