◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

[זיז שדי]

גם אם נכתב על זה מאמר באחד מכתבי עת או מחקר אודה מאוד.

יש כמה, ראה ערכו במילון TDOT. (הסברה הרווחת במחקר היא שזאת אטימולוגיה עממית.)

נראה שאתה סבור שיש לכל אדם מישראל את המילון הזה

[זיז שדי]

וכדו' אם אני טועה אולי תזכירו לי,
שמא מלכי צבאות ידודון??? ע"פ דרשת חז"ל?
ושוב אם יש למישהו ראיה לכאן או לכאן אודה מאוד. גם אם נכתב על זה מאמר באחד מכתבי עת או מחקר אודה מאוד.

ואת שדי ויברכך, הכוונה שהשדים בירכו אותו?
ואגב, שמך הוא זיז שדי בשין ימנית או שמאלית? או בלשון אחר האם מותר לומר לך שלום?

ולכבוד רבינו יהושפט אשאלך והודיעני
למען תינקו ושבעתם משד תנחומיה (האם יונקים משוד? או משד? לשון שדיים,) למען תמוצו והתענגתם מזיז כבודה (מציצה מזיז? אולי כפל לשון על שד?) והנה לך מצאנו שורש שד בשין ימנית באותו פירוש ל'זיז' והוא פלא
ובלשון חז"ל הזיז הוא דבר הבולט מן הכותל, ואולי על שם השדיים הבולטים מגוף האשה נקראו זיז.
ואם כן יש לך עוד פשט לזיז שדי והדברים עתיקים

הוא התיאוריה המסתבר ביותר לניקך, למי שמכירך.

עיין פסוק וינקת חלב גויים ושד מלכים תינקי, ותראה שאין זה תיאוריה אלא הפירוש הנכון, שלפעמים ביאור שד בחולם הוא כמו בפתח.
לא הבנתי מה הכוונה למי שמכירך? הרי אין אדם בעולם שמכיר אותי, ובוודאי שלא את ניקי

[באמונתו]

(ד) וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֜ה לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֗ן וַיֹּ֙אמֶר֙ הַעְתִּ֣ירוּ אֶל־יְיָ֔ וְיָסֵר֙ הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים מִמֶּ֖נִּי וּמֵֽעַמִּ֑י וַאֲשַׁלְּחָה֙ אֶת־הָעָ֔ם וְיִזְבְּח֖וּ לַייָֽ:
(ה) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֘ הִתְפָּאֵ֣ר עָלַי֒ לְמָתַ֣י׀ אַעְתִּ֣יר לְךָ֗ וְלַעֲבָדֶ֙יךָ֙ וּֽלְעַמְּךָ֔ לְהַכְרִית֙ הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים מִמְּךָ֖ וּמִבָּתֶּ֑יךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה:
(ו) וַיֹּ֖אמֶר לְמָחָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּדְבָ֣רְךָ֔ לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּי־אֵ֖ין כַּייָ֥ אֱלֹהֵֽינוּ:
(ז) וְסָר֣וּ הַֽצְפַרְדְּעִ֗ים מִמְּךָ֙ וּמִבָּ֣תֶּ֔יךָ וּמֵעֲבָדֶ֖יךָ וּמֵעַמֶּ֑ךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה:
(ח) וַיֵּצֵ֥א מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיִּצְעַ֤ק מֹשֶׁה֙ אֶל־יְיָ֔ עַל־דְּבַ֥ר הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים אֲשֶׁר־שָׂ֥ם לְפַרְעֹֽה:

(כה) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י יוֹצֵ֤א מֵֽעִמָּךְ֙ וְהַעְתַּרְתִּ֣י אֶל־יְיָ֔ וְסָ֣ר הֶעָרֹ֗ב מִפַּרְעֹ֛ה מֵעֲבָדָ֥יו וּמֵעַמּ֖וֹ מָחָ֑ר רַ֗ק אַל־יֹסֵ֤ף פַּרְעֹה֙ הָתֵ֔ל לְבִלְתִּי֙ שַׁלַּ֣ח אֶת־הָעָ֔ם לִזְבֹּ֖חַ לַֽייָֽ:
(כו) וַיֵּצֵ֥א מֹשֶׁ֖ה מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיֶּעְתַּ֖ר אֶל־יְיָֽ:

