שאלות במגילת רות

[אור עולם]

למה?

[כדכד]

זה שצריך קדושין לזה שגם בלי הגואל הקרוב וכו'
התכנית היתה שבעז יגיד לרות "את אשר תעשין". בפועל רות גם גילתה לו שבקשתה היא ופרשת כפך על אמתך" איך זה מתקשר לצורך בקדושין?

[אור עולם]

מדומני מפורש במגילה
נעמי אומרת לרות שאחר "וגלית מרגלותיו ושכבת": "והוא יגיד לך את אשר תעשין".
אמנם בביצוע מפורש שרות בקשה ממנו "ופרשת כנפך על אמתך כי גואל אתה" ולא מצינו שנעמי אמרה לה לבקש במפורש אבל יתכן שכדי להרגיע את בעז מהחרדה שנלפת בה ורות היתה צריכה להסביר שזו היא היא מצאה לנכון גם להסביר לו את מטרת בואה.
יתכן שלא ידעו נעמי ורות על קיומו של הגואל הקרוב יותר או שלא חשבו שהוא יסכים

שאלתי הייתה מה חשבו נעמי ורות שיקרה שם בלילה, הרי היבום אינו מדאו' ויצטרכו קידושין.
ועל זה לא משנה תשובתך שהן לא ידעו על הגואל הקרוב וכו'.

[כדכד]

שהן לא ידעו על הגואל הקרוב זה אינו תשובתי
תשובתי היא מה שציטט מר לפני כן שמפורש במגילה שנעמי אמרה לרות לראות מה יגיד בעז אלא שבפועל רות גם הזכירה במפורש שבקשתה שבעז יפרוש כנפו עליה דהיינו שישא אותה.
בקשתי להסביר למה בקשה במפורש בעוד שנעמי לא אמרה לה לעשות זאת ועל כך עניתי שזה אולי כדי להרגיע את בעז וכן למה בקשה שישאנה אם יש גואל קרוב ועל זה כתבתי שאולי לא ידעו ואולי חשבו שלא יסכים

[אור עולם]

קשה לי לקבל שנעמי שלחה אותה לרחוץ ולסוך ולרדת באמצע הלילה, לא להיודע לאיש עד כלותו לאכול וכו' - וכל זה בשביל סתם לדבר איתו.

[י. אברהם]

ספורנו (1).pdf

(293.32 KiB) הורד 74 פעמים

[מעט דבש]

ילקוט שמעוני (תרו):

אמר רבי ברכיה ארורים הרשעים להלן 'ותתפשהו בבגדו ותאמר שכבה עמי' (בראשית לט, יב) כבהמה, ברם הכא ופרשת כנפך על אמתך:

אלשיך

או יאמר, כי בשומעה מי את, אמרה אם כוונת שאלתו להכיר מי אנכי, אנכי רות. ואם הוא אם כשרה אני, אמרה אמתך כמפורש. ואם הכוונה אם אני טהורה בטבילה ומוכנת, אמרה ופרשת כנפיך כי אין הכנה מעכבת, וחזרה לומר אמתך לרמוז אל תשיב פני אחרי אשר נתביישתי כענין האמה, שעל כן מייעד אותה שלא לביישה. ושמא תאמר הלא טוב יהיה בקדושין ושבע ברכות, לזה אמר כי גואל אתה ועל ידי ייבום אין צריך רק ביאה שגומרת ביבמה, שהקדושין הם מאמר מדרבנן שנתקן אחר כך, וזהו כי גואל אתה בתורת ייבום ואין צריך רק ופרשת:

משיב נפש (ב"ח):

משיב נפש - ב''ח - רות - ופרשת כנפך.jpg (147.74 KiB) נצפה 4431 פעמים

משיב נפש - ב''ח - רות - ליני הלילה.jpg (224.3 KiB) נצפה 4431 פעמים

[מעט דבש]

אוסיף עוד כמה שאלות
א: מדוע ייעצה נעמי לרות להציע לבועז לשאתה בדרך כה משונה, להיכנס תחת מרגלותיו באמצע הלילה? ואם תאמר שהייתה בושה להציע לו בפה, הרי בפועל היא דיברה אודות העניין באותו לילה.

