◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

[יעקל]

היש עניין לא ללבוש מלבוש של שבת ויו"ט ביום חול כמו שישנו בהפוך שלא ללבוש דיום חול בשויו"ט ...?

[עזריאל ברגר]

היש עניין לא ללבוש מלבוש של שבת ויו"ט ביום חול כמו שישנו בהפוך שלא ללבוש דיום חול בשויו"ט ...?

אם תלבש באופן קבוע את בגדי השבת בחול - לא תוכל לקיים את הענין שלא יהיה מלבושך בשבת כמלבושך בחול.
ויש שנהגו להחמיר בזה ולפשוט מיד בצאת השבת את בגדי השבת וללבוש מלבושי חול. ויש שאמרו להישאר בבגדי השבת עד אחר סעודת מלוה מלכה. אבל המנהג הנפוץ הוא להישאר בבגדי השבת במוצ"ש ובמוציו"ט וכל כיו"ב ולא מקפידים דווקא לפשטם.
וראה viewtopic.php?t=23341

[איתן נוי]

האם גדר של שכר שבת תלוי בדיני שומרים או שמא עצם כך שקיבל שכר עבור מה שעשה בשבת (כגון בתור מתנת הערכה) אי"ז חשיב תו שכר שבת?

[יוסף חיים אוהב ציון]

האם גדר של שכר שבת תלוי בדיני שומרים או שמא עצם כך שקיבל שכר עבור מה שעשה בשבת (כגון בתור מתנת הערכה) אי"ז חשיב תו שכר שבת?

אם לא התנה אי"ז שכר שבת, כנ"ל פשוט.

[איתן נוי]

למעשה ראיתי שכתב הגרע"י בחזו"ע (שבת ו, עמ' ג סעי' ו) שאין כל בעיה בהנ"ל, וז"ל:
"חזנים שמשכירים אותם בשכר להתפלל בשבת אין בזה איסור משום שכר שבת הואיל ושכר שבת אינו אסור אלא משום דמיחזי כמקח וממכר, במקום מצוה לא גזרו חכמים. וכן דעת מרן בסימן תקפה לענין התוקע בשופר בראש השנה להוציא את הרבים ידי חובתם, ומקבל שכר על זה, שאין בזה משום שכר שבת. והעידו גאוני ירושלים שכן פשט המנהג. ויש להם על מה שיסמוכו".

[יוסף חיים אוהב ציון]

אין הנידון דומה לראיה מחילה.

[במסתרים]

ראיתי לאחד שהיה מתפלל מנחה ומפני שנתאחרה השעה הפסיק באמצע שמ"ע להניח תפלין דר"ת.
האם הותר הפסק כזה לצורך מצוה עוברת?

[עזריאל ברגר]

ראיתי לאחד שהיה מתפלל מנחה ומפני שנתאחרה השעה הפסיק באמצע שמ"ע להניח תפלין דר"ת.
האם הותר הפסק כזה לצורך מצוה עוברת?

מצוה?! להלכה אין שום חיוב להניח תפילין דר"ת!
(מלבד השאלה הלא-פשוטה עד כמה יש חיוב להניח תפילין בכל יום שכבר נשתברו בה הקולמוסים)
להפסיק באמצע שיחה עם המלך בשביל חומרא והידור?!
כמדומני שעל כגון דא אמרו "לא עם הארץ חסיד"!

אם כי יש לתת את הדעת על כך שלא הפסיק בדיבור אלא רק במעשה.

אלא שענין אחר יש כאן: לולא היה מפסיק להניחם - היה עליו להזדרז ככל האפשר בתפילתו כדי להספיק להניח תפילין דר"ת, ובמילא היה נגרע מכוונת התפילה שלו, ועתה שהניחם - יכול להתפלל יותר בכוונה. ואם אכן כך הם הדברים - נמצא שההפסק הוא לצורך התפילה, ושפיר דמי.

[אור עולם]

במקום העבודה של רעייתי יש מיקרוגל אחד והעובדים שאינם שומתומ"צ משתמשים בו לבשרי ולחלבי ומסתמא אף למאכלים שאינם כשרים.
האם יש דרך להתיר שימוש בו (ע"י כיסויים וכדו')?

