המנהג לומר הלכות לפני תנא דבי אליהו

[אברךפשוט]

יש מקור למנהג זה? ההיגיון ברור שזה להכניס לימוד תורה לפני שכולם בורחים.. בעוונותינו הרבים.. אבל לכאורה מסברה מה שייך לימוד תפילה למהלך התפילה?
בכל אופן יש מקור למנהג זה?

[כדכד]

נידון בעבר
זכור לי שכך נהגו בבית מדרשו של הגר"מ אליהו זצ"ל וחשבתי שהוא יסד מנהג זה שם והיה נדמה לי שכך כתוב בסידורו
אבל כתב כאן מישהו שאמרו לו שאמרו ההלכות בסוף התפלה ולא שם
השאלה מה שייך אינה מובנת כי זה בדיוק מה שאומרים אז שכל השונה הלכות וןכו'

[מה שנכון נכון]

יש מקור למנהג זה?

ככלל, ב"ה גם אנחנו יהודים, וגם בכוחנו לחדש מנהגים טובים, לא פחות מדורות הקודמים.

[צופה_ומביט]

לא בדקתי כעת במקורות, אבל מסברא גרידא:

עד שאתה שואל על לימוד הלכות לפני "תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום" - שאל למה בכלל אומרים אחרי התפילה "תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יו"ם? ולמה מסיימים את התפילה ב"תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם"?
אדרבה, בפשטות נראה שזה היה המנהג הקדום, ללמוד הלכות מיד אחרי התפילה, כולם יחד, בראשות הרב וכיו"ב, ורק בגלל זה אומרים - אחרי הלימוד - את שבח הלומדים הלכות בכל יום ותלמידי חכמים שמרחיבים את הלימוד גם מעבר לזה.
[אי נמי היו אומרים זאת לפני הלימוד, ולומדים, ואז עלינו לשבח].

אגב, גם לימוד המקרא = קריאת התורה - הוא חלק מהתפילה. ופשוט כי זה הזמן שמקובצים יחד בבית הכנסת.
ובפרט בשבת שאז הכל מגיעים לבית הכנסת להתפלל במניין ופנויים ממלאכה כמו שכתבו הפוסקים לגבי כמה דברים שזה הטעם שעושים אותם בשבת.

ובפרט לפי המנהג הקדום שאומרים אין כאלקינו ופיטום הקטורת רק בשבת [ולפני עלינו] בוודאי שחלק מקידוש יום השבת והקיבוץ של כולם בבית הכנסת כשפנויים ממלאכה הוא לעסוק בציבור גם בתורה ולא רק בתפילה. והרב היה אומר הלכות אחרי התפילה ולפני עלינו, כן, בפירוש כדי שלא יברחו קודם וגם כדי להראות שהתכנסנו כאן גם לתפילה וגם ללימוד, ואחרי הלימוד סיימו בעלינו לשבח. וכאמור, אחרי הלימוד עצמו היו אומרים דברים השייכים ללימוד הזה, שבח השונה הלכות בכל יום ושבח ת"ח.

ביהדות תימן ג"כ לומדים [בשבת ויו"ט] לפני עלינו, או לפני תנא דבי אליהו, בדר"כ דברי מוסר וכיבושין, בדר"כ מספר מנורת המאור, הרב קורא בנחת ובנעימה ומסביר מעט, אי נמי מלמד גם הלכות. יבואו בני העדה הקדושה וידייקו את הדברים.

[אברךפשוט]

ילקוט יוסף תפילה ב הערות סימן קלב - אמירת אשרי ובא לציון והמשך התפלה אות טז
טז) אמירת תנא דבי אליהו
במדרש (הובא בילקוט הראובני פרשת ראה דף קסה) אמרו, דמה שאומרים אחר התפלה תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם וכו', לפי שיש בה שמונה פעמים שלום עם שלוה, כדי להכביד שמונה כנפיו של ס"מ, שלא יתעורר על התפלה. ע"כ. וכתב מהר"ח פלאג'י בכף החיים (סימן יז אות יט). ויתכן דבעבור זה כשבא ס"מ אצל משה וראה שלא נתקבלו תקט"ו תפלותיו לאותה שעה, אז תחלה דבר אמר לו אין שלום אמר ה', וכמתלהלה יורה זקים בשיחתו, לרמוז לו דהזכרת שלום בתפלה, הוא להכניע גדפוהי, וכיון בזה להכניעו, ומזה אל תהי קלה בעיניך, לצאת מהרה מבית הכנסת ולסמוך על השליח צבור שאומר תנא דבי אליהו, אלא קרא אתה בפיך תיבה בתיבה, ולכוין במספרם כמו שאתה מונה סממני הקטורת, כדי שתקובל תפלתו ברצון.