(כח) הַעְתִּ֙ירוּ֙ אֶל־יְיָ֔ וְרַ֕ב מִֽהְיֹ֛ת קֹלֹ֥ת אֱלֹהִ֖ים וּבָרָ֑ד וַאֲשַׁלְּחָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תֹסִפ֖וּן לַעֲמֹֽד:
(כט) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־כַּפַּ֖י אֶל־יְיָ֑ הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַייָ֖ הָאָֽרֶץ:
(ל) וְאַתָּ֖ה וַעֲבָדֶ֑יךָ יָדַ֕עְתִּי כִּ֚י טֶ֣רֶם תִּֽירְא֔וּן מִפְּנֵ֖י יְיָ֥ אֱלֹהִֽים:
(לא) וְהַפִּשְׁתָּ֥ה וְהַשְּׂעֹרָ֖ה נֻכָּ֑תָה כִּ֤י הַשְּׂעֹרָה֙ אָבִ֔יב וְהַפִּשְׁתָּ֖ה גִּבְעֹֽל:
(לב) וְהַחִטָּ֥ה וְהַכֻּסֶּ֖מֶת לֹ֣א נֻכּ֑וּ כִּ֥י אֲפִילֹ֖ת הֵֽנָּה:
(לג) וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה מֵעִ֤ם פַּרְעֹה֙ אֶת־הָעִ֔יר וַיִּפְרֹ֥שׂ כַּפָּ֖יו אֶל־יְיָ֑ וַֽיַּחְדְּל֤וּ הַקֹּלוֹת֙ וְהַבָּרָ֔ד וּמָטָ֖ר לֹא־נִתַּ֥ךְ אָֽרְצָה:

(יז) וְעַתָּ֗ה שָׂ֣א נָ֤א חַטָּאתִי֙ אַ֣ךְ הַפַּ֔עַם וְהַעְתִּ֖ירוּ לַייָ֣ אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְיָסֵר֙ מֵֽעָלַ֔י רַ֖ק אֶת־הַמָּ֥וֶת הַזֶּֽה:
(יח) וַיֵּצֵ֖א מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיֶּעְתַּ֖ר אֶל־יְיָֽ:

במפרשים מתקשים, מדוע בצפרדע לשון הכתוב ויצעק משה אל ה', ולא ויעתר וגו'.

ברם, לפי פשוטו, רס"ג ז"ל בהקדמת תהילים (בעמוד כ"ב) כותב, כי אחת מדרכי המקרא, לגַוון עניין, ע"ש.

אכן, המעיין על לשון הכתובים, ימצא איך כלל הזה התקיים פה:
1. צפרדע: ויצעק
2. ערוב: ויעתר
3. ברד: ויפרוש כפיו
4. ארבה: ויעתר

ז"א, אע"ג שעתירה הוא לשון הקבוע בפרשה, הגיווּן הוא שאין לשון הזה חוזר ברצף כלל, אלא: ויצעק - ויעתר - ויפרוש כפיו - ויעתר.

[יעקל]

מחפש מ"מ על השאלה הבאה : מדוע לא פירש הקב"ה את כוונתו לפרעה להדיא, דהיינו לפדות את בנ"י ולהביאם לארץ, ובמקום זאת אמר שלח א"ע ויחוגו לי במדבר וגו' שלושת ימים וגו'

[נחומצ'ה]

רש"י מפרש את הפסוק 'ויהי ממחרת' [יתרו, יח, יג] שקאי על מוצאי יום כיפור, אחר ימים ארוכים ששהה במרומים.
לכאורה טבעי הדבר שיצטבר עומס דיני תורה, א"כ מה יתרו כבר הציע לערוך סדר בשפיטה והדיינות?

[במסתרים]

ויחוגו לי במדבר וגו' שלושת ימים וגו'

יל"ע viewtopic.php?t=49135

[זיז שדי]

רש"י מפרש את הפסוק 'ויהי ממחרת' [יתרו, יח, יג] שקאי על מוצאי יום כיפור, אחר ימים ארוכים ששהה במרומים.
לכאורה טבעי הדבר שיצטבר עומס דיני תורה, א"כ מה יתרו כבר הציע לערוך סדר בשפיטה והדיינות?

מבואר בפסוקים בדברים, שהוא ראה מסוג השאלות שהם טרחנים, סרבנים, וכו' ולכן אמר שאין בכח משה לדון בשאילות של ששים ריבוא אנשים כאלה.

[באמונתו]

מחפש מ"מ על השאלה הבאה : מדוע לא פירש הקב"ה את כוונתו לפרעה להדיא, דהיינו לפדות את בנ"י ולהביאם לארץ, ובמקום זאת אמר שלח א"ע ויחוגו לי במדבר וגו' שלושת ימים וגו'

viewtopic.php?f=72&t=61277&p=785274&hilit=%D7%A9%D7%93+%D7%9C#p785274

[יעקל]

ק"ק לי, גבי יתרו שנתגייר דפירש"י קי"ס - ויאמינו בהוי"ה כתיב גביה - ומלחמת עמלק שמע ובא, כתיב כי יבוא אלי העם לדרוש אלקים,בעוד דגבי רבקה אשתו של יצחק אבינו שמידתו מידת היראה וגם לפני יצי"מ היה , כתיב גבה לדרוש את הוי"ה ?

[עזריאל ברגר]

לפי הפירוש השגרתי שבאו לפני משה לדין - שפיר קאמר "אלקים".

[זיז שדי]

ק"ק לי, גבי יתרו שנתגייר דפירש"י קי"ס - ויאמינו בהוי"ה כתיב גביה - ומלחמת עמלק שמע ובא, כתיב כי יבוא אלי העם לדרוש אלקים,בעוד דגבי רבקה אשתו של יצחק אבינו שמידתו מידת היראה וגם לפני יצי"מ היה , כתיב גבה לדרוש את הוי"ה ?

ולכן דרשו רז"ל בבית מדרשו של שם ולא שאלה ליצחק

[יעקל]

ולכן דרשו רז"ל בבית מדרשו של שם ולא שאלה ליצחק

תשובה יפה, אבל מניין לה לרבקה שקיים כזה דבר שם הוי"ה ? ומניין לה שבבית מדרשו של שם, שם מכירים את הקב"ה בשם הוי"ה ?
לכאורה, צריכים להיות מוכרות לה שלוש שמות ותו לא : אדנ' מאברהם (כמאמרם ז"ל), אלקים מיצחק וא-ל שד' כמבואר בפסוקים בבראשית ושמות ?
אבל חןץ מזה, מסכים אני איתכם שבי"מ של שם עניינו תורה שעניינה מדה"ר שעניינה שם הוי"ה

[יעקל]

לפי הפירוש השגרתי שבאו לפני משה לדין - שפיר קאמר "אלקים".

גם הפירוש השגרתי קשה לי : אם יתרו שמע את קי"ס - ויאמינו בהוי"ה - ומלח"ע ונתגייר, למה בכל הפ' מוזכר הקב"ה בשם אלקים ?

ומה גם שיעץ לו יתרו למשה והזהרת וגו' את החוקים ואת התורות, מבואר שלא רק לדין באו אל משה אלא גם להוראות או"ה ...

[זיז שדי]

ולכן דרשו רז"ל בבית מדרשו של שם ולא שאלה ליצחק

תשובה יפה, אבל מניין לה לרבקה שקיים כזה דבר שם הוי"ה ? ומניין לה שבבית מדרשו של שם, שם מכירים את הקב"ה בשם הוי"ה ?
לכאורה, צריכים להיות מוכרות לה שלוש שמות ותו לא : אדנ' מאברהם (כמאמרם ז"ל), אלקים מיצחק וא-ל שד' כמבואר בפסוקים בבראשית ושמות ?
אבל חןץ מזה, מסכים אני איתכם שבי"מ של שם עניינו תורה שעניינה מדה"ר שעניינה שם הוי"ה

וכי לא ידע אברהם את הוי"ה? וכבר אמרה חוה קניתי איש את הוי"ה. ואברהם בנה מזבח להוי"ה וקרא בשם הוי"ה וכן יצחק.
ולא אמר ה' אלא ושמי ה' לא נודעתי להם. ועיין פירש"י שלא נודע להם בו לקיים אמיתתו.
ודאי הצטיינו בעמוד התורה, אלא שלא היה בדרך בניין של חג"ת ולכן לא היה בו קיום, והחוט המשולש לא במהרה ינתק.

[יעקל]

כי אליך הוי"ה - נקוד אלקים - אדנ"י עיני, בך חסיתי אל תער נפשי (תהילים קמ"א)

האם יש לו אח ורע במקרא ? כי בדרך כלל קודם כתוב אדנ-י ואח"כ הוי"ה נקוד אלקים ... ?

[עזריאל ברגר]

יש 5 מופעים של הצירוף הזה במקרא:
חבקוק ג,יט: יְהוִה אֲדֹנָי חֵילִי וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַדְרִכֵנִי לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי:
תהלים סח,כא: הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת וְלֵיהוִה אֲדֹנָי לַמָּוֶת תּוֹצָאוֹת:
תהלים קט,כא: וְאַתָּה יְהוִה אֲדֹנָי עֲשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי:
תהלים קמ,ח: יְהוִֹה אֲדֹנָי עֹז יְשׁוּעָתִי סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק:
תהלים קמא,ח: כִּי אֵלֶיךָ יְהוִה אֲדֹנָי עֵינָי בְּכָה חָסִיתִי אַל תְּעַר נַפְשִׁי:
לעומת "אדני יהוה" שנראה שיש מאות פעמים!

[יעקל]

ייש"כ גדול על החיפוש.

[יעקל]

ועורות וגו' ועצי שיטים. ובמעשה זמרי כתוב וישב ישראל בשיטים וגו'...

ואמאי לא דמי לכה"ג שנכנס לקה"ק בבגדי זהב או לשופר של פרה דאמרינן בהו אין קטיגור וכו' ?

ומה גם דגבי זמרי מבואר מהכתוב שעצם המקום גרם לחטא כדכתיב וישב וגו' בשיטים ויחל וגו' ?

[עזריאל ברגר]

א. השאלה היא אנכרוניסטית - המשכן נבנה כמה עשרות שנים לפני מעשה זמרי.
ב. המשכן לא נבנה לכפר ישירות על מעשה זמרי.
ג. לביאור נרחב על הקשר ההופכי בין "וישב ישראל בשיטים" לבין המשכן העשוי מעצי שיטים - ראה מאמר "באתי לגני" משנת תש"י שעסק בזה באריכות רבה, וסביב זה הולך רוב המאמר.

[יעקל]

א. ומה עם הסברא דמצינו גבי בן סורר ומורה דנידון ע"ש סופו על אף שעדיין לא ליסטם ?
ב. מעצם פשט הכתוב מבואר שמקום השיטים מקום הקליפה והיוצא מן הטמא טמא ?

אני הייתי אומר שעצי שיטים הם סוג עצים כמו עצי ארזים עצי ברושים עצי אלמוגים וכו' כדי ליישב

באתי לגני מתש"י - מאמר אחרי ההכתרה ?

[עזריאל ברגר]

א. בן סורר ומורה חידוש הוא, ובדרך כלל לא דנים ע"ש הסוף.
ב. ממליץ לך בחום ללמוד את המאמר.
ג. אכן שיטה הוא סוג של ארז.
ד. לא. ההכתרה של הרבי היתה בשנת תשי"א. באתי לגני משנת תש"י - הכוונה למאמר האחרון של הרבי הריי"צ. ניתן למצאו - לדוגמא - בספר המאמרים תש"י: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=115

[עושה חדשות]

ז"ל רש"י בתחילת פ' כי-תשא; דבר אחר לכפר על נפשותיכם, לפי שרמז להם כאן שלש תרומות... והשנית אף היא על ידי מנין שמנאן, משהוקם המשכן, הוא המנין האמור בתחלת חומש הפקודים באחד לחדש השני בשנה השנית, ונתנו כל אחד מחצית השקל, והן לקנות מהן קרבנות צבור של כל שנה ושנה, והושוו בהם עניים ועשירים, ועל אותה תרומה נאמר לכפר על נפשותיכם, שהקרבנות לכפרה הם באים.

וצ"ע על הקרבנות של חודש ניסן באותה שנה, מאיזה כסף באו?

[יעקל]

מחפש מ"מ על השאילה הבאה : כה"ג שמזיח את החושן מעל האיפוד, האם הוא לוקה בגלל שהוא עובר בבל יזח ?

או האם זה נחשב כלאו שאב"מ ?

[דרומי]

עיין ברמב"ם הל' כלי המקדש ובספר החינוך ובמנ"ח.

[באמונתו]

ז"ל רש"י בתחילת פ' כי-תשא; דבר אחר לכפר על נפשותיכם, לפי שרמז להם כאן שלש תרומות... והשנית אף היא על ידי מנין שמנאן, משהוקם המשכן, הוא המנין האמור בתחלת חומש הפקודים באחד לחדש השני בשנה השנית, ונתנו כל אחד מחצית השקל, והן לקנות מהן קרבנות צבור של כל שנה ושנה, והושוו בהם עניים ועשירים, ועל אותה תרומה נאמר לכפר על נפשותיכם, שהקרבנות לכפרה הם באים.
וצ"ע על הקרבנות של חודש ניסן באותה שנה, מאיזה כסף באו?

ראה המצורף:

[שמר]

מדוע בפרשת תרומה לא אוזכר ענין הבתים לבדים אצל מזבח הנחשת, ורק בפרשת ויקהל - בעשיה - אוזכרו הבתים, מ"ש מהשלחן וממזבח הזהב שנזכרו הבתים בפרשת תרומה ואף בעשיה בפרשת ויקהל.

[יעקל]

לקדש אותם לכהן לי

למה ? הרי הכהנים מקודשים ועומדים משעה שנאספו אל משה כאשר קרא מי לה' אלי ?

בשלמא אם היה כתוב רק "לכהן לי", הייתי אומר דלהרגילם בעבודה קאמר, אבל למה לקדש אותם ?

[יעקל]

"החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול הוי"ה" ולהלן "יען כי מאסת את דבר הוי"ה וימאסך וגו' "

שמעתי מחכם אחד : וכי כל מלכי ישראל שבאו אחריו נמנעו מלחטוא ? האם שמעו בקול ה' לגמרי בלי סור ימין ושמאל ? ובכ"ז לא מאסם ה' ממלוך על עמו ?!

ויש לתרץ דגבי שאול, בהחיות את הצאן כדי להקריב לה' נגד ציוויו ית', התברר למפרע שאנשי עמלק אנשים נשים וטף הומתו לא בגלל שהקב"ה ציוה להרגם אלא בשביל הנאת שאול ובצע "עולות וזבחים" שלו עם הקב"ה...

וזה היו לא תהיה למי שמינהו ה' נגיד על עמו על ישראל שנתנם ה' להיות לאור גוים (כמ"ש הנביא ואתנך לברית עם לאור גוים)

[יעקל]

ומשה וגו' וקרא לו אהל מועד (פ' כי תשא), ות"א וקרי ליה משכן בית אולפנא

משא"כ ברוב ככל המקומות שבמקרא (כזכור לי עכ"פ) תרגם אוהל מועד משכן זמנא...

[כדכד]

אין זו קושייא
אהל מועד בשאר המקומות הכונה למשכן שבו היתה השראת השכינה והבאת הקרבנות
אהל מועד של משה מחוץ למחנה הוא אהל שהקים כדי ללמוד שם תורה

[דרומי]

בפרשת 'משכו' שקוראים ביום א' דחג הפסח - כתוב פעמיים אותו התוכן:

"וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה ה' את משה ואהרן כן עשו" (יב, כח)

"ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה ה' את משה ואת אהרן כן עשו" (יב, נ)

ויש לדקדק,

למה בפעם הראשונה כתוב "בני ישראל" ואילו בפעם השניה "כל בני ישראל"?

ולמה בפעם הראשונה כתוב "את משה ואהרן" ואילו בפעם השניה "את משה ואת אהרן"?

[יעקל]

הוא אשר דיבר ה' בקרבי אקדש וע"פ כל העם אכבד וגו'

ופרש"י בשם רז"ל היכן אמר ונועדתי וגו' ונקדש בכבודי.

נשאלתי באותו עניין, בתהילים פ"ט כי אמרתי עולם חסד ייבנה

היכן אמר הקב"ה כזה דבר ומתי ?

[אור עולם]

הוא אשר דיבר ה' בקרבי אקדש וע"פ כל העם אכבד וגו'

ופרש"י בשם רז"ל היכן אמר ונועדתי וגו' ונקדש בכבודי.

נשאלתי באותו עניין, בתהילים פ"ט כי אמרתי עולם חסד ייבנה

היכן אמר הקב"ה כזה דבר ומתי ?

מהיכ"ת שהכוונה שה' אמר ולא דוד?

[נחומצ'ה]

נמחק

[באמונתו]

בפרשת 'משכו' שקוראים ביום א' דחג הפסח - כתוב פעמיים אותו התוכן:
"וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה ה' את משה ואהרן כן עשו" (יב, כח)
"ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה ה' את משה ואת אהרן כן עשו" (יב, נ)
ויש לדקדק,
למה בפעם הראשונה כתוב "בני ישראל" ואילו בפעם השניה "כל בני ישראל"?
ולמה בפעם הראשונה כתוב "את משה ואהרן" ואילו בפעם השניה "את משה ואת אהרן"?

הרי פעם ראשונה נאמרה "לכל זקני ישראל" בלבד, ועדיין לא עשו דבר, רק קבלו עליהם, ראה המפורש ברש"י.
פעם שנייה, הלא מדובר בשעת מעשה, המעשים בפועל ממש, שהם אכן נעשו בידי "כל בני ישראל", בלי יוצא מן הכלל.

ממילא מבואר שינוי ואהרן/ואת אהרן, לפי שאהרן היה נוהג להסביר דברי משה, (וכמבואר בספר דברי שאול על התורה לבעל שואל ומשיב).
לכן, רק כשנגע למעשה, נצרך לאהרן להסביר, כיצד הפרטים בפועל.
"את משה ואהרן", היינו ביחד ממש, עיין רש"י שמות יב, ג (פרשת בא). "את משה ואת אהרן", היינו בנפרד, כנ"ל.

[שמואל דוד]

פרשת אמור - פסוק ד

לֹ֥א יִטַּמָּ֖א בַּ֣עַל בְּעַמָּ֑יו לְהֵ֖חַלּֽוֹ:

וברש''י: לא יטמא בעל בעמיו להחלו. לא יטמא לאשתו פסולה שהוא מחלל בה בעודה עמו. וכן פשוטו של מקרא לא יטמא בעל בשארו בעוד שהוא בתוך עמיו, שיש לה קוברין, שאינה מת מצוה, ובאיזה שאר אמרתי, באותו שהוא להחלו, להתחלל הוא מכהנתו.

לכאורה קשה מסוטה דף כג: כהנת מתחללת כהן אין מתחלל מנלן דאמר קרא (ויקרא כא, טו) ולא יחלל זרעו בעמיו זרעו מתחלל והוא אינו מתחלל.

[עזריאל ברגר]

לכאורה קשה מסוטה דף כג: כהנת מתחללת כהן אין מתחלל מנלן דאמר קרא (ויקרא כא, טו) ולא יחלל זרעו בעמיו זרעו מתחלל והוא אינו מתחלל.

כל זמן שהוא נשוי לה - אין נוהגים בו קדושת כהונה, שאין מעלים אותו לתורה ראשון, ואינו נושא כפיו, ואין נותנים לו תרומה, ואין מניחין אותו לעבוד במקדש.

אלא שלא התחלל לגמרי, ואם עבד במקדש עבודתו כשרה ואינו נענש עליה וכו'. וכ"ש שאסור לו ליטמא למתים וכדו', ודלא כבנו ממנה שמותר לו לכתחילה להיטמא למתים ולשאת אשה כמותה וכו'.

[עזריאל ברגר]

וככל הנ"ל - ה"ה למי שנאמר על בתו (בפרשתנו) "את אביה היא מחללת", שאין מכבדים אותו ככהן וכו', אבל איננו חלל ממש.

[כדכד]

לגבי "את אביה היא מחללת" אני תמיד הבנתי שזה לא מלשון חלל שאינו כהן אלא כמו "ולא תחללו את שם קדשי" - שלא תעשו דברים שיפגעו בקדושת שם ה' וכמו חילול שבת שהשבת עצמה משיכה להיות קדושה אלא שלעשות בה מלאכה מחלל ופוגע בקדושתה
כך כאן מעשה זה של הבת פוגע בכך שאביה היא כהן ובזה היא מחללת אותו אך הוא נשאר כהן לגמרי.
איפה מצינו שאין מכבדים אותו ככהן?

לגבי כהן שנשא אשה אסורה לו - עד כמה שזכור לי כל הדינים שהזכיר הרב עזריאל לגביו הם דינים מדרבנן כדי שיוציאנה אבל מדאורייתא אינו חלל כלל ונראה לי שגם בזה "להחלו" הוא שאם עושה זאת פוגם בקדושת כהונתו אבל לא שנהיה חלל בכלל אפילו לא במקצת

[שמואל דוד]

יישר כח רב עזריאל ורב כדכד!