הפצת המעיינות כתב:אילו היה כבודו מתווכח עם לפחות א' מטענות הזיוף מה שנקרא לגופו של ענין לא הייתי חושב שיש לכבודו קשר משפחתי וכיוצא בזה עם הרב טולידאנו אבל כעת...
רציני כתב:תלמיד חכם, רב בכמה קהילות, מחבר ספרים תורנים, עסקן ציבורי למען תורה ומצוות,
פרנצויז כתב:רציני כתב:תלמיד חכם, רב בכמה קהילות, מחבר ספרים תורנים, עסקן ציבורי למען תורה ומצוות,
מבלי להכנס לויכוח הנ"ל, יש להודות ביושר, שרימ"ט היה עסקן ציבורי וחוקר, הרבה יותר מאשר תלמיד חכם.
וכפי שרמז "איש ספר", לפעמים פסקיו בהלכה היו באיזור צוהר פינת אמסלם.
רציני כתב:המשכתי לקרוא את הספר.
וזה כבר גוזמא.
יש לנו כלל, תלמיד חכם, רב בכמה קהילות, מחבר ספרים תורנים, עסקן ציבורי למען תורה ומצוות, נפטר, לפני בערך חמישים שנה. מנסים לדון בכף זכות, אם אי אפשר משאירים בצ"ע, אם גם זה אי אפשר אומרים שחזר בתשובה.
אבל לנסות לדון לכף חובה בעל כרחך. מה העניין?
ופתאום אני שם לב שאני מפספס את הספר.
התעודה עם הכי הרבה הוכחות לזיוף [אפשר לראות שהיא אחת שמוקדשים לה הכי הרבה דפים] היא הספר תורה של הר"ן. אולם עם כל ההוכחות החזקות והברורות לא כולם מסכימים לזה וכמו שכתב המחבר בתחילת הפרק שאחרי כל הטענות יש עדיין דיון, אולם הראיה המכרעת שלו שלא דנו מעולם זה שהרי הוא חלק מפריטים של זייפן מקצועי.
ואיך יודעים שהוא היה זייפן מקצועי שהרי יש עוד תעודות מזויפות אולם שאר התעודות המזויפות יש להם פחות ראיות מלספר תורה של הר"ן, ונעשה קל וחומר אם על הראיות הזיוף של ספר תורה של הר"ן בכל זאת יש חולקים אז גם על שאר התעודות פשוט שאפשר לחלוק. אבל גם עליהם נוספה ראיה ניצחת שהיא הרי הוא זייפן מקצועי.
ואם כן הטענה העיקרית של הספר היא שהוא זייפן מקצועי, לכן צריך להוכיח את זה שהוא אדם 1. אינטרסנטי 2. רק חושב על עצמו 3. מזרוחני'ק 4. מטעה את הרבנים 5. מעיף רבנים ממשרתם 6. וחבר של בן גוריון שר"י. ואת כל זה לחפש על פי טעונים פסיכולוגים קלושים.
אחרי כל טענות אלו יש לנו מצוה גדולה להוכיח שכל דבריו מזויפים ואין לו טיפה של נאמנות. ולפי הכלל שזייפן מזייף הרבה דברים. [כלל זה יכול לחול גם על ספר זה וחבל שאם היה ליקוט של כל הטענות בלי טענה זאת של זייפן מקצועי וכו' הוא היה יכול להיות ספר מצויין].
על אחר, לא היו מעיזים לכתוב ספר כזה, אבל מה לעשות שצדק הרה"ג יעקב משה טולידאנו זצוק"ל שנלחם למען אפליית הספרדים, ומסתמא אפילו הוא לא חשב עד כמה צדק שצריך להילחם על זה.