וכלשון האלשיך (וראה שם ביאורו):

הנה על כללות הענין ראוי לשום שכל והבין, הזאת נעמי שיאמרו כלילת דעת ויראת ה' והצנע לכת, ומה ראתה על ככה ומה הגיע אליה, איך אמרה אל רות עצה נבערה הלוך תלך בנשף בערב יום אל המשכב אשר ישכב שם בועז ולגלות מרגלותיו לשכב אצלו להיות עמה ואוי לה לאותה בושה, למה יאמרו הרואים כי בשוקי האיש תרצה וכן לא יעשה. ועל נעמי יפלא כי הכזונה תעשה את כלתה אשר אהבתה וכי התענית בכל אשר התענית, ולא שתה לבה מה תעשה כי יקום בועז משנתו והנה אשה שוכבת מרגלותיו, אולי תבער בו חמתו ויזעק זעקה גדולה ומרה גשו נא אלי סביבותי נערי, ראו באה אלי אשה ותגל מרגלותי ותשכב, רדפו ותפסוה רמסוה גרשוה פטרוה תרכוה מכל המקום הזה, עשו לה כדת עשו לה כנימוס עשו לה כראוי, תוכחת מגולה לעיני כל ישראל ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כדבר הרע הזה כי רע עלי המעשה, ואם אחר שב גם ישיש כמוני היום הלך לבה, ומה תעשה אחרי הבחורים. וגם המה יענו אחריו עזות ומפניה לא יחשכו רוק ותשבע בחרפה. וגם כי מיד בועז לא תצא לה תקלה, הלא מביתה עד גרן השעורים בנשף בערב יום, הלא יפגעו בה כמה וכמה ריקים ופוחזים מאחרי בנשף ואחזו בה, ולא ירפוה עד עשותם נבלה ומושיע אין לה. והמבלי אין שדכנים בישראל, דבר ידברו אל בועז לאמר הלא ראית הנערה הזאת אשר היתה עם נערותיך, והלא שמת לבך אל צניעותה וכשרותה, והגד הוגד לך כל אשר עשתה עם חמותה אחרי מות אישה ותעזוב אביה ואמה ותבא לחסות תחת כנפי ה', ומי כמוה תפרוש גם אתה כנפיך עליה כי היא טובה לך להבנות ממנה, או נעמי בעצמה דבר תדבר היא עם בועז כי קרוב לה האיש ולא ישיב את פניה:

[מעט דבש]

ואחרי דברי האלשיך והב"ח, עדיין קשה:

מדובר כאן ביבום שאינו דאו', וצריך קידושין.

[עזריאל ברגר]

בועז הוא אבצן שהיה שופט את ישראל.
ושמא דינו כמלך שמותר בפילגש בלא קידושין?

[כדכד]

קשה לי לקבל שנעמי שלחה אותה לרחוץ ולסוך ולרדת באמצע הלילה, לא להיודע לאיש עד כלותו לאכול וכו' - וכל זה בשביל סתם לדבר איתו.

בשביל לדבר אתו לא סתם... (וידוע שלפני פגישות שידוכים מתכוננים היטב ע"ד "ורחצת וסכת" וכו')
הרי זה מפורש במגילה "והוא יגיד לך את אשר תעשין".
יתירה מזו, לא ברור שהתכנית המקורית היתה שתדבר אתו. יתכן שהתכנית המקורית היתה שבעז יבין לבד שהם מצפים ממנו לשאת אותה
"אל תודעי לאיש" אינו חלק מהמהלך אלא שהיוודעות מוקדמת עלולה להכשיל את המהלך

[בערקע חייט]

במגלת רות מצינו שרות הלכה ללקט יום יום בשדות בועז, והוא היתה עבודה קשה, והלא בועז איש חיל נדיב בעמו, ולמה לא שלח כמה שקים תבואה לבית נעמי, ולא תצטרך רות לעבוד קשה לפרנסתם,
ובשלמה שלרות לא נתן, כמבואר במפרשים שחשש על ליזת שפתים שיאמרו שנתן עינו בה, אבל על נעמי קרובתו, ואשה שבאת בשנים שהעידה עכל עצמה כי זקנתי מהיות חלאיש, למה לא פרנסה בכבוד,

[בברכה המשולשת]

בועז הוא אבצן שהיה שופט את ישראל.
ושמא דינו כמלך שמותר בפילגש בלא קידושין?

כמדומני שיש על זה דיון מסביב לעניין גדעון

[כדכד]

אף אם היה מותר (ולדעת הראב"ד לא רק מלך מותר) ברור שזו לא היתה כוונת נעמי ורות
נעמי בקשה עבור רות "מנוח אשר ייטב לך" וברור שמדובר שרצתה שתינשא ולא כפילגש

[מעט דבש]

בועז הוא אבצן שהיה שופט את ישראל.
ושמא דינו כמלך שמותר בפילגש בלא קידושין?

כמדומני שיש על זה דיון מסביב לעניין גדעון

המיוחסות לרשב"א רפד

...ומצינו גדולי ישראל נושאין אותה. שנאמר ועיפה פילגש כלב ילדה. וגדעון שופטן של ישראל שדבר בו ה' כתיב בו ופילגשו אשר בשכם ילדה לו. וא"ת שהשופט הרי הוא כמלך מפני שנוהג שררה על הציבור ופילגשו ידועה. נתת דבריך לשיעורים להתירה לבעלי השם.