[צופה_ומביט]

בנקל להבין שאלה טעמים על פי נסתר, ויש גם טעמים פשוטים על פי פשט.
כמו בעוד אינסוף דברים אחרים.

עכ"פ [גם לפי הטעם הנסתר שלפיו יש טעם עצמאי לקביעת אמירת תנדב"א], בעיניי, לשאול למה לומדים הלכות רגע לפני שאומרים "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העוה"ב" הוא שאלה קצת מוזרה.

[אברךפשוט]

יש מקור למנהג זה?

ככלל, ב"ה גם אנחנו יהודים, וגם בכוחנו לחדש מנהגים טובים, לא פחות מדורות הקודמים.

אמת ונכון אם הם מנהגים טובים. נניח לפי המקובלים שיש מהלך רוחני שנגמר רק אחר עלינו לשבח, האם שייך להכניס לימוד תורה באמצע?

[אברךפשוט]

בנקל להבין שאלה טעמים על פי נסתר, ויש גם טעמים פשוטים על פי פשט.
כמו בעוד אינסוף דברים אחרים.

לא הבנתי. המדרש כותב שאומרים את זה אחר התפילה ולא הזכיר לימוד תורה. בביאור הלכה הביא שהמנהג אצלם היה שדורשים אחר התפילה לגמרי.
אשאל את זה אחרת, לפי מה שסובר שיש עניין בסדר התפילה, האם שייך המנהג שאומרים הלכות לפני סוף התפילה?

[אברךפשוט]

בכל אופן עד שאנחנו דנים בסברות, עדיף להתמקד במקורות...

[צופה_ומביט]

יש מקור למנהג זה?

ככלל, ב"ה גם אנחנו יהודים, וגם בכוחנו לחדש מנהגים טובים, לא פחות מדורות הקודמים.

אמת ונכון אם הם מנהגים טובים. נניח לפי המקובלים שיש מהלך רוחני שנגמר רק אחר עלינו לשבח, האם שייך להכניס לימוד תורה באמצע?

אז שהמקובלים לא יעשו את זה. [ואצלם זה גם לא חסר, הם גם ככה תלמידי חכמים עצומים בנגלה ואנשים קדושים ובעלי השגה].
רוב עם ישראל אינו מקובל ולא עושה דברים בגלל [או רק בגלל, או בהתחשב עם] טעמי הקבלה. [אא"כ הדבר נכנס להלכה, ולא ניכנס כאן לנושא הטחון הזה].
יש לזה בלי סוף דוגמאות.
אנחנו יהודים פשוטים וכשרים ששומרים תורה ומצוות ומחפשים להתחזק בתורה ובמצוות כפי ערכנו.
יהודי רוצה ללמוד אחרי התפילה, והרב לא רוצה שיברחו לו הציבור מבית הכנסת, ולכן הוא מלמד את צאן מרעיתו הלכות לפני סוף התפילה, כדי שידעו הלכה וישמרו תו"מ, ואתה תאמר לו פלפולים לפי הקבלה?
איפה שמענו דברים כאלה.
לא רק כי פשוט שעדיף "ללמוד" לא לפי הקבלה מאשר "לא ללמוד" לפי הקבלה,
אלא אפילו מאמץ מיוחד לשנות את זה לא צריך [בפרט אם ייגרם איזה הפסד קטן או חלישות], ואין שום סיבה לא ללכת עם ההנהגה הפשוטה.
מה השאלה בכלל אם זה מנהג טוב. שיהודים ילמדו תורה אחרי התפילה צריך מקור? יש איזה צד שזה מנהג לא טוב? ולפני עלינו כדי שלא יברחו אלא כשעודם עם טלית ותפילין זה פשוט פרקטי כדי לקיים את ה"מנהג" הזה ללמוד מיד אחרי התפילה, וזה מעמד ומצב מתאים, זה הכל.
"מנהג" [לימוד תורה] שרבי סעדיה גאון והרמב"ם היו חותמים עליו בשתי ידיים כמחזק את היהדות ומרומם אנשים אנחנו נדחה כי לפי המקובלים זה לא מסתדר משהו בחשבון של העולמות העליונים? הלוואי שנקיים את התורה כמו רס"ג והרמב"ם וכפי שהם הנהיגו בקהילתם.
על המנהג הפשוט שהרב דורש בבית הכנסת לפני קריאת התורה או בין קבלת שבת לערבית ג"כ יש לך קושיות מסדר עליית העולמות לפי הקבלה?

