היום נזדמן לי לשמוע מעשה נפלא על הגרא"י שליט"א (לרפו"ש).
יש יהודי ת"ח מופלג בשכנותי בשם הגאון ר' פינחס רוזנבוים שליט"א. זכה לחבר לפני שנים רבות ספר על הלכות קידוש החודש, כמדומני בשם 'מקדש החודש', משהו כזה.
הוא שלח את ספרו לרב צוקר. הרב נמנע מלעבור על ספרים, שכן ידע שאם רק יחוה דעות וביקורת על ספרים לא תיוותר לו דקה פנויה. משום מה במקרה זה ניאות לעבור.
המחבר מצטט בספרו את דברי הריטב"א בחולין (קא, ב) הבאים:
והקשו בתוספות היאך אפשר שבטלו יום הכפורים בשעת גזירה, הא בשעת גזירה אפי' אערקתא דמסאני יהרג ואל יעבור (סנהדרין ע"ד ב'), ושלא בשעת גזירה נמי בפרהסיא יהרג ואל יעבור, והא בפרהסיא הוי דהיכי דמי פרהסיא עשרה בני אדם, ונ"ל דהא לא קשיא דקידוש חדשים דבית דין עשה הוא ועל עשה יעבור ואל יהרג כדפרישנא בכמה דוכתי, אלא אם כן למידת חסידות הוא כההיא דמצינו בסוגיא דש"ס (שבת מ"ט א' עי"ש ברמב"ן), ואפשר דהכי גזרו גוים לבית דין שלא לקדשו דאין כאן יום הכפורים ודו"ק.
המחבר נדרש לסיום הדברים, החידוש שאם לא יקדשו לא יהיה יוה"כ.
על גליון הספר נכתב בכת"י הרב צוקר: ודוק עכ"ל, וזו הוכחה שאין זה ריטב"א.
והכוונה, המחבר השמיט מחוסר ענין את תיבת ודוק מסיום הדברים, בעוד הרב צוקר בתיבת 'ודוק' המופיעה כאן ראה הוכחה שכל חיבור זה על חולין המיוחס להריטב"א מזה שנות דור אינו להריטב"א כלל, זאת בהסתמך על עוד מקומות בחיבור בהם מופיע 'ודוק', תופעה שאינה מצויה בחיבורי הריטב"א!!