לבנון כתב:כדכד כתב:חידה חדתא:
שני מלכים שהורו לכל אחד מהם שתי פעמים לאכול ("אכול") פעם אחת ע"י נביא או מלאך ובפעם שניה ע"י אשה.
מי המלכים?
שאול ואחאב
כדכד כתב:לבנון כתב:כדכד כתב:חידה חדתא:
שני מלכים שהורו לכל אחד מהם שתי פעמים לאכול ("אכול") פעם אחת ע"י נביא או מלאך ובפעם שניה ע"י אשה.
מי המלכים?
שאול ואחאב
אכן
לשאול הורה שמואל לאכול לפני משיחתו למלך
בסוף ימיו הורתה לו בעלת האוב לאכול כדי שיהיה בו כח
לאחאב הורה אליהו הנביא לאכול לאחר המעמד בהר הכרמל שאמר לו שיאכל וישתה כי קול המון הגשם
לאחר מכן איזבל הורתה לו לאכול בראותה שהוא עצוב על כך שנבות לא נתן לו את הכם והיא נתנה לו.
עכשיו עוד חידהף
מי הנביא שהורו לו לאכול?
י. אברהם כתב:כיצד יאמר ד' פעמים יעלה ויבוא בתפילה בראש חודש (כשיש רק יום א' ר"ח)?
עזריאל ברגר כתב:גם למשה ואהרן הורה הקב"ה לאכול מקרבנות המילואים.
וליחזקאל היתה גם הוראה לאכול לחם משונה.
אבל נביא אחר - הצטווה שלא לאכול, ונענש על שאכל...
נחומצ'ה כתב:בתחילתה, משום שאין בה מחלוקת
בסופה, עדיין לא הוכרעה המחלוקת.
מהי התפילה?
כדכד כתב:אולי הרישא הכוונה לאיזהו מקומן שנאמר בתפלת שחרית בתחילתה משום שאין בו מחלוקת
לבנון כתב:עזריאל ברגר כתב:גם למשה ואהרן הורה הקב"ה לאכול מקרבנות המילואים.
וליחזקאל היתה גם הוראה לאכול לחם משונה.
אבל נביא אחר - הצטווה שלא לאכול, ונענש על שאכל...
ומי שנשלח לענוש אותו לא אכל אותו...
נחומצ'ה כתב:כדכד כתב:אולי הרישא הכוונה לאיזהו מקומן שנאמר בתפלת שחרית בתחילתה משום שאין בו מחלוקת
אמת.
וסופה תלויה בזמני היום, כיצד מחשבים
כדכד כתב:חידה נוספת: מי אכל כשאביו ציפה ממנו שלא לאכול ואילו כשאביו תכנן שיאכל הוא לא אכל?
חלא בר חמרא כתב:חידה קשה שנשאלתי:
פסוק שיש בו את אותה התיבה 5 פעמים, ותיבה אחרת 4 פעמים, ותיבה אחרת 3 פעמים, ותיבה נוספת 2 פעמים.
הבטחתי כתב:כדכד כתב:חידה נוספת: מי אכל כשאביו ציפה ממנו שלא לאכול ואילו כשאביו תכנן שיאכל הוא לא אכל?
יהונתן בן שאול
אכל מיערת הדבש ולא אכל ביום ההוא מאומה
צופה_ומביט כתב:היכן בתנ"ך יש מילה שחוזרת על עצמה פעמיים, צמודות זו לזו, מילה אחרי מילה, אותה מילה עם אותו הניקוד וההגייה בדיוק - בשתי משמעויות שונות, האחת שם עצם והשניה פועל.
לבנון כתב:צופה_ומביט כתב:היכן בתנ"ך יש מילה שחוזרת על עצמה פעמיים, צמודות זו לזו, מילה אחרי מילה, אותה מילה עם אותו הניקוד וההגייה בדיוק - בשתי משמעויות שונות, האחת שם עצם והשניה פועל.
מוסד מוסד, בישעיה כח
לבנון כתב:עיין באבן עזרא
מוסד מוסד – מוסד שהוא באמת מוסד, שראוי לקרוא לו מוסד, ולפי זה שניהם שם דבר. ולדעת רד״ק ואחרים השני פעול, כאלו אמר יסוד מיוסד, על דרך חכמים מחוכמים (משלי ל׳:כ״ד), וכל זה לפי הספרים שיש בהם קמץ בשתי הסמכין, ואם הראשונה בפתח הנכון כדעת רש״י, יסוד של יסוד, יסוד שיש בו ממש.
צופה_ומביט כתב:היכן בתנ"ך יש מילה שחוזרת על עצמה פעמיים, צמודות זו לזו, מילה אחרי מילה, אותה מילה עם אותו הניקוד וההגייה בדיוק - בשתי משמעויות שונות, האחת שם עצם והשניה פועל.
לבנון כתב:צופה_ומביט כתב:היכן בתנ"ך יש מילה שחוזרת על עצמה פעמיים, צמודות זו לזו, מילה אחרי מילה, אותה מילה עם אותו הניקוד וההגייה בדיוק - בשתי משמעויות שונות, האחת שם עצם והשניה פועל.
הלוט הלוט, ישעיה כה
כדכד כתב:חידה לפרשת השבוע:
שלשה זמנים מכונים באותו כינוי. מה הם?
כדכד כתב:חידה לפרשת השבוע:
שלשה זמנים מכונים באותו כינוי. מה הם?
סביב סביב.לבנון כתב:מילה שחוזרת על עצמה פעמיים זו אחר זו, באותן אותיות באותו הניקוד ובאותה הגייה בדיוק, וצמד זה נמצא בתנ"ך יותר מעשרים וחמש פעמים, כולם באותו ספר מלבד אחד מהם שנמצא בספר אחר.
צופה_ומביט כתב:כדכד כתב:חידה לפרשת השבוע:
שלשה זמנים מכונים באותו כינוי. מה הם?
הכוונה שהכינוי מופיע בפרשה בשלושתם?
או שרק עצם הזמנים הללו מופיעים בפרשה, אבל הכינוי לא בכולם בפרשה/בתורה.
כי שלושה זמנים נקראים עצרת:
שמיני של סוכות [בפרשתנו אמור, ובפינחס], שביעי של פסח [בפרשת ראה], ושבועות [בלשון חז"ל].
מחולת המחנים כתב:אב ובן ונכד בתנ"ך ששמם מתחיל ומסיים באותה אות.
ידוע לי על אב ובן: ישי ודוד, ואולי הכוונה לשלמה שנקרא גם למואל לפי דעה אחת בחז"ל.
לבנון כתב:אב ובנו בתנ"ך, שסדר אותיות שמותיהם הפוכים זה מזה (לדוגמה: שם האב משה, ושם הבן השם)
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 776 אורחים