סליחה ממעלתו שאני כותב קצת חריף, אבל זה דבר שבוער בי [הוא והשלכותיו]. המציאות הזו שאנשים פשוטים נדרשים לקיים את התורה לפי עניינים שמרחפים הרבה מעל הראש שלהם, לא שייכים אליהם כלל וכלל, בזמן שעל פי תורה ומסורת, השקפה והלכה, הכל כשר וישר טוב ויפה ונעים, מועיל להם ומחזק אותם כפי ערכם, מקרב אותם לקב"ה ועושה אותם יהודים טובים יותר.

[בנידון דידן זה אפילו לא שייך לענ"ד לנושא ה"רוממות" והצבת מטרה גבוהה להתרומם אליה וכו'. מי שינהל את סדר תפילתו על פי הקבלה - על חשבון מה שיכול באמת להועיל לו ברוחניות כרגע בתפילה ובתורה - בלי שיש לו אפס קצה של אחיזה בדברים והוא בקושי יהודי פשוט, שום רוממות לא תהיה לו מזה אלא רק מוח מלא בדמיונות והזיות של שקר, וירידה ברוחניות או דריכה במקום].

[צופה_ומביט]

בכל אופן עד שאנחנו דנים בסברות, עדיף להתמקד במקורות...

לענ"ד בכה"ג זה פשוט לא נכון, וכפי שכתב הרב מה שנכון נכון.
מעלתו יכול לחלוק, והבוחר יבחר.
שבת שלום.

[אברךפשוט]

יש מקור למנהג זה?

ככלל, ב"ה גם אנחנו יהודים, וגם בכוחנו לחדש מנהגים טובים, לא פחות מדורות הקודמים.

אמת ונכון אם הם מנהגים טובים. נניח לפי המקובלים שיש מהלך רוחני שנגמר רק אחר עלינו לשבח, האם שייך להכניס לימוד תורה באמצע?

אז שהמקובלים לא יעשו את זה. [ואצלם זה גם לא חסר, הם גם ככה תלמידי חכמים עצומים בנגלה ואנשים קדושים ובעלי השגה].
רוב עם ישראל אינו מקובל ולא עושה דברים בגלל [או רק בגלל, או בהתחשב עם] טעמי הקבלה. [אא"כ הדבר נכנס להלכה, ולא ניכנס כאן לנושא הטחון הזה].
יש לזה בלי סוף דוגמאות.
אנחנו יהודים פשוטים וכשרים ששומרים תורה ומצוות ומחפשים להתחזק בתורה ובמצוות כפי ערכנו.
יהודי רוצה ללמוד אחרי התפילה, והרב לא רוצה שיברחו לו הציבור מבית הכנסת, ולכן הוא מלמד את צאן מרעיתו הלכות לפני סוף התפילה, כדי שידעו הלכה וישמרו תו"מ, ואתה תאמר לו פלפולים לפי הקבלה?
איפה שמענו דברים כאלה.
לא רק כי פשוט שעדיף "ללמוד" לא לפי הקבלה מאשר "לא ללמוד" לפי הקבלה,
אלא אפילו מאמץ מיוחד לשנות את זה לא צריך [בפרט אם ייגרם איזה הפסד קטן או חלישות], ואין שום סיבה לא ללכת עם ההנהגה הפשוטה.
מה השאלה בכלל אם זה מנהג טוב. שיהודים ילמדו תורה אחרי התפילה צריך מקור? יש איזה צד שזה מנהג לא טוב? ולפני עלינו כדי שלא יברחו אלא כשעודם עם טלית ותפילין זה פשוט פרקטי כדי לקיים את ה"מנהג" הזה ללמוד מיד אחרי התפילה, וזה מעמד ומצב מתאים, זה הכל.
"מנהג" [לימוד תורה] שרבי סעדיה גאון והרמב"ם היו חותמים עליו בשתי ידיים כמחזק את היהדות ומרומם אנשים אנחנו נדחה כי לפי המקובלים זה לא מסתדר משהו בחשבון של העולמות העליונים? הלוואי שנקיים את התורה כמו רס"ג והרמב"ם וכפי שהם הנהיגו בקהילתם.
על המנהג הפשוט שהרב דורש בבית הכנסת לפני קריאת התורה או בין קבלת שבת לערבית ג"כ יש לך קושיות מסדר עליית העולמות לפי הקבלה?