אשי ישראל כתב:[אולם, בעקבות פרסום הספר כתב כאן אחד הגולשים שאולי גם האגרת על הסופגנין היא מזוייפת, ועל זה השיבו לו כאן שענין זה נזכר בעוד שני מקורות: ספר עדן מקדם לרבי רפאל משה אלבז, ערך מנהג, בשם כת"י דוד הסבעוני, וגם בקובץ בנתיבות ההלכה יט חנוכה עמ' 38-39 שם כתב הרב נחום זאב רוזנשטיין שכך מובא בכתב יד של ר' יהודה טולדאנו שנכתב במרוקו בשנת תק"מ (שאינו ספרו 'כף אחת), ושם הוא כותב שהעתיק זאת מכת"י של רבי דוד הסבעוני מהעיר סאלי בשם ספר פירוש התפילות לרבי מיימון]
רציני כתב:הפצת המעיינות כתב:אילו היה כבודו מתווכח עם לפחות א' מטענות הזיוף מה שנקרא לגופו של ענין לא הייתי חושב שיש לכבודו קשר משפחתי וכיוצא בזה עם הרב טולידאנו אבל כעת...
גילית אותי, אני נכדו.
תקרא את חלק ב' ותהיה גם אתה קרובו, כי תלמיד חכם שמת כולם קרוביו.
אליסף כתב:רציני כתב:הפצת המעיינות כתב:אילו היה כבודו מתווכח עם לפחות א' מטענות הזיוף מה שנקרא לגופו של ענין לא הייתי חושב שיש לכבודו קשר משפחתי וכיוצא בזה עם הרב טולידאנו אבל כעת...
גילית אותי, אני נכדו.
תקרא את חלק ב' ותהיה גם אתה קרובו, כי תלמיד חכם שמת כולם קרוביו.
משמח שיש לו צאצאים שומתומ"צ..
הרי כל ילדיו התחלנו כמבואר בספר..(אחרי ששלח חלק מהם לאליאנס בפאריז..)
איש_ספר כתב:
רימ"ט פרסם באוצר גנזים שלו עמ' 17 מעמודי האוצר, אגדה מוזרה על רש"י ונישואיו לנערה. את האגדה הוא פרסם מתוך כת"י של חכמים מן המערב.
מלבד הסיפור המוזר, בעל האגדה מעיז פניו ומוסיף שמשום כך השמיט רש"י דרשת חז"ל עה"כ אל תחלל בתך להזנותה, זה המשיא בתו לזקן. (רימ"ט במבוא שהקדים שם, מונה כמה 'זרויות' שבאגדה, וזו לא אחת מהן, כמו גם עצם נישואיו של רש"י לנערה וכדלהלן). בסוף דבריו מציין רימ"ט שכעת נודע לו שכבר רי"ל מימון פרסם בספר רש"י שלו את האגדה מתוך כת"י מגן וחרב לר"י ממודינא שנמצא באוסף שלו.
ד"א (דבר אחר) זה המשיא בתו לזקן
יגל כתב:וכנראה שרק אני רעדתי מפחד לאורך כל הספר, שמא ישים הכותב גם את כתה"י הרמב"ם של פיהמ"ש כזיוף...
יגל כתב:וכנראה שרק אני רעדתי מפחד לאורך כל הספר, שמא ישים הכותב גם את כתה"י הרמב"ם של פיהמ"ש כזיוף...
רציני כתב:עברתי לאחרית דבר של הספר. [קפצתי, מה לעשות].
האם מישהו יכול להסביר לי מה הכוונה?
האם הכוונה שאין קיפוח ספרדי וזה רק המצאה שלו ומאז ועד עתה זה ממשיך?
או הכוונה שלא היה קיפוח אבל אחרי שהוא אמר את זה נהיה הקיפוח?
איש_ספר כתב:מוקדש לכל מי שחרד לכבודו של הגה"צ טולידנו.
בשבועון לחייל הדתי, מחניים, אב תשט"ו, התפרסם משאל בנוגע לריקודים מעורבים בצבא, האם מותר הדבר.
הרב זווין: יש לאסור בכל חומר הדין.
הרב טכורש: לפי הדין אסורים ריקודים משותפים.
יעקב דרורי בנ"ע: עת לעשות לה' (לקרב הנוער) הפרו תורתך.
ועתה שורו וראו פסק הלכה מהרב טולידנו. 'רבה הראשי של ת"א יפו'.
רציני כתב:בספר דגל מחנה ראובן עמוד תמד מביא שחזר בו והוא לא רצה שיפרסמו את תשובתו [והמכתב ששלח למחנים כתוב: "מבקש וכו' לא לפרסם את תשובתי הנ"ל בשום אופן". אבל הוא מסיים "שלצערי לא איכשר דרא להביע את האמת"]. עיין שם.