[מעט דבש]

בחבצלת השרון (המצ"ב) האריך בענין לינת רות אצל בועז, והביא המדרש (ספרי בהעלותך פח):

חי ה' שכבי עד הבוקר (רות ג יג) לפי שהיה יצר הרע יושב ומצערו כל הלילה ואומר לו אתה פנוי ומבקש אשה והיא פנויה ומבקשת איש ואתה למד שהאשה נקנית בבעילה עמוד ובוא אליה ותהי לך לאשה נשבע ליצרו הרע ואמר לו חי ה' אם אגענה ולאשה אמר שכבי עד הבוקר.

ובילקוט שמעוני תרו

ר' יודן אמר כל הלילה היה יצר הרע מקנטרו ומצערו ומפתהו בדברים היא פנויה ואתה פנוי, אתה מבקש אשה והיא מבקשת איש עמוד ובועלה ותקנה אותה בביאה, ונשבע חי ה' ליצרו, ולאשה אמר שכבי עד הבקר.

וביאר בכמה אופנים, ואכתוב בקיצור שני הדרכים הראשונים:
א) על פי מה שכתב בזכר יצחק (יד, ד"ה ואמנם) שלשיטת התוספתא (קידושין א, א) והירושלמי (יבמות יד, א) קידושי ביאה חלים גם ללא עדים (ודלא כתלמודא דידן בקידושין סה. וכן הוא להלכה בשו"ע אבה"ע לג, א).

ב) שיכל לישא אותה בתור פילגש, או לדעות שפילגש מותרת גם להדיוט (ע' רמ"א אבה"ע כו, א) או גם לרמב"ם (הלכות מלכים ד, ד) שרק מלך מותר בפילגש - י"ל ששופט דינו כמלך, כמו שצידד במיוחסות לרשב"א (רפד) בדעת הרמב"ם. וכמו שכתב להדיא בדרשות חתם סופר (ח"ב דף שב.) שבועז היה דינו כמלך (וע' דרשות הר"ן יא - "אבל כאשר לא יהיה מלך בישראל, השופט יכלול שני הכוחות, כח השופט וכח המלך").

חבצלת השרון - רות - על קנין בועז ברות.pdf

(1.12 MiB) הורד 60 פעמים

דרשות חתם סופר ח''ב דף שב, א - רות ובועז.pdf

(137.09 KiB) הורד 103 פעמים

[מעט דבש]

יש להוסיף גם את דברי הט"ז (יו"ד קצב, א):

וכן מצינו ברות שנכנסה למטתו של בועז אחר שטבלה (עיין רות רבה ו, א "אמרה לו טהורה"), וקשה הא צריכים שבעה נקיים אחר שנתפייסו ביחד לישא זה את זו (נדה סו.) ולפי מה שכתבתי ניחא דעדיין לא היתה גזרה זאת.

ועיי"ש בחוות דעת.

[HaimL]

אשמח לעזרה בהבנה פשוטה - מה ציפו נעמי ורות שיקרה בליל הירידה אל הגורן? מה הייתה התכנית?

ובעצם העניין תמוה, כיצד הכשילו רות ונעמי הצדקניות את בועז בעבירה חמורה של קישוי לדעת, כמפורש בגמרא,

ענוותנותו של בועז דכתיב (רות ג, ח) ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת מאי וילפת אמר רב שנעשה בשרו כראשי לפתות

[עזריאל ברגר]

נראה די ברור שרות סברה שהיא נשלחה לגורן על מנת שהוא יבעל אותה שם, ולכן היא עשתה את מעשיה בכיוון הזה.
וייתכן שהיא טעתה בהבנת הענין הזה, אך לפי הבנתה - היא פעלה כהלכה.

[HaimL]

נראה די ברור שרות סברה שהיא נשלחה לגורן על מנת שהוא יבעל אותה שם, ולכן היא עשתה את מעשיה בכיוון הזה.
וייתכן שהיא טעתה בהבנת הענין הזה, אך לפי הבנתה - היא פעלה כהלכה.

כיצד יפרש כבודו את הפסוק,

וִיהִ֣י בְשׇׁכְב֗וֹ וְיָדַ֙עַתְּ֙ אֶת־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁכַּב־שָׁ֔ם וּבָ֛את וְגִלִּ֥ית מַרְגְּלֹתָ֖יו ושכבתי וְשָׁכָ֑בְתְּ וְהוּא֙ יַגִּ֣יד לָ֔ךְ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִֽׂין׃

שאם יקנה אותה בביאת יבמה, אין אחריה ולא כלום, ולא בעיא שום מעשה של רות, דאפילו בע"כ קני.

[מעט דבש]

משיב נפש - רות - ב''ח - והוא יגיד לך.jpg (56.87 KiB) נצפה 4296 פעמים

ועיין גם באלשיך.