[יוסף חיים אוהב ציון]

במקום העבודה של רעייתי יש מיקרוגל אחד והעובדים שאינם שומתומ"צ משתמשים בו לבשרי ולחלבי ומסתמא אף למאכלים שאינם כשרים.
האם יש דרך להתיר שימוש בו (ע"י כיסויים וכדו')?

https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=16374&lang=HEB

[איתן נוי]

האם גדר של שכר שבת תלוי בדיני שומרים או שמא עצם כך שקיבל שכר עבור מה שעשה בשבת (כגון בתור מתנת הערכה) אי"ז חשיב תו שכר שבת?

אם לא התנה אי"ז שכר שבת, כנ"ל פשוט.

למעשה ראיתי שכתב הגרע"י בחזו"ע (שבת ו, עמ' ג סעי' ו) שאין כל בעיה בהנ"ל, וז"ל:
"חזנים שמשכירים אותם בשכר להתפלל בשבת אין בזה איסור משום שכר שבת הואיל ושכר שבת אינו אסור אלא משום דמיחזי כמקח וממכר, במקום מצוה לא גזרו חכמים. וכן דעת מרן בסימן תקפה לענין התוקע בשופר בראש השנה להוציא את הרבים ידי חובתם, ומקבל שכר על זה, שאין בזה משום שכר שבת. והעידו גאוני ירושלים שכן פשט המנהג. ויש להם על מה שיסמוכו".

אין הנידון דומה לראיה מחילה.

מהי כוונתך?
זה בדיוק עונה על שאלתי. מה לא דומה?

[באמונתו]

ראיתי לאחד שהיה מתפלל מנחה ומפני שנתאחרה השעה הפסיק באמצע שמ"ע להניח תפלין דר"ת.
האם הותר הפסק כזה לצורך מצוה עוברת?

היכי דמי "חסיד שוטה"?...

[יוסף חיים אוהב ציון]

מהי כוונתך?
זה בדיוק עונה על שאלתי. מה לא דומה?

שם הנימוק של הרב בגלל שזה מצוה.

[איתן נוי]

מהי כוונתך?
זה בדיוק עונה על שאלתי. מה לא דומה?

שם הנימוק של הרב בגלל שזה מצוה.

נו על מה אני מדבר?!

[יעקל]

האם דמי רפואה נחשבים כשאר כסות ועונה ?

[במסתרים]

דמי רפואה

עיין כתובות פ"ד מ"ט. רמב"ם אישות פי"ב ה"ב.

[חלא בר חמרא]

דמי רפואה

עיין כתובות פ"ד מ"ט. רמב"ם אישות פי"ב ה"ב.

מח' ט"ז ואבנ"מ באה"ע סי' ע"ט אם רפואה כלול בתקנת מזונות או שזה תקנה נפרדת.
נפ"מ באשה שאמרה סתם 'איני ניזונת' אי רפואה בכלל.

[יעקל]

מחפש מ"מ אם יש מ"ע מן התורה להישאר נשוי אחרי שכבר קיים מצוות פו"ר.

או האם סריס חייב לישא אישה ?

כי לכאור' מאמר ה' של לא טוב היות וגו' אעשה לו וגו' וכל מאמרי חז"ל המדברים בעד לישא אישה (שרוי בלא אישה - שרוי בלא וכו') - הרי אלו רק עצות טובות דקא משמעו לן רבנן...

[כדכד]

לא הבנתי
מאמר ה' הוא עצה טובה דאשמעינן רבנן?

[כדכד]

דמי רפואה

עיין כתובות פ"ד מ"ט. רמב"ם אישות פי"ב ה"ב.

מח' ט"ז ואבנ"מ באה"ע סי' ע"ט אם רפואה כלול בתקנת מזונות או שזה תקנה נפרדת.
נפ"מ באשה שאמרה סתם 'איני ניזונת' אי רפואה בכלל.

זה לא גמרא מפורש
שיש תקנת רפואה ויש תקנת מזונות?

[יעקל]

לא הבנתי
מאמר ה' הוא עצה טובה דאשמעינן רבנן?

לא דאשמעינן דרבנן, טעות שלי, אלא שהוא ית' השמיע לנו

[כדכד]

נו
אזז אם הבורא יתברך משמיע לנו שזה לא טוב
אז מה יש כאן לשאול בכלל

[יעקל]

אז לפי זה - גם סריס ראוי לישא אישה

[כדכד]

א. אם הוא ראוי לבוא בקהל אין הכי נמי אבל צריך שימצא אשה שתרצה שישאנה אדעתא דהכי.
ב.אולי ההוראה של "לא טוב היות האדם לבדו" היא לאדם רגיל שנברא באופן מתוקן.

