החרם על אנג'ל

[תוכן]

לאלו שבעד החרם, יש לי שאלה כזאת:

בהנחה - ונראה שזו הנחה סבירה - שמתי שיש ויכוח הרסני בין שני צדדים, צד אחד צריך לוותר אפילו שלדעתו אין צודק ממנו, מי אמור לוותר פה?

ובאופן אחר, האם כל הלימודים שלנו, על עבודת המידות, על המעלה להיות מן הנרדפים ולא מן הרודפים, על מעלת השתיקה בעת מחלוקת, על זה שלימוד תורה לשמה מגדלתו ומרוממתו על כל המעשים, האם כל זה אמור להשאיר רושם כל שהוא באופי שלנו ובהתנהגות שלנו, ואם כן, מהו?

או שמא להיפך, שצריך לזכור את דברי חז"ל על ת"ח שהוא נוקם ונוטר כנחש, על כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה, על משנאיך ה' אשנא ובתקוממך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי.

בעצם השאלה שלי היא, בני תורה שעובדים על עצמם ומשתדלים להתקרב לבורא ית' ולמידותיו, איך הם אמורים להגיב בשעת מחלוקת? האם יש קו מנחה, ואם כן, האם הקו ההוא הוא הקו של ויתור והבלגה, או שמא הוא קו של עמידה על שלנו וללמד אותם לקח? או שמא כל מקרה לגופו, פעם כך ופעם כך?

[ישיבה מאן דהו]

לכאורה יש הבדל בין המישור הפרטי למישור הציבורי.
במישור הפרטי כל אחד צריך להעביר על מידותיו ולוותר.
אך כציבור צריך לעמוד על זכויותיו ולא לתת לציבורים אחרים לרמוס אותו.
ואכן, צייצני הטוויטר הספונטניים פעלו כמצופה מהם כמייצגי הציבור ויזמו חרם.
פני הדור כפני הכלב.

[ישעיהו לוריא]

תרשו לי לשער שכל המתנגדים כאן לחרם אינם גרים בבני ברק, ולא הרגישו איך זה שכונה שלמה שכמה עשרות פרובוקטורים מכריחים אותם לשמוע באמצעות רמקולים עוצמתיים כמה הם משתמטים ופרזיטים וההנהגה שלהם מסואבת וכו' וכו', לאזני הילדים והכל ובלי שום אפשרות להתגונן.
והם ידעו היטב היטב שהם ליד הבית של רג"א. הם חזרו ע"ז כמה פעמים.

אז אפשר לסכם שלדברי כב’, רק מי שגר בשכונה, והרגיש את הפרובוקטור ויש לו ילדים בבית ולא היה לו איך להתגונן, רק הוא בעד החרם?

[בברכה המשולשת]

לאלו שבעד החרם, יש לי שאלה כזאת:

בהנחה - ונראה שזו הנחה סבירה - שמתי שיש ויכוח הרסני בין שני צדדים, צד אחד צריך לוותר אפילו שלדעתו אין צודק ממנו, מי אמור לוותר פה?

ובאופן אחר, האם כל הלימודים שלנו, על עבודת המידות, על המעלה להיות מן הנרדפים ולא מן הרודפים, על מעלת השתיקה בעת מחלוקת, על זה שלימוד תורה לשמה מגדלתו ומרוממתו על כל המעשים, האם כל זה אמור להשאיר רושם כל שהוא באופי שלנו ובהתנהגות שלנו, ואם כן, מהו?

או שמא להיפך, שצריך לזכור את דברי חז"ל על ת"ח שהוא נוקם ונוטר כנחש, על כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה, על משנאיך ה' אשנא ובתקוממך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי.

בעצם השאלה שלי היא, בני תורה שעובדים על עצמם ומשתדלים להתקרב לבורא ית' ולמידותיו, איך הם אמורים להגיב בשעת מחלוקת? האם יש קו מנחה, ואם כן, האם הקו ההוא הוא הקו של ויתור והבלגה, או שמא הוא קו של עמידה על שלנו וללמד אותם לקח? או שמא כל מקרה לגופו, פעם כך ופעם כך?

יעויין במקורות שהבאתי כאן (ללא שאני מביע דעה על עצם החרם במקרה זה):

viewtopic.php?f=51&t=61940&sid=ac98c53e685707f16ec5993910af2a5a#p794888

[צופה_ומביט]

לכאורה יש הבדל בין המישור הפרטי למישור הציבורי.
במישור הפרטי כל אחד צריך להעביר על מידותיו ולוותר.
אך כציבור צריך לעמוד על זכויותיו ולא לתת לציבורים אחרים לרמוס אותו.

אפשר לראות זאת בהקשר של עם שלם, או מדינה.
מדינה יהודית דתית שתנוהל כהלכה,
לא תשתוק ולא תעביר על מידותיה אלא תגן על עצמה כמו כל מדינה,
ובכלל זה ליצור הרתעה.
לא ירדפו אחרי אף אחד [אא"כ זקוקים לפרנסה ופשטו ידיכם בגדוד, כנגד מי שהדין נותן כן],
אבל גם לא יהיו מהנרדפים ואינם משיבים.
על עלבונות לא יגיבו, למי אכפת,
אבל לקשרים בינ"ל טובים ידאגו, יפעלו כנגד חרם בינ"ל, וכמובן ידאגו להרתעה כנגד אויבים.

[בן אליהו]

שתי שאלות שמציקות לי:
א. ראיתי היום שכבוד הגר"י זילברשטיין צוטט כמי שאמר שמי שקונה אנג'ל מראה שלא אכפת לו כבוד התורה.
ברצוני לשאול במלוא הכבוד הראוי: חסידות גור, בידיעת וחסות האדמו"ר שליט"א, רדפה בצורה אלימה את הרב שאול אלתר שהוא ת"ח גדול. מדוע אם כן, אין הרב זילברשטיין שליט"א סבור שכל מי שמצביע לרשימת יהדות התורה, שבראשה עומד נציג חסידות גור, מראה בכך שלא אכפת לו כבוד התורה?

כמובן שהגר"י זילברשטיין לא יכול לענות לי, אבל אני מפנה את השאלה למי מבאי הפורום שיפקח את עיני ויראה לי את ההבדל.