סליחה ממעלתו שאני כותב קצת חריף, אבל זה דבר שבוער בי [הוא והשלכותיו]. המציאות הזו שאנשים פשוטים נדרשים לקיים את התורה לפי עניינים שמרחפים הרבה מעל הראש שלהם, לא שייכים אליהם כלל וכלל, בזמן שעל פי תורה ומסורת, השקפה והלכה, הכל כשר וישר טוב ויפה ונעים, מועיל להם ומחזק אותם כפי ערכם, מקרב אותם לקב"ה ועושה אותם יהודים טובים יותר.

[בנידון דידן זה אפילו לא שייך לענ"ד לנושא ה"רוממות" והצבת מטרה גבוהה להתרומם אליה וכו'. מי שינהל את סדר תפילתו על פי הקבלה - על חשבון מה שיכול באמת להועיל לו ברוחניות כרגע בתפילה ובתורה - בלי שיש לו אפס קצה של אחיזה בדברים והוא בקושי יהודי פשוט, שום רוממות לא תהיה לו מזה אלא רק מוח מלא בדמיונות והזיות של שקר, וירידה ברוחניות או דריכה במקום].

מחילה אם גרמתי לעורר דינים לפני שבת (בצחוק, כי כבר דברנו על מקובלים..)
גם לא באתי לשנות סדרי בראשית, סתם תמהתי מהיכן המנהג והאם יש לקבלו או שמא זה מנהג מחודש ואולי ראוי לא לקבלו. לא זכור לי שבמנייני אשכנזים שהייתי בהם נהגו כך, וגם אצל הספרדים ראיתי את זה נפוץ יותר בשנים האחרונות.
אבל אם כבר, אולי ראוי שרב בית הכנסת ינסה להדריך את קהל שומעיו שישארו עם טלית ותפילין עד אחר עלינו לשבח ובזמן שמקפלים ישמעו דבר תורה? הכנסת הדבר תורה לתוך התפילה דווקא גורמת לרבים להוריד טלית ותפילין לפני הסוף מכיוון שזה רח"ל מוסיף להם עוד דקה-2.
אם מדובר במנהג קדום, שזה מה שבה לברר באשכול זה, כמובן שאין מה לדון. אך אם מדובר במנהג חדש, יש לו צדדים חיוביים ושליליים וראוי לדון בדבר עם מנהיגי הקהילות וכו'.

בכל אופן אחר הדברים, אני שאלתי לתומי ולא באתי לשנות סדרי בראשית וודאי לא להכעיס את כבוד תורתו. לי אישית זה מוזר הערבוב בין תפילה לתורה לכן תמהתי מה מקורו.
שבת שלום כפי שמרבים תלמידי חכמים בעולם

[אברךפשוט]

נידון בעבר
זכור לי שכך נהגו בבית מדרשו של הגר"מ אליהו זצ"ל וחשבתי שהוא יסד מנהג זה שם והיה נדמה לי שכך כתוב בסידורו
אבל כתב כאן מישהו שאמרו לו שאמרו ההלכות בסוף התפלה ולא שם
השאלה מה שייך אינה מובנת כי זה בדיוק מה שאומרים אז שכל השונה הלכות וןכו'

מישהו יכול למצוא? הרצתי כמה חיפושים ולא עלתה בידי

[צופה_ומביט]

גם על מנהג קדום יש מה לדון, כי הרבה פעמים המציאות של אנשים בזמננו השתנתה והמנהג שפעם הועיל היום יזיק. [למשל נניח שפעם היו לומדים אחרי התפילה והיום זה יגרום לאנשים לברוח לפני סוף התפילה. או שפעם התחתנו בגיל 13].
לימוד הלכות לפני עלינו מוכר לי בעיקר מתפילות שבת ויו"ט.
ערבוב דברי תורה בתפילה מוכר לכולנו מכל שבת, בדרשת הרב בין קבלת שבת לערבית ו/או לפני קריאת התורה.
[שלא לדבר על קריאת התורה עצמה כנ"ל].
"לשמוע דבר תורה" תוך כדי קיפול טלי"ת זה כלום. המדובר הוא על שיעור הלכה קצר של כמה דקות, הלכה למעשה, שיושבים אנשים ומקשיבים בנחת, כדי שידעו מה לעשות.
ידוע לי ממי שלמד בישיבת איתרי שבזמנו הרב גלבר שליט"א היה מוסר שיעור בהלכות שבת מדי יום מיד לאחר התפילה כמה דקות, בעודו בטלי"ת. זו לא היתה חובה, מי שרצה לברוח ברח ומי שרצה להישאר נשאר. חלק מהתלמידים "ברחו" לארוחת בוקר, וחלק נשארו לשיעור. מי שכן נשאר - ישב והקשיב כמו שצריך.

