שתיית רביעית בקדוש מצוה מן המובחר

[כדכד]

כך כתב הבא"ח שנה שניה פ' בראשית אות כג
לא ידעתי מקורו
בכל הפוסקים שראיתי דברו על שתיית מלוא לוגמיו אלא דנו אם שתיית כמה מצטרפים
גם בטעם שנתנו לכך שבהבדלה אין רגילים לתן למסובים לטעום משמע שבקדוש כן נותנים ולא שותים רביעית

[עזריאל ברגר]

מהי לשונו המדויקת של הבא"ח?

[לבי במערב]

מהי לשונו המדויקת של הבא"ח?

לכתחילה צריך שיטעם המקדש מלא לוגמיו ומצווה מן המובחר לשתות רביעית ובדיעבד אם לא טעם המקדש וטעם אחד מן המסובין מלא לוגמיו יצאו כולם ידי חובה ומצווה מן המובחר שיטעמו כולם. בזמן הזה אין נמנעים מלשתות מכוס ששתה ממנו חבירו מחשש חולי מאחר דברור להם כי בעה"ב שקידש ושתה מן הכוס הוא נקי ואין בו חולי:

לא ידעתי מקורו

ראה כה"ח סי' רעא ס"ק פג.

[עזריאל ברגר]

וז"ל:

והוא רובו של רביעית. ומצוה מן המובחר לשתות כל רביעית. ס' המנהיג. ובגדול מדינא בעינן רביעית דדוקא באדם בינוני סגי ברוב. א"ר או' כ"ח. ודע דשיעור זה צריך שלא ישהה מתחלת שתייה עד סוף שתייה כדי שתיית רביעית ולפחות כדי אכילת פרס כמ"ש סס"י תרי"ב. תו"ש או' ל"ז:

ועתה נותר לחפש בספר המנהיג...

[כדכד]

יישר כח!
בזכות הרב לבי במערב שהביא את הכף החיים מצאתי את המקור שהובא בכף החיים והוא

ספר המנהיג הלכות שבת עמוד קמח
וכת' רב עמרם ז"ל המקדש אם טעם מלא לוגמיו דהוא רביעי' לוג יצא. ולא יתכן דבודאי מן המובחר הוא לשתות כל הרביעי', אך אם לא שתה אלא רוב הרביעי' שיראה כמלא לוגמיו [יצא והיינו דאמרי' בע"פ [ק"ח ע"ב] והוא דשתי רובה דכסא דמלא לוגמיו] יצא, דאמ' התם לאו מלא לוגמיו ממש קאמ', דהא מלוא לוגמיו נפיש מרביעי', כדאי' בסוף מס' יומא [פ' ע"א] כמה ישתה ויהא חייב ב"ש אומ' כדי רביעי', וב"ה אומ' מלא לוגמיו, פי' דזוטר מרביעי', א"כ הוה ליה מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה [ולתנייה בעדיות דהא ב"ה מחמירי טפי מבית שמאי אבל כי הוה תנינן ב"ה אומרין מלא לוגמיו ממש הוה ליה מקולי ב"ה וחומרי ב"ש] דמלוא לוגמיו ממש נפיש מרביעי' ולכך לא תנייא התם, וכיון שכן לדברי הגאון היכי תני בפ' ע"פ המקדש אם טעם מלא לוגמ' יצא, דהא מלוא לוגמיו נפיש מרביעי' אלא ודאי ההיא דע"פ כמלוא לוגמיו קאמ' דזוטר מרביעי' והיינו דאמרי' התם והוא דשתי רובא דכסא, וסתם כוס בתלמוד הוא המחזיק רביעי' ולכתחי' בעי רביעי' ואם שתה רוב יצא. אב"ן.

גם המקור שהובא שם בשם הא"ר לגבי אדם גדול שמדינא צריך רביעית מקורו מהר"ן פסחים כב ע"ב והדין הזה הוא באדם גדול מאד שמלוא לוגמיו הוא יותר מרביעית (בצד אחד) ונראה לי שאין זה מצוי כלל

[עזריאל ברגר]

האם אפשר לומר שכל הפוסקים שהכירו את ספר המנהיג ולא הביאו את הפסק הזה שלו - חלקו עליו?

