הודעהעל ידי סייג לחכמה » ו' יולי 07, 2023 9:42 pm
עוד י"ל היכי תמצא מפורש דבמדבר קידשו על פי עדי ראיה חודש תשרי וממילא י"ל דהי' נוהג שני ימים ראש השנה, ויתישב בזה קושית החזון יחזקאל שהקשה דלפי הרבינו חננאל דקידשו במדבר ע"פ חשבון ולא על פי עדי ראיה, א"כ איך משכחת לן אז בעת ההיא ראש השנה שני ימים כיון שלא היה להם לחכות ביום השלשים לעדות החודש עד לפנות ערב ולנהוג בו קודש מספק.
והיא עפי"מ דאיתא בספר הגהות בן ארי' (נדפס בסוף טור או"ח דפוס ווילנא תר"ס) בשם הגר"א מווילנא זצ"ל (בביאורו לשה"ש אות ד' עה"כ מישרים אהבוך) בטעם הדבר שעושין סוכות בט"ו בתשרי, דלפי שכשעשו העגל נסתלקו העננים ואז לא חזרו עד שהתחילו לעשות המשכן, וביוה"כ ירד משה מהר סיני דנמחל על חטא העגל, ומחרת יוה"כ ויקהל משה וצוה על מלאכת המשכן, וזה היה בי"א בתשרי, וכתיב והעם הביאו עוד נדבה בבוקר בבוקר ב' ימים, הרי י"ג בתשרי, ובי"ד תשרי נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ובמשקל, ומט"ו התחילו לעשות את המשכן ואז חזרו ענני כבוד, ולכך אנו עושים סוכות בט"ו בתשרי, עכ"ד הנחמדים וכ"כ בדרשות חתם סופר (שבת תשובה תקצ"ה).
א"כ בשנה ההוא לצאת בנ"י ממצרים בר"ח תשרי עדיין לא חזרו עננני הכבוד א"כ שפיר קידשו אז על פי עדי ראיה את החודש, וא"ש התוספתא בעומר, דנפל לשלשה ימים מכח שני ימים ראש השנה, ודו"ק.
אבל על דרך זה יתישב שפיר התוספתא, אבל הדרא קושית הצל"ח לדוכתיה דהא אז עדיין לא היו לחם הפנים דהא עדיין לא בנו ולא קמו המשכן.
אבל י"ל לפי"מ דאיתא בגמ' תענית (ט.) דכשמת אהרן נסתלקו ענני הכבוד אבל חזרו בזכות משה, ואימתי חזרו יש מבוכה גדולה בין האחרונים.
דעת היערת דבש (ח"ב דרוש ד') דחזרו ל' יום אחר ימי בכיתם על אהרן, והנה פטירת אהרן מבואר (במדבר ל"ג ל"ח) שהיתה בר"ח אב וא"כ נשלמו שלשים ימי בכייתו בר"ח אלול.
ובספר אהבת איתן (מבוא בעין יעקב ברכות נ"ד.) על הגמ' (שם) כי הוו קא חלפי ישראל אתו "אמוראי" עבדי להון נקירותא וטשו בהון אמרי כי חלפי ישראל הכא נקטלינון, ולא הוו ידעי דארון הוה מסגי קמייהו דישראל והוה ממיך להו טורי מקמייהו כיון דאתא "ארון" אדבקו טורי בהדי הדדי וקטלינון ונחת דמייהו לנחלי ארנון, והקשה בספר צדה לדרך דהא בספרי איתא דהענן שהיה הולך לפני מחנה ישראל היה מנמיך הגבוה והנמוך מגביהו, וא"כ אמאי קאמר כאן דהארון הוה ממיך להו טורי מנמיך להו, ומתרץ האהבת איתן די"ל דלא חזרו ענני הכבוד בשעת מלחמות ארנון וכן משמע ברבה ותנחומא, עיי"ש, וכן משמע באור החיים הק' (במדבר כ"א, י"ב).
ואיתא בסדר עולם (דף קל"ד עיי"ש בימות עולם) דמלחמת סיחון מלך האמורי היתה בחודש אלול, ומלחמת עוג בכ"ג תשרי, ומקורו ממדרש תנחומא (חקת סי' כ"ד) ומבואר בפנים יפות בשם מדבר רבה (י"ט לב) דמלחמת סיחון נמשכה מחודש אלול עם קצת תשרי, ובדרשות חתם סופר (דרשה ז' אב תקפ"ז) כתב בשם הרוקח דמלחמת סיחון היתה בחג הסוכות, עיי"ש, ובשו"ת חת"ס (או"ח סי' קפ"ה).
א"כ לפי האמור דבעת מלחמת סיחון לא חזרו להם ענני הכבוד כדכתב האהבת איתן הנ"ל, ומלחמת סיחון היתה בחודש אלול ונמשך עד חג הסוכות, א"כ אתי שפיר דבשנת ארבעים שנה האחרונה במדבר כשנסלתקו ענני הכבוד במיתת אהרן, עדיין לא חזרו העננים בר"ח תשרי.
וי"ל עוד דהא כתיב (במדבר כ"ד, ב) וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו, וברש"י ראה כל שבט ושבט שוכן לעצמו ואינן מעורבין, והקשה הראשונים הק' ידוע כיצד ראה בלעם את ישראל הא היו מכוסים ע"י הענני הכבוד ראה במושב זקינים.
וא"כ שפיר קידשו אז על פי עדי ראיה את החודש, וא"ש התוספתא בעומר, דנפל לשלשה ימים מכח שני ימים ראש השנה, וא"ש דברי רש"י דשייך דלחם הפנים נאפה בזמן לחם הפנים י"א יום דאז בשנה ההוא היו להם לחם הפנים במדבר, ושייך שני ימים ראש השנה, ודו"ק.
נערך לאחרונה על ידי
סייג לחכמה ב א' יולי 23, 2023 11:35 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.