הספר הוא תוצר ליקוט של קטעי גניזה רבים, וחיבור פיסה לפיסה (ע"י הר"ר דוד סקליר) עד לכדי ספר זה, תוך תרגומו עריכתו והערותיו של הרב זייבלד שליט"א. בשונה ממה שמשתמע בהשקפה הקצרה על שם הספר, וכפי הכתוב בכותרת המשנית, הספר שיוצא לאור לאחרונה אינו מכסה אלא פרשה אחת: תזריע. ומה עם שאר הפרשיות? כך נכתב בהקדמת הספר שיצא לאור עולם בימים האחרונים:
לעת עתה אנו מדפיסים את הפירוש על פרשת תזריע, ובעז"ה בהמשך נוציא לאור את הפירוש על שאר הפרשיות.
למה התחילו דוקא בפרשה זו? סביר להניח כי היה לכך יותר חומר מצוי.
בכל אופן, חשוב להעיר שמדובר במהדורת ביקורת! כמצוין בהקדמת הספר:
נציין שמהדורה זו היא מהדורת ביקורת ונשמח לקבל הערות והארות מיושבי בית המדרש שוחרי תורה וחכמה
- - - -
החלטתי לנצל במה זו כדי לכתוב אי אלו נקודות (ואולי גם שאר חו"ר יוסיפו או יגרעו ובכך תהיה תרומה צנועה של כולנו למהדורה השלימה של פירוש רס"ג):
א. כרגיל, אני סבור שכדאי להציג קטע עברי מול הקטע הערבי. דבר שלא נעשה במהדורה הנוכחית. יש מעדיפים שלא, והנושא כבר נדון בפורום זה.
ב. מפתוח (עדיף מפורט, אך לכל הפחות כזה בסיסי למובאות מפסוקים אחרים ולחז"ל), שכרגע חסר במהדורת הביקורת, יועיל מאוד.
ג. דבר שצרם לי מאוד, נמצא בדרכי העריכה, וכך נכתב על זה בהקדמת הספר:
דרכי זיהוי קטעי הגניזה של הפירוש מתבססות על שלושה כלים עיקריים שיפורטו כאן, וכלים נוספים שהם עניין למומחים ואין המקום כאן להרחיב בהם.
אגב, אולי יסופר לנו כאן מה הם אותם הכלים הנוספים?
בכל אופן, כותב ההקדמה הולך ומונה את שלושת הכלים והם:
1) הדרך הראשונה היא על ידי זיהוי קטעי גניזה שבהם מופיע ה'תפסיר' הלא הוא התרגום הקצר למקרא. עד כה לא מצאנו פירוש ארוך של מחבר אחר שאינו רס"ג שבו משולב התפסיר של רס"ג. - מקובל.
2) "הדרך השניה היא על ידי זיהוי הסגנון. לכל מחבר ישנו סגנון ייחודי לו, ולרס"ג ישנו סגנון ייחוד המוכר למרבים לעסוק בתורתו."
3) "הדרך השלישית באה בעקבות זיהוי קטע גניזה אחר המאפשר כיום לזהות קטעים נוספים של אותו טופס באמצעות אלגוריתמים משוכללים העומדים לרשותו של החוקר באתר פרידברג הגניזה הקהירית.
מטבע הדברים אשפוך את קיתוני על הדרך השניה כי אני חושב שהיא מסוכנת מאוד בההדרת ספרי ראשונים והלא נתת דבריך לשיעורים. לדעת מומחה פלוני הדברים מתאימים לתורתו של רס"ג, ולדעת אלמוני הדברים לא בהכרח מתאימים לתורתו של רס"ג. זאת ועוד, שרבים הושפעו מתורתו או מתורת דומיו ועשויים מאוד להטעות את המומחה שחושב שהדברים יצאו מתחת ידי רס"ג.
יחד עם זאת, לא ברור אם כותב ההקדמה התכוון לומר שישנם קטעים ששולבו בתוך הספר בהתבסס על הדרך השניה בלבד, או שזו דרך מקובלת רק כסניף על הדרכים האחרות.
לסיכום, אם לא ידוע באחת מהדרכים האחרות שמדובר בקטע מרס"ג, לענ"ד לא ראוי להשתמש בדרך השניה ולחתום עליה את השם רס"ג. אם בכל זאת רוצים להביא את זה, כדאי לציין זאת באופן ברור ומודגש שזה קטע שהובא לתוך הספר בהתבסס על עינו של המומחה ובהיכרותו עם תורת רס"ג ומבלי שום הוכחה אחרת.
יישר כוח על הספר.