[יעקל]

לגבי ב., בפשטות משמעות הקרא היא על המין האנושי בכללות, ללא הסתכלות על על כל מיני מומין ופגמים העלולים להיוולד, אבל סברא יפה בכ"ז...
סריס ראוי לבוא בקהל - כוונתכם לסריס מלידה ?

[איתן נוי]

1. איך ניתן מבחינה טכנית ליצור מחיצה י'/צורת הפתח בבית הכסא שיש בו כיור כדי שאוכל ליטול ידיים בשופי?
2. האם בכה"ג הנ"ל מותר אף לברך כדין רשות אחרת לגמרי?
3. על צד שהתשובה חיובית בשאלה ב'>בכה"ג של צורת הפתח שממילא נראית האסלה האם אעפ"כ מותר לברך?

[יוסף חיים אוהב ציון]

מאתר דין.
בחדר שיש בו מקלחת דעת רבים מהפוסקים (מנחת יצחק ד,לו יביע אומר ז,כז ועוד) שכיון שיש בו עוד תשמישים ניתן ליטול בו ולכן כשיש וילון לכו”ע יכול להקל בזה, וכן כתב בהליכות שלמה פרק כ’ הערה ל”ז. ובבית הכסא, לכאורה לדעת המשנה ברורה בסי’ שט”ו סק”ט שמחיצה שנדה ברוח אף במקום שיש מחיצות המגינות כעת על הרוח אין לה שם מחיצה גם כאן יהיה הדין כן, אך החזו”א נב,יד חולק על דברי המ”ב בזה ודעתו שכל שכעת אינה נדה ברוח שמיה מחיצה ולכן לדבריו מותר לעשות וילון גם אם הוא נד ברוח.
ולנטילת ידים שחרית ניתן להקל בכל מקרה, ובאגרות משה אבן העזר א,קיד כ’ שגם לתפילה ניתן להקל בזה אם אין לו מקום אחר.
וכשיש שם צורת הפתח ניכרת, אין כל בעיה, ראה שו”ת ויען יוסף או”ח סי’ רא, על פי דברי החכמת שלמה או”ח סי’ שסג ושאר אחרונים שם.

[איתן נוי]

מאתר דין.

על מה מבין הג' שאלות זה עונה?

[עזריאל ברגר]

לברך - ודאי אסור שם, מדין "מחיצות של בית הכסא" שאסור לברך לידן.

[יעקל]

קפה טחון שנקנה אצל בני דודינו הישמעאלים - מותר לצרוך אותו ?
או שנכנסים למידי הרבה ספיקות וס"ס דשביעית, תרו"מ וכו' ?
חשוב לציין שהקפה אינו מאוחסן באריזה אלא נמצא בשקית נייר ומראה הקפה כמראה קפה תורכי ...

[בברכה המשולשת]

קפה טחון שנקנה אצל בני דודינו הישמעאלים - מותר לצרוך אותו ?
או שנכנסים למידי הרבה ספיקות וס"ס דשביעית, תרו"מ וכו' ?
חשוב לציין שהקפה אינו מאוחסן באריזה אלא נמצא בשקית נייר ומראה הקפה כמראה קפה תורכי ...

עדיף בימינו לא לקרוא להם בני דודינו

לגוף השאלה, יעויין כאן, ודון מינה ואוקי באתרה
https://www.kosharot.co.il/index2.php?i ... 3&lang=HEB

[כדכד]

למיטב ידיעתי קפה אינו גדל בארה"ק וחששות של תרו"מ ושביעית אינם קיימים בו
אבל לא אמרתי כלום לגוף השאלה

[איתן נוי]

לברך - ודאי אסור שם, מדין "מחיצות של בית הכסא" שאסור לברך לידן.