[אברךפשוט]

ישר כח. רק להעיר לגבי הדוגמאות שהן בין שני תפילות. ממה שידוע לי, אין שום איסור לאדם ללכת אחרי קבלת שבת, ושחרית של שבת לביתו ולכן זה שיש שם לימוד תורה אינו קשה לי. אשמח כמובן אם תעמידני על טעותי. סתם עכשיו אני חושב על זה, למה במקרה כזה לא נצריך אותו לומר פטום הקטורת ועלינו לשבח? אם הוא "סיים את התפילה".

[צופה_ומביט]

זכור לי שאכן יש מקומות שאומרים עלינו לשבח אחרי שחרית לפני קריאת התורה, ושוב אחרי מוסף.

מה שלא קשה למעלתו ממה שאלו תפילות נפרדות, כמובן השאלה האם גם לפי המקובלים זה כך או שיש כאן איזה סדר עליה... שגם אם אינו מעכב [כי הקבלה צמודה להלכה] אבל יש בו "עניין".

הרמב"ם כורך את התפילה והקריאה בתורה [שבין שתי התפילות] יחד:
"כך היא הדת, בבקר משכימין כל העם לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומתפללין וקורין בתורה בענין היום וחוזרין לבתיהם" (הלכות שביתת יום טוב ו, יט).

[ישראליק]

כן המנהג אצל חסידי ברסלב, תלמידי היכל הקודש, לומר הלכה פסוקה בין תדב"א לאמר רבי אלעזר

הלכה תדבא.jpeg (145.59 KiB) נצפה 3153 פעמים

ושמעתי פעם מחבר שאחר אמירת ההלכה פסוקה הוא מתפלל על זה, רבונו של עולם זכיני לעשות רצונך, ולקיים כל ההלכות שבתורה.
כך, לפני שמתחיל היום כבר קיים שתי הוראות של רבינו ז"ל להתבודד וללמוד הלכה

[אברךפשוט]

זכור לי שאכן יש מקומות שאומרים עלינו לשבח אחרי שחרית לפני קריאת התורה, ושוב אחרי מוסף.

מה שלא קשה למעלתו ממה שאלו תפילות נפרדות, כמובן השאלה האם גם לפי המקובלים זה כך או שיש כאן איזה סדר עליה... שגם אם אינו מעכב [כי הקבלה צמודה להלכה] אבל יש בו "עניין".

הרמב"ם כורך את התפילה והקריאה בתורה [שבין שתי התפילות] יחד:
"כך היא הדת, בבקר משכימין כל העם לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומתפללין וקורין בתורה בענין היום וחוזרין לבתיהם" (הלכות שביתת יום טוב ו, יט).

לא רציתי להכנס למקובלים שאצלם הקריאה בתורה בין שחרית למוסף היא חלק מובנה מהתפילה מהמהלך הרוחני שלה ולא בגלל מצוות לימוד תורה...

[עזריאל ברגר]

כן המנהג אצל חסידי ברסלב, תלמידי היכל הקודש, לומר הלכה פסוקה בין תדב"א לאמר רבי אלעזר

הלכה תדבא.jpeg

ושמעתי פעם מחבר שאחר אמירת ההלכה פסוקה הוא מתפלל על זה, רבונו של עולם זכיני לעשות רצונך, ולקיים כל ההלכות שבתורה.
כך, לפני שמתחיל היום כבר קיים שתי הוראות של רבינו ז"ל להתבודד וללמוד הלכה

מהיכן הציטוט?

[עזריאל ברגר]

רוב עם ישראל אינו מקובל ולא עושה דברים בגלל [או רק בגלל, או בהתחשב עם] טעמי הקבלה. [אא"כ הדבר נכנס להלכה, ולא ניכנס כאן לנושא הטחון הזה].