ב. ראיתי שכמה ת"ח וכמה אישי ציבור מהציבור הדת"ל, תומכים בהימנעות מקניית סחורה של אנג'ל.
ברצוני לשאול במלוא הכבוד הראוי: בזמן הסכמי אוסלו נערכו הפגנות על בסיס קבוע מול ביתו של כבוד הרב עובדיה זצ"ל, על ידי מפגינים הנמנים על הציבור הדת"ל.
כפי שזכור לי, לא נשמעה אז שום קריאה מת"ח או איש ציבור להימנע מההפגנות.
האם יש הבדל? אם כן, מהו?

[קו ירוק]

הגדול בסברא גדול מחבירו
יענה נא מר על השאלות שהציב

[לייבעדיג יענקל]

התשובה האמיתית נמצאת בשו"ע חו"מ סי' יז סוף סעיף ג.

[בן אליהו]

הגדול בסברא גדול מחבירו
יענה נא מר על השאלות שהציב

אבל אין לי תשובה.
למען הסר ספק: אני ממש לא מנסה להיות ליצן. אני סמוך ובטוח ברמה קרובה לוודאי, שיש לרב זילברשטיין/ראשי ישיבת: חברון/נתיב חכמה/באר התורה ועוד ת"ח שאני לא יודע עליהם, תשובה ראויה לשאלה שלי. אני אישית לא מצליח לחשוב על הבדל.
פונה לעזרתכם

[מעט דבש]

באופן כללי, מבלי להכנס לנושאים שציין מר:
יש דברים שנתפסים בציבור בתור 'שני צדדים', ואז הציבור מקבל בהבנה (או לפחות בשתיקה) הפגנה של 'הצד השני'.
אבל במקום שאין 'שני צדדים' (יו"ר אנג'ל נגד הגרי"ג), אז מי שמפגין זה ביזיון התורה גרידא.
וזו בדיוק הטענה של החילונים, הרי יש כאן 'שני צדדים', אז מה אתם רוצים.

[ישיבה מאן דהו]

באופן כללי, מבלי להכנס לנושאים שציין מר:
יש דברים שנתפסים בציבור בתור 'שני צדדים', ואז הציבור מקבל בהבנה (או לפחות בשתיקה) הפגנה של 'הצד השני'.
אבל במקום שאין 'שני צדדים' (יו"ר אנג'ל נגד הגרי"ג), אז מי שמפגין זה ביזיון התורה גרידא.
וזו בדיוק הטענה של החילונים, הרי יש כאן 'שני צדדים', אז מה אתם רוצים.

יפה. זהו ניתוח מבריק.
הוי אומר, העיקרון העליון ביותר הוא: נהרא נהרא ופשטיה.
אם בתוך הציבור עצמו קיימת דעה אחרת, דחויה ודחוקה ככל שתהיה, עדיין יש לה לגיטימציה (ע"ע ההדלקה של א"ב במירון).
כי אם תנסה לשפוט כל דבר לפי אמת מידה ערכית, בהתאם לעקרונות התורה וההלכה, אתה רק תלך ותסתבך (ולפעמים תסכן את חייך).
העיקרון השני הוא: הפגנת סולידריות ואחדות.
לכן, מאידך גיסא, אם בתוך הציבור עצמו אין דעה אחרת, אלא זה משהו מכוון למישהו מבחוץ, תהיה חייב לתמוך בזה, גם אם אינך מוצא את ההצדקה.
כי מה מחייב אותך להתנגד? מה איכפת לך לתמוך? יש מישהו בציבור שאסר זאת?

[בן אליהו]

רבותי, אני שואל את השאלה שלי לא ביחס לציבור, אלא ביחס להנהגה של גדולי ת"ח. זה ברור שהשקרים שנכתבו כאן לא מהווים את התשובה שלהם.

[ישיבה מאן דהו]

רבותי, אני שואל את השאלה שלי לא ביחס לציבור, אלא ביחס להנהגה של גדולי ת"ח. זה ברור שהשקרים שנכתבו כאן לא מהווים את התשובה שלהם.

אין אלו שקרים, חלילה וחס.
בנוגע למחלוקת בתוך הציבור הקדוש שלנו, באיזה צד שלא תתמוך, יצאת קרח (תרתי משמע), וכדברי הרבנית של און בן פלת: "דכולא כנישתא קדישא נינהו... אי מר רבה אנת תלמידא ואי מר רבה אנת תלמידא". אך מי מעכב מלתמוך בצעדים מול מישהו שאינו מהציבור שלנו?!

[בן אליהו]

רבותי, אני שואל את השאלה שלי לא ביחס לציבור, אלא ביחס להנהגה של גדולי ת"ח. זה ברור שהשקרים שנכתבו כאן לא מהווים את התשובה שלהם.

אין אלו שקרים, חלילה וחס.
בנוגע למחלוקת בתוך הציבור הקדוש שלנו, באיזה צד שלא תתמוך, יצאת קרח (תרתי משמע), וכדברי הרבנית של און בן פלת: "דכולא כנישתא קדישא נינהו... אי מר רבה אנת תלמידא ואי מר רבה אנת תלמידא". אך מי מעכב מלתמוך בצעדים מול מישהו שאינו מהציבור שלנו?!

מזעזע. פשוט מזעזע.

[כדכד]

... ראיתי שכמה ת"ח וכמה אישי ציבור מהציבור הדת"ל, תומכים בהימנעות מקניית סחורה של אנג'ל.
ברצוני לשאול במלוא הכבוד הראוי: בזמן הסכמי אוסלו נערכו הפגנות על בסיס קבוע מול ביתו של כבוד הרב עובדיה זצ"ל, על ידי מפגינים הנמנים על הציבור הדת"ל.
כפי שזכור לי, לא נשמעה אז שום קריאה מת"ח או איש ציבור להימנע מההפגנות.
האם יש הבדל? אם כן, מהו?

עיקר השאלה אינו ברור
כמה מהצבור הדת"ל תמכו בהמנעות
כמה מהציבור הדת"ל הפגינו מול בית הגרע"י
גברא אגברא קא רמית?
דבר נוסף: ההפגנות מול בית הרב עובדיה היו הרבה יותר עדינות מההפגנות שמדובר עליהם כאן
לא קראו קריאות בגנותו של הרב עובדיה אלא ישבו ושבתו שביתה מול ביתו כדי לנסות להשפיע על המהלכים של ש"ס בקואליציה
זה לא מתקרב כהוא זה להפגנות האלה

[דרומי]

פשוט שאין כל דמיון

שם זה היה 'הפגנות', כאן זה 'פרובוקציות' בלבד

שם זה היה במטרה חיובית, כאן הכל במטרה של הוספת שנאה

ועוד ועוד...