ראה נא מ"ש באור לציון (חלק ב - הערות פרק ו - הלכות קריאת שמע הערה יז) "בשו"ע בסימן פ"ז סעיף א' כתב, גרף של רעי ועביט של מי רגלים של חרס או של עץ, צריך להרחיק מהם כמו מצואה, אפילו הטיל בהם מים, אבל אם הם של מתכת או של זכוכית או של חרס מצופה, מותר אם הם רחוצים יפה. והנה החילוק בין של חרס לשל מתכת, הוא מטעם שהחרס בולע ומתכת וזכוכית אינם בולעים, וכמ"ש בתוס' בברכות כ"ה ע"ב ד"ה גרף, ומשום כך נראה שכל זה הוא דוקא בגרף של רעי, שאין מצויה בו צואה כל כך תדיר, משא"כ צינור ביוב המלוכלך תמיד בדברים המטונפים, אף אם הוא עשוי מפלסטיק, וכן כשהוא עשוי מפסולת מתכת, הרי הוא בולע, וכמו שהדבר נראה לעין כשפעמים הצינור נבקע ונשבר, ומתגלה שהוא בלוע וספוג אף בתוכו בלכלוך, ואף חלק מהצינור נשחק מרוב לכלוך, ולכן הוי כגרף רעי של חרס, שאין לקרות כנגדו. והדבר מצוי שעובר בחצרות צינור ביוב, ויש להזהר שלא ללמוד ולברך שם או כנגדם. ואם מכסה את הצינור בבד או בטיח, נראה דהוי כצואה מכוסה, שמותר לקרות כנגדה, וכמבואר בשו"ע בסימן פ"ז סעיף ג', ואפשר שאף אם רק צבע את הצינור נחשב כמכוסה, ויהא אפשר לקרות כנגד הצינור."

[עזריאל ברגר]

ראה נא מ"ש באור לציון (חלק ב - הערות פרק ו - הלכות קריאת שמע הערה יז)

לא הבנתי מה אתה רוצה לומר.

[יעקל]

לגוף השאלה, יעויין כאן, ודון מינה ואוקי באתרה
https://www.kosharot.co.il/index2.php?i ... 3&lang=HEB

לא ראיתי שטחנו את הקפה בפני. אבל האם אינו יהודי נאמן על כך שלא הוסיפו דברים אחרים ?

[איתן נוי]

ראה נא מ"ש באור לציון (חלק ב - הערות פרק ו - הלכות קריאת שמע הערה יז)

לא הבנתי מה אתה רוצה לומר.

כתבת שיש בעיה לברך משום מחיצות בית הכסא.
אורל"צ כותב שכל הבעיה היא דווקא כנגד בית הכסא אך לא בסביבתו.
וכ"כ ביתר קלות באורל"צ דוגמא נוספת (חלק ד - הערות פרק כה - דיני דפנות הסוכה הערה ב) "וכן יש להזהר, שמצוי שעושים סוכות ליד צינורות ביוב, וכבר נתבאר בספר אור לציון שם תשובה י"ז, שאין לומר דברי קדושה ליד צינור ביוב אפילו סגור, בין עשוי ממתכת ובין עשוי מפלסטיק, ואין ללמוד ולהתפלל אא"כ עוצם עיניו או מחזיר פניו לצד אחר או שמצפה את הצינור בבד או טיט ואין יוצא ממנו ריח רע, ע"ש".

[כדכד]

הבית יוסף אומר על דברי הטור שפוסק כדעת אביו הרא"ש שאוהב ושונא גמור פסולים לדון אפילו בדיעבד ואוהב ושונא שאינם גמורים לא ידונו לכתחלה - שמדברי הרמב"ם נראה שכל אוהב ושונא פסולים לדון רק לכתחלה.
הבית יוסף תמה על הטור שהביא את הרמב"ם כלשונו ולא ציין שחולק על הר"ש והב"י כותב שכבר נתבאר "דבתרתי פליגי ולפחות באחת". אני מבין שה"אחת" היא שגם אוהב ושונא גמורים לפי הרמב"ם פסולים רק לכתחלה ולא בדיעבד אבל לא הבנתי מה הוא "דבתרתי פליגי".

[אור עולם]

אשמח באם ידוע למישהו דבר מה בעניין (מלבד דברי הב"י באו"ח רל"א).

[עזריאל ברגר]

שתי שאלות קרובות:
א. האם מי ש"שומע כעונה" יכול לאכול תוך כדי שמיעתו?
את"ל שכן - יוצא שמותר לאכול באמצע המגילה ובאמצע תקיעת שופר...
את"ל שלא - יוצא שאסור לאכול בעת שמיעת שיעור-תורה, עכ"פ מי שמתכוון להיות "שומע כעונה" ולעשות על זה סיום-מסכת וכדו'.

ב. האם מותר לעשות הפסק של "שומע כעונה" במקום שאסור לדבר? כגון מי שחלץ תפילין לרגע ומניחם שנית בלא ברכה, שאסור לו להפסיק בין של-יד לשל-ראש, אך אינו מברך בכל מקרה - האם מותר לו להניחם תוך כדי שמיעת קריאת התורה?

[כדכד]

קריאת התורה אינה מדין שומע כעונה
אולי השאלה בזמן קריאת מגילה