לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

[דוד4]

ובכל זאת נראה לי שחשוב להבהיר שהמשכילים שדנו ורבו על אישיותו של ריא"מ עשו כן בעיקר על סמך החיבורים המפוקפקים 'מגן וצנה' ו'קול סכל' שפורסמו ע"י אנשים מפוקפקים בעצמם, ועדיין אין כל הוכחה עובדתית לבעלותו של ריא"מ עליהם. כמדומני שעד דורנו אנו לא התחשבו חכמי התורה עם פרסומים אלו

ולהזכיר כי גם ה"ארי נוהם" נדפס לראשונה רק מאתיים שנה (!!!) אחרי הסתלקותו, והמדפיס עצמו מפוקפק בעצמו כנ"ל, וכוונתו מפוקפקת בוודאי וכו'. אם כן איך נתפוס דברים כנגד ריא"ם על סמך חיבורים הנדפסים לאחר מותו בשמו, בשעה שכל הספרים שנדפסו על ידו בחייו נתקבלו בתפוצות ישראל.
ואם כי לא נעלמה מאתי ההתייחסויות של הרמח"ל או של החיד"א להספר הנ"ל (שעדיין לא נדפס), עדיין צריך לדעת מה היה לפניהם ומה הדפיס לפנינו אותו יוליוס פירסט...
ויש עוד להאריך, ודי בזה לע"ע.

[מה שנכון נכון]

ולהזכיר כי גם ה"ארי נוהם" נדפס לראשונה רק מאתיים שנה (!!!) אחרי הסתלקותו, והמדפיס עצמו מפוקפק בעצמו כנ"ל, וכוונתו מפוקפקת בוודאי וכו'. אם כן איך נתפוס דברים כנגד ריא"ם על סמך חיבורים הנדפסים לאחר מותו בשמו, בשעה שכל הספרים שנדפסו על ידו בחייו נתקבלו בתפוצות ישראל.
ואם כי לא נעלמה מאתי ההתייחסויות של הרמח"ל או של החיד"א להספר הנ"ל (שעדיין לא נדפס), עדיין צריך לדעת מה היה לפניהם ומה הדפיס לפנינו אותו יוליוס פירסט...
ויש עוד להאריך, ודי בזה לע"ע.

האוטוגרף לפנינו (או עכ"פ כת"י שהיה בידי ריא"מ, ראה ריצ'לר באסופות המצויין שם).
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... base=NNL01

[גביר]

ייתכן שיש שמועה שהוא לא אוחז ממנו כיוון שהתבטא כמה פעמים על קטע מסוים בספורנו (דברים לג ט) שהוא נגד ההלכה (דמתו בניו מחמת מילה) וממילא א"א לפרש כך. אבל לומר ש"הוא לא אוחז" ממנו זה הפך האמת, שטות ושקר גמור והוצאת ש"ר).

יש בספורנו, שאיסור לקיטת המן בשבת הוא משום קוצר. חכ"א שלח את דבריו לאבנ"ז וככה"נ פלפל בדבריו מצד הדין. האבנ"ז משיבו: וע"ד הספורנו התמוהים אין אחריות דבריו עלי...

לא כל מי שלימד כמרים הופך לאפיקורוס

והבחור יוכיח.

על אודות דברי הספורנו הנ"ל יעוין כאן:
https://orot.ac.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D ... 7%A8%D7%94

על אודות חיבור מחזות גם בידי יראים ושלמים מקרב חכמי איטליה יעוין כאן:
https://safranim.com/%D7%92%D7%9C%D7%99 ... 99-%D7%94/

[פלוריש]

על אודות דברי הספורנו הנ"ל יעוין כאן:
https://orot.ac.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D ... 7%A8%D7%94

מה המקור להנחת היסוד שהמן התגשם על הקרקע ולפיכך המלקטו תולשו ממקום חיותו? האמנם החל תהליך ריקבון מרגע הליקוט?

[גביר]

יעוין ברמב"ן שם.

[לבי במערב]

הכל טוב ויפה, אבל סברא מושכלת היא, שאם אדם מביא לבית הדפוס חיבור ומספר בהקדמתו כי הוא נכתב ע"י חכם פלוני במקום פלוני, ואנו מוצאים כי כי אין החיבור יכול להיות מתאים לחכם למקום ולזמן שיחס להם את החיבור, הרי אין לנו להרחיק לכת ולחפש את הכותב מעבר לים, ומן הסתם המביא לבית הדפוס הוא הוא המחבר. ויש דוגמאות רבות לכך.

מענין לענין, טענה זו ממש עומדת לימין דעת הספר 'ארי נוהם'...

ואולי יש להמליץ בכגון דא: "כל הפוסל במומו פוסל"

[לבי במערב]

[טעות גמורה; וא"י היאך נשתרבבה ממקלדתי(?)].

[גביר]

בספר תרומת הקודש, לרבי חביב טולדנו [מחכמי המערב מלפני כמאתיים שנה, עבר לליוורנו שבאיטליה ושם פעל], המכוון בעיקרו נגד י.ש. רג'יו ומעט כנגד שד"ל, ישנה גם ביקורת על ריא"ם. מהדורה חדשה של הספר נמצאת באוצר -
https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?198226&

[גביר]

ובכל זאת נראה לי שחשוב להבהיר שהמשכילים שדנו ורבו על אישיותו של ריא"מ עשו כן בעיקר על סמך החיבורים המפוקפקים 'מגן וצנה' ו'קול סכל' שפורסמו ע"י אנשים מפוקפקים בעצמם, ועדיין אין כל הוכחה עובדתית לבעלותו של ריא"מ עליהם. כמדומני שעד דורנו אנו לא התחשבו חכמי התורה עם פרסומים אלו

ולהזכיר כי גם ה"ארי נוהם" נדפס לראשונה רק מאתיים שנה (!!!) אחרי הסתלקותו, והמדפיס עצמו מפוקפק בעצמו כנ"ל, וכוונתו מפוקפקת בוודאי וכו'. אם כן איך נתפוס דברים כנגד ריא"ם על סמך חיבורים הנדפסים לאחר מותו בשמו, בשעה שכל הספרים שנדפסו על ידו בחייו נתקבלו בתפוצות ישראל.
ואם כי לא נעלמה מאתי ההתייחסויות של הרמח"ל או של החיד"א להספר הנ"ל (שעדיין לא נדפס), עדיין צריך לדעת מה היה לפניהם ומה הדפיס לפנינו אותו יוליוס פירסט...
ויש עוד להאריך, ודי בזה לע"ע.

לאישוש היחוס של ארי נוהם יעויין בנימין קלאר, מחקרים ועיונים, תל אביב תשי"ד, עמ' 378-357 בתוך הדברים שם גם דיון על דמותו המורכבת של ריא"ם.

[איש_ספר]

[ספרו של ר"ב קלאר הי"ד יעלה בקרוב למקוון].

[לבי במערב]

. . תח"י הרד"צ הילמן הי' חומר חדש בנוגע לאשכול, אלא ששמעתי ממנו שכ"ז שר' ישכר מאיר (נו"ן) בין החיים (לאוי"ט) אין בדעתו לפרסמו. כך מונח בזכרוני ששמעתי ממנו.

שמא נזכה לאורו, אחר עלותם לחיי עולמים?

[יבנה]

ספר צמח צדיק הוא עיבוד של ספר מוסר נוצרי שנעשה בידי רבי יהודה אריה די מודינה, שהיה, כידוע, דמות מורכבת למדי, הדברים שמביא החיד"א מופיעים שם בפרק יז [ווילנא תרטו עמ' 36] ישנו כאן: https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6594&. הבאת דבריו בידי רבנו החיד"א ובכלל יחסם של גדולי ישראל לריא"ם הם, לענ"ד, נושא לדיון רחב ומעמיק בפני עצמו. קצת על כך יעוין כאן [חלק ד של המאמר ושם הערה 15]
http://asif.co.il/download/asif%202/asi ... 03/1%20(17).pdf

בלינק שרשמת מופיע כיתוב שהדף שבקשת אינו קיים. התוכל לציין שם המאמר ומחברו?

הלינק המתוקן הוא http://asif.co.il/download/asif%202/asif%202%203/1%20(17).pdf

[אשרי יושבי ביתך]

אני רואה שהרבה מצטטים מדברותיו בפירוש 'הבונה' על העין יעקב, האם זה משום שלא ידעו מיהו המחבר ולפולמוס אודותיו, או שמא כיון שפירושו זה התקבל ונדפס בע"י מהדורת וילנא, א"כ קיבל כביכול 'הסכמה' והתקבל בעם ישראל?

[ציטרון]

ואולי, אולי יש אפשרות שלישית, שהתייחסו לגופם של דברים, ופחות למי הדובר. מה דעתך ?
מעבר לכך, כל מי שקרא על ריא"ם במבול החומר שנכתב עליו, ויודע את מקומו בין חכמי דורו/דורותיו, מבין שהוא מאד יוצא דופן ואין לתמוה על היחס החיובי לתורתו.

[אליהו חיים]

כשכתבתי שרק בדורנו פקפקו באישיותו של ריא"מ התכוונתי רק על חכמי התורה אשר על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע. כמובן שלא התכוונתי כלל להביא בחשבון הערכתם של המשכילים - אם לחיוב אם לשלילה (ובדואי לא כאלו שהם עצמם נחשדים בכפירה בתושבע"פ ובהכחשת מגידיה - החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו!). ובכל זאת נראה לי שחשוב להבהיר שהמשכילים שדנו ורבו על אישיותו של ריא"מ עשו כן בעיקר על סמך החיבורים המפוקפקים 'מגן וצנה' ו'קול סכל' שפורסמו ע"י אנשים מפוקפקים בעצמם, ועדיין אין כל הוכחה עובדתית לבעלותו של ריא"מ עליהם. כמדומני שעד דורנו אנו לא התחשבו חכמי התורה עם פרסומים אלו, אבל הייתי מנחש שהגר"ש פישר אמר מה שאמר על סמך אלו החיבורים.

דברי ה'ציץ אליעזר' נראים לי די מופרזים, ובלא"ה אין בכחם להוציא מחזקתו מי שייחד הרחיד"א בשבילו ערך מיוחד בשם הגדולים אשר בארץ (ופוק חזי של'המדקדק הגדול' ר"א הבחור לא ייחד ערך במערכת הגדולים, ונדמה לי שרק עשה ערך לספרו במערכת ספרים 'טוב טעם' כדי לחלוק עליו, ולכן לא הזכיר ספרו המפורסם שעל שמו נקרא למרות שהוא נזכר על ידו בשאר ספריו כמה פעמים). ומה שהביא שם מהרב גידולי תרומה והרב דבר שמואל - פשוט שאין לראות בהתנגדות לפסקים מסויימים - תהיה חריפה ככל שתהיה - כקביעה שכותב התשובות הינו כופר (מה גם שאנו יודעים בלא"ה שלהרב גידולי תרומה היה יחס חיובי כלפי ריא"מ).

אגב הנכתב באשכול הזה בימים אחרונים עברתי קצת על האשכול, ואני לא מבין מה הולך כאן, וכן בהמשך האשכול, שחוזר וניעור כמה פעמים שלא מצאו אלא מגדולי דורינו המתנגדים לו והרי ה'מגן וצינה' נתחבר ע"י הגאון ר' יצחק אייזיק חבר זצ"ל פה שלישי להגר"א בביקורת חריפה כנגד הריא"מ וחיבורו ארי נוהם, ועובר פרט אחר פרט לסתור דברי 'המלגלג', וגם על ספרו 'הבונה' כתב בהקדמת ההתנצלות 'החציף לדבר קשות יענה עזות נגד אבא בר מניומי וכו', (וזה נוגע למי ששאל לאחרונה בענין זה בפורום) וכאן כתב ש'מגן וצינה' חיבור המפוקפק לצד זיכוי ה'ארי נוהם', מה הולך כאן? מישהו יכול להסביר לאיש הדיוט כמוני.

[צופה_ומביט]

ריא"מ בעצמו חיבר [או שרק מיוחס לו, כפי שטענו לעיל] ספר בשם "מגן וצינה" נגד טענות אריאל אקוסטה [עיין ויקיפדיה].
ולגבי ארי נוהם [ג"כ] הטענה שלא הוא חיברו.

[אליהו חיים]

ריא"מ בעצמו חיבר [או שרק מיוחס לו, כפי שטענו לעיל] ספר בשם "מגן וצינה" נגד טענות אריאל אקוסטה [עיין ויקיפדיה].
ולגבי ארי נוהם [ג"כ] הטענה שלא הוא חיברו.

הגריא"ח זצ"ל בהקדמת ספרו כותב 'והדפיסו ספר הנקרא בשם 'ארי נוהם' אשר מאת ר' אריה די מודינא' וכו', ובהתנצלות לפני הקדמה הנ"ל כותב הגריא"ח 'ובאמת פג לבי מלהאמין שהחיבור הזה יצא מידי ר"י דמודינא הניצב פתח השער שם, עד אשר ראו עיני את הדברים שכתב בספרו על עין יעקב הנקרא בשם בונה וכו'.
ונמצא דאלו הטוענים שלא הוא חיברו חולקים על הגריא"ח זצ"ל,
ואולי הגריא"ח לא הכריע לחלוטין מפני שקוראהו אח"כ בכל ספרו 'המלגלג' וכותב עוד בהקדמה קצת התנצלות ולימוד זכות על הריד"מ 'כי בשגגה דיבר מה שדיבר וכו' ולא עליו אני כועס כי אם על המלגלג אני כועס, ומשמע כאן דמודה דלא הוא בעצמו חיברו.
אך בתוכן הפרקים שם 'פרק ראשון - דברי הקדמה על דבר הספר ארי נוהם שחיברו ריא"מ אשר הרבה לדבר בחירופים וגידופים על דברי הראשונים על ספר הזוהר ועל האריז"ל'

[גביר]

שמעתי או קראתי פעם, איני זוכר היכן, שהיו שדנו את ריא"ם לכף זכות שחיבר את 'ארי נוהם' עקב השימוש שעשו הנוצרים בקבלה.

[לבי במערב]

מרשימות הרשמ''מ שניאורסאהן - 'תשורה' וואגעל־הוס (י' אדר תשע''ג) ע' 13.png (19.65 KiB) נצפה 1155 פעמים

[מעיין]

זה אינו מדויק כלל, אין כאן אריה שואג אלא 'ארי נוהם'. [יש גם קול סכל, ומענות שאגת אריה]
ונגד זה יש 'אימת מפגיע' (אליהו בן אמזוג) כמליצה מגמ' אימת מפגיע על ארי וגם 'מגן וצינה' מהגאון ר' יצחק אייזיק חבר, וגם 'מלחמת משה' מהרמח"ל.
ואם אמת שמשך בכתפיו אפשר היה מפני שאין זה אמת

[עתניאל בן קנז]

מרשימות הרשמ''מ שניאורסאהן - 'תשורה' וואגעל־הוס (י' אדר תשע''ג) ע' 13.png

אמינותם ודיוקם של סיפורי ר' יוסל שינברגר ידועים
(ראה ערך 'עולמות שחברו', והסיפורים שפורסמו ע"י חתניו ר' מנדל גרליץ (ירושלים של מעלה) ור' מנדל משי זהב (יידישער ליכט).
ולכן התייחסות לסיפור זה, צריך להיות בהתאם
ובמיוחד שהוא בעצמו סיפר זאת...