[עזריאל ברגר]

נראה די ברור שרות סברה שהיא נשלחה לגורן על מנת שהוא יבעל אותה שם, ולכן היא עשתה את מעשיה בכיוון הזה.
וייתכן שהיא טעתה בהבנת הענין הזה, אך לפי הבנתה - היא פעלה כהלכה.

כיצד יפרש כבודו את הפסוק,

וִיהִ֣י בְשׇׁכְב֗וֹ וְיָדַ֙עַתְּ֙ אֶת־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁכַּב־שָׁ֔ם וּבָ֛את וְגִלִּ֥ית מַרְגְּלֹתָ֖יו ושכבתי וְשָׁכָ֑בְתְּ וְהוּא֙ יַגִּ֣יד לָ֔ךְ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִֽׂין׃

שאם יקנה אותה בביאת יבמה, אין אחריה ולא כלום, ולא בעיא שום מעשה של רות, דאפילו בע"כ קני.

לא הבנתי לאן אתה חותר.

[מעט דבש]

הוא שאל, שאם המטרה היא ביאה, למה אמרה רות "וְהוּא֙ יַגִּ֣יד לָ֔ךְ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִֽׂין"; מה בועז צריך לומר לה לעשות, הוא קונה אותה בביאה.
וראה מה שיישב הב"ח.

[HaimL]

הוא שאל, שאם המטרה היא ביאה, למה אמרה רות "וְהוּא֙ יַגִּ֣יד לָ֔ךְ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִֽׂין"; מה בועז צריך לומר לה לעשות, הוא קונה אותה בביאה.
וראה מה שיישב הב"ח.

א"כ, יש צד שלא יבעל אותה בגורן בלילה, כי היכי דליפוק נפשיה מחשדא. וא"כ, אכתי לא סרה תמיהתי, דלצד שלא יבעל, יכשילו אותו בקישוי לדעת, כמבואר בגמרא.

[כדכד]

נראה די ברור שרות סברה שהיא נשלחה לגורן על מנת שהוא יבעל אותה שם, ולכן היא עשתה את מעשיה בכיוון הזה.
וייתכן שהיא טעתה בהבנת הענין הזה, אך לפי הבנתה - היא פעלה כהלכה.

לא הבנתי
בין הוראות של נעמי לרות לבין הביצוע של רות יש רק שני הבדלים:
א. נעמי אמרה לה לרחוץ ולסוך ולשים שמלותיה טרם הירידה לגורן ואילו רות עשתה זאת לאחר הירידה לגורן
ב. נעמי אמרה לה שלא תיוודע לאיש עד כלותו לאכול ולשתות והוא יגיד לה (מיזמתו כנראה?9 את אשר תעשה ובפועל בעז נבהל ולא אמר לה מה לעשות אלא שאל מי היא ואז רות מזדהה ומוסיפה "ופרשת כנפך על אמתך".
איפה רואים שרות התכוונה שבעז יבוא עליה בלילה ושזה לא כלול בהוראות של נעמי?
לגבי ההבדלים בענין הבדל א' מסבירים שעשתה כך כדי שלא לעור חשד.
בענין הבדל ב' מסתבר שנעמי חשבה שבעז יזהה את רות בחושך ואז יגיד לה מה לעשות אך כיון שחרד ונלפת בפועל לא זיהה אותה ועל כן רות היתה צריכה להסביר גם מי היא וגם לשם מה באה לגורן "ופרשת כנפך על אמתךכי גאל אתה". את עצם הבקשה שיפרוש כנפו עליה אין צורך לפרש שבקשה שיבוא עליה ואפשר בהחלט להבין שבקשה ממנו שישאנה.

[כדכד]

אשמח לעזרה בהבנה פשוטה - מה ציפו נעמי ורות שיקרה בליל הירידה אל הגורן? מה הייתה התכנית?

ובעצם העניין תמוה, כיצד הכשילו רות ונעמי הצדקניות את בועז בעבירה חמורה של קישוי לדעת, כמפורש בגמרא,

ענוותנותו של בועז דכתיב (רות ג, ח) ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת מאי וילפת אמר רב שנעשה בשרו כראשי לפתות

מי אמר שהן ידעו שזה מה שיקרה?

[HaimL]

מי אמר שהן ידעו שזה מה שיקרה?

אם לפשוטו של מקרא, שבאה בשביל לבקש שישאנה בחופה וקידושין, וכ"ש לפירוש הב"ח ז"ל, שנעמי הבינה מסברא שבועז לא יבעל בגורן משום חשדא, כך או אחרת, לא מסתבר לומר שחכמות נשים כנעמי ורות לא ה"ל הבנה בטיב יצרא דעריות.

[כדכד]

נשים גם חכמות אינן מבינות בטיב יצרא דעריות מצד הגברים