אך כנראה שיש כאן כמה שיש להם משקעים ממאורעות אחרים בהם לא כיבדו אותם מספיק והם מוצאים את המקרה כאן לפרוק את הטראומות.

חבל.

[פרנקל תאומים]

שתי שאלות שמציקות לי:
ראיתי היום שכבוד הגר"י זילברשטיין צוטט כמי שאמר שמי שקונה אנג'ל מראה שלא אכפת לו כבוד התורה.
ברצוני לשאול במלוא הכבוד הראוי: חסידות גור, בידיעת וחסות האדמו"ר שליט"א, רדפה בצורה אלימה את הרב שאול אלתר שהוא ת"ח גדול. מדוע אם כן, אין הרב זילברשטיין שליט"א סבור שכל מי שמצביע לרשימת יהדות התורה, שבראשה עומד נציג חסידות גור, מראה בכך שלא אכפת לו כבוד התורה?

כמובן שהגר"י זילברשטיין לא יכול לענות לי, אבל אני מפנה את השאלה למי מבאי הפורום שיפקח את עיני ויראה לי את ההבדל.

א) אינני יודע אם הגר"י זילברשטיין שליט"א אמר את מה שייחסת לו, אבל עכ"פ אני בטוח שהפגיעה בכבודו של הגר"ש אלתר שליט"א זעזעה אותו מאד, אלא שידיו וגם ידינו כבולות בעניין, כפי שמובן לכל בר דעת, וכפי שידינו גם היו כבולות בעניין מינויו של אותו פלוני ליו''ר או בכלל לח''כ מטעם הרשימה התורתית.
האופציה של פתיחה במלחמת עולם תוך מגזרית נגד חסידות גור הגדולה (שכמובן תפרש זאת במכוון כפגיעה בכבוד האדמו''ר וכו' וכו') מצריכה שיקול דעת גדול וראיה כוללת, כי הנזקים שעלולים להסתובב ממנה לכלל היהדות החרדית (קרי - לאינטרס של שמירת התורה) עשויים להיות גדולים ואולי אף בלתי הפיכים. מערכות כאלו פותחים רק כאשר ישנו איום ברור על היהדות בכלל או על הנהגת היהדות החרדית בפרט. וגם לא כל אדם גדול רואה את עצמו בעל כח נפשי וציבורי לנהל כזאת מערכה. מה שא"כ מערכה נגד השמאל וכיו"ב שזו מערכה שאדרבה היא מלכדת את היהדות התורתית ולא מאיימת עליה.
ועל זה אז"ל "והוי מחשב שכר מצוה כנגד הפסדה".
וכל זה פשוט כביעתא בכותחא לכל מי שמפעיל שכל ישר, ואינו מחפש להקניט.

ב) בכל מקרה, אין קשר ואין טעם להימנע מחמת הנ"ל מלקיים את החיוב הגמור להצביע לרשימה התורתית ולחזק את כוחה, למען התורה והיהדות, ולמענם של שומרי התורה ובני התורה. אני מניח שגם אתה מבין זאת היטב וכתבת כן רק לתפארת ההטרלה.

[ישיבה מאן דהו]

א) אינני יודע אם הגר"י זילברשטיין שליט"א אמר את מה שייחסת לו, אבל עכ"פ אני בטוח שהפגיעה בכבודו של הגר"ש אלתר שליט"א זעזעה אותו מאד, אלא שידיו וגם ידינו כבולות בעניין, כפי שמובן לכל בר דעת, וכפי שידינו גם היו כבולות בעניין מינויו של אותו פלוני ליו''ר או בכלל לח''כ מטעם הרשימה התורתית.
האופציה של פתיחה במלחמת עולם תוך מגזרית נגד חסידות גור הגדולה (שכמובן תפרש זאת במכוון כפגיעה בכבוד האדמו''ר וכו' וכו') מצריכה שיקול דעת גדול וראיה כוללת, כי הנזקים שעלולים להסתובב ממנה לכלל היהדות החרדית (קרי - לאינטרס של שמירת התורה) עשויים להיות גדולים ואולי אף בלתי הפיכים. מערכות כאלו פותחים רק כאשר ישנו איום ברור על היהדות בכלל או על הנהגת היהדות החרדית בפרט. וגם לא כל אדם גדול רואה את עצמו בעל כח נפשי וציבורי לנהל כזאת מערכה. מה שא"כ מערכה נגד השמאל וכיו"ב שזו מערכה שאדרבה היא מלכדת את היהדות התורתית ולא מאיימת עליה.
ועל זה אז"ל "והוי מחשב שכר מצוה כנגד הפסדה".
וכל זה פשוט כביעתא בכותחא לכל מי שמפעיל שכל ישר, ואינו מחפש להקניט.

ב) בכל מקרה, אין קשר ואין טעם להימנע מחמת הנ"ל מלקיים את החיוב הגמור להצביע לרשימה התורתית ולחזק את כוחה, למען התורה והיהדות, ולמענם של שומרי התורה ובני התורה. אני מניח שגם אתה מבין זאת היטב וכתבת כן רק לתפארת ההטרלה.

ודפח"ח.

[האמת אדרוש]

דברי הרב זילברשטיין

[בן אליהו]

א) אינני יודע אם הגר"י זילברשטיין שליט"א אמר את מה שייחסת לו, אבל עכ"פ אני בטוח שהפגיעה בכבודו של הגר"ש אלתר שליט"א זעזעה אותו מאד, אלא שידיו וגם ידינו כבולות בעניין, כפי שמובן לכל בר דעת, וכפי שידינו גם היו כבולות בעניין מינויו של אותו פלוני ליו''ר או בכלל לח''כ מטעם הרשימה התורתית.

אני לחלוטין לא מסכים. הידיים ממש לא כבולות. עיין ערך ההתעקשות של ר' גרשון שליט"א מול חסידות בעלזא בעניין הלימודי ליב"ה.

[סגי נהור]

דברי הרב זילברשטיין

אולי אפשר להביא לידיעת הרב שליט"א שהמאפים הנ"ל אינם של חברת אנג'ל, אלא שבעל הקונדיטוריה שילם לחברת אנג'ל כדי ששמה יופיע על בית העסק שלו.

[עזריאל ברגר]

דברי הרב זילברשטיין

אולי אפשר להביא לידיעת הרב שליט"א שהמאפים הנ"ל אינם של חברת אנג'ל, אלא שבעל הקונדיטוריה שילם לחברת אנג'ל כדי ששמה יופיע על בית העסק שלו.