רוב האשכנזים מתפללים בימים אלו "יתוקן מה שפגמתי בספירה ..."
ורוב-ככל סידורי הספרדים מלאים בענינים שע"פ קבלה...

[צופה_ומביט]

רוב האשכנזים מתפללים בימים אלו "יתוקן מה שפגמתי בספירה ..."
ורוב-ככל סידורי הספרדים מלאים בענינים שע"פ קבלה...

ידוע, ואעפי"כ. חכם ונבון כמר יכול בקלות להבין על מה דיברתי, ועל מה לא.
הסברתי מעט יותר בהרחבה לעיל. ודי בזה.

[כדכד]

נידון בעבר
זכור לי שכך נהגו בבית מדרשו של הגר"מ אליהו זצ"ל וחשבתי שהוא יסד מנהג זה שם והיה נדמה לי שכך כתוב בסידורו
אבל כתב כאן מישהו שאמרו לו שאמרו ההלכות בסוף התפלה ולא שם
השאלה מה שייך אינה מובנת כי זה בדיוק מה שאומרים אז שכל השונה הלכות וןכו'

מישהו יכול למצוא? הרצתי כמה חיפושים ולא עלתה בידי

אשכול "המנהג של אמירת שתי הלכות בסיום התפלה" במטפחת סופרים לפני כחמש שנים

[אברךפשוט]

תודה רבה, אין שם מידע שמשמעותי לנו לצערי..

[ישראליק]

כן המנהג אצל חסידי ברסלב, תלמידי היכל הקודש, לומר הלכה פסוקה בין תדב"א לאמר רבי אלעזר

הלכה תדבא.jpeg

ושמעתי פעם מחבר שאחר אמירת ההלכה פסוקה הוא מתפלל על זה, רבונו של עולם זכיני לעשות רצונך, ולקיים כל ההלכות שבתורה.
כך, לפני שמתחיל היום כבר קיים שתי הוראות של רבינו ז"ל להתבודד וללמוד הלכה

מהיכן הציטוט?

סידור עת רצון לימות החול

[עזריאל ברגר]

כן המנהג אצל חסידי ברסלב, תלמידי היכל הקודש, לומר הלכה פסוקה בין תדב"א לאמר רבי אלעזר

הלכה תדבא.jpeg

ושמעתי פעם מחבר שאחר אמירת ההלכה פסוקה הוא מתפלל על זה, רבונו של עולם זכיני לעשות רצונך, ולקיים כל ההלכות שבתורה.
כך, לפני שמתחיל היום כבר קיים שתי הוראות של רבינו ז"ל להתבודד וללמוד הלכה

מהיכן הציטוט?

סידור עת רצון לימות החול

ומיהו הכותב?

[ישראליק]

כן המנהג אצל חסידי ברסלב, תלמידי היכל הקודש, לומר הלכה פסוקה בין תדב"א לאמר רבי אלעזר

הלכה תדבא.jpeg

ושמעתי פעם מחבר שאחר אמירת ההלכה פסוקה הוא מתפלל על זה, רבונו של עולם זכיני לעשות רצונך, ולקיים כל ההלכות שבתורה.
כך, לפני שמתחיל היום כבר קיים שתי הוראות של רבינו ז"ל להתבודד וללמוד הלכה

מהיכן הציטוט?

סידור עת רצון לימות החול

ומיהו הכותב?

[כדכד]

תודה רבה, אין שם מידע שמשמעותי לנו לצערי..

נכון
אבל כת"ר ביקש שיפנו לשם אז הפניתי
מה שרציתי להביא משם הוא שנשארנו במחלוקת במציאות כיצד נהגו בבית מדרשו של הרב מרדכי אליהו ואולי כת"ר ינסה לבדוק עם מי שהתפלל שם בקביעות בזמנו ואם אכן נהגו כך אולי יוכל להסביר למה

[גביר]

"לשמוע דבר תורה" תוך כדי קיפול טלי"ת זה כלום. המדובר הוא על שיעור הלכה קצר של כמה דקות, הלכה למעשה, שיושבים אנשים ומקשיבים בנחת, כדי שידעו מה לעשות.
ידוע לי ממי שלמד בישיבת איתרי שבזמנו הרב גלבר שליט"א היה מוסר שיעור בהלכות שבת מדי יום מיד לאחר התפילה כמה דקות, בעודו בטלי"ת. זו לא היתה חובה, מי שרצה לברוח ברח ומי שרצה להישאר נשאר. חלק מהתלמידים "ברחו" לארוחת בוקר, וחלק נשארו לשיעור. מי שכן נשאר - ישב והקשיב כמו שצריך.