[חלא בר חמרא]

ועיין ביאור הלכה סי' קע"ד סעיף ו' ד"ה וכן, דראוי לכתחילה לשתות פחות מרביעית, מחשש שצריך ברכה אחרונה אח"כ, מיהו כתב עצה נוספת [בדיעבד] לכוין להדיא לפטור ע"י ברהמ"ז.
[מקורות נוספים לדינא דספר המנהיג, בפסקי תשובות סי' רע"א אות ל"ג]

[כדכד]

בקדוש צריך לברך ברכה אחרונה אח"כ?
חוץ מזה אם ישתה כזית עדיין נכנס לספק ברכה אחרונה (שלא בקדוש)

[עזריאל ברגר]

זוהי לשונו של הביה"ל שם:

וכן פוטרת יין שלפני המזון: אין דין זה ברור עיין ברמב"ן במלחמות פרק ע"פ ובר"ן דסוברים שם דבין ביין של קידוש ובין שאר יין שלפני המזון צריך ברכה אחרונה וכן דעת התוספות פסחים (דף קא:) סוד"ה ידי יין ע"ש ולפ"ז נראה שנכון לענין קידוש שלא לשתות רק כמלא לוגמיו אח"כ מצאתי שכ"כ בחיי אדם כלל מ"א ס"ג ואם שתה כל הכוס יכוין בעת בהמ"ז לפטור היין ששתה מקודם ויוצא בזה בדיעבד וכדלקמן בסימן ר"ח סי"ז. אכן לפי מה שמבואר בפוסקים [עיין בסימן ק"צ] דבמשקה יש דעות דמחייבי אפילו בכזית וכ"ש ברוב רביעית לכן הנכון שתמיד יכוין בבהמ"ז לפטור היין של קידוש:

[עזריאל ברגר]

פתרון נוסף לצאת מספקו של המשנ"ב - הוא לשתות רביעית יין בתוך הסעודה (או אם שתה לפני הסעודה פחות מרביעית - מספיק לשתות כזית יין בתוך הסעודה), שכיוון שהברכה הראשונה של יין הקידוש פוטרת את היין שבתוך המזון - הברכה האחרונה של היין, דהיינו ברכת המזון, פוטרת את היין שלפני הסעודה.

וכבר אמר "חכם" אחד, שאחרי כל היין ששותים בסעודת שבת - לא פלא שאסור לנהוג ברכב בשבת...
אגב, לפי תרגומו של הרב קפאח (כנדפס ב"רמב"ם לעם"), הרמב"ם מונה במנין הלאוים את האזהרה שהזהירנו מלנסוע בשבת... (ל"ת שכ"א)

[לבי במערב]

פתרון נוסף לצאת מספקו של המשנ"ב - הוא לשתות רביעית יין בתוך הסעודה

וכמדומה ש(בלאה"כ?) כן נהג כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע (ביו"ט).

[ORI929]

כמה זה מלא לוגמיו רוב רביעית או חצי רביעית

[כדכד]

רוב

[עזריאל ברגר]

כמה זה מלא לוגמיו

הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו.

[במסתרים]

פתרון נוסף לצאת מספקו של המשנ"ב - הוא לשתות רביעית יין בתוך הסעודה (או אם שתה לפני הסעודה פחות מרביעית - מספיק לשתות כזית יין בתוך הסעודה)...

למה צריך שיעור לשתיה שבתוך הסעודה?

[כדכד]

כי אם ישתה פחות מכשיעור שוב ברכהמ"ז לא צריכה כדי לפטור את זה והספק על ברכה אחרונה על הין שקודם הסעודה ישאר בעינו

[במסתרים]

פחות מכשיעור

לכאורה לא מצאתי בסימן קעד (והקרובים אליו) שצריך שיעור באמצע הסעודה.
היש לכם מקור מפורש?

[כדכד]

לא מקור כי אם סברא
ודאי שאם אין שיעור בשתיה שבאמצע הסעודה אין שתיה זו זוקקת ברכת המזון לפוטרה .לכן אין לדבר על "צריך שיעור" כדי לפוטרה.
מעתה, אם יש ספק בשתיה שלפני המזון אם ברכת המזון פוטרתה והיא זקוקה לשתיה בתוך המזון כדי לפוטרה - הרי שצריך שיעור בשתיה שבתוך המזון דאל"כ הרי הוא כאילו לא שתה בתוך המזון והרי בזה היה ספק

[במסתרים]

פתרון נוסף לצאת מספקו של המשנ"ב - הוא לשתות רביעית יין בתוך הסעודה (או אם שתה לפני הסעודה פחות מרביעית - מספיק לשתות כזית יין בתוך הסעודה)...

למה צריך שיעור לשתיה שבתוך הסעודה?

כתבת מסברא או ע"פ מקור מפורש?

[שמואל שלומוביץ]

במעשה רב הל' שבת אות קכא, ושותה כולו רק שמשייר קצת שמשגרו לדביתהו, ודומני שהרנ"ה כתב שהוא משום חיבוב מצווה.