א. אם אינני טועה - הבצקים מגיעים מאנג׳ל.
ב. עיקר המלחמה היא על השם והכינוי, ולא שמוצרי אנג׳ל הינם "איסורי הנאה".

ולגוף הדברים:
א. נהניתי מאופן הכתיבה של הרי"ז, כדרכו הנאה.
ב. האם יש למישהו את ההמשך?

[פלגינן]

כעת נודע שאנג'ל הפסיקה השבוע חלוקת חלות חינם לנזקקים כפי שנהגה כל שבוע באמצעות ארגוני חסד, כך שצודקים לכאורה הרבנים שדיברו על רווח מול תועלת.

(כשלעצמי איני מבין את המחאה. נגד הפוליטיקאים החרדים אי אפשר להפגין, כי כל ניסיון לדיון רציונלי איתם על שאלות של שותפות בנטל נתקלות בסוף באמירה ש"זה מה שגדולי ישראל החליטו לנו". הפוליטיקאים אפוא הם אלו שהעמידו את גדולי ישראל בחזית הפוליטית, ואכן כיום בידיהם מצוי כוח המשפיע על כל המדינה [אני רוצה להאמין שזה אכן בידיים שלהם]. אדם חילוני שמרגיש חוסר צדק משווע בהשתמטות הזאת, אך טבעי, מבחינתו כמובן, שיפגין נגד בתי גדולי ישראל. רשאי כמובן אדם לנהות אחרי זעזועי צייצני הטוויטר ולא לקנות מאנג'ל, כי יו"ר דירקטוריון שלהם מימש את זכותו הדמוקרטית, אבל לטעמי זה לא רציונלי.)

[בוצינא]

במודיעין עילית כבר זמן רב שהחלוקה באמצעות קופת מתן בסתר היא על ידי ברמן

[בברכה המשולשת]

דברים של ידידיה מאיר, שפורסמו אתמול (לא עם הכל אני מסכים, אבל יש בדבריו כו"כ נקודות שלא ראיתי שהובהרו באשכול די הצורך):

ידידיה.pdf

(247.49 KiB) הורד 217 פעמים

[איש_ספר]

אני מניח את השמות והתארים בצד ומבקש לכתוב על המהות.

יש כאן נקודה חשובה מאין כמותה (אולי כבר קדמוני ולא הבחנתי).

אנחנו צריכים לזכור ולשנן לעצמינו, כי הפטור שמקבלים בני הישיבות מהשירות הצבאי, לעולם לא יתישב על ליבם של החילונים. יש לנו סיבות מספיק טובות למה בלתי ניתן להשתתף בשום מסגרת צבאית שאינה אלא בית ספר חילוני, אבל השורה התחתונה, שיש כאן מדינה במצב מלחמה תמידי, שמשלמת בחיי אדם כדי להגן על יושביה, והחרדים לא חלק מהמשחק. כפי שכבר נאמר, אין שום היתכנות שחילוני מצוי ישלים עם המצב הזה, 'ישלים' במובן שיראה את זה כמוסרי וכראוי, ויתר ע"כ, כהנהגה הנגזרת משמירת תורה ומצוות, כזו שאינה ניתנת לויכוח. אין סיכוי שמה שחנן פורת לא הבין, יבין עומר בר לב למשל.

ובכן המצב הזה שההתנהגות שלנו נראית בלתי מוסרית, הוא מצב כואב מאד, אך כנראה בלתי נמנע לאור הנסיבות. אין אפשרות לשרת בצבא ואין אפשרות להפוך את זה למתקבל על דעתו של חילוני מצוי. זהו זה.

כיון שכך, עלינו להרכין את ראשינו. להבין שההישג הזה של פטור מגיוס, אינו מובן מאליו. וכן, אפילו אם פגעו בכבודינו, אין כאן מקום להנהגה כוחנית. גם למי שחושב שכוחניות היא דרך ראויה. לא במקרה הזה. לא בסיפור של הפטור משירות צבאי.

כ"ז היה נכון בעבר ונכון עתה שבעתים, כשחלקים גדולים מבין מקבלי הפטור (ועל צבאם מובילי החרם נגד אנג'ל) עושים הכל כדי להטמע בתוך החברה שסביבם, אם מדובר בבילויים (טיסות קבועות לחו"ל וכו') ואם בשילוב בכל ענפי המשק (דרישה להעדפה מתקנת בחברות ממשלתיות וכו'), וכמובן קבלת תפקידי שררה וכו' וכן בכניסה לאקדמיה וכו'.

מול קבוצת אוכלסיה בעלת אפיונים כאלה, קשה שבעתים להסביר לחילוני המצוי (ולעיתים גם לעצמינו...) למה לא יתנו את חלקם גם בשירות הצבאי.

[ושיא האבסורד זהו הרצון של עסקנים חרדים להשתתף בטקסי יום הזכרון. מי שקצת עוקב אחרי השיח החילוני, יודע כמה הכאב חשוף ומדמם ביום הזה. אני מלמד זכות שהרצון להשתתף מגיע רק ממקומות טובים ומוסריים, אבל מדובר באטימות מוחלטת].

את הטענה הזו, בצורך בהרכנת ראש, ניתן להפנות בצדק גם לגבי מאפיינים מסוימים בהנהגה של הקבוצה המכונה 'הפלג הירושלמי', אמנם 'שבירת הכלים' מול הרשויות, לא מנומקת בשל פגיעה בכבודם או בנוחיותם של בני הישיבות או ברבניהם, אלא משום טענה (שמידת נכונתה אינה מעניינו כאן) לפיה הרשויות מבקשות לגרור את הציבור או את שוליו לתוככי הצבא ומשום כך יש 'לשבור את הכלים'. וע"כ מי שסבור כך, כמובן שאין לצפות ממנו לשיתוף פעולה עם הרשויות בשל טענות מתחום המוסר. ועדיין יש לזכור את מקומינו.

וכעת לגבי ההפגנה, וזה כבר נאמר כאן בסגנון כזה או אחר, אם יפגינו מול ביתו של האדמו"ר מתו"א, התרעומת של חסידיו תהיה מוצדקת, אנחנו מתבדלים, לא חלק מהמשחק, וכו' וכו', ולכן ההפגנה היא פרובוקציה לשמה. אבל כמנהיג רוחני בוחר להיות חלק מהמשחק, שולח נציגים שיש להם השפעה על כל המערכת הפוליטית, אין שום הגיון בטענה שאסור להפגין מול ביתו (כמובן במידה ובדר"א וכו').