עיין גם במשמרת חומותנו חלק ז עמוד 176-177 מאוצר החכמה מחאה על זה.
איש_ספר כתב: (וכמ"ש לי חכ"א באישי בלשונו הזהב,
רציני כתב:איש_ספר כתב: (וכמ"ש לי חכ"א באישי בלשונו הזהב,
אחרי שערכתם לי את ההודעה לעיל, אני מנסה להבין, דנים כאן אדם אחרי מותו, אין לו איך להגיב, ומה כבר כתבתי שאולי המקרה שלנו הוא ש'טוב להניח הדבר' לא הבאתי דברי המהר"י מינץ אלא דברי הכל בו שסיים "טוב להניח הדבר" שהפשטות הוא כדברי הרב משנ"נ שנערכו וז"ל: שעדיף להניח שמועה זו ולא לדון בה, או מפני כבוד מהר"ם או כדי שלא יטעו לסמוך עליו. האם אי אפשר לדון לכף זכות [אולי המכתב שכותב שלא אכשר דרא זה לאותו כתב עת כדי שלא יפרסמו, ובכל זאת לא עזר], האם כדאי להעתיק את כל המצאת התוארים הקשים שכותב 'אותו חכם באישי'.
האם יש לנו את הכלים לדון את אותו דור קשה? שהשתנו טבעי עולם, מלחמות, תרבויות. הרבה שומרי תורה ומצוות התרחקו. היה צריך להמציא כל מיני שיטות כדי להשאיר את הגחלת חמה, והרבנים ניסו, היו כמה שניסו לעשות זאת בשיטת 'הקל הקל תחילה' [וכמה מהם עם הזמן התרגלו ל'בדיעבדים' ונהפכו להם לכתחילה] האם בדורינו אין תופעה זו אצל עולם הקירוב? כל פעם שומעים שם משהו חדש.
האם לפני לכתוב את התוארים הנ"ל כאב לו הלב ל'אותו חכם באישי' על תלמיד חכם שכתב כמה חיבורים וכמה מדבריו כבר נכנסו לתוך ספרים אחרים וכו'. ונשאר לי רק לשער שלא רק לשונו נהפכה לזהב אלא גם ליבו.
איש_ספר כתב:רציני כתב:בספר דגל מחנה ראובן עמוד תמד מביא שחזר בו והוא לא רצה שיפרסמו את תשובתו [והמכתב ששלח למחנים כתוב: "מבקש וכו' לא לפרסם את תשובתי הנ"ל בשום אופן". אבל הוא מסיים "שלצערי לא איכשר דרא להביע את האמת"]. עיין שם.
עיין גם במשמרת חומותנו חלק ז עמוד 176-177 מאוצר החכמה מחאה על זה.
למי שלא הבין את דבריו של רציני:
הרב טולידנו לא חזר בו מהפסק אלא רק מפרסום הדברים, משום שלא איכשר דרא לומר את האמת.
הנה נוסח החזרה
אני שולח לכב' מציאה קולעת על ראשיתו של רימ"ט אשר לדעתי היא היא המעידה והמשליכה על אחריתו.
קבלתי היום (מצורף להלן) צילום של מסמך כנגד מוציאי הדיבה על הרב הבגדאדי-טברייני רבי אברהם צבי (האבצ"ן), אודותיו נכתב בתמצות בח"ב של 'ישיבות בגדאד' ואודות העלילה הנמבזה כנגדו (מצורף להלן דפים מתוך החיבור הנ"ל).
והנה למי אוי ולמי אבוי, מתוך המסמך שנשלח אליי היום מתברר, שרימ"ט תלמידו של האבצ"ן, הוא הוא זה שהוציא ופרסם את הדיבה הבזויה כנגד רבו, והוא כבן 17 בלבד, ועל כך הוחרם וקולל בקללות נוראות ואיומות מכל גאוני קדושי הדור, שכמעט ולא מצאנו להם אח ורע בתולדותינו.