שלוש פעמים בשבוע, בין עשרים דקות לחצי שעה [ביחס הפוך לאורך התפילה - אם החזן היה איטי והתפילה התארכה השיעור היה קצר יותר ולהיפך], כך לפחות היה לפני שלושים שנה, אולי אח"כ השתנה.

הרבה היו רושמים במחברת את הדברים

רישומם של השיעורים ניכר היטב בארחת שבת.

[כן מסתבר]

יש מקור למנהג זה? ההיגיון ברור שזה להכניס לימוד תורה לפני שכולם בורחים.. בעוונותינו הרבים.. אבל לכאורה מסברה מה שייך לימוד תפילה למהלך התפילה?
בכל אופן יש מקור למנהג זה?

מנהג התימנים ללמוד קצת מספר מנורת המאור אחרי אמירת תדב”א וכו’

[אברךפשוט]

ואחר כך עלינו לשבח? או שלא נוהגים לומר ואז ממילא זה סוף התפילה..

[כן מסתבר]

ואחר כך עלינו לשבח? או שלא נוהגים לומר ואז ממילא זה סוף התפילה..

אח”כ ’אמר רבי אלעזר אר”ח ת”ח מרבים שלום’ וכו’, ק”י, ואולי גם ברכו, ועלינו
וכסדר תפילת הספרדים והחסידים

[לבי במערב]

רק אחר מוסף שויו"ט אינם אומרים 'ברכו' (וכמדומה שבן תימן המשנה בימות החול למנוע אמירתו, יש לחוש שהוא מכת המעוקשה).

[כן מסתבר]

ההיגיון ברור שזה להכניס לימוד תורה לפני שכולם בורחים.. בעוונותינו הרבים.. אבל לכאורה מסברה מה שייך לימוד תפילה למהלך התפילה?

כל עיקר תקנת קדושא דסידרא נתקנה כדי שילמדו מיד אחר התפילה, כי ע”פ נגלה זה אחר התפילה, רק ע”פ פנימיות נכללים כל ההוספות בתיקוני התפילה

[כן מסתבר]

יש מקור למנהג זה?

ככלל, ב"ה גם אנחנו יהודים, וגם בכוחנו לחדש מנהגים טובים, לא פחות מדורות הקודמים.

כמובן מדובר בכאלו הבקיאים בפנימיות התפילה, וכמנהג ישראל מקדמת דנא, שהעומדים בסוד ה’ מסדרים את מנהגי התפילות

[אברךפשוט]

ההיגיון ברור שזה להכניס לימוד תורה לפני שכולם בורחים.. בעוונותינו הרבים.. אבל לכאורה מסברה מה שייך לימוד תפילה למהלך התפילה?

כל עיקר תקנת קדושא דסידרא נתקנה כדי שילמדו מיד אחר התפילה, כי ע”פ נגלה זה אחר התפילה, רק ע”פ פנימיות נכללים כל ההוספות בתיקוני התפילה

תודה רבה, זה באמת הוכחה טובה ומעניינת. מצד שני כמו שכת"ר כתב אחרי שהתקבל המבנה גם לפי הפנימיות עולה שוב השאלה האם להתערב בו. גם התחדד לי מהאשכול לעיל שאמנם אתה מרוויח לימוד תורה לכל הממהרים מצד אחד, אבל מצד שני אותם ממהרים גם מקפלים את הטו"ת ומחכים בפתח הבית כנסת שתסיים את ההלכה..

[אברךפשוט]

היום חשבתי גם על דיון מקביל והוא בקשות השנורר שנמצאות בחלק זה של התפילה או לפניו. תמיד נהגתי (אולי מנהג שוטים או קפדנים) לא לתרום למי שמבקש במהלך התפילה ומפריע למהלך התפילה וגורם לאנשים לצאת לפני הזמן (אם לא מדובר בעני עצמו). אבל היום חשבתי שאם כבר התחילו להנהיג אמירת הלכות על חשבון רצף התפילה ועל אף המחיר שאנשים רבים לא נשארים עד סוף התפילה בגלל זה, אז מה אפשר להתלונן על הקבצנים שגם זה מצווה חשובה.