ובחזרה לענין הגיוס, לענ"ד גם אוכלסיות מתבדלות לחלוטין כמו תו"א למשל, גם לדידם, הפטור מהשירות אינו מובן מאליו. דעת לנבון שסו"ס הם נהנים משירותי הבטחון ושמירת הגבולות, ואפילו אורח במדינה זרה, יש גבול לשיעור הזמן שהוא יכול לטעון שמשום היותו אורח הוא פטור מצרכי ציבור.

העמדה הזו שהפטור אינו מובן מאליו ויש לנו לקבלו בהרכנת ראש, היתה ידועה יפה לעסקונה החרדית בעבר. בני ארבעים וחמש ומעלה שביננו, זוכרים את התהליך הלא נעים שעברנו על בשרינו בלשכות הגיוס ובבדיקות הגופניות. הדבר עבר בשתיקה גמורה, ואיש מהעסקנים לא העיז להעלות דרישה פומבית לשינוי הפרקטיקה.

בקיצור, קצת ענוה, וקצת מאמץ כן לראות את התמונה המלאה, יועילו לנו הרבה יותר מאשר הליכה עוורת אחרי 'מובילי דעת קהל' שאינם אלא 'יושבי קרנות' (וקרו"ת) במלא מובן המילה.

[פרנקל תאומים]

א) אינני יודע אם הגר"י זילברשטיין שליט"א אמר את מה שייחסת לו, אבל עכ"פ אני בטוח שהפגיעה בכבודו של הגר"ש אלתר שליט"א זעזעה אותו מאד, אלא שידיו וגם ידינו כבולות בעניין, כפי שמובן לכל בר דעת, וכפי שידינו גם היו כבולות בעניין מינויו של אותו פלוני ליו''ר או בכלל לח''כ מטעם הרשימה התורתית.

אני לחלוטין לא מסכים. הידיים ממש לא כבולות. עיין ערך ההתעקשות של ר' גרשון שליט"א מול חסידות בעלזא בעניין הלימודי ליב"ה.

ואני לחלוטין לא מסכים איתך.
ראשית, המהלך מול בעלזא אכן היה לא פשוט ולא רגיל, אבל זה מה שכתבתי לעיל: "מערכות כאלו פותחים רק כאשר ישנו איום ברור על היהדות בכלל או על הנהגת היהדות החרדית בפרט" עכ"ל. עניין הלימודי ליב"ה במוסדות החרדיים עונה על ההגדרה הזאת ללא ספק. וק"ל.
שנית, לא הרי גור כהרי בעלזא (וזה שבח גדול לבעלזא).

באופן כללי, ישנה איזו סוג של הסכמה שקטה ביהדות החרדית, שאף אחד לא מתערב לשני בעניינים התוך חצריים שלו, משום שאם נתחיל להתערב אחד לשני ונפצח במלחמות עולם חוג מול רעהו בכל פעם שיראה לנו שחוג מסויים נוהג אשר לא כדת, חרב איש תהיה באחיו ויקיץ הקץ על היהדות התורתית (חלילה וחלילה).
מלבד במקרים בהם ישנו איום אמיתי על כלל היהדות או על הנהגת היהדות החרדית, כנ"ל, וזה כבר נתון לשיקול דעתם של החכמים ולאופי הנהגתם.

[צופה_ומביט]

הפטור שמקבלים בני הישיבות מהשירות הצבאי, לעולם לא יתישב על ליבם של החילונים. יש לנו סיבות מספיק טובות למה בלתי ניתן להשתתף בשום מסגרת צבאית שאינה אלא בית ספר חילוני, אבל השורה התחתונה, שיש כאן מדינה במצב מלחמה תמידי, שמשלמת בחיי אדם כדי להגן על יושביה, והחרדים לא חלק מהמשחק. כפי שכבר נאמר, אין שום היתכנות שחילוני מצוי ישלים עם המצב הזה, 'ישלים' במובן שיראה את זה כמוסרי וכראוי, ויתרה ע"כ, כהנהגה הנגזרת משמירת תורה ומצוות שאינה ניתנת לויכוח.

אולי יעזור לחילונים להבין אותנו אם נמשיל את מצבנו להתנגשות של הצבא עם הדת שלהם. למשל, מצב היפותטי שבו הצבא אינו בנוי באופן שמתאים לאנשים להט"בים [סליחה על הביטוי, אבל אין לי ברירה]. ובאופן מובנה, חד משמעי, לא מאפשר להיות חלק ממנו אם אתה להט"ב.
אה, שכחתי, זה לא כ"כ היפותטי. כבר עשו שינויים דתיים כאלה בצבא, גם על חשבון פגיעה במקצועיות שלו: הכנסת נשים לתפקידים קרביים שהן - ככלל - לא מתאימות אליהם ו/או המתח המגדרי פוגע בתפקוד המקצועי.
אז מסתבר שיש דתות שהצבא משנה את עצמו בגללן, מתאים את עצמו אליהן, אבל זה רק אם הדת הזו היא דת החילוניות.
אז צר לי, שלא יטענו לנו טענות על "כל יושביה".
אם הטענה היא שהצבא מגן על כל יושבי המדינה - למה בנו אותו באופן שאינו מתאים לכל תושבי המדינה? למה לא מאפשרים לחלק מיושבי המדינה לשרת בצבא בלי לוותר על שום דבר מאמונתם ואורחות חייהם? כשם שכאזרחים הם רשאים וזכאים לחיות כרצונם ואמונתם - כך גם בצבא הם ישרתו אם יאפשרו לו לחיות בו כרצונם ואמונתם.
והצבא יכול להתאים את עצמו, אם הוא רק ירצה. בכל מיני סוגי מסגרות ותפקידים, כולל קרביים.
הציבור החרדי ישמח אז להשתתף בצבא, יש לנו מספיק כאלה שזה יעשה להם יותר טוב מאשר היכן שהם כיום. ומעולם לא היתה מציאות של עם יהודי שומר הלכה ריבון בארצו שלא היה בו צבא כפשוטו.
את החלק של "שיוויון בנטל עסק התורה והמצוות" [דהיינו שאנחנו ממלאים גם עבור החילונים את התפקיד הזה] אי אפשר להכניס למשוואה - כי כאן עסקינן במה החילונים יכולים וצריכים להבין גם לשיטתם, ולא בטענות מבוססות אמונה חד-צדדית.

במילים אחרות:
אני מסכים ש-

אין שום היתכנות שחילוני מצוי ישלים עם המצב הזה, 'ישלים' במובן שיראה את זה כמוסרי וכראוי, ויתרה ע"כ, כהנהגה הנגזרת משמירת תורה ומצוות שאינה ניתנת לויכוח. ובכן המצב הזה שההתנהגות שלנו נראית בלתי מוסרית, הוא מצב כואב מאד, אך כנראה בלתי נמנע לאור הנסיבות. אין אפשרות לשרת בצבא ואין אפשרות להפוך את זה למתקבל על דעתו של חילוני מצוי. זהו זה.

אבל זה לא מסיבות צודקות וענייניות, כי לזה יש תשובה מאד ברורה ופשוטה כנ"ל, אלא מסיבה של הטיה דתית חד-צדדית. לאמר: החילוני מכיר רק בדת שלו ולא בדת שלנו. כל מה שהוא עושה ומוכן עבור הדת שלו - הוא לא עושה ולא מוכן עבור הדת שלנו. כל מה שמוצדק אצלו מחמת הדת שלו - לא מוצדק אצלו מחמת הדת שלנו. ועל כך נטושה המערכה: מאי סומקא דת דידך מדת דידי, למצער.
אם לא נעמוד על הדת שלנו כפי שהוא עומד על שלו - נכנענו במלחמה בין-דתית, לא נכנענו לטענה "מוסרית" ולא "פרקטית", אלא הודינו שהוא יכול להתייחס לדת שלנו כפי שלנו אסור להתייחס לדת שלו.

לכן, אם כבר לדבר על "לדעת את מקומנו" זה לכאורה רק משום חשבון הרוב והמיעוט, שהם הרוב ובעלי הכוח ואנחנו המיעוט וחלושי הכוח, שהוא החשבון שעשו יהודים כל השנים בגלות בין זרים. העניין הוא שהמאזן הזה הולך ומשתנה כל הזמן, החרדים כבר לא כזה מיעוט ולא כאלה חלושי כוח.

אין בדבריי שום תמיכה בהפגנות כוח, בטח לא כשאלה באות מיושבי קרנות.
זה כמובן דבר שצריך שיקול דעת של גדולי ישראל בלבד.
אני מגיב רק לדברים שכתב הרב איש ספר - ורק בנקודה הזו שציטטתי.

[פרנקל תאומים]

העיקרון של דברי הרב אי''ס אמת ויציב נהיר ובהיר (ובהחלט מפתיע בייחס להשתייכות שלו), אבל עם המסקנות הספציפיות יש מה להתווכח, בין השאר משום שהכא לא מיירי בהתקוממות חילונית ספונטאנית מתוך מרמור על עניין הגיוס, כ"א במסע מתוזמר ממומן ומתוקשר של "אדוני הארץ" קרי- המיעוט השמאלני הפרוגראסיבי, שמטרתו הדחת הימין מהשלטון או לכה"פ חסימה מוחלטת (בדרכי אוון) של מימוש מדיניות הימין. וברשעותם כי רבה הם משתמשים בעניין הרגיש של הפטור מגיוס לחרדים כדי ללבות את המלחמה האלימה שלהם בשלטון הרוב. אנחנו לא המטרה כאן, אנחנו רק השטיח שעליו יש לדרוך ועליו יש לקפץ בכל הכח כדי לחנוק את שלטון הימין השנוא בענן האבק שיצטבר ויתתמר עד הרקיע.

מלבד זאת, אם אכן היתה הפגנה מוכוונת וממוקדת נגד גדול הדור (יהיה מי שיהיה), בהחלט עלינו למחות מחאה גדולה, וזה לא משנה אם הוא "בחר להיות חלק מהמשחק" או שלא, וזה לא עניין של מותר להם או אסור להם, בכל מקרה הכל שרויים להם, אלא שאנו מוחים על כבוד התורה. גם הם מזילים דמעות תנין על הפגיעה בכבודו המפוקפק של המשיח שלהם (אה"ב), ו"מזדעזעים" עמוקות מכך שמפגינים מול ביתו של ישיש מופלג בן 86..

במקרה דנן, אני לא יודע אם אכן היתה כאן הפגנה מוכוונת נגד מרן הגרי''ג שליט''א, או סתם פרובקציה מול פוניבז', בכל מקרה ההשתתפות של הציבור במחאה היא סוג של רמז כלפי השמאל, אל תמתחו את החבל יותר מדי, ועם כל הכבוד למלחמה שקידשתם נגד נתניהו והימין, נא לרדת לנו מהווריד. וכן, הם יודעים היטב שיש לנו כח צרכני, מותר לנו להזכיר להם את זה. אולי לא באופן שיטתי, אבל פה ושם יש מקום להשתמש בכלי הזה.



לעניין הטקסים, דומני שבעבר היתה ביקורת חילונית על כך שנציגים חרדיים לא משתתפים בטקסי הזיכרון למיניהם, בבחינת "לא זו בלבד שהם לא משרתים בצבא, אלא שהם אף לא מכבדים את זכר הנופלים". כך שאדרבה ואדרבה, למטבע הזה יש שני צדדים גם בעיניים חילוניות.
בכל אופן, זה לא נוגע למה שהתרחש בשנה זו, השתא הסיפור היה הדרת כל נציגי הממשלה מהטקסים במסגרת המסע המרושע והמושחת של הדה-לגיטמציה הטוטאלי לממשלת שלטון הרוב שהעיזה לנסות "לגנוב" להם את המדינה שרשומה על שמם בטאבו. אלא שכנ"ל הם השתמשו בעניין הגיוס כדי ללבות את האש אצל ההמון הנבער (תרתי משמע). אבל דומני שהנציגים החרדים באמת לא שיחקו לידיהם ונמנעו מלהגיע לטקסים.

[פרנקל תאומים]

עוד הערה צדדית מעניין לעניין באותו עניין:
בינינו, מלבד העובדה שאנו סבורים כי בני התורה פטורים משירות צבאי, וכי שירות צבאי עשוי לנתק לא מעט מבני הנעורים מהאידיאל הגדול של דביקות בלימוד התורה אותו אנו מתאמצים להנחיל לצפיעינו, מלבד כל זאת, הרי הטעם העיקרי של ההסתייגות שלנו מהשירות הצבאי היא כפי שכתב לעיל הרב אי"ס, שהצבא הוא מסגרת חילונית, ולשלוח בחור צעיר לצבא זה כמו לשלוח את הבן שלנו לבית ספר חילוני, או לכל היותר לממ''ד.. ומן הטעם הפשוט הזה גם נער שאינו עוסק בתורה אנחנו לא מעוניינים שיתגייס לצה''ל, אלא שגדולינו סברו (מן הטעמים שציין אי"ס ועוד) שא"א "ללכת על כל הקופה" ולכן לא בקשו פטור גורף לכל המעוניין, כ''א רק התחננו על "תן לי יבנה וחכמיה". וזה נכון שהצלת יבנה וחכמיה היא צורך קריטי של היהדות הנאמנה, אבל כאמור, בנוסף, זה גם סיפור כיסוי. ובשביל אלה שלא למדו בישיבה והצבא גייס אותם בעל כורחם, עשינו מאמצים שישרתו במסגרת המותאמת ביותר שאפשר להשיג עבורם מבחינה דתית, אבל אין ספק שזה היה "בדיעבד" ומפני ההכרח.

דא עקא, שהמגזר הכללי לא באמת מודע לכל זאת, מפני שהסיפור הרשמי שאנו מוכרים להם (והוא אמת כנ"ל, אבל לא כל האמת) הוא רק סיפורם של בני הישיבות והשירות הצבאי שנדחה מפני לימוד התורה. וכיום, לאור המסה הגדולה שלנו בלעה''ר, זה מקומם אותם אולי יותר מבעבר. אולי הגיע הזמן שנספר להם את כל האמת?

[סגי נהור]

דברי הרב זילברשטיין

אולי אפשר להביא לידיעת הרב שליט"א שהמאפים הנ"ל אינם של חברת אנג'ל, אלא שבעל הקונדיטוריה שילם לחברת אנג'ל כדי ששמה יופיע על בית העסק שלו.

א. אם אינני טועה - הבצקים מגיעים מאנג׳ל.
ב. עיקר המלחמה היא על השם והכינוי, ולא שמוצרי אנג׳ל הינם "איסורי הנאה".

א. זה אינו.
ב. מלחמה כנגד יהודי יר"ש בעל מאפייה, מאחר שהוא נושא משנים קדמוניות את השם אנג'ל?
[הנושא אינו מצדיק המשך הדיון, ולכן אעצור כאן]

[דרומי]

בגמרא מסופר על אותו כהן שניסך על רגליו וכתגובה ספונטנית "רגמוהו כל העם באתרוגיהם".

מעניין מאוד איך היו מנתחים החכמים דכאן מעשה נורא זה.

עכ"פ נמצאנו למדים שמאז ומתמיד היו בעם ישראל ובציבור החרדי אנשים "פרימטיביים" שמרשים ללב שלהם לדבר פה ושם, ולא חושבים אלף פעם לפני כל מעשה שבא להם בספונטניות.

וגם אני ממליץ לקרוא את דברי ידידיה מאיר שהועלו כאן לעיל, שכרגיל יודע לנסח היטב את מה שכולם מרגישים ומבינים.

[צופה_ומביט]

ובחזרה לענין הגיוס, לענ"ד גם אוכלסיות מתבדלות לחלוטין כמו תו"א למשל, גם לדידם, הפטור מהשירות אינו מובן מאליו. דעת לנבון שסו"ס הם נהנים משירותי הבטחון ושמירת הגבולות, ואפילו אורח במדינה זרה, יש גבול לשיעור הזמן שהוא יכול לטעון שמשום היותו אורח הוא פטור מצרכי ציבור.

לכאורה החוגים האלה טוענים, כהשקפה ו/או תפיסה היסטוריוגרפית, שכל הצרות והאויבים שבאים עלינו בשבתנו כאן הם רק בגלל הציונות ו/או החילונים.
לדידם - אל תבנה כאן מדינה ציונית / אל תהיה חילוני - ולא יהיו כאן צרות כאלה, ולא נצטרך אותך שתגן עלינו מפניהן.
קצת כמו פרוטקשן.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

שאלתי את אחד מבני משפחתי, מתנחל מובהק, איך הם מסתכלים עלינו. האם מסתכלים עלינו כקבוצה בעלת ערכים שונים, שאנחנו מוכנים למסור את נוחיותינו עליה, או סתם משתמטים שלא רוצים לשרת ומוצאים תירוץ אי איפוא בגמרא שלנו. הוא דתי שומר תורה ומצוות, אבל גם לאמי. הוא ענה לי, "אצלינו זה זכות גדול לשרת בצבא, ולא רוצים לכפות על אף אחד לשרת. מי שלא בוחר בזכות הזה, שלא יבא". בקיצור, לא ענה על השאלה. הוא גם אמר לי שהחרדים הם לא כ"כ בתחום הראייה שלהם, הם שונאים את השמאל וכל החצים מופנים שמה. אני לא יודע איך זה אצל החילונים, האם חושבים שאנחנו פשוט עצלים, או שחושבים אותנם כפרימיטיביים וחשוכים מאחורי הדת, אבל נאמן לערכי עצמם. צריכים להזהר מאד בזה, שאם אנחנו 'משתמטים' מהצבא, לפחות נראה פנים מוסריים בשאר ההנהגות.

עכ"פ, זה די ברור שאיש ספר צודק, וטענות צופה ומביט אינם במקום. אם אכן הצבא כשלה באי הבנת דרכי החרדים, ואם אכן האשמה היא על צווארם, למה אין אנו נלחמים ע"ז? אם החרדים היו מבינים שיש טענה מוסרית שעליהם להשתתף בצבא, היה להם להשתדל על זה כמו שמשתדלים על הפרדת נשים וגברים באירועים שלהם. לא נוכל להתחבא מאחורי תביעה שכנגד שגם הם בלתי מוסריים, או שהיה להם להנהיג אותנו במסוריות.

והייתי מוסיף על טענת איש ספר שלא רק שהם לא יבינו מעולם את הטענה שלנו, אלא שכך זה אמור להיות. עם הארץ אינו מכיר את התורה, וא"א לו להכיר את התורה, ואין לו את הכלים להכיר את התורה. וכן הוא בינינו לבין ת"ח גדולים. אברך רגיל כלפי הת"ח המובהק הוא כמו ע"ה לגבי הלומד תורה, והוא אינו מסוגל להבין את החשבונות והרקע להחשבונות שלו. ככה זה. ככל שננסה להסביר להרחוב הקלוקל למה אנחנו זקוקים לדיחוי, נוריד את הרמה של עצמינו ע"י ההתעסקות בטענות הבל. אנחנו נתחנן אליהם להניח אותנו לחיות, אבל לא רק שא"א אלא שאסור אפילו לנסות להסביר להם הגיונית למה לפטור את לומדי תורה משירות.

[צופה_ומביט]

בתגובה למה שכתבתי לעיל אודות טענת ה"מראית עין לא מוסרית" בכך שאיננו משרתים בצבא, קיבלתי באישי:

יש לחדד עוד משהו:

הסיפור כלל איננו בטחוני. ע"מ לשמור על בטחון מדינת ישראל ואזרחיה די בצבא מקצועי ואין צורך בגיוס כל הנוער. לא כ"ש שא"צ בגיוס החרדים, והצבא אינו צריך אותנו ואף לא רוצה אותנו כלל. מדובר אך ורק בשאלה חברתית (ר"ל, מדוע רק החילונים נדרשים לתרום את שנותיהם הצעירות למען המדינה ולא החרדים) ולא בשאלה בטחונית. אז קודם כל, מדוע לא תופנה שאלה זו גם כלפי הציבור הערבי הענק (שנהנה ממשאבי המדינה ולא תורם לה כלל, גם לא באמצעות הצלה, זק"א, עזר מציון, יד שרה ומתנת חיים)? מדוע לא יידרש ציבור זה להשתתף בתרומה לחברה ע"י שירות לאומי וכדומה? ומכאן, שההפגנות והמחאות כנגד החרדים (ובעיקר הכוונה למנהיגי ומובילי דעת הקהל בפוליטיקה, בתקשורת וברשתות וכו', ועל כולם 'גיבור מערכות ישראל' לפיד שהקים ממשלה יחד עם הערבים וניסה לחוקק חוק גיוס לציבור החרדי תוך הבטחה לח"כ ערבית ממר"צ שזה לא יופנה כלל כלפי הערבים!) מקורם בשנאת חרדים וצביעות ואין הם יכולים להתכסות בטענה כאילו מדובר במאבק ענייני שנובע מכאב רגשי לגיטימי.
(נקודה זו הבהרתי לקבוצת חילונים, שהתעתדו להצטרף על צבא קבע, שהתארחו אצלי בבית במסגרת סיור היכרות עם החרדים, ולא היה ביניהם מי שיחלוק ע"ז.)

שנית, בסופו של דבר הגיוס הכללי נובע רק מאידיאל צבא העם, ולא מצורך בטחוני אמיתי, וא"כ מהיכי תיתי לכפות עלינו אידיאל חילוני, ומאי חזית שהוא יגבר על האידיאל החרדי של לימוד התורה המגן על הארץ? במקום להפגין נגדנו בטענות על אי השוויון יואילו נא להפגין נגד הממשיכים לקבע את אידיאל צבא העם ויקראו לביטולו ולבניה של צבא מקצועי, קטן, חכם ויעיל.

יש להאריך עוד בהסברת הדברים, אך די בזה לחכם.

[הפצת המעיינות]

בקיצור כמו שכתב איש ספר
"כפי שכבר נאמר, אין שום היתכנות שחילוני מצוי ישלים עם המצב הזה, 'ישלים' במובן שיראה את זה כמוסרי וכראוי, ויתרה ע"כ, כהנהגה הנגזרת משמירת תורה ומצוות שאינה ניתנת לויכוח. אין סיכוי שמה שחנן פורת לא הבין, יבין עומר בר לב למשל."

ולא יבינו את כל הפלפולים העמוקים שנכתב למעלה

[צופה_ומביט]

בקיצור כמו שכתב איש ספר
"כפי שכבר נאמר, אין שום היתכנות שחילוני מצוי ישלים עם המצב הזה, 'ישלים' במובן שיראה את זה כמוסרי וכראוי, ויתרה ע"כ, כהנהגה הנגזרת משמירת תורה ומצוות שאינה ניתנת לויכוח. אין סיכוי שמה שחנן פורת לא הבין, יבין עומר בר לב למשל."

ולא יבינו את כל הפלפולים העמוקים שנכתב למעלה

א. לא פלפולים עמוקים, דברים פשוטים וברורים. [לא צריך להיות רק ציני תמיד].
ב. הרי את זה אמרתי בעצמי, אבל רק הסברתי מדוע זו לא סיבה "לדעת את מקומנו".
כי אין פה שום טענה מוסרית - גם לשיטתם.
מכאן זה רק שאלה האם החילוני גורס אותנו כדת לגיטימית או לא, ובזה, כמובן שאם נלך רק לפי מה חילוני יבין או לא יבין - אבדנו.
השיקול היחיד הוא הרוב-מיעוט / חזק-חלש, וכפי שכתבתי לעיל.
בקיצור, הכל כמו שנאמר כבר לעיל, ולא חידשת שום דבר בתגובתך.

[מעט דבש]

למה החרדים לא מתגייסים לצבא?

[צופה_ומביט]

עוד קיבלתי באישי:

יש עוד משפט קצר שהרבה חילונים מבינים אותו: "אם הצבא היה מורכב רק מחרדים היית מסכים לשלוח את הבן שלך אליו?" ...

ואוסיף:
אני מכיר כמה אנשים שעוסקים בנושאי הידברות חרדים-חילוניים והיכרות לציבור החילוני עם הציבור החרדי ואורחות חייו ערכיו ותרבותו וכו' [בעיקר לחילונים אנשי מפתח ובעלי תפקידים וכו', שלהם יש מעגלי השפעה רחבים או עתידיים, ובכלל זה בכירים באקדמיה ומפקדי צבא], וכמעט בכל מפגש כזה עולה הנושא של שירות החרדים בצבא - ותתפלאו, אבל כאשר הדו-דיח הוא נורמלי, ומסבירים להם את התשובות, מתוך הבנה גם לתחושות שלהם מהיכן באות וכו' - הם מקבלים את התשובות, ובענק. לפחות מבינים שיש כאן שני צדדים ולצד החרדי יש "קייס" מוצק בעניין. ממש לא כמו שמדמיינים יושבי אוהל שלא התנסו בשיח הזה. וקיצרתי.

[דרומי]

הרב ליטוואק היקר, שאלה אישית:

האם נסעת פעם עם נהג מונית בתוך ארצנו הקדושה?