להלן מספר ציטוטים:
רבה של טבריה, רי"ד אבואלעפייא: "ימלא פיהם חצץ ולשונם יאכלמו תולעת כי שקר בפיהם, כי ידעתים לרע ירוצו לדבר תועה על ת"ח כמנהגם... ונידון בצואה רותחת ויוצק זהב רותח לתוך פיו".
הראש"ל הגאון יש"א ברכה: "ועושה הרעה, תלמיד שאינו הגון יעקב טולידאנו, מבעט ברבו שלימדו תורה, משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו, לא יאבה ה' סלוח לו ומחה ה' את שמו וגו'".
רבינו הר"א מאני: "להרשעים האלה בנפשותם, לא יאבה ה' סלוח להם מקטנם ועד גדולם, לא בעלמא דין ולא בעלמא דאתי, ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו, ישי מות עלימו ירדו שאול חיים, יכרת ה' כל שפתי חלקות".
הגאון החרי"ף: "על חילול ה' הגדול והנורא הנעשה ע"י שני זנבות האודים, ואו"ד זה מדבר וזה בא תלמיד המבעט ברבו שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ... וכעת יאמר תאלמנה שפתי שקר יהי דרכם חושך ומלאך ה' רודפם, ורבצה בם כל האלה...".
ראב"ד ירושלים רבי רפאל יצחק ישראל: "ואענה גם אנכי חלקי... ועל התלמיד שאינו הגון, המבעט ברבו ומשלם רעה תחת טובה, יעקב ן' חכם יאודה טולידאנו, ואומר כן ראויים המה ראוים להשמיד להרג ולאבד וקנאים פוגעים בהם, ויחולו עליהם ועל זרעם כל הקללות הכתובים בתהילים במזמור קי"ט מתחילה ועד סוף...".
גם גדולי רבני אר"ץ, הגה"ק רבי שלמה צ'פצייה והגר"י לבטון, כתבו כנגד מוציאי הדיבה קללות וחרמות נוראות.
ובא ידידינו הר"מ, ובחזון טברימון בירר הכל כמין חומר, ונבואה נזרקה מפיו לא יאומן כי יסופר.
בברכה רבה
משה שבת
איש_ספר כתב:העברתי את כל הדיון על הקטע מהכל בו לבית המדרש. שכן אינו נוגע לכאן כלל
עובדיה חן כתב:הרימ"ט נגד המדינה
בברכה המשולשת כתב:אם כבר, החידוש (ביחס לאמור בספר) הוא השת"פ עם המזרחי והרבנים.
מלכיאל גרינוולד כתב:בברכה המשולשת כתב:אם כבר, החידוש (ביחס לאמור בספר) הוא השת"פ עם המזרחי והרבנים.
ברשימה מופיע רב כלשהו שאינו מן המזרחי?
איש_ספר כתב:אם בעבר התמקדו חשיפותיו של הר"מ הלל במחברים וביצירות איזוטריות, הפעם הסיפור שונה לגמרי.
נניח בצד לדמותו של הרימ"ט ומה שהספר הזה מעולל לה (לאחרונה היתה לו קצת עדנה בחוגי הרבנים הספרדים הציונים שהתאגדו להם באיזור בקעה פינת אמסלם, והם מציבים אותו כאחד מהפוסקים המערביים המתונים). גם מי שלא מתעניין בכך, יעמוד כאיש נדהם כאשר ייחשף לתעשיית הזיופים המגוונת והעשירה, זיופים שצלחו כ"כ, שהספר עוד עשוי להתפרש כמי שמבקש לשחוט פרות קדושות, אבל אליבא דאמת אין כאן אלא פרות צנומות שעלו בחלומו של פרעה. בין היצירות שיצאו תחת פטיש חזק זה: ס"ת של הר"ן (זהירות מנאמני הנאמ"ן), מצבתו של הרמח"ל בטבריה (מעניין לקבל את תגובת הרב שריקי), מצבתו של ר"ד הנגיד הנתונה בתיבת זכוכית מחוסמת בטבריה. וזה מקצת מן המקצת מזיופיו של הרימ"ט ואשר על ידו אחיו ר"ב. .....
כתב לי עתה רבי משה שבת הי"ו, מחבר כמה ספרים יקרים על חכמי בבל ועודאני שולח לכב' מציאה קולעת על ראשיתו של רימ"ט אשר לדעתי היא היא המעידה והמשליכה על אחריתו.
קבלתי היום (מצורף להלן) צילום של מסמך כנגד מוציאי הדיבה על הרב הבגדאדי-טברייני רבי אברהם צבי (האבצ"ן), אודותיו נכתב בתמצות בח"ב של 'ישיבות בגדאד' ואודות העלילה הנמבזה כנגדו (מצורף להלן דפים מתוך החיבור הנ"ל).
והנה למי אוי ולמי אבוי, מתוך המסמך שנשלח אליי היום מתברר, שרימ"ט תלמידו של האבצ"ן, הוא הוא זה שהוציא ופרסם את הדיבה הבזויה כנגד רבו, והוא כבן 17 בלבד, ועל כך הוחרם וקולל בקללות נוראות ואיומות מכל גאוני קדושי הדור, שכמעט ולא מצאנו להם אח ורע בתולדותינו.
להלן מספר ציטוטים:
רבה של טבריה, רי"ד אבואלעפייא: "ימלא פיהם חצץ ולשונם יאכלמו תולעת כי שקר בפיהם, כי ידעתים לרע ירוצו לדבר תועה על ת"ח כמנהגם... ונידון בצואה רותחת ויוצק זהב רותח לתוך פיו".
הראש"ל הגאון יש"א ברכה: "ועושה הרעה, תלמיד שאינו הגון יעקב טולידאנו, מבעט ברבו שלימדו תורה, משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו, לא יאבה ה' סלוח לו ומחה ה' את שמו וגו'".
רבינו הר"א מאני: "להרשעים האלה בנפשותם, לא יאבה ה' סלוח להם מקטנם ועד גדולם, לא בעלמא דין ולא בעלמא דאתי, ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו, ישי מות עלימו ירדו שאול חיים, יכרת ה' כל שפתי חלקות".
הגאון החרי"ף: "על חילול ה' הגדול והנורא הנעשה ע"י שני זנבות האודים, ואו"ד זה מדבר וזה בא תלמיד המבעט ברבו שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ... וכעת יאמר תאלמנה שפתי שקר יהי דרכם חושך ומלאך ה' רודפם, ורבצה בם כל האלה...".
ראב"ד ירושלים רבי רפאל יצחק ישראל: "ואענה גם אנכי חלקי... ועל התלמיד שאינו הגון, המבעט ברבו ומשלם רעה תחת טובה, יעקב ן' חכם יאודה טולידאנו, ואומר כן ראויים המה ראוים להשמיד להרג ולאבד וקנאים פוגעים בהם, ויחולו עליהם ועל זרעם כל הקללות הכתובים בתהילים במזמור קי"ט מתחילה ועד סוף...".
גם גדולי רבני אר"ץ, הגה"ק רבי שלמה צ'פצייה והגר"י לבטון, כתבו כנגד מוציאי הדיבה קללות וחרמות נוראות.
ובא ידידינו הר"מ, ובחזון טברימון בירר הכל כמין חומר, ונבואה נזרקה מפיו לא יאומן כי יסופר.
בברכה רבה
משה שבת
איש_ספר כתב:הופיע ספרו החדש של הרב משה הלל.
ינועו אמות הסיפים לכ'ל הקורא.
האומר לי"ם עד פה תבוא!
פרטים בהמשך.
=====
עדכון: קובץ מלא להורדה כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 50#p746794
אליסף כתב:איש_ספר כתב:הופיע ספרו החדש של הרב משה הלל.
ינועו אמות הסיפים לכ'ל הקורא.
האומר לי"ם עד פה תבוא!
פרטים בהמשך.
=====
עדכון: קובץ מלא להורדה כאן viewtopic.php?f=7&p=746850#p746794
ר' משה הלל הוא בנו של הרב הלל מאהבת שלום?
הרי שמו יעקב משה?
קרוב משפחה?
אליסף כתב:ר' משה הלל הוא בנו של הרב הלל מאהבת שלום?
הרי שמו יעקב משה?
קרוב משפחה?
לוצאטי כתב:מנהג הבבלים לקרוא את עצמם בשם האב. שמו של הרב - יעקב, ומשה הוא אביו.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